30 שנים הוא לא שופץ. את גומיות האטם לא החליפו מעולם. מערכת כיבוי השריפות מופעלת ידנית. התקנות הבינלאומיות אינן מיושמות ומהטכנאים לא נדרשת כל הסמכה פורמלית. תא הלחץ בבית-החולים יוספטל שבאילת מצטייר בתחקיר ‘ים׳ כחבית חומר נפץ שבכל יום יכולה לגבות מחיר כבד בחיי אדם. אז איך קורה שמתקן רפואי במצב כה מזעזע ממשיך לטפל מדי שנה בכ-35 צוללים שנפגעו בתאונות צלילה? 30 שנים הוא לא שופץ. את גומיות האטם לא החליפו מעולם. מערכת כיבוי השריפות מופעלת ידנית. התקנות הבינלאומיות אינן מיושמות ומהטכנאים לא נדרשת כל הסמכה פורמלית. תא הלחץ בבית-החולים יוספטל שבאילת מצטייר בתחקיר ‘ים׳ כחבית חומר נפץ שבכל יום יכולה לגבות מחיר כבד בחיי אדם. אז איך קורה שמתקן רפואי במצב כה מזעזע ממשיך לטפל מדי שנה בכ-35 צוללים שנפגעו בתאונות צלילה?

 מאת: שרון ריניס

 הצולל יצא מצלילת העומק. הכל הלך נפלא, חוץ מתקלה קטנה בדרך. משהו בציוד. עם היציאה מהמים הוא אינו מרגיש את רגליו ובלחץ החברים הוא מובל בבהילות לתא הלחץ. הוא מוכנס לתא, נדחס לעומק של 50 מטר ובדיוק כשנראה שמצבו משתפר והוא שב להרגיש את רגליו, אחד מהצינורות הראשיים, המובילים גז בלחץ גבוה אל התא, מתפוצץ וגורם לתא כולו להתלקח במהירות מסחררת. הצולל בתוך התא, שמבחין כי הוא עולה בלהבות, זועק לעזרה בכוחות אחרונים, ומבין שזו תאחר לבוא, כשהוא מאתר במבטו את הטכנאי והאחות, שניהם מוטלים על הארץ.
נשמע כמו סצנה מסרט אימה? בהחלט כן. נותר רק לקוות שהסרט האמור לא יצטלם לו ביום מן הימים בעתיד הקרוב, או הרחוק יותר,  כסרט תעודי דווקא, המתאר את שקרה בתא הלחץ בבית החולים יוספטל.

מזה זמן מה מסתובבות שמועות לגבי אי-תקינותו של תא הלחץ בבית-החולים יוספטל שבאילת. כל מי שנוטל חלק, אפילו מינורי, בתעשיית הצלילה והרפואה בישראל, מודע לכך שבעבר התכוונו לא אחת לסגור את תא הלחץ בשל מצבו המדאיג. אולם, דבר הוביל לדבר ותא הלחץ לא נסגר מעולם. יתרה מכך, מתקן זה עדיין חי ופעיל ומטופלים בו בממוצע כ-35 צוללים בשנה בעקבות תאונות צלילה. משה גוטמן, הטכנאי הראשי של שני תאי הלחץ בבתי החולים אלישע ואסף הרופא, ערך ביקור בתא הלחץ ב”יוספטל” במהלך שנת 2005 וחזר מזועזע: “נדהמתי לחלוטין כשראיתי את המערכת עובדת. האנשים לא מקצועיים, האחזקה מתחת לכל ביקורת ומצב התא מסוכן. כל יום כמעט אני יכול לקבל טלפון המבשר על פיצוצו של התא”.

כצוללים תדירים בחופי ים סוף של אילת, יצאנו לבדוק האם יש דברים בגו ואיך קורה שתא לחץ, שנמצאו בו ליקויים חמורים דיים על מנת להביא להחלטה להשביתו, ממשיך להידחס מדי שבוע ללחץ של 6 אטמוספרות כמו לא היו דברים מעולם.

 
תא הלחץ ביוספטל

ארבעה תאי לחץ פעילים

במדינת ישראל יש ארבעה תאי לחץ פעילים. האחד בבית החולים יוספטל, השני בבית-החולים אסף-הרופא, השלישי בבית-החולים אלישע והרביעי במתקן חיל הים שמול בית-החולים רמב“ם. על מנת להקנות לתחקיר נקודת התייחסות, ביקר צוות המגזין תחילה בתא הלחץ שבבית החולים אלישע, אשר שמו הטוב הולך לפניו.

הביקור בתא הלחץ באלישע מזכיר יותר מכל ביקור בתחנת החלל של נאס“א. התא, שיוצר על ידי חברת HAUX, חדש ומבריק, כמו גם הצינורות הסובבים אותו ומערכת הדחיסה המזינה אותו. מערכת הבקרה של התא, המתופעלת על ידי הטכנאי, כוללת מרכיבים טכנולוגיים חדשניים, כמו מסכי צפייה להתבוננות על המתרחש בתוך התא, ג׳ויסטיק לתפעול קל ומדויק ואינספור שעונים ומדדים המאפשרים שליטה מוחלטת בתנאים בתוך התא.

במהלך הביקור במתקן פגשנו באייל מזרחי, שעובד כטכנאי בתא הלחץ באלישע זה 12 שנים.  אייל סיפר כי ישנם תקנים מאוד ברורים המכתיבים את מיומנותו של כוח האדם המאייש את התא. לדוגמא, כל הטכנאים בתא הלחץ באלישע הם הנדסאים בהסמכתם, כאשר הטכנאי הראשי הוא טכנאי מוסמך שקיבל הסמכה מהיצרן לבצע טיפולים מורכבים יותר מאלו השוטפים. על הטכנאים המפעילים את התא להכיר את חוקי הגזים, הסכנות בטיפולים היפרבריים, להיות בקיאים במערכות המרכיבות את תא הלחץ וחדר הדחיסה ואף ליטול חלק בטיפולי התחזוקה השוטפים המתבצעים בתא. בנוסף, הטכנאים כולם עוברים תדרוך מקיף לגבי ההשפעות השונות של הטיפולים ההיפרבריים על גוף האדם ועליהם להיות בקיאים בנהלי העזרה הראשונה הניתנת למטופל במקרי חירום, על אף הימצאותה של אחות מוסמכת בתוך התא. על מנת לוודא שלא מדובר בהצהרות תיאורטיות בלבד, שאלתי את אייל לגבי נוהל החירום במקרה שבו מטופל לוקה בהרעלת חמצן. אייל, מצידו, פירט בפנינו בשמחה רבה את התסמינים הספציפיים לזיהוי הרעלת חמצן בקרב מטופלים ואת סדר הפעולות שיש לבצע על מנת לסייע למטופל. תיאור זה, אשר לא פסח על זוויות גוף, חלוקות תפקידים ולוחות זמנים, לא הותיר מקום לספק לגבי מיומנותו של אייל בכל הקשור לניהול מצבי חירום.

מנהל התא, ד“ר יהודה מלמד, נחשב על ידי רבים כמורה דרך בכל הנוגע לטיפולים היפרבריים. ד“ר מלמד פרש בפנינו רשימה של ארגונים בעולם המכתיבים כללי הבטיחות ותקנות מפורטות להפעלת תאי לחץ ושלף ספרים רבים מתוך הספרייה שלו העוסקים באספקטים השונים של הפעלת תאי לחץ. הוא סיפר כי טכנאים בכירים מתא הלחץ בבית החולים יוספטל הגיעו אליו בעבר על מנת ללמוד את רזי תחזוקת התא. 
באשר לתחזוקה השוטפת של התא, ככלל, כללי התחזוקה והטיפול בתא הלחץ הם סטנדרט של היצרן.
לדברי ד“ר מלמד, מערכת תא הלחץ באלישע נבנתה בגרמניה, על ידי חברת HAUX, ויחד עם התא התקבלו גם ספרי הוראות וספר הדרכה. צוות התא בנה לעצמו רשימות תיוג לביקורות יומיות, שבועיות, חודשיות, דו-חודשיות ושנתיות הכוללות תקנות המחמירות מאלו של היצרן. הטיפולים השוטפים בתא מתבצעים על ידי טכנאי התא, הצוות באלישע, לבד מהביקורת החמש-שנתית, אשר מבוצעת על ידי נציגים של היצרן הנשלחים במיוחד על מנת לבחון את המערכת ביסודיות.

כששאלנו את טכנאי התא, אייל, אם תא הלחץ “מסוכן“, הוא הסביר כי אם ישנו צוות מיומן המטפל ומפעיל את התא באופן מקצועי, אזי אין סכנה ממשית בטיפולים הנעשים בתא. עם זאת, הוא מעריך כי מחדלים בתחזוקת התא ובתפעולו ואי הקפדה על כללי הבטיחות, עשויים להסתיים באסון גדול מאוד.

“האם היית מוכן לעבוד בתא הלחץ ביוסטפל“?

“סביבת עבודה זו, כפי שהיא היום, כרוכה בסיכונים רבים מדי“.

טיול תרמילאים בבורמה

הביקור בתא הלחץ ביוספטל, לאחר שביקרנו בתא הלחץ באלישע, נותן תחושה כמו טיול תרמילאים בבורמה לאחר שהייה מפנקת בניו-יורק. התא הקטן והכחלחל נראה כפי שנשלף מספרי ההיסטוריה של מתקני הצלילה. מסתבר, שלא בכדי. בשלושים השנים האחרונות, מאז יוצר התא והותקן בבית-החולים יוספטל, לא התבצע אפילו שיפוץ מאסיבי אחד בתא ובמתקנים התומכים בו. גבי פרידמן, טכנאי בכיר שנטל חלק בהתקנת התא לפני שלושים שנה ופרש זה לא מכבר, הסביר שהבעיה נעוצה בכך שהחברה שייצרה את התא נסגרה פרק זמן קצר מאוד לאחר שהתא מוקם בבית החולים יוספטל.

הצנרת בתא הלחץ ביוספטל. כנראה שטכנאי מזגנים היה בביקור

מכיוון שמרבית תאי הלחץ מטופלים בהתאם להנחיות היצרן, נותר סימן שאלה גדול לגבי האופן שבו יש לטפל בתא ולתחזק אותו. אז מה עושים? לא עושים. גומיות האטם, אשר מוחלפות בכל תא לחץ אחר (ובכלל בכל מתקן אשר עושה שימוש בגומיות אטם) לפחות אחת לחמש שנים, לא הוחלפו מעולם מאז ייצרו את התא. כמוהן גם צינורות הובלת הגזים, אשר עומדים באופן יומיומי בלחץ אטמוספרי גבוה, שלא לדבר על שלד התא עצמו. עם זאת, מכריז בחגיגיות אחד הטכנאים של התא, את החלונות דווקא כן החליפו לפני מספר חודשים. אני מתקרבת לאחד החלונות ובוהה בו, משתוממת מארבעת הספרות הצרובות עליו- “1975“.  הטכנאי, אשר מבחין בהבעת פליאתי, מסביר בביטחון כי מכיוון שלא קיים יצרן אשר באפשרותו לספק חלקי חילוף לתא, ממחזרים חלונות ישנים, מהשנים שבו יוצר התא.

אורך חיים ממוצע של חלון מסוג החלונות אשר מותקנים בתא הלחץ ביוספטל הוא 10 שנים. חלון שיוצר בשנת 1975, כמו החלון שצולם לאחרונה בתא הלחץ, היה אמור אפוא להיות מוסר בשנת 1985. איחור של מעל ל-20 שנים. בלבד.

בתמונות שצילם גוטמן, נראה שיקוף של החלון העליון בתא הלחץ ביוספטל באמצעות מכשיר  פולריסקופ. השיקוף מהווה אינדיקציה לגבי עייפות הזכוכית (stress, בז’רגון המקצועי), כאשר זכוכיות שאינן סובלות מ-stress, כמו זכוכיות חדשות למדי, ייצאו שקופות לחלוטין בשיקוף, ללא צבעים. בתמונה ניתן לראות כמות צבעים אדירה המהווה אינדיקציה לכמות stressעצומה על הזכוכית. מיותר לציין שיש כמות stressמוגבלת שחלון זכוכית יכול לעמוד בה טרם יתפוצץ לרסיסים קטנים. החלון הזה הוסר מתא הלחץ ביוספטל בשנת 2005 ביוזמתו של גוטמן. יש לקחת בחשבון שהוא יוצר בשנת 1975, ממש כמו שאר החלונות שמותקנים ברגע זה בתא הלחץ.

לפי גוטמן, מביקורו בשנת 2005 בתא הלחץ ביוספטל, זכור לו גם כי שסתומי הביטחון של התא מיושנים באופן חריג. “תפקיד שסתומי הביטחון בתא דומה לתפקיד שסתום הביטחון בברז המותקן על מיכל הצלילה, כלומר - למנוע עומס מסוכן על התא על ידי שחרור הלחצים העודפים במקרה של דחיסת יתר. במקרה של תקלה, במידה והתא נדחס ללחצים גבוהים מאלו שהוא תוכנן לעמוד בהם, באם שסתומי הביטחון לא יתפקדו כנדרש, התא יתפוצץ, פשוטו כמשמעו”.

גבי מסב את תשומת לבי לצינור שמוביל באופן שוטף גזים בלחץ של 30 אטמוספרות ומציין, כהערת אגב, שתו התקן של הצינור הספציפי הזה מתיר לו לעמוד בלחץ של 4 אטמוספרות בלבד. מבועתת, שאלתי מדוע אין מחליפים את הצינור בכזה אשר יוצר על מנת לעמוד במערכת לחצים מתאימה, השניים מספקים לי תשובה אשר עתידה לחזור על עצמה עוד פעמים רבות בביקור הזה. “אם משהו לא התפוצץ במשך 30 שנים, איזו סיבה יש להחליף אותו?“.  נהדר, אני חושבת לעצמי. אפשר לתעל את האנרגיות האלו למקומות חיוביים יותר, ופשוט להתקשר לחברה שייצרה את הצינור ולהודיע לה חגיגית שיש טעות בתו התקן שלו.

גבי ממשיך להציג בפניי את המערכות השונות של התא ומגיע לאחד המרכיבים החשובים ביותר בסיפור הזה, הלא הוא מערכת סינון האוויר. גבי הסביר שמכיוון שהאוויר מסופק לתא דרך מדחסים בעלי אגן שמן, בניגוד למדחסים יבשים, האוויר זקוק לסינון כפול באמצעות פילטרים של פחם פעיל וחומר סופח מיוחד, אחרת ינשום הצולל אוויר המכיל שאריות של אדי שמן. מלבד היותו של אוויר כזה מסריח, כדאי לזכור ששמן הוא חומר בעירה ובנוכחות חמצן, הוא עשוי לגרום לתאונה קטלנית בתא. ההיגיון הבריא הזה, לצערנו, לא היווה מעולם טיעון חזק מספיק להחליף את מסנן הפחם הפעיל והפשוט בתא, אשר אינו עומד בתקן ובכל זאת עושים בו שימוש מדי יום, במערכת סינון אשר תבטיח כי האוויר שנושם הצולל בתוך התא, הוא אוויר נקי.

אם זה לא די, מערכת כיבוי השריפות, אשר מופעלת בתאי לחץ מודרניים באופן אוטומטי על ידי גלאי שריפות, היא בתא הלחץ של יוספטל מערכת ידנית פרימיטיבית ובלתי מספקת הממוקמת מעבר לשולחן של הטכנאי. במילים אחרות, במקרה של שריפה, על הטכנאי להבחין במצב החירום, לקום מכיסאו, לעקוף את השולחן המונח לצידו, לגשת לתא וללחוץ על הכפתור, וכל זאת בהנחה שעד אז לא התפוצץ כבר התא ושרף גם את הטכנאי.

עם זאת, הדבר שמפחיד את הטכנאי יותר מכל, כך סיפר, היא מערכת השליטה של הטכנאים. בניגוד למערכת הדיגיטלית והמתוחכמת של תא הלחץ באלישע, מערכת השליטה הזו היא ישנה במהותה, מורכבת מכפתורים פשוטים ומדים אנלוגיים לבקרה. הטכנאי הסביר כי במידה ומד הלחץ לא מתפקד, תקלה אשר כבר התרחשה בעבר, אך לא בזמן טיפול,  אין לו שום פתרון חלופי להפעלת בקרה על הלחץ בתא. גבי פרידמן התערב בנקודה זו והזכיר לטכנאי שישנה אלטרנטיבה כלשהי, גם אם מורכבת למדי, ולכן אין באמת תלות במד הלחץ. לא היה נראה לי שתשובה זו סיפקה את הטכנאי, ומכיוון שמחר בבוקר יהיה הוא זה אשר ידחוס את התא לעומק של עשרות מטרים, בחרתי גם אני שלא להתנחם בפתרון המוצע.

כשהטכנאי נקרא לרגע הצידה, גבי התוודה על דאגה נוספת בנוגע לתא, הנעוצה בכך שבתא הלחץ ביוספטל, מכיוון שמדובר במערכת ישנה ופרימיטיבית, רישומי המעקב שמבצעים טכנאי התא הם ידניים ולא אוטומטיים וממוחשבים כפי שקורה בתאי לחץ אחרים. לצורך המחשת הבעייתיות, הוא מספר על אירוע שחזה בו במו עיניו, בו דחסו מטופל ב-100% חמצן לעומק של 50 מטר. לאלו מבינינו שאינם בקיאים בנושא הרעלות החמצן, די אם לזכור כי לחץ חלקי של חמצן הגבוה מ-1.6 אטמוספרות נחשב כמסכן את חיי הצולל, בעוד במקרה שתואר לעיל, נשם הצולל חמצן בלחץ חלקי של  6.0 אטמוספרות, כמעט פי 4 מעל ללחץ המותר. בשלב זה קיוויתי שגבי יפרוץ בצחוק מתגלגל וכל העניין יתגלה כבדיחה גרועה, אבל, ארשת פניו נותרה רצינית להחריד. אם תחפשי ראיות למקרה הזה, הוא מסביר, לא תמצאי. עם זאת, גם לא תמצאי ראיות שיפריכו אותו. במילים אחרות, אין הטכנאים מבצעים רישומים עקביים ומדויקים דים על מנת להוות אינדיקציה למה שבאמת התרחש בתוך התא במהלך הטיפולים.

מדובר במערכת ישנה ופרימיטיבית

אין צורך בהסמכה פורמלית

כשהטכנאי חוזר, אני שואלת לגבי הסמכתם של הטכנאים אשר מאיישים את התא, ובתגובה, השניים מחייכים בביישנות. מסתבר שעל מנת לעבוד כטכנאי בתא הלחץ ביוספטל, אשר דוחס את התא ואת בני האנוש שבתוכו לעומק של 50 מטר, אין צורך בשום השכלה או הסמכה פורמלית. לצורך העניין, הם מבהירים לי, אם תהיי מעוניינת בהשלמת הכנסה, תוכלי לעבור קורס מזורז אצל פרידמן ולהכנס למערך הטכנאים של התא. כשאני שואלת את הטכנאי לגבי הנהלים במקרה של הרעלת חמצן בקרב אחד המטופלים, הוא אינו פותח במונולוג ארוך ומקצועי כפי שעשה אייל מזרחי בתא הלחץ באלישע, אלא מסביר כי לטכנאים בתא הלחץ ביוספטל אין שום ידע רפואי. לשם כך, הוא מרגיע, נועדה האחות. לפתע הסיפור של גבי על דחיסת המטופל ל-50 מטר עם 100% חמצן מקבל אצלי נופח אמין וריאלי יותר.

שאלתי את גבי פרידמן שאלה שנראתה בזמנו מאוד לגיטימית: מתי מתכננים לשפץ את התא? לחייב את הצוות לעבור הדרכה? לתפעל את התא באופן שעונה על התקנים? נעניתי בשתיקה. לגבי, כמו גם לשאר הטכנאים בתא, ברור שאת התא הזה ישפצו רק אחרי שהוא יתפוצץ.

בסיום הביקור בתא הלחץ בבית החולים יוספטל כבר איששנו לצערנו את הסברה שתא הלחץ לא עומד בתקנות ובסטנדרטים של אף יצרן בעולם וקל וחומר שלא באף אחד מהתקנים הבינלאומיים. האופן שבו הוא מתוחזק, האופן שבו הוא מופעל והאופן שבו אין מכשירים את הצוות, אף אחד מהם אינו עולה בקנה אחד עם הדרישות הבינלאומיות להפעלת תאי לחץ. בנקודה זו עלתה השאלה התמימה לכאורה לגבי משמעותם של המחדלים בתפעול התא, בתחזוקתו ובהכשרת הצוות. במילים אחרות, עד כמה רע ומר עשוי להיות הסוף של הסיפור הזה?

אחד החלונות בתא משנת 1975

 לשם כך פתחנו מקבץ מאמרים אשר מסכמים את התאונות שהתרחשו בתאי הלחץ ברחבי העולם במאה האחרונה. מצאנו שכל מקורות המידע בנושא מציינים באופן חד משמעי כי המכנה המשותף לכל התאונות הקטלניות האלו, אשר שמו קץ לחייהם של עשרות אנשים, הוא טיפול לקוי בתא, או הכשרה בלתי מספקת של הצוות. בחלק מהמקרים נוצרו סדקים בצינורות המובילים גזים בלחץ גבוה לתא, באחרים צינורות בתוך התא נקרעו באמצע טיפול וגרמו לחמצן לזרום באופן חופשי לתוך התא, לעיתים נוצרה תגובה בין מרכיבים שומניים בתוך התא לבין החשמל הסטטי, כאשר כל אלו ומקרים רבים אחרים הסתיימו בשריפות ענק.

במקרים אחרים חוסר תשומת לב של הצוות הביאה לכך שאחד הווסתים חדל מלפעול והמטופל נחנק או שמטופל לקה בהרעלת חמצן ולא קיבל את הטיפול המתאים בזמן. ואומנם, אני חושבת כך ביני לבין עצמי, לא צריך להיות הסטוריון על מנת להבין את חומרת המצב. הרי אם אחת מגומיות האטם בנות ה-30, האחראיות לאטימותו של התא, תיקרע לפתע במהלך אחד הטיפולים, המטופל עשוי למצוא את עצמו ממריא בפרק זמן הקצר משנייה מ-6 אטמוספרות לאטמוספרה אחת. ניתן להמשיל סיטואציה כזו למצב שבו צולל עולה בשנייה אחת מעומק של 50 מטרים ועד לפני המים, רק שבמקרה שלנו, תא הלחץ, שהיה עשוי להיות ברגע כזה תקוותו היחידה של אותו הצולל להצלת חייו, כרגע התפוצץ.

שסתום אל- חוזר,בתא הלחץ ביוספטל שעושים בו שימוש בדרך כללבמערכות מים רגילות 

מעורבות גופים ציבוריים

מותם של קרוב למאה מטופלים במאה האחרונה עקב טיפולים בתא לחץ, חייב להצדיק את הצורך במהלך קיצוני לשיקום תא הלחץ בבית החולים יוספטל ואולי אף לסגירתו המיידית.

תחילה חשוב להבהיר כי איננו רואים בסגירת תא הלחץ בבית החולים יוספטל פיתרון פוטנציאלי. להיפך, אין ויכוח על מספר בני האדם שהתא סייע להציל עד כה וחיסולו יהווה איום ממשי על מספר הצוללים באזור, כמו גם על חייהם של אלו שיבחרו לצלול בכל זאת.

עם זאת, ישנם בהחלט פתרונות אשר יאפשרו את שיקומו של התא והפעלתו באופן תקין.

פתרון אחד נעוץ במעורבותם של גופים פרטיים שבאפשרותם לנהל את התא באופן שבו, מסתבר, קופת חולים כללית ובית החולים יוספטל אינם מסוגלים, או מעוניינים לעשות. במאי 2007, לדוגמא, חברת HyperbaricHealthהאוסטרלית יצרה מגעים עם הנהלת בית החולים על מנת לרכוש את התא, לשפץ אותו ולנהל אותו באופן עצמאי בהתאם לתקנים הבינלאומיים. למעשה, עניינה של החברה היה כה רב, עד שהיא הייתה מוכנה לשאת בהוצאות השיפוץ וההדרכה כולן ואף לספק תא תחליפי במהלך תקופת השיפוץ. חברה זו, אשר מנהלת ומתחזקת עשרות תאי לחץ ברחבי העולם בהצלחה מרובה, עשויה הייתה לספק פתרון גם לתא הלחץ ביוספטל, אולם עסקה זו נכשלה מסיבות שאינן ברורות.

פתרון אחר נעוץ דווקא במעורבותם של גופים ציבוריים, כדוגמת משרד הבריאות ורשות הצלילה. כיום, על מנת שתא לחץ יופעל במדינת ישראל, נחוץ אישור של משרד הבריאות הכפוף לאישור של מכון התקנים. מכך שתא הלחץ בבית החולים יוספטל, אשר נושא אישור של מכון התקנים, דוחס צינור של תו תקן 4 אטמוספרות ללחץ של 30 אטמוספרות, ניתן להבין כי מדובר בסטנדרטים חסרי משמעות. יתרה מכך, מדינת ישראל מעולם לא אימצה באופן חוקי את התקנים הבינלאומיים האירופאים או האמריקאים להפעלת מתקנים בלחץ גבוה ובכך למעשה מותירה למנהלי תאי הלחץ השונים לעשות כרצונם וכראות עיניהם. כך נוצר מצב שבו תא לחץ מופעל במדינת ישראל במשך 30 שנים ללא שיפוץ הנדרש לפחות אחת ל-5 שנים עבור כל תא לחץ אחר, תחת בקרתם של טכנאים שהסמכתם מסתכמת בקורס מזורז ואקראי.

עם גמר התחקיר ומספר דקות לאחר שיצאתי מבית-החולים יוספטל, הרמתי טלפון לסוכן הביטוח שלי וביקשתי שיוגדר בפוליסת הביטוח שלי כי במקרה חירום, אבוא לטיפול בתא לחץ אחר מזה שביוסטפל, מבלי להתעניין בתוספת התשלום הנדרשת לכך. לחיים שלי, תמיד אמרתי, אין מחיר.

תאונות בתאי לחץ ברחבי העולם

במאה האחרונה התרחשו כ-35 תאונות בתאי לחץ ברחבי העולם, אשר הביאו למותם של מעל ל-60 מטופלים ואנשי צוות. במרבית המקרים חלה תקלה כלשהי במתקן אשר גרמה לשריפה שהתפשטה במהירות מסחררת עקב אחוז החמצן הגבוה בתא.

מבין התאונות הקטלניות שהתרחשו ברחבי בעולם בתאי לחץ:

בבריטניה, בשנת 1953, נורת W100 ישנה התפוצצה והדליקה את ציפוי הרצפה של המתקן. השריפה גרמה לכוויות אשר כיסו 90-100% משטח גופם של 5 הנוכחים בתא באותה העת וכעבור 6 שעות נפטרו כולם מפצעיהם.

בארה“ב, בשנת 1965, אחד המנועים בתא לחץ התחמם יתר על המידה והפריש חומרים דליקים שהביאו להצתת שריפה. שני הצוללים שנכחו באותה העת בתוך התא לא הספיקו אפילו להגיע לדלי המים שהונח מטרים ספורים לידם. מכיוון שהטמפרטורה בתוך התא עלתה ל-426 מעלות צלזיוס, לא היה ניתן להיכנס ולהצילם.

ביפן, בשנת 1969, ניצוץ שהופק מאחד הכבלים אשר הוביל חשמל למנורות ומצלמות בתוך תא הצית את בגדיהם וחומרי הקריאה של הנוכחים בתא. 10 שניות לאחר שזעקו לעזרה, פיצוץ עז ניתץ את חלונותיו של התא. שני רופאים ושני מטופלים נהרגו בפיצוץ.

בצרפת, בשנת 1973, הוצתה שריפה בתא לחץ בשל סיבות שאינן ידועות וזו כילתה רכיבים אלקטרוניים בתוך התא, את שערו של המטופל ואת הפיג׳מה שלו. המטופל אומנם הוצא מהתא טרם נשרפו חלקי גופו, אך נפטר מהרעלת פחמן חד-חמצני אשר הופק בשריפה באחוזים גבוהים.

תאונה נוספת אירעה ביפן, בשנת 1996, כאשר ניצוץ הצית את בגדיו של אחד המטופלים בתא והביא לשריפה שהתפשטה במהירות ואף מוטטה את שני הקצוות של התא, אשר נזרקו בעוצמה אל חלל החדר.  המטופל ואשתו נפטרו מפצעיהם כעבור 12 שעות ושני הנוכחים מחוץ לתא נפצעו באורח קשה.

 תגובות:

ממשרד הבריאות נמסר כי “בישראל פועלים תאי לחץ בודדים המעניקים טיפול בתאונות צלילה וחלקם נותנים טיפול במחלות הנדרשות לטיפול היפרבארי (טיפול בתאי לחץ). משרד הבריאות מתכוון לקבוע יחד עם איגוד רפואת הצלילה קריטריונים לרישוי מכוני רישוי ותאי הלחץ בבתי החולים ולקביעת מדדים לאיכות הטיפול הניתן בהם.“

מהנהלת בית החולים יוספטל נמסר כי “במהלך השנים טופלו וניצלו חייהם של מאות נפגעי תאונות צלילה בתא הלחץ. יודגש כי בית החולים אינו מחויב להפעיל תא לחץ, והראייה - במרבית בתי החולים בישראל, לרבות הגדולים שבהם, לא קיים תא לחץ. במהלך חודש יולי 2007, ביוזמה ובמימון בית החולים, נבדק התא ע“י מומחה בריטי. ולאחר מכן ע“י מהנדס ישראלי ממנהל תשתיות ובינוי בכללית. תוצאות הבדיקה קבעו כי התא נמצא במצב סביר, אם כי נמצאו מספר ליקויים הראויים לטיפול.

תיקון הליקויים עליהם הצביע המומחה הבריטי מחייב השקעה של  למעלה מ-450.000 שקל, הכוללים שידרוג ותחזוקת התא ובהכשרת עובדים בתחזוקת התא. בית החולים “יוספטל“ אינו מסוגל לשאת בהוצאות אלה לנוכח תקציבו הדל ממילא“.

 הסיכוי לשיפוץ התא כנראה לא ריאלי

ממכתבים שנשלחו על ידי גבי פרידמן לפרופ׳ יוחנן פייזר, מנהל רפואי יוספטל, בינואר 2006:

“...תא הלחץ מקבל את אספקת האוויר הדחוס מחדר מדחסים שנמצא מול מרכזית החמצן הנוזלי, קו האספקה של האוויר עובר מתחת לכביש בקו ארוך שהוחלף לפני כ-25 שנה עקב ריקבון, הוא עשוי מצנרת נחושת ומצבו היום הוא מבחינת נעלם, המקום גם מוצף באופן קבוע במים שמחלחלים במקום שהקו מונח, כיום לפי התקן קווי הספקה עשויים מנירוסטה, עקב חשיבותה של הספקת האוויר לתא ובמצב של דליפה עלול להשבית את פעילות התא לימים רבים אני ממליץ לפנות לאינג׳ינר אלי פרלוב רמ“ד בינוי ואחזקה במרכז להתייעצות ולשקול את החלפת הקו בדחיפות...“

“...למרות כל שנאמר לעיל, מאחר והתא בן 26 שנה וסיכוי לשיפוץ התא כנראה לא ריאלי, כדאי בעתיד לשקול רכישה והחלפת התא הנ“ל בתא חדיש שעומד בתקני המאה ועשרים ואחת...“

תא לחץ
(HyperbaricChamber)

תא הלחץ המודרני הוא תא דמוי גליל לתוכו ניתן להזרים חמצן בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי (חמצן היפרברי), דבר המעלה את אחוז החמצן בדם. תא הלחץ משמש לטיפול בתסחיף אוויר, או לטיפול במחלת אמודאים, הנגרמת לאחר עליה מהירה מדי מצלילת מעמקים.
התא יוצר מצב דומה לזה שהיה בעת הצלילה, דבר העוזר לחנקן שנספג ברקמות לצאת החוצה.

תא הלחץ יכול לשמש גם לריפוי פצעים כרוניים, זיהומים בעצמות ונזקי קרינה. זאת לאור העובדה שחמצן ברמה גבוהה משפר את תפקודם של תאי הדם הלבנים הנלחמים בזיהומים. הדעות חלוקות לגבי שימוש זה בתא לחץ, עקב העובדה שריכוז גבוה מדי של חמצן יכול לגרום להרעלת חמצן מוחית.

(מתוך אתר infomed.co.il)

יש שני סוגים עיקריים של תאי לחץ:
תא לחץ לאדם בודד - MONOPLACE
תא לחץ למספר אנשים - MULTIPLACE
ההבדל העיקרי בין התאים הוא בגז שבו נדחס התא. בתא לאדם בודד נדחס התא על ידי חמצן והמטופל נושם את החמצן מהתא. בתא למספר אנשים נדחס התא על ידי אויר והמטופלים נושמים חמצן   דרך מסכה או ברדס.

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן