אני מלווה את עולם הצלילה הישראלי למעלה מארבעים שנה. כמו"ל ועורך ראשי של מגזין הצלילה הישראלי  עסקתי לא מעט בכתבות צבע ובכתבות תחקיר, על הנעשה בעולם הצלילה הישראלי, אך אני ממש לא זוכר תקופה כה אפלה בענף הצלילה, כפי שקורה היום ברשות הצלילה, בתקופת כהונת אדם קונסטנטינובסקי כראש רשות הצלילה.

להכנת הטור, יצא לי לדבר עם המייצגים של ארגוני הצלילה ובעלי מועדוני  הצלילה בישראל. לכולם בטן מלאה על מנהל רשות הצלילה  וחלקם אף אומרים לי שהם לא מוכנים לדבר ולתקשר עם מנהל הרשות וכי הם שולחים לשיחות איתו עו"ד מטעמם. אף אחד לא מוכן שנזכיר את שמו או את שם המועדון >>> כי הם    מ  פ  ח  ד  י  ם. 

אנו עמלים בשבועות האחרונים על כתבה שהולכת להתפרסם בגיליון הבא  ובה נטפל במספר נושאים שקשורים להתנהלותו של ראש הרשות, וכפתיח, אני רוצה להציג את אחד הנושאים הכואבים יותר: הסמכת צוללים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות, נכים, פגועי נפש, חיילים עם פוסט טראומה וכו'.

במהלך שנות ענף הצלילה בארץ, מספר מצומצם של מרכזים הדריך והסמיך צוללים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות. בשנים האחרונות אימצה ההתאחדות את עמותת "אתגרים" ובנתה תוכניות הדרכה יעודיות - פעילות ברוכה לכל הדעות, אך למרבה הפלא, העביר מנהל הרשות, אדם קונסטנטינובסקי, את הסמכות להדריך ולהסמיך צוללים עם מוגבלות רק למי שעובד בהתאם לנהלי ההתאחדות הישראלית לצלילה ומסמיך אצלם. בכך למעשה, הוא אוסר על הארגונים הזרים ומרכזי הצלילה שביצעו פעילות זו שנים ארוכות לבצע את הקורסים ואת שאר הפעילויות שלא דרך ההתאחדות.

לארגונים הזרים יש תוכניות הדרכה בינלאומיות מעולות כגון Scubility, SUDS, IAHD ועוד רבים וטובים (לא רק לנו יש נפגעי מלחמה).... ראש הרשות אינו מתיר לארגונים ותוכניות ההדרכה האלו לפעול בארץ ולאחרונה כשאחד מבעלי המרכזים ביקש להביא ולהציג את אחת התוכניות בישראל נענה ע"י ראש הרשות שחבל על המאמץ "אני לא אאשר את זה וגם כך זה ייקח לפחות שלוש שנים עד שנטפל בחומר ונבדוק אותו"..... בקיצור רד מזה!

מדוע החליט משרד הספורט ורשות הצלילה למנוע ממרכזים ומדריכים לבצע את הפעילות בהתאם לתוכניות הארגונים איתם הם עובדים? האם אנחנו יודעים טוב יותר מארגוני הנכים של צבא ארה"ב (SUDS) ? האם אנו חכמים יותר ובעלי ניסיון רב יותר מארגוני הגג PADI, SDI, SSI הארגונים המפעילים תוכניות מותאמות שנבדקו על עשרות אלפי חניכים וצוללים בהצלחה רבה, האם מתקיימת כאן העדפה להתאחדות הישראלית ? 

האם בקרוב תצא הנחיה של רשות הספורט לבדוק את הצוללים האוטיסטים באם הוסמכו על ידי ההתאחדות הישראלית לצלילה, ורק הם יורשו לצלול בישראל ?

הנה מה שכתבה לי פרופ'  נ' (השם שמור במערכת), בנושא הסמכת הצלילה של בנה, שאובחן כאוטיסט: 
 

קפריסין: לא רק לנישואין יותר, גם לקורסי צלילה לאוטיסטים
ישראלים חילונים יכולים (ועשויים) להתחתן בישראל, אתה לא חייב לעזוב את הארץ. זו לא בעיה, באמת. אתה רק צריך לשחרר את חופש הבחירה שלך, אתה חייב לשלם לחלקים של המערכת שאולי אין לך מה לעשות איתם (או גרוע מכך, לא אוהב באופן פעיל). והנה, באחרונה הציגה רשות הצלילה בישראל הגבלות ודרישות המגבילות את האפשרויות עבור אנשים נוירו-דיברס המעוניינים להירשם לקורס צלילה. הם הזרימו את האפשרויות שלהם לקורסי צלילה למערכת מצומצמת מאוד של קורסים, הגבלה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם ואין לה נתונים מדעיים או בטיחותיים לטובת הצדקה. בפועל, ניתן כאן מונופול על קבלת הכנסה על חלק משוק הצלילה על חשבון חופש הבחירה עבור אנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות...
 
כשהבן שלי אובחן באופן רשמי כאוטיסט, זה לא היה מפתיע כי התהליך המוביל לאבחון הפורמלי הוא ארוך, מייגע, מתסכל, יקר, לפעמים כואב ומתיש. וזו רק ההתחלה. מאותה נקודה, יש מאבקים בקנה מידה של דקות עד שנים, זמן שיש להקדיש לסנגור עבור ילדך, מחקר זמינות משאבים, הסעתו לפגישות, מילוי ניירת, עבודה עם המטפלים והמורים שלהם, ללמוד כיצד לספק האווירה הטובה ביותר, האוצרת את העולם שלהם בצורה שתאפשר להם לנהל את ההבדלים הנוירולוגיים שלהם, להשיג עצמאות ולמצוא את מקומם בעולם שאינו בנוי עבורם.

אולי אתם מדמיינים את הבן שלי עכשיו, מתנדנד בפינה, אולי צועק או דופק על דברים, מסדר את הצעצועים שלו, עושה מתמטיקה מסובכת בראשו, או מצייר ציורים מפורסמים בלי אימון מהזיכרון, תוך שהוא מסרב להסתכל לך בעיניים. אמנם חלקים מהדברים הללו מתקיימים, אבל המציאות היא שכשתפגשו אותו, תפגשו נער צעיר נאה, מנומס, קצת ביישן ומביך שמגניב שוקולד ממקום המחבוא הסודי שלי, כועס כשאנחנו מפריעים לו. משחקי מחשב, מגן על הטלפון שלו בשיחות עם בני הזוג שלו, הוא שחקן D ו-D נלהב, טניסאי הגון וגולש סקייטבורד שיוט. הוא גם אוהב ונהנה מכל מיני סירות מנוע ומפרש, כמו קיאקים ושיט בקאנו. הוא דו לשוני ואוהב לעצבן את אחיו הקטן. בקיצור, נער צעיר 'רגיל' למדי, והייתה לו דרך ארוכה וקשה להגיע למקום הזה.
 
הוא אוטיסט. לאחר שנים רבות של עבודה מאומצת מונחית בקפידה על ידי מוריו, מטפליו, בני משפחתו וחבריו, הוא גם למד את הכלים הפועלים עבורו להתמודדות עם מצבים וקשיים מסוימים של העולם ה'רגיל'. עם הזמן, הוא צובר את הביטחון לנווט במצבים שפעם היו מציפים אותו. למרות זאת, הוא עדיין, ותמיד יהיה אוטיסט.

ביום הולדתו ה-12, בננו האוטיסט רצה לקבל את הסמכת הצלילה שלו. לפני כעשר שנים סיים בהצלחה קורס צלילה באילת אחד מאחיו הגדולים שהוא גם אוטיסט ומבוגר בכ-12 שנים עם מדריך מעולה בקורס פרטי. זו אופציה יקרה יותר, אבל הכרנו את הצרכים של בננו ודנו על זה בזמנו עם הרופאים, המורים שלו, ובחרנו בקפידה את המדריך לאחר הפניות ותקשורת יסודית. לבן החורג שלי לא היו בעיות עם שום היבט של צלילה מתיאוריה למעשית. הבנו שלקיחת קורס לא מבטיחה מעבר קורס, אבל הרגשנו שהוא יכול לנסות. המגבלות שלו היו קשורות לישיבה בכיתה גדולה ולאינטראקציה עם החברים לכיתה. לכן ידענו שקורס פרטי יפתור את המגבלה הזו וצדקנו.
 
עם זאת, כשחזרנו באותו מסלול, גילינו מכשול. נאמר לנו שהייתה הוראה קפדנית שכל האנשים שענו בחיוב על השאלה 'נוירו או פסיכיאטריה' חייבים לקבל אישור מיוחד, ולאחר מכן יוכלו לקבל הסמכה רק באמצעות תוכנית הנכים של ׳אתגרים׳  של ההתאחדות הישראלית לצלילה, אלא אם כן יש להם PTSD , אז יש להם אפשרות אחרת.

האמת, כבר שמעתי על התוכנית הזו, ושמחתי שהם יצרו הזדמנות כזו. כאשר יצרתי קשר עם אחד המנחים שלהם, הודיעו לי שאצטרך להשלים ניירת נוספת, לראות רופא אחר ספציפי להתאחדות (לא רופאי צלילה אחרים, וגם לא רופא אוטיזם), ושהם יקיימו את הקורס רק בתזמון שלהם,  כשיהיה להם המספר הנכון של משתתפים, ועוד כמה דרישות. כל הדברים הללו דרשו זמן נוסף, סיבוכים נוספים בתזמון ועוד. בקיצור, לא היה ריאלי עבורנו ועבור לוח הזמנים שלנו להמשיך במסלול הזה, הן מבחינת התזמון והן מבחינת מבנה הקורס. אחר כך ביקשתי מדריך פרטי כדי שנוכל לתזמן את זה בהתאם ללוחות הזמנים המסובכים שלנו, סורבנו ושוב דחו אותנו במקום אחר.
 
אולי אתם תוהים, רגע, האם אתם מתלוננים שקיימת תוכנית צלילה מיוחדת לאוטיזם? לא, ממש לא. הנושא הוא חופש הבחירה, מזעור מגבלות ודרישות לא מוצדקות (האמת). תוכניות אלו אמורות לעודד כניסת נכים לעולם הצלילה, לא לסבך את התהליך למי שכבר מתעניין ומוכן.

יותר מחריד, לדעתי, הוא שזה גם מרתיע אנשים לקבל אבחונים וטיפול בבעיות שהם מתמודדים איתם. אנשים מודאגים ש'יקטלגו' עם בעיה, במיוחד עבור דברים כמו רמות קלות יותר, אך באיכות חיים מפחיתות רמות של PTSD או דיכאון. אנשים אלה (והסובבים אותם) יכולים לקבל איכות חיים טובה יותר אם הם היו ממשיכים לטיפול, אבל החששות מהשלכות שליליות אפשריות עוצרות אותם. בריאות הנפש היא אחד התחומים היקרים והמתישים ביותר של מחלות ברחבי העולם, ולא מעט בשל הסטיגמות הקשורות אליו.
 
יש לחלוק כאן פרט קטן אך חשוב. בעלי ואני גם נוירו-מגוון. אביו הוא אוטיסט לא מאובחן (זה התברר ככל שהבנו טוב יותר את מצבו של בננו), ויש לי מקרה חמור של הפרעת קשב וריכוז שאובחן רק בתקופת הקורונה כאשר מנגנוני ההתמודדות הרבים והטכניקות לתרופות עצמיות נלקחו. יחד, יש לנו למעלה מ-45 שנות השכלה, הכוללות 2 דוקטורים. אנחנו גם צוללים פעילים עם מספר כולל של צלילות באלפים מרובים, בעיקר במסגרת העבודה שלנו. שנינו נחשבים לצוללים מקצועיים מיומנים ביותר. אנחנו יודעים את הסיכונים של צלילה.
על פי הדרישות הנוכחיות של רשות הצלילה, שנינו נידרש להשלים את ההסמכה בהקשר של חינוך מיוחד, שהגוף היחיד שיש לו אישור לעשות דבר כזה מצוי במלואו על ידי ההתאחדות הישראלית לצלילה.

 מה התשובה? הקורסים המיוחדים אינם צריכים להיות מוגבלים, הם צריכים להתקיים, וזה נפלא שהם קיימים. עם זאת, הם לא צריכים לדרוש מאנשים אוטיסטים להיכנס לדרך הלימוד היחידה הזו ולמנוע מעוד מועדונים לספק הכשרה בטוחה ואחריות לאוטיסטים כפי שנעשה בכל העולם. בטיחות היא לא הסיבה. אוטיסטים יכולים לרכוש רישיונות נהיגה באישור הרופא שלהם, והם אינם נדרשים ללכת לשום מסגרת ספציפית של מורה נהיגה כדי לעשות זאת. אלא אם כן הנהיגה איכשהו הפכה פחות מסוכנת מצלילה, ופחות מיומנות חברתית, אני לא יכולה לראות איך זה ראוי.

הפתרון שלנו לתסבוכת היה ביצוע קורס באי השכן. אם תהיתם, קפריסין הייתה יפהפייה והבן שלנו הוא צולל מוסמך שקיבל ציון גבוה יותר במיומנויות תיאורטיות ומעשיות משני הילדים הנוירוטיפיים שלמדו איתו את הקורס. המדריך ב-Sunfish Divers באיה נאפה הוא גם אביו של שחיין אוטיסט פאראולימפי אלוף עולם, שגם צולל״.

עד כאן הסיפור האישי.

יש לציין, כי ביצוע קורסים בחו"ל הוא הפתרון למצוקות רבות שעולות לאחרונה, בגלל הרגולציה, ולחלק ממרכזי הצלילה יש סניפים מעבר לגבול והם פיתחו את היכולת לנייד את הפעילות לשם. כפי שהגדיר זאת קונסטנטינובסקי: "מי שלא מתאים לו שיעביר את המועדון שלו לחו"ל". כך מתייחס ראש רשות הצלילה הספורטיבית של מדינת ישראל לבעלי העסקים, המקיימים את הענף בארץ.

גילוי נאות 
אני מלווה את עולם הצלילה למעלה מ-40 שנה כמו"ל ועורך ראשי של מגזין הצוללים ים. כעת iDive  יוצא בגרסה דיגיטלית און ליין . אני סוכן ביטוח והבעלים של מותג iDive  שמשווק את ביטוח הצוללים של חברת הפניקס ומשווק של ביטוח מרכזי הצלילה באמצעות הברוקר של הלוידס DIVE MASTER.