ספינה קפריסאית שטבעה כאן בשנת 1980 השאירה כאן עשרות אסלות וכלים סניטריים שתורמים נופך סוריאליסטי לאחד האתרים היפים ביותר בסיני. היזהרו מהזרם החזק שבא ממולכם. צוללים רבים מחסלים בגללו את האוויר במיכלים ומסיימים את הצלילה כאן מוקדם מהמתוכנן
בקצה הדרומי של ראס מוחמד מצויות שלוש שוניות, במרחק של 20 מטר מהשונית המרכזית, שהיא עצמה מרוחקת רק 100 מטר מהחוף ונופלת למדרון חולי בעומק של עשרה מטר.
על שתיים מהשוניות, "Shark Reef" ו"Anemone City" כתבנו בפרק נפרד, אף על-פי שרוב הצוללים בוחרים לצלול בשתי השוניות האלה וב"Yolanda" בפעם אחת.
לפני שנים, דווקא בראס נצרני, צללתי עם חבורה של צוללים משוויץ. הם היו נטולי מאצ'ו מחוספס, עם עור לבנבן וחיוור, ופיקפקתי מעט בכישוריהם מתחת למים. השוויצרים האלה, דווקא נתנו לי שיעור מצויין בצלילה, שבעקבותיו התחלתי ליהנות מצלילות, כפי שלא נהנתי אף פעם. לאט ובזהירות, הם ריחפו מעל כל קבוצת אלמוגים ולא עזבו אותו לפני שהציצו ביסודיות לכל אחת מהפינות. ממש צלילה לדוגמה. מדוייקים כמו שעון שוויצרי.
בעקבות הלקח הזה ניסיתי לערוך את הצלילות הבאות שלי בראס מוחמד באופן פחות קופצני: צלילה אחת ב"Shark Reef" וצלילה שנייה ב"Yolanda". זה בהחלט השתלם. נכון, אין שום בעיה לצלול בשתי שוניות שכנות האלה בפעם אחת, אבל אין שום סיבה למהר. צלילות מענגות כאלה אפשר, כדאי ומומלץ למתוח ככל האפשר.
כאמור, שתי השוניות מרוחקות 20 מטר מהשונית המרכזית, ומתרוממות עד לפני הים. הצפונית שבינהן קרויה Shark Reef"", ואילו הדרומית קרויה על-שם יולנדה, ספינת משא קפריסאית, שטבעה כאן, בלילה שבין ה1- ל2- באפריל, בשנת 1980, בדרכה לנמל עקבה. היא הובילה איתה הרבה גלילי טפטים, ארגזי ויסקי, כלים סניטריים ואפילו את מכונית הב.מ.וו היוקרתית של רב החובל. חלק מהמטען עדיין כאן - אסלות וכלים סניטריים, שתורמים נופך סוריאליסטי מסוים לאתר היפהפה.
שרידיה של הספינה נחו בעומק רדוד עד שנת 1987, אולם שקעו ונעלמו במעמקים בסערה שאירעה כאן, שוב בחודש אפריל. מכאן אתם יכולים להבין מדוע מומלץ לצלול כאן בעיקר בחודשי הקיץ, אז גם רואים כאן יותר דגים, שמעדיפים לבוא לסעוד כאן, כאשר המים חמימים.
ל"Yolanda Reef" כדאי להגיע עם הזרם, בצד העמוק, כמתואר במפה. מיד בהתחלה, בעומק של תשעה מטר תמצאו מערה ובה דקרים גדולים ומחבטנים. שתי מערות דומות מצויות בהמשך, בעומק של תשעה ושלושה מטר. באופן כללי, אין טעם להעמיק כאן מעבר ל14- מטר.
בקצה השונית מגיע הקטע הקשה בצלילה - הפעם הזרם בא נגדכם וכדאי מאוד להיצמד לשונית, שם הזרם מתון יותר, ויש גם במה לאחוז. תמשיכו כך עד שתגיעו למכולה בעומק של עשרה מטר. ממנה תחזרו חזרה עם הזרם, על פני המים, אל עבר הספינה שמחכה לכם. בדרך אתם עשויים לראות בועות אוויר שעולות כלפי מעלה, ומיד אחריהן יופיעו צוללים שהסתבכו עם הזרם שבא מולם, ביזבזו אנרגיה מיותרת, חיסלו את האוויר במיכלים ונאלצו לעלות אל פני הים.
אפשרות נוספת: אם אתם מצליחים לשרוד בזרם, לאחר שתעברו את המכולה תמשיכו, לשונית קטנה נוספת, וקרובה לחוף "Satellite". אפשר גם להמשיך דרומה מ"Yolanda", שם אתם עשוים לראות כרישי שונית אפורים, בעיקר בדצמבר ובינואר.