טיפה אחת או שתיים על הלשון והסנסציה שתתחולל בפה תבהיר לכם במה העניין. שליח 'ים' לענייני תבלינים חזר מאזור מודנה שבאיטליה ובפיו, חוץ מהסברים מלומדים, גם שיר הלל לחומץ הבלסמי האוריגינלי

הוא גדול. הוא קטן. הוא עגול, משולש, מרובע. הוא עשוי מבריוש, בייגל, לחמניות, בגט, לחם שיפון, חלה, לחם סודה, לחם שאור, פוקצ'יה, נאם, טורטיות ופיתות. והוא מלא בכל טוב הארץ (כן, כולל גם טונה, סרדינים, הרינג, צדפות, קציצות סרטנים, דגים מעושנים, קוויאר, שרימפס ושבלולים). קבלו את הסנדוויץ'

מאת: גיורא רז

ובו יסופר של שינויי המין של הסושי המצוי, על הכנתו של הזן הקליפורני, על שיטת הגלגול הנכונה ולקינוח גם מתכון סושי מתוק

סיפורה המסעיר ורב התהפוכות של יפו הוא סיפור תולדות הציוויליזציה הים תיכונית מראשיתה. מזה 4000 שנה מגיעים אל החוף המצולק דייגים עם שללם ותורמים משלהם למטבח היפואי שניכרת בו השפעה מצרית ארוכת שנים והקרבה לים

עם בוא החורף הישראלי מתברר שדגים וכרוב יוצרים מתכון מנצח. חריפותו המתקתקה של הכרוב ופריכותו משתלבים בטעמם הימי, השמנוני והעדין של הדגים. האפשרויות הן רבות ואפשר להתאימן לכל טעם אישי, חריף, מתוק, חמוץ, או מלוח וכל מה שביניהן. איך אומר הכותב? דגים וכרוב הם שילוב מנצח

מדי פעם אנו מקבלים מכתבים למערכת, והמסר תמיד זהה: "למה מתכונים כל כך מורכבים? למה אי אפשר משהו פשוט ולא מסובך?". הרבה תשובות יש לשאלות הללו, אבל, לא נכנס אליהן מחוסר מקום ומחשש שנקבל שוב מכתבים נזעמים עם האשמות על כניסה לפילוסופיה של הגסטרונומיה. כדי לרצות את הכותבים וגם כדי להעלות שני מתכונים באמת שווים, שאין כל כך קשר בינהם, הרי לכם: לובסטר פלמבה ולחם דג מעושן היישר מהמטבח בפלאו. שום קשר, להוציא את העובדה שמדובר במתכונים עם אופי 'ימי' מובהק...