אפשר להסתלבט בעיר האבן שבזנזיבר ימים ארוכים, אך גיורא רז, שחזר משם מלא התפעלות, מציע אופציות נוספות: סיור תבלינים, ביקור בשמורת קופי הקולובוס האדומים, שהייה בכפרי הדייגים, עזרה לנשים בחוות לגידול אצות ים, וכמובן, הצלילות...

כתב וצילם: גיורא רז

השם לבדו מעורר ריגושים של אקזוטיקה, מסתורין וריחוק, מעלה ניחוחות של ציפורן, מוסקט וקינמון ותפאורה של ים טורקיז קסום לכל מלוא העין, הצופן בחיקו החמים הפתעות שובות לב. אכן יש מקום שכזה, 40 ק"מ מזרחה לחוף טנזניה, 6 מעלות דרומה לקו המשווה, האי זנזיבר (Unguja בלשון המקום).
אך, ככל האגדות, גם האגדה של זנזיבר היא תערובת עזת צבע וריח של הפכים וניגודים, של שלל בני אדם מכל צבע וגזע, סוחרים וספסרים בני בליעל רודפי בצע וספנים ומגלי עולם סקרנים ועזי נפש. אנשי דת שהאמינו בהבאת הגאולה למאפליה ואדמירלים וגנרלים מאובנים, שנלחמו עד כלות בשם הקדמה, להרחבת האימפריות של שולחיהם. מלחמות דמים על שליטה, כוח ובצע כסף, עבדות, סבל והשפלה אנושית מהגדולים שידעה ההיסטוריה מול שלווה פסטורלית של חופי זהב, חורשות קוקוס ומנגו וניחוח בוסתני התבלינים.
כל מגליה הגדולים של אפריקה בזמן החדש (ליוינגסטון, סטנלי, ברטון, ספאק) ראו בפעם הראשונה, בלב נפעם, את היבשת השחורה מחוף זנזיבר. ומנגד, מיליוני נשים, ילדים וגברים אפריקנים ראו, מאותו חוף, את מולדתם, בפעם האחרונה, בדרכם לעבדות.
הנרי. מ. סטנלי העיתונאי והחוקר הנודע, שנשלח למצוא את ליוינגסטון שעקבותיו נעלמו באפריקה, הגדיר בהזדמנות מסוימת, את תושבי האי זנזיבר כך: "ניתן לראות את הילידים נושאים על ראשיהם מטעני-ענק, והם שמחים ומאושרים ככל האפשר וזאת לא משום שנוהגים בהם באדיבות וכבוד ולא משום שעבודתם קלה, אלא משום שזהו טבעם ואופיים להיות עליזים וקלי דעת. אנשים אלה מעולם לא העלו בדעתם לא אושר ולא תקוות, שאינם ניתנים לסיפוק מיידי, ומעולם לא טיפחו שאיפות שהן מעבר להשגתן. לכן הם אינם מתוסכלים עקב תקוות שווא, ואינם יודעים אכזבות".

ההישרדות מחייבת
כיום מונה הארכיפלג של זנזיבר כמיליון נפש. רוב האוכלוסייה מתגוררת בכפרים קטנים ועיקר עיסוקם חקלאות ודיג. כשמונים אחוז הם מוסלמים ובצידם קהילות קטנות של הודים, נוצרים ושירזים - פרסים.
על סף סוף המילניום, עושה זנזיבר מאמץ גדול לתפוס מקום מכובד ככל האפשר על מפת התיירות הבין לאומית. ידוע מה קורה למקומות כאלה כתוצאה מכך, לטוב ובעיקר לרע.
אבל ההישרדות מחייבת. במקומו של שוק העבדים ניצבת הקתדרלה של יוסף הקדוש שמזבחה הוקם על אבן העונשין של העבדים. ארמונות השולטנים, בתי המרחצאות וההרמונות, חרבים ברובם, או משמשים מוזיאונים פתטיים לתפארת העבר.
הנמל שהיה מההומים והעסוקים בנמלים, שומם ברובו. כמה ספינות מטען קטנות, ספינת תיירים גדולה ולבנה הפוקדת אותו לכמה שעות, ועשרות סירות קאנו, שבמשך דורות העבירו מטען אנושי אל ספינות הדאו הגדולות, לפרנסתן ומושבתות כיום מעבודה.
הטיילת הרחבה בחזית העיר הפונה לים, לאורך הרחובות מיזינגני ושאנגני, מאובקת ומלוכלכת, הבניינים המרשימים שלאורכה, שהם ציוני הדרך החשובים בהיסטוריה ובארכיטקטורה של העיר, כמו המצודה העומאנית, ארמון השולטן (כיום ארמון העם), "בית הפלאות", גם הוא ארמון השולטנים בעבר, מהגדולים והמרשימים בבנייני זנזיבר ובית הדיספנסרי הישן, צעצוע יפהפה שנבנה ע"י אגא חאן ליום הולדתה החמישים של המלכה ויקטוריה. כל אלה ואחרים סובלים מאד מתחזוקה ירודה ביותר ונראים עגומים כליצנים בסיומה של החגיגה.

ביקור בעיר האבן
זנזיבר מקבלת את מבקריה בסבר פנים יפות ובעניין אמיתי. לא עוד מרכז סוער והפכפך של מסחר תוקפני ומאבקי שליטה. דרכי המסחר הישנות נדמו והעלו צמחיה עבותה.
תושבי האי תלויים היום בעיקר במקורות המחיה המקומיים, שהעניק להם הטבע, עושר הימים המקיפים אותו וברכת אדמותיו הפוריות.
זנזיבר הוא עדיין אי התבלינים, ועדיין נישא באוויר למרחוק ריח ניצני הציפורן, הפרושים לייבוש בעונת הקטיף. באמצע המאה הקודמת סיפקה זנזיבר 90 אחוז מתצרוכת הציפורן העולמית. אך את מקום התבלינים בכלכלת האי כיום, הולכים ותופסים הפרות הטרופיים, מקומיים ומאוקלמים מכל סוג ובעיקר, המנגו והבננה המהווים חלק חשוב בייצוא, לצידם של ייצוא הדגים ושימורי הדגים, תעשיות זעירות של מלאכת יד, בדים מצויירים אופייניים (88חן7 "7]"5), תעשיית כלי כסף שפותחה בידי הערבים ומבוקשת מאד בעולם הערבי. ומעל לכל פיתוח תשתית מואצת לתיירות, שהיא עתידו הכלכלי של האי.
חלקה העתיק של העיר הראשית, "Town Stone", פנינה היסטורית וארכיטקטונית, נמצאת גם היא בתהליך שיקום זהיר וקפדני, אחרי שנים של הזנחה. "עיר האבן" נחשבת בעיני רבים לאנדרטה החשובה ביותר של התרבות הסוואהילית. חלקה ה"צפוני", הסמוך לחוף, שימש משכן לסוחרים הערבים, למתעשרים ההודים, לאדמיניסטרציה העומאנית ולקולוניאליסטים האירופיים. בתיהם בנויים מסלעי האלמוגים המאובנים שנחצבים בחופים, ומעוטרים במרפסות ותריסים מעץ טיק ודלתות עץ כבדות ומפורזלות האופייניות לאי.
בתי העמך בחלקה העני של העיר, בנויים ברובם מלבני טיט וקורות עץ המנגרוב, הנפוץ בכל חופי זנזיבר.
עיר האבן ואווירת המסתורין שלה מזמינה לשוטטות נינוחה ורבת עניין בלבירינט המוצל של סמטאותיה הצרות, כיכרותיה הקטנים ושערי הברזל והאבן, מסגדים, כנסיות, מקדשים הינדים ובתי מרחץ עומניים ואף רחובות אחדים של חנויות, קיוסקים זעירים ובזארים של מזכרות לתיירים. התושבים מסבירי פנים ובכל מקום יקדמו פניך בברכת "ג'מבו". הגברים ב"קנזו" הגלבייה הלבנה ובכיפת הבד המוסלמית הרקומה, והנשים בצעיף ה"בויי-בויי" השחור העוטף את בגדיהן הצבעוניים.

להריח ולמשש
בשוק המרכזי, שנבנה ב1904- ניתן לראות, להריח ולמשש את כל מה שגדל וראוי לאכילה בארץ זו. המהומה, הקולות, הצבעים והריחות שווים ביקור, שוק טרופי אפריקני במיטבו. אפשר ורצוי לטעום מהפרות המוזרים ואל תוותרו על מיץ קנה-סוכר טרי הנסחט ע"י הילדים, במסחטה ידנית תוצרת עצמית.
אפשר להסתלבט בעיר האבן ימים ארוכים. אך האי, קטן כפי שהוא, מלא יופי ועניין גם מחוצה לה. קיימים הסיורים הממוסדים וההכרחיים, כמו סיור התבלינים, והסיור לשמורת קופי הקולובוס האדומים ולשמורת הליאופרד הזנזיברי הננסי, שהם אנדמיים לאי זה. סיורים נוחים ומספקים כדי לציין X (היינו) ביומן.
למי שרוצה באמת לטעום, לחוש ולנסות להכיר את האי, ואורחותיו, מומלץ ביותר לשכור בפרוטות זוג אופניים שהן כלי התחבורה הנפוץ ביותר באי ולצאת לדרך. האי ברובו שטוח ונוח לרכיבה, והחופש בידכם לעצור בכל רגע מתאים, לפי טעמכם ועניינכם.
לטייל במטעי התבלינים, ביו עצי הציפורן, הקינמון הפלפל והמוסקט, להריח את .שיחי הכרדמון ופולי הוניל ולראות מה ואיך עושים שם באמת, ללכת לאיבוד ביערות המנגו והקוקוס, לפטפט עם האיכרים בשדות התירס ובגינות הקסאווה.
להשתעשע עם הילדים הצוהלים למראה הזרים בחצר בית הספר הכפרי, להשתאות מול הסבלנות והאמונה העמוקה הנשקפת מעיניהם של ההמונים העומדים בתורים ארוכים לפני בקתותיהם של רופאי האליל, המצויים כמעט בכל כפר. אפשר להיזרק תחת דקלי הקוקוס בחופים מרוחקים ובתוליים עם חולות הקמח ומי הטורקיז. להלך בלגונות המנגרובים ולצפות בעושר העצום של בעלי החיים הימים ובעלי הכנף של ביוטופים אלה, אפשר לשהות בכפרי הדייגים וללמוד את מיומנויות הדיג המקומי, לבקר אצל בוני הסירות הממשיכים אומנות עתיקה של דורות ולעזור לנשים בחוות לגידול אצות ים באיסוף יבולן. בקיצור, העיקרון הוא לצאת לחלוטין ממסגרות התיירות המאורגנת ולתפור כל אחד לעצמו, את מסעו שלו.

גן עדן לצוללים
ואי אפשר בלי הצלילות... כי הרי, בסופו של דבר, זו אחת הסיבות העיקריות להגעה למקום. ים טרופי צלול, חופי קמח לבנים, דרכי גישה נוחות, מזג אויר אידיאלי בחלק גדול של השנה, תשתית טכנית ומקצועית ברמה טובה למדי, מגורים, מזון, ותחבורה ימית ויבשתית נוחים ומגוונים.
מה צריך יותר כדי להגדיר מקום כזה כגן עדן לצוללים. ואכן בכל עלוני התיירות והפרסומים המסחריים על זנזיבר, תמצאו את ההגדרה הזאת למכביר.
עם זאת, ולמרות ששוניות האלמוגים והעולם התת-ימי סביב האי, לא נפגעו בתהפוכות שעברו כאן והן שומרות ברובן על בתוליות שקשה למצוא כמותה במרכזי תיירות צלילה אחרים בעולם, קשה לי להצטרף להגדרה דלעיל. לצוללי ישראל המפונקים באתרי הצלילה מהיפים בעולם המצויים מתחת לאפם, קשה לצאת מגדרם בהתפעלות משוניות זנזיבר, אין בהן בשום אופן, לא הגיוון, לא החיוניות, לא הדרמה ולא המיתוסים של שוניות ים סוף.
בכל זאת, מומלץ לא לוותר, כי אפשר ליהנות מאוד ממה שיש בהן ואין אצלנו, מהשונה והמיוחד להן. וכבר הזכרנו את הבתוליות, וההרגשה שכל צלילה היא ראשונית וסנפירי רגל אדם עדיין לא בעטה בהן.
אוכלוסיית האלמוגים אמנם אינה צבעונית ומגוונת כמו בסיני,. אך אוכלוסיות הדגים ובעיקר הדגים הפלגיים הגדולים, מדהימה בכמותה ובכל צלילה כמעט ניתן לראות, ברקודות אינטיאסים, לוקוסים, מנטות, כרישים ודגי חרב, צבי ענק ודולפינים.
השוניות המקיפות את האי שונות באופיין, לפי מיקומן הגיאוגרפי. המערביות, בתעלה המפרידה בין האי ליבשת, מוגנות יותר, רדודות יותר, עשירות יותר באוכלוסיות האלמוגים הרכיכות והסרטנים שלהן, אך דגי העומק סביבן מועטים יותר.
השוניות המזרחיות והצפוניות הפתוחות לאוקיינוס, עמוקות יותר, חד גוניות מבחינת אוכלוסיות האלמוגים, אך עשירות כאמור במיני הדגים הגדולים.
אתרים חביבים במיוחד, הם האיים הקטנטנים והאטולים המקיפים את האי, גן עדן אמיתי לשנורקלאים, לילדים, לפיקניקים ולדיג. שירותי סירות מיוחדים יוצאים לסיבוב יומי ליפים במקומות אלה, לבילוי של יום הכולל ארוחת צהרים.
אתרי צלילה מעניינים ויפים מצויים גם באי השני בגדלו בארכיפלג של זנזיבר, האי פמבה, הנמצא כ - 60 מייל צפונית לזנזיבר. שירותי סירות וסיורי צלילה קיימים גם לאתרים אלה. כל הצלילות נערכות מסירות צוללים המופעלות על ידי מועדוני הצלילה. בזנזיבר פועלים כמה מועדוני צלילה מעולים, בחסות PADI או NAUI, ומופעלים ע"י בעלים אוסטרלים, או דרום אפריקנים. המועדון המרשים ביותר והנוח ביותר מבחינת מיקומו הוא מועדון Ocean One, הממוקם מתחת לאפריקה האוס, במרכז החזית הימית של העיר.
המועדון הוא מרכז צלילה מורשה 5 כוכבים של PADI, ומנוהל ע"י גארי גרייג האוסטרלי החביב ומסביר הפנים, מדריך בכיר, צולל נלהב ועתיר ניסיון. עוזרים לצידו מדריך נורווגי, מדריכה גרמניה ומדריך מקומי, כולם אנשי מקצוע מעולים. המועדון מרשים מאד בניקיונו, בסדר המופתי של האביזרים וברמה הטכנית הגבוהה של אחזקת הציוד.
למועדון סירות דאו מסורתיות שהוסבו לסירות צלילה נוחות ויפות וכן סירת מנוע גדולה ומודרנית. הצלילות נערכות בעיקר בשוניות המערביות, בדרך כלל כוללת החבילה הפלגה, צלילת בוקר, הפסקה וארוחת צהרים, צלילה שניה והפלגה חזרה. נערכות גם צלילות בשוניות המזרחיות העמוקות והרחוקות יותר, מספינת הצלילה. התכונה המרשימה ביותר במועדון זה היא, הכושר הנדיר של מפעיליו להעניק ללקוחות
הרגשה מיידית של נינוחות ביתית, בטחון מקצועי, אמון מלא והתלהבות לביצוע.
קשר: טלפון: 255-812-750161, פקס: -323091 255-811
e-mail: asko@cats-net.com

מועדון גדול נוסף הוא מועדון Dive Africa, המפעיל שלשה מרכזי צלילה מורשים, 5 כוכבים של PADI בזנזיבר. אחד ב - Town stone, Divers Ocean Indian, הממוקם גם הוא בחזית הימית של העיר ושני סניפים נוספים בנונגווי, בקצה הצפוני היפהפה של האי. המועדונים הצפוניים נהנים מהעובדה, שהם אינם מוגבלים, כמו המועדונים האחרים, ע"י השפל המונע יציאות לים בחלק ניכר מהיממה. עיקר הצלילות הן באתרים של תעלת פמבה המפרידה בין שני האיים הגדולים. האטרקציות העיקריות כאן הם דגי העומק הגדולים. שני המועדונים ממוקמים בבתי מלון, שהם כפרי נופש נוסח מועדון הים התיכון ומאפשרים חבילות צלילה ודיור אטרקטיביות ביותר.
המועדונים מנוהלים ע"י רשת דרום אפריקנית. הציוד משוכלל, כלי השיט מעולים וצוותי המדריכים והמדריכות מקצועיים ומנוסים.
אמצעי נוסף ומיוחד לספארי צלילות היא ספינת הקטאמרן Inula. ספינה משוכללת ומצוידת במיטב הנוחיות, חדר אוכל ומטבח,
מקלחות חמות ובתי שימוש, מכשירי צלילה, טלוויזיה וידאו ועוד, המתמחה בסיורי צלילה בפמבה וזנזיבר. הספינה עשויה לשאת 0 1 צוללים. חבילות הפלגה וצלילות סביב שני האיים בנות 10 ימים כל אחת, נערכות לפי לוח זמנים עונתי קבוע מראש בין החודשים יוני - דצמבר.
מחיר החבילה ל - 10 ימים הכוללת הכל: 4 - 2 צלילות ליום, ציוד מלא, אירוח מלא ותחבורה למלון: $1340 לאדם.
קשר: .DIVING LTD CAT
TANZANIA/ZANZIBAR -EAT ,3203 P.O.Box
טלפון: 255 812 781376, פקס: 255 54 31040 
e-mail: inula@inula.co.tz