מדורים-כתבות-קישורים
דלקת קיפודים
קוץ שחור של קיפוד ים החודר לבשר, יתמוסס על-פי רוב כעבור כמה ימים ולא יותיר אחריו כל נזק. אולם חדירה של קוץ כזה במפרק או לידו עלולה לגרום נזק שאינו ניתן לתיקון
מאת ד"ר נמרוד לירם
כאב חד, יצאתם לצלילת לילה וקוץ של קיפוד ים חדר לכם לאצבע? על-פי רוב, כעבור כמה ימים התחושה הלא נעימה ביד תיעלם ואת פגיעתם של קיפודי הים הללו תקטלגו במקום של כבוד ליד עקיצה של דבורה, תחת הכותרת "לא נעים, אבל לא נורא".
על-פי רוב, אבל לא תמיד. פגיעה מקיפוד ים עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך, כפי שתקראו בשורות הבאות.
תחילה כמה מלים על ידידנו שחור הקוצים: מתוך כ-600 סוגים שונים של קיפודי ים, בערך 80 עלולים להיות רעילים לבני-אדם. קיפוד הים השחור (DIADEMA SETOSUM) או בשמו המדעי העברי נזרית ארוכת קוצים, אינו נחשב למסוכן בעיני צוללים רבים, אבל הוא עלול לגרום נזק שאינו ניתן לתיקון.
בדרך כלל הקוץ נוטה להתפרק ברקמת הבשר לאחר החדירה לעור ובכך מסתיימת פגיעתו. אולם כאשר הקוצים הללו חודרים למפרקים או סמוך אליהם, עלולה להיגרם דלקת סינוביאלית (דלקת ברקמת הסינוביום, המפרישה "נוזל שימון" בפרקים ניידים).
במקרה המתואר להלן, לא נצפו שינויים במבנה הגרמי בבדיקת רנטגן רגילה. אולם בדיקת תהודה מגנטית (MRI) חשפה את השינויים הבולטים הן בעצם והן ברקמות הרכות, וזאת כשנתיים וחצי לאחר חדירת הקוץ לכף יד, ליד הפרקים הקטנים של האצבע האמצעית.
זאת הפגיעה הראשונה המתועדת בים סוף ומתוארת בעזרת MRI.
נפוח וקשיח
ומעשה שהיה כך היה: צולל כבן 40 הופיע במרפאה והתלונן על כאב, נפיחות ותת-תנועה באצבעות כף יד שמאל. הצולל סיפר כי נפגע מקוצי קיפוד ים שחור כ-24 שעות קודם לכן, בצלילת לילה רדודה ליד מלון הנסיכה באילת. הנפיחות והכאב חלפו בהדרגה, אך פרק האצבע האמצעית ביד שמאל נותר נפוח וקשיח כשבוע לאחר הפגיעה. יכולת הכיפוף של האצבע נפגעה וכן נמדדה חולשה ביכולת האחיזה של כל כף היד. צילום רנטגן הראה נפיחות סביב הפרק ללא סימנים נוספים. לאחר שבועיים נוספים, חזרה למפרק כ-50 אחוז מיכולת הכיפוף, אך הנפיחות נותרה בעינה. הפגיעה טופלה בחימום מקומי, גלי אולטרה-סאונד והפעלה ידנית (מוביליזציה) של הפרק. הנפיחות סביב הפרק, כאב כרוני קל והגבלה ביכולת התנועה של הפרק נותרו בעינן חודשים רבים לאחר הפגיעה. צילום נוסף לא הראה שינוי לעומת הצילום הראשון, ובדיקת אולטרה-סאונד הדמייתי לא הראתה שינויים בין הפרק הפגוע לפרק בריא באצבע שלידה. בשלב זה הוצע לבדוק את הפרק בעזרת הדמיית תהודה מגנטית (MRI), על מנת לבדוק את ההתאמה בין הסימנים הקליניים להדמיה.
תמונה 1 מראה צילום רנטגן רגיל של הפרק, המדגים נפיחות סביב הפרק (מסומנת בחצים).
תמונה 2 מראה הדמיית MRI עם חומר ניגוד (גדוליניום) המראה את השינויים ברקמה הרכה ובעצם. הממצאים מתאימים לתהליך איטי של דלקת פרקים כרונית הגורמת לעיבוי הרקמה הסינוביאלית, יוצרת רקמת סיב (פיברוזיס) ויוצרת זיזים מסוידים באזורי חיבור הגידים הקטנים של האצבע לעצם. שינויים אלה לא נצפו בצילום רגיל, אך נראו היטב ב- MRI.
איך ניזהר
במשפחת הצוללים, פגיעת קיפוד ים שחור נחשבת בדרך כל לטורדנית אך בלתי-מסוכנת. מי מאתנו לא סבל פעם אחת לפחות מעקיצה של קוץ הממאן להישלף החוצה ונמס לו בבשר תוך כמה ימים?
במקרים מעטים עלולה חדירת קוץ של קיפוד ים שחור לגרום פגיעה בלתי-הפיכה ברקמות הפרקים. מנגנון הפגיעה הוא חיסוני (אוטו-אימוני) כתגובת הפרק על המעטפת החלבונית של קוץ הקיפוד. אמנם הפגיעה פחות חמורה ומסוכנת מפגיעת בעלי חיים ארסיים השוכנים אצלנו מתחת למים, אך בכל-זאת היא מיותרת. איך ניזהר מנזק זה? הנה כמה כללי-מניעה:
רוב הפגיעות הן באזורים רדודים, כשאנו צועדים במים לצלילה או מתכוננים לשחייה, או צלילה חופשית. יש להגן על כפות הרגליים בעזרת מגפונים (BOOTIES).
כיוון שפגיעות קיפוד יותר שכיחות בצלילת לילה, יש להקפיד על תאורה טובה ולהימנע מלגעת בידיים בסלעים או בעצמים אחרים. חלק ממקרי הפגיעה נגרם בעת היציאה ממים רדודים כשמנסים לייצב את הגוף בזמן הסרת הסנפירים. חשוב לוודא כי השטח נקי מקיפודים ובמקרה הצורך להיעזר בבן הזוג גם בשלב הזה, לאחר תום החלק התת-מימי בתהליך הצלילה.
פגיעה מהסוג שמתואר כאן קורה בעיקר בכפות ידיים וכפות רגליים, שם ההגנה על הפרקים אינה עבה במיוחד.
כדאי לזכור, כי ההגנה מפני נזק בפרקים כתוצאה מעקיצת קיפוד ים היא בעיקר מניעתית, כשהכלל הוא "סוף מעשה במחשבה תחילה".
לא כל פגיעת קיפוד היא באזור פרקי, ולא כל פגיעה ליד פרק תתפתח כתהליך דלקתי הרסני ובלתי הפיך.
מעבר לכך, הסיכוי שפגיעת קיפוד ים תגרום לתוצאות חמורות עם מגבלה קשה הוא נמוך ביותר.
לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן
