תאונת צלילה שבמהלכה נהרג צולל אשר ירד עם חבריו לצלילת דייג ותאונת צלילה בקריביים שהמסקנה שלה ברורה ביותר: אם אין לך רשיון אל תחשוב אפילו לקחת מישהו לצלילת היכרות!
 
יוני אלון
 
פילוח של אירועי הבטיחות אשר התרחשו בחמש השנים האחרונות בים התיכון, (חופי ישראל בלבד) ונסיון לאתר ולהגדיר "אוכלוסייה מועדת לפורענות", מוביל אותנו בצורה ברורה למדי אל קבוצת הצוללים המשתמשת בצלילת מכלים לשם דייג.
למרות שבמהלך השנה הנוכחית נפגעו מספר עוסקים בדייג תת-ימי באמצעות מכלי צלילה וחלקם באופן חמור, נשארו משותקים, איבדו יכולת שליטה במתן שתן ואף נהרגו, ולמרות שכל הנפגעים היו צוללים ותיקים, עדיין מי שלא נפגע מהמר על בריאותו בתחושה הישראלית הידועה של: "לי זה לא יקרה".
ודוגמאות לא חסרות. בבקשה: בקבוצת הצוללים שאת המקרה שלה אתאר הפעם יש חברים ותיקים, כולם בשנות העשרים לחייהם, הצוללים ביחד בצלילות דייג באופן סדיר כארבע שנים. היות והרבו לצלול, לכל אחד מהם היה ציוד צלילה מלא משלו ולקבוצה כולה היתה סירה.
לקראת הצלילה האמורה נפגשה החבורה באחד מימי שישי בשעות הצהרים במרכז צלילה.
הם דחסו אויר במכלי הצלילה בלחץ ממוצע של 210 אטמ' ויצאו בהפלגה לכיוון אתר הצלילה הדייג. הקבוצה התכוונה לצלול באזור מסולע המצוי במרחק של כארבעה מייל מהחוף ובעומק שנע בין 27 מטר בנקודה הרדודה ביותר, ועד עומק של 38 מטר בנקודה העמוקה ביותר.
כמובן, שטרם ירידתם לצלילה הם לא טרחו לבצע תכנון צלילה לפי טבלאות ולפי זמן אויר וגם העומק המרבי המותר להם לצלילה, על פי הסמכתם ( רובם צוללים ברמת שני כוכבים (Advance Open Water), לא הטריד אותם במיוחד.
הסירה הגיעה לאתר המיועד, העוגן נזרק והצוללים ירדו לצלילה כאשר כל אחד פנה לדרכו ולניסונותיו לדוג. לאחר פרק זמן של כמחצית השעה החלו להגיח הצוללים מהים ולעלות על הסירה. לפליאתם, מנחם, שהיה ידוע בצריכת האוויר הגבוהה שלו היה היחיד שעדיין לא עלה. אך הם לא ייחסו לנושא משמעות והמשיכו לספר חוויות מצלילתם, שאגב הסתיימה עם חוויות, אבל ללא דגים.
לאחר כעשרים דקות החל החשש להתגנב לליבם והם החלו להבין שמשהו לא טוב קרה למנחם. כיוון שלא היו ברשותם אמצעים להזעקת עזרה, הם התירו את חבל העוגן, קשרו אליו שני מאזנים שפירקו מציוד הצלילה שלהם, לקחו תכווינים (פיקסים) לנקודת העגינה והפליגו במהירות למרכז צלילה הקרוב על מנת להזעיק עזרה.
בתום החיפושים נמצאה גופתו של מנחם באתר הצלילה בסמוך לפני הקרקע.
 
לקחים ומסקנות (רשימה חלקית):
לפני כל צלילה יש לבצע תכנון צלילה ביחס לזמן אוויר וביחס לטבלאות הצלילה ללא דקומפרסיה.
לפני כל צלילה יש לבצע תדריך מסודר הכולל חלוקה לזוגות ומיקרים ותגובות כשנוהל "אובדן בן/בת זוג" הוא חלק מהתדריך/תיאום צלילה.
ביציאה לים עם סירה, גם אם המדובר בסירה פרטית, ראוי להצטייד בנוסף לפריטי הציוד המחוייבים על פי הוראות מנהל הספנות, גם בטלפון סלולרי וברשימת מספרי טלפון למקרה חירום.
בנוסף, יש להצטייד בנוהל הפינוי שנכתב לפני כשנה על ידי מומחים ברשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית ואשר תואם עם כל הגורמים הפועלים בנושא הפינוי הרפואי. לנוחיותכם, מצורף הנוהל בהמשך ואתם מוזמנים לגזור ולשמור, בתקווה שלא תזדקקו לו. את הנוהל ניתן גם לקבל בחינם בכל מרכז צלילה/תחנה למילוי אויר, או על ידי פניה למשרדי הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית.
בכל צלילה של קבוצה יש לקבוע זמן מרבי לצלילה שלאחריו על כל הצוללים בקבוצה לעלות אל פני המים. קביעת הזמן צריכה להיות בתוך מגבלות הדקומפרסיה ופחות מזמן האוויר של צרכן האוויר הגדול בקבוצה.
בכל יציאה לים יש לידע את מרכז הצלילה שאצלו ממלאים אוויר על מועד היציאה, מיקום אתר הצלילה המיועד וזמן החזרה הצפוי.
במקרה של אובדן בן זוג יש לפעול לפי נוהל מתואם מראש שעיקריו הם: סריקה של 360 מעלות במשך דקה בנסיון לאתר את בן הזוג , במקרה שלא מצליחים לאתר אותו, יש לבצע עליה בקצב הבועיות הקטנות אל פני המים (ללא חניית בטיחות), סריקה נוספת מעל פני המים במשך שלוש דקות והזעקת עזרה. בתאום המקדים, על הצוללים לקבוע נקודת מפגש וחבירה במקרה של אובדן, מעל פני המים (לדוגמא : בסירה) ובחוף.
במקרה שלנו פעלו חברי הקבוצה בצורה נכונה כאשר החליטו לסמן את מקום העגינה באמצעות מאזנים קשורים לחבל העוגן.
הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית פתחה ביוזמה ברוכה והיא מפעילה נאמני בטיחות/פקחי צלילה ברחבי הארץ. מסיכום חלקי של דיווחיהם ניתן ללמוד על אחוז מסוים של מיקרים בהם נמצאו צוללים בעלי רשיון צלילה, ברמת כוכב אחד או שניים, אשר מבצעים צלילת היכרות למי שאינו מוסמך.
למרות שלצערי אני מכיר מקרה אשר אירע בארץ והוא בעל מאפיינים דומים לאלה שאפרט בהמשך, החלטתי לחרוג ממנהגי ולתאר תאונה שהתרחשה השנה באיים הקריביים:
קבוצת צוללים ישראלית הגיעה לצלול באתר צלילה מפורסם אשר מצוי באחד מהאיים הקריביים. הואיל וזאת היתה צלילתם השלישית והאחרונה באותו יום, הם ביצעו אותה בסמוך לחוף בעומק מירבי של עד שישה מטרים.
הם החלו את צלילתם ושהו סביב שונית אלמוגים המשופעת בדגה. לאחר כעשרים דקות של צלילה הבחינו בקבוצת ילדים ששוחים/משנרקלים מעליהם. חלק מהנערים ניסו לצלול עד לקבוצת הצוללים, אך לא הצליחו להעמיק בצלילה חופשית עד אליהם, חוץ מנער אחד שהצליח להגיע עד אליהם, נראה נינוח ואף עשה להם העוויות בכל פעם שירד.
באחת מגיחותיו סימן הנער שהוא מבקש לצלול איתם תוך שהוא נושם מהווסת הרזרבי של אחד הצוללים בקבוצה. הסימון חזר על עצמו מספר פעמים ובשלב מסויים החליט מוביל הקבוצה, לשם השעשוע (על פי הצהרתו בתחקיר), לתת לנער את הווסת המשני שלו.
הנער התקרב לקבוצה, שוב בצלילה חופשית, ומוביל הקבוצה הגיש לו את הווסת המשני (אוקטופוס), סימן לצולל לאחוז בחוזקה במאזן הציפה ואיזן את עצמו מחדש ביחס למצטרף החדש.
הצלילה המשותפת ארכה עוד כעשר דקות (על פי עדות תחקור המשתתפים), כשהמצטרף הצעיר סימן להם תודה, החזיר את הווסת למוביל נופף לצוללים לשלום ועלה אל פני המים אל חבריו.
הצוללים המשיכו בצלילתם ולאחר מספר דקות כשהתכוונו לסיים את צלילתם ולהתחיל לחזור לחוף לנקודת הכניסה הבחינו בהמולה מעל לראשם ובקבוצת שחיינים המנסה לחלץ שחיין שנראה היה שנפצע לפי שובל הדם שהיה בקרבתו.
מוביל הקבוצה העלה את הקבוצה אל פני המים (בנתוני הצלילה הזאת, עד שישה מטרים, אין צורך לבצע חניית בטיחות), על מנת לסייע בעזרה לשחיין.
משהגיעה הקבוצה אל פני המים ניגשו לסייע בגרירת הנפגע עד לקו החוף ובהגיעם לחוף עד להגעת צוות החייאה מקצועי, החלו להגיש עזרה לנער שנראה לפי הקצף , הכיח הדמי שניגר מפיו והנשימה המחרחרת כמי שסובל מקרע/ים בריאות. בעת שהגיע צוות ההחייאה המקצועי היה מצבו של הנער לא טוב והוא פונה לבית החולים הקרוב.
מתחקור המקרה הסתבר שהנער הנפגע הוא הנער שהצטרף כצולל אל קבוצת הצוללים... נראה, שלאחר שסיים את הצלילה עימם ונופף להם לשלום, הוא עלה אל פני המים תוך עצירת נשימה, כפי שהיה רגיל בצלילה חופשית. כאשר הגיע בסמוך אל פני המים, קרע את ראותיו.
אין לעצור נשימה במהלך צלילה. ראות האדם מסוגלות להתרחב עד לשלושים אחוז מהנפח שלהם. דהיינו, אם נפח הראות הוא כשישה ליטרים, הרי שהן יכולות להתרחב עד לנפח של כשמונה ליטרים. משמעות עובדה זו היא כי עליה מעומק של ארבעה מטרים, תוך עצירת נשימה, תסתיים, קרוב לוודאי, בקריעת ראות.
צלילה היא חוויה נפלאה, כל עוד עושים אותה בצורה אחראית, רצינית, במסגרת המגבלות הפיסיקליות, הפיסיולוגיות וחשוב לא פחות, במסגרת ההכשרה.
בכל המקרים שתחקרנו ושבהם נמצאו צוללים שלקחו מישהו/מישהי לצלילת היכרות, למרות שלא הוכשרו לכך, היה מדובר באדם קרוב ויקר לצולל/ת, בדרך כלל ילד, או ילדה, של הצולל המוסמך ולעיתים בן/בת זוג. הואיל והסכנה ברורה ומוחשית וכיוון שהצולל/ת לא הוסמך לביצוע צלילה מסוג זה, יוצא איפה שהוא /היא מסכן לשווא את האדם הכי יקר לו!!! אידיוטי לכל הדיעות...
 
נוהל פינוי - אירוע בעת צלילת גז דחוס
בכל אירוע של פגיעה או חשש לפגיעה עקב צלילת גז דחוס יש לתת לנפגע חמצן בהקדם האפשרי . רצוי לתת 100% חמצן.
1. עזרה ראשונה -במידה והנפגע אינו נושם ואין דופק יש לבצע פעולות החייאה כמקובל.
בכל מקרה -יש להקפיד על שמירת נתיב אויר פתוח.
לנפגע הנמצא בהכרה ומסוגל לשתות-יש לתת לשתות ככל יכולתו.
יש לשמור על הנפגע מחשיפה לקור או לחום קיצוניים ולהרחיקו מקו המים. כמו כן יש להרחיק סקרנים מן האזור.
2. פינוי באמבולנס -יש להזעיק אמבולנס מד"א מיידית (טלפון 101, גם בסלולרי) בתיאום עם מוקד מד"א יוחלט אם יש צורך באמבולנס רגיל או בנט"ן.
יש לדווח למד"א עובדות בלבד: מיקום האירוע, סוג הפגיעה המשוערת, מצב הנפגע, שמו של הצולל ושמו של המדווח.
יש לתאם נקודת מפגש מוסכמת עם מד"א.
במקרה של אירוע בלב ים, יש לתאם עם מד"א נקודת מפגש בחוף שיש בו גישה נוחה הן לאמבולנס והן לסירה.
רצוי ליצור קשר גם עם משטרת החופים (דרך טלפון 100).
יש למסור למד"א מספר טלפון או ערוץ קשר אחר.
במקרה של צלילה במסגרת מועדון, יש להודיע מיידית גם למועדון.
בן הזוג של הצולל או כל עד אחר לאירוע חייב ללוות את הנפגע עד בית החולים או הרופא הקרוב, לצורך מסירת מידע חיוני.
מרגע שהופעל נוהל פינוי, רק רופא צלילה מורשה לבטלו!
3. דיווח למר"י: יש לתזכר את מד"א בצורך לדווח בהקדם האפשרי לכונן מר"י (ראה טלפון להלן). במידה ודיווח לא הועבר ע"י מד"א, יש לתזכר בכך את הרופא האחראי בחדר המיון אליו פונה הנפגע.
.4 טיפול בציוד של הנפגע :בצלילה דרך מועדון מוטלת על המועדון האחריות לאסוף את ציוד הצלילה של הנפגע בהקדם האפשרי ולשמור אותו באחסון מוגן במועדון עד שיועבר ביקורת של הרשות המוסמכת לצלילה או המשטרה. בצלילה פרטית, ישתדלו בן הזוג או שותפים אחרים לצלילה לשמור את הציוד במצבו המקורי ויתייעצו עם הרשות המוסמכת לצלילה בהקדם בקשר להמשך הטיפול בו.
.5 צלילה חריגה ללא פגיעה :מודגש כי על הצולל להיוועץ עם רופא בכל מקרה של צלילה חריגה, גם אם אינו סובל מכל סימנים או תלונות. צלילה חריגה הנה כל צלילה החורגת מגבולות טבלאות הדקומפרסיה או מנתוני מחשב הדקומפרסיה, או שהסתיימה בעליה במהירות בלתי מבוקרת.
.6 דיווח לרשות הצלילה הדיווח כולל את הפרטים הבאים:
שם המדווח, שם הנפגע, כתובותיהם ומספרי הטלפון שלהם, מקום מדויק של האירוע, תאור האירוע, מועדון הצלילה והמדריך המעורבים (אם רלוונטי), לאן פונה הנפגע.
הדיווח יבוצע, באחריות בן הזוג/מועדון הצלילה (ראה לעיל), תוך 12 שעות מן האירוע.
 
מספרי טלפון לדיווחים:
מד"א:011
משטרה100
כונן מר"י04-8693090 (ולבקש להודיע לכונן).
בי"ח יוספטל07-6358011
רשות הצלילה03-6935024 או בפקס 03-6935090