אי התבלינים זנזיבר מצדיק את תוארו במטעי תבליני רבים, אך נא לא לשכוח את מגוון הפירות הטרופיים, החול הלבן, המים הכחולים-שקופים, ואת האנשים השחורים החייכניים. סימפוניה של צבעים שתלווה אתכם מעל פני המים. מתחת למים תוכלו לפגוש דגים גדולים כמעט בכל צלילה. אקזוטיקה

זנזיבר היא ארכיפלג המורכב משני איים מרכזיים, זנזיבר (אונגוג'ה) ופמבה (אל קהודרה) ומספר רב של איים קטנים מסביבם, 6 מעלות דרומית לקו המשווה ו-35 ק"מ בלבד מחופי יבשת אפריקה.
כיאה למיקום, האיים טרופיים, חמים כל ימות השנה, ומעוטרים בעשרות חופים לבנים, חלקם מתויירים יותר וחלקם ללא טביעת רגל אדם.
הדבר הכי בולט בצלילות בזנזיבר הוא הראשוניות. כמו בכל יעד טרופי אחר יש מים בכחול- טורקיז שקוף וצלול, חול לבן ודקלים, אך פה נוספת גם תחושת החלוציות. האתרים נראים כאילו לא צללו בהם עוד.
אוכלוסיית דגי הים הגדולים היא מהמגוונות ביותר ומופיעה במספרים גדולים בכל ביקור מתחת למים: ברקודות, אנטיאסים, לוקוסים, מנטות, כרישים, דגי חרב, צבי ים ודולפינים.
השוניות המקיפות את האי שונות באופיין, לפי המיקום שלהן: המערביות, בתעלה המפרידה את האי מהיבשת, מוגנות יותר, רדודות יותר ועשירות באוכלוסיית אלמוגים, סרטנים ורכיכות. דגי העומק סביבן, לעומת זאת, מועטים. אלו המזרחיות, וגם הצפוניות, פתוחות לים ועשירות במיני דגים גדולים.
ראס נונווגי הוא כפר דייגים ציורי שהפך מוקד עליה לרגל לצוללים.
בכפר בקתות אבן רבות פזורות ללא כל סדר, עשן, ילדים המשחקים כדורגל רוב שעות היום. ובוני סירות מסורתיים, שאינם נזקקים לכל חידושי ופלאי האלקטרוניקה, וסירת העץ שלהם מפליגה בעזרת מפרשי יוטה ענקיים.
הגאות והשפל שולטים בלוח הזמנים של כל יושבי האי, מן הדייגים, דרך הנשים המלקטות אצות ים על חופי האיזור בשפל, עד לצוללים ששעת היציאה והחזרה מן הים שלהם מוכתבת מראש. סביב האי פרוסים איי מנגרובים רבים. בכפר תוכלו למצוא אכסניות זולות ומועדוני צלילה המצויידים היטב, ומוציאים צלילות יומיות לאתרים שונים.

פמבה
פמבה הוא אי עני, חם ונידח. התיירות על האי עצמו בחיתוליה, אך אם אתם כבר נוחתים עליו, הכפריים מאד נחמדים וידידותיים. סביב פמבה מתנהלים מסעות ספארי ימיים, המקיפים את האי. כמו כן, יש בפמבה שני מלונות צוללים קטנים. אחד בצפון האי והשני במרכז, והם מוציא צלילות יום מספינה. את כל חופי הצפון מקיפה שונית במרחק של בין ק"מ לשני ק"מ מקו החוף. בגאות מגיעים המים עד מפתני הבתים ובשפל מתרחק רעש המים עד לק"מ ויותר לתוך הים. השונית נמשכת מהצפון כמעט עד הקצה הדרומי. היא מתחילה בעומק 10 מטר ונמשכת בשיפוע רדוד עד 25 מטר. בעומק זה ישנו מדף רחב, ולאחריו נפילה מרשימה לעומק של מאות מטרים. השונית עמוסה באלמוגים, רובם קשים, ובצורות מדהימות. הדגה באיזור שופעת, ובין היתר תראו גם בורי, להקות ענק של ברקודות ודקרים המגיעים לגדלים של אדם קטן. בצידו הדרומי של האי אפשר לפגוש עשרות כרישי פטיש. כל צלילה במקום מבטיחה צפייה בכרישים הללו, גם אם תאלצו להמתין מעט.

אקזוטיקה
זנזיבר שמעל פני המים היא התמונה שתראו במילון כשתחפשו את הערך "אקזוטי". האנשים חייכנים ושחורים (שמה המקורי של זנזיבר הוא ZINI EL BARR ומשמעותו "אי השחורים") הנושאים על ראשיהם וכתפיהם מטעני ענק, ולובשים בגדים מסורתיים וצבעוניים. כובשים רבים שעברו באי (הפרסים, הפורטוגלים, הערבים, ולבסוף הבריטים), כל כובש השאיר את חותמו באופן זה או אחר, וסטון טאון, העיר הגדולה ביותר בזנזיבר מלאה ברמזים, פנים וריחות של תערובת אתנית המעשירה את החוויה. מטעי התבלינים, שפעם תפסו את המקום הראשון בכלכלת האי.

ציפורן, קינמון, פלפל, מוסקט, הל ופולי ווניל, כל אלה נותנים את ריחם וטעמם בתבשילים המקומיים, ותוכלו למצוא אותם בשפע בשווקים המקומיים. פירות טרופיים רבים (מנגו, קוקוס, פאפאיה, אבוקדו, בננה, אננס, פסיפלורה, קרמבולה ועוד, ועוד) תאווה לעיניים ולחיך, תפסו מקום של כבוד בייצוא מהאי.
בתוך כל אלה, מומלץ לשכור זוג אופניים, שהם כלי התחבורה הנפוץ ביותר, ולעשות סיור עצמי. האי ברובו שטוח ונוח לרכיבה, ואתם יכולים לערוך הכרות עם האי ואורחותיו. מטעי תבלינים, איסוף אצות, רופאי אליל, בוני סירות, חולות קמח לבנים ודקלים בחופים מרוחקים.