...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

תופסים ראש

איך הנצרן יכול לאכול קיפודים. מה עושה הפרפרון כדי להימנע מצריבה של שושנה. מדוע בני משפחת הבטאים לא יכולים לראות מה הם אוכלים ואיך האבנונים בולעים דג בגודל שלהם. גיא אילון כותב על הקשר שבין הישרדות למגוון של פרצופים בשונית

מאת גיא אילון*, צילומים: טוני מלקוויסט

לכל דג יש פרצוף, וכשאנו מתבוננים על הדגים השוחים סביב שונית האלמוגים, אנו רואים אוסף מגוון של פרצופים, כשלכל מין של דג מבנה וצורה השונים משל חבריו.
עושר הפרצופים השונים בסביבת השונית לא נועד כדי לגרום לנו עניין בזמן הצלילה, אלא לאפשר לדגים למצוא את מזונם. לכן מספיק מבט קצר ומיומן בראשם של הדגים, כדי לדעת היכן הם חיים ומהו מזונם. הראה לי את ראשך ואומר לך מי אתה.
שונית האלמוגים מציעה מגוון רב של סוגי מזונות לדגים הסובבים אותה, ולכן התפתחו כאן כל כך הרבה מיני דגים, כשלכל אחד מהם ראש ופה המתאימים לסוג מזונם. לעומת זאת, כשאנו צוללים במשטחים החוליים של הים התיכון אנו מגלים אחידות גדולה מאוד בצורת ראשם של מיני הדגים השונים, וזאת בגלל אחידותה של קרקעית הים והמגוון המצומצם של סוגי המזונות.
כשאנו רוצים להבין את ההתאמות השונות שעברו הדגים כדי להצליח להשיג את מזונם, צריך להבין את המגבלה הגדולה ביותר של הדגים - אין להם ידיים. בעוד בני האדם מתלבטים האם לאכול את מזוננו בעזרת מקלות אכילה או סכין ומזלג, לדגים אין את הזכות הזו. הם צריכים לבצע את כל פעולות האכילה רק בעזרת פיהם, כששום איבר בגופם לא יכול לתמוך ולעזור. הדג צריך למצוא את מזונו, ללכוד אותו ולאכול אותו - והכל רק בעזרת ראשו.
השונית מציעה מגוון עצום של מזון ובו יצורי פלנקטון, אצות רב תאיות, אלמוגים, סרטנים ודגים.
כיוון שמרבית הדגים נעזרים רבות בעיניהם כדי להשיג את מזונם, מיקום העיניים בראש מאוד תלוי בסוג המזון אותו הדגים אוכלים.

 

מר שריון
מזונו של דג הנצרן מורכב בעיקר מחסרי חוליות ובהם סרטנים וקיפודים. לכן הוא ריפד את ראשו במעטה משוריין חזק מאוד והרחיק את עיניו מפיו, כדי להימנע מדקירת קוץ של קיפוד. לא פעם ניתן לראות נצרן השוחה בקירבת השונית, כשאת פיו מעטרים קוצים ארוכים של קיפוד ים. אם העיניים היו קרובות יותר אל פיו, הן היו יכולות להיפגע באחד מניסיונותיו להפוך קיפוד ים כדי להגיע לבטנו החשופה.
שיניהם של דגי הנצרן גדולות וחזקות מאוד והשפתיים עבות ובשרניות. התאמה זו הפכה את דג הנצרן לצייד יעיל מאוד של קיפודים, שדגים אחרים אפילו לא חושבים להתקרב אליהם.

פועל במחצבה
דג התוכינון, אם היה גר על היבשה, היה יכול לעבוד במחצבת אבן. פיו, המזכיר מקור של תוכי, מכיל שיניים חזקות הנוגסות ומפרקות את סלעי השונית והאלמוגים וממצות מתוך הסלע את האצות החיות בתוכו. כשעוקבים אחרי התוכינון, רואים כיצד הוא רוכן מעל סלע אלמוגים פוער את פיו ונוגס בסלע השונית. הפעולה מלווה ברעש רב של חריקה וגריסה שנשמע היטב מתחת למים.
דגי התוכינון הם מהגורמים המרכזיים בבליה של שונית האלמוגים ויש להם השפעה רבה על יצירת החול למרגלותיה. הפרשותיהם של דגי התוכינון נראות כמו שלג לבן הצונח על קרקעית הים. גם אצל התוכינון העיניים נמצאות בחלקו האחורי של הראש, כדי למנוע פגיעה אפשרית בהן.
נבון ומעופף
דג הציפור אוכל סרטנים וחסרי חוליות קטנים המתחבאים בין ענפי אלמוגים מסועפים ומתחת לסלעי השונית. עיניו נמצאות רחוק מקצה פיו, כיוון שהוא צריך להיות מאוד זהיר בעת שהוא משרבב את חוטמו בין ענפי האלמוגים, שם הוא מוצא את מזונו. שיניו קטנות, חדות וחזקות - ומאפשרות לו לתפוס סרטנים ולעבור את מעטה השריון העבה שלהם.
לעתים, כשהטרף גדול מדי ודג הציפור לא מצליח לבלוע אותו בשלמותו, הוא מחכך אותו על סלעי השונית ומנסה לפרק אותו.
דג הציפור, מהיצורים הנבונים בים סוף, צריך לתכנן את הציד, ומדי פעם הוא צריך לאלתר פתרונות כדי להצליח לתפוש את הסרטן היושב בבסיס האלמוג. מעניין מאוד לעקוב אחר תנועתו במים הפתוחים. אז הוא נראה כמו ציפור העפה מאלמוג לאלמוג, כשתנועתו מלווה בצלילה וריקוד ואין לה כיוון אחיד.

השולף הכי מהיר
אחד מהדגים שהפה שלהם עבר התאמה מדהימה הוא השלפן. דג יפה זה, שהוא כיום נדיר באזור השונית שלנו, מסוגל לשלוף את פיו במהירות מדהימה לכוון טרפו המורכב מדגים קטנים וסרטנים וכך ממרחק גדול יחסית הוא שואב לתוך פיו את מזונו. דגי השונית הקטנים, אשר אינם מעריכים את יכולתו זו ובטוחים שהם נמצאים במרחק בטוח ממנו, הופכים לארוחת הצהריים שלו במהירות כה רבה שגם עין מנוסה מתקשה להבחין בכך.

נמשך לשושנה
משפחת דגי הפרפרון ידועה באהבתה לשושנות ים ולרקמת אלמוגים. השושנות והאלמוגים מכילים חומרים צורבים, שמרבית דיירי השונית משתדלים להימנע מלגעת בהם. גם דגי הפרפרון רגישים לצריבתן הכואבת של שושנות הים, אך פיהם מחוסן. וכך אפשר לראות את הפרפרון לבן המצח מנצל כל הזדמנות, כשדגי השושנה אינם משגיחים על ביתם, ונוגס בתאווה בזרועות השושנה. אולם הוא עושה זאת בזהירות רבה, ומדי פעם אפשר לראות כיצד הוא מנער את ראשו כדי לסלק הפרשות רעילות הנוגעות בגופו.
פיהם של בני משפחת הפרפרונים משוך קדימה, דבר שמאפשר להם להגיע לזרועות השושנה מבלי שחלקים אחרים של ראשם ובעיקר העיניים יפגעו מזרועותיה הצורבות. בעולם, ישנם דגי פרפרון אשר פיהם מתוח קדימה כמעין מקור ארוך של ציפור.

לפתוח פה גדול
בני משפחת האבנונים והעקרבנונים, המבלים את חייהם על קרקעית הים כשלרוב גופם מוסתר בקרקעית, פיתחו לעצמם פה הפונה כלפי מעלה.
כיוון שהם תלויים במזון שיבוא ויחלוף מעל ראשם, יש להם פה שבשעת הצורך נפתח לגודל עצום, וכך הם יכולים לבלוע דגים כמעט בגודלם. הם שוכבים בשקט במשך ימים שלמים למרגלות השונית, מחכים שדג ביש מזל יעבור מספיק קרוב לראשם. ואז, כהרף עין, הם פוערים לוע עצום ושואבים אותו לתוך פיהם. בנוסף, גופם אינו רגיש לרעלים והם מסוגלים לבלוע גם דגים ארסיים ורעילים, שדגים אחרים אינם מעזים להתעסק אתם כמו דגי קופסה וזהרונים.

המון שיניים חדות
בני משפחת הדקרים, מהטורפים המובהקים של השונית, ניחנו בפה גדול ובו המון שיניים קטנות וחדות, שנועדו לאחוז בטרף ולא לעזוב אותו. עיניהם קרובות מאוד לפיהם ומאפשרות להם לחפש את מזונם בין אבני השונית. הם אורבים לטרפם בין סלעי השונית בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות והערב, וכשהם רואים דג לא ערני, הם עטים עליו במהירות רבה. לפעמים הטרף לא כל כך קטן והם נעים איתו לאורך השונית ומנסים לבלוע אותו, כשחבריהם מזנבים בהם ומנסים לגנוב מהם אותו. על-פי רוב, תוך כדי ניסיונות אלה נקרע הטרף לגזרים וכך הם מצליחים לבלוע אותו. 
אופן המולית מוצא את מזונו המורכב מדגים קטנים וסרטנים בין ענפי אלמוגים ובקרקעית הים. לאופן זוג בינים ארוכים וחזקים המעוטרים באברי חישה שבעזרתם הוא נובר ומחפש את מזונו, לפעמים נראה שלבינים יש יכולת תנועה עצמאית והם נוברים בקרקע לכל כיוון. כאשר דג קטן בורח מפני תנועת הבינים, ממהר האופן ללכוד אותו. לעתים קרובות רואים אופן מולית הנע לאורך השונית מלווה בצלופח ודקר. כשהאופן נובר בעזרת ניביו בין ענפיו של אלמוג שיח, מחכים הדקר והצלופח בצמידות לאלמוג. וכך, כשדגי האלמוגים נפוצים לכל עבר, עטים עליהם כולם ואוכלים אותם.

לוחצים כמו צבת
בני משפחת הנפחנים מצויידים בשיניים גדולות, חזקות וחדות. עוצמת הלחיצה שלהם עצומה. מי שחטף נשיכה, מרגיש כאילו צבת נסגרה לו על האצבע. אני, כשניסיתי לשחרר נפחן שנתפס ברשת דייגים, נשארתי ללא ציפורן.
מזונם של הנפחנים מורכב מחלזונות וסרטנים, שאותם הם מפצחים בשיניהם החזקות. לאורך חייהם, השיניים לא חדלות לגדול והם צריכים להשחיז אותן ללא הרף. את פעולת ההשחזה, הם עושים על אבני השונית ועל אלמוגי אבן אותם הם נוגסים.
ולסיום, הדגים שלא רואים את מזונם אף פעם - בני משפחת הבטאים. דגים אלה מבלים את חייהם על קרקעית הים ומוצאים מתחת לחול את מזונם - סרטנים וחלזונות. פיהם נמצא בחלק התחתון של גופם בעוד עיניהם נמצאות בחלק העליון.
את מזונם הם מאתרים הודות לחוש הריח וכן בעזרת חישנים המסוגלים לחוש שדות חשמליים. בזמן שהם מחפשים את מזונם, תרות עיניהם אחר טורפים היכולים לסכן אותם.

לרכישת מגוון ביטוחי צלילה, הטבות ומתנות לחץ כאן >>>

* הכותב הוא המנהל המדעי של פארק המצפה התת-ימי באילת