פעם אפשר היה לראות כאן כרישים, בעיקר בתצפית מהמרפסת. היום הם מזדמנים לאתר היפהפה הזה רק לעתים נדירות, בעיקר בשעות הערב
בן-זוגי לצלילה שלף את הסכין מהנדן וחבט בחוזקה על מיכל הצלילה. הוא פסק רק כאשר הבחין כי מבטינו נפגשו ואז הצביע כלפי מטה. היינו בעומק של 20 מטר ו15- מטר מתחתינו שייטו להם שלושה דגי טונה גדולים, כאלה שבעלי מסעדות יפניות בתל-אביב היו משלמים בעבורם כסף רב לתפארת הסושי. אולם ידידי - חובב שאוורמות, חומוס וקבבים מזרחיים - לא היה נרגש מהאסוציאציות הקולינריות שעברו במוחי והוא הצמיד את כף ידו לראשו. זה הסימן, כך נדברנו מראש, אם ניתקל בכריש. אחרי הצלילה, כאשר ישבנו על הסיפון, חייכתי בבוז כאשר ניסה לשכנע אותי כי ראינו כריש. אולם ידידי, שהיה אז צולל די ירוק, התעקש ואף קבע נחרצות כי ראינו כריש שחור סנפירים. שיהיה.
למרות שמו המלבב, ואף על-פי שטוני מלמקויסט - הצלם, המאייר והאגדה - ראה לא פעם, בשעות הערב, כרישים, כאשר ישב במרפסת היבשתית, הצופה אל המים, צר לי לקבוע נחרצות כי שמו של אתר הצלילה - "Shark Observatory", לא ראוי לו, ממש כמו מפרץ הכרישים. ובכל זאת, אף על-פי שקלושים הסיכויים שתראו כאן קצה-קצהו של סנפיר כרישי, מדובר באתר צלילה מדהים, כזה שתמיד תרצו לחזור אליו.
סליחה על ההתנסחות המעט ארכאית, אבל אחרי מאמצים כבירים למצוא את המלים שיגדירו את הכחול העמוק הכי מדהים שראיתי אי-פעם, לא מצאתי אלא את משפטי המחץ הבאים: עשרה קבין של כחול עמוק ירדו על העולם. תשעה לקח "Shark Observatory", ואחד התפזר בשאר העולם. ממש כך. אין עוד מקום בעולם שבו, בעומק של 20 מטר אתה רואה אין סוף של כחול מעליך, שמתמזג עם השמיים ואין סוף של כחול מתחתיך.
הצלילה במקום לא חייבת להיעשות רק מספינה, ואפשר להגיע לכאן גם דרך החוף. עם זאת, בגלל הזרמים, אתם עשויים להתקשות לשוב אל נקודת היציאה.
נקודת המוצא היא ממש מתחת למרפסת השנייה והכיוון הוא מצפון לדרום. סביר מאוד להניח שהסקיפר יידע לקחת אתכם בדיוק למקום הנכון, לזרם הנכון ובזמן הנכון (שעות הצהרים מצויינות).
קופצים למים, מוודאים שבן הזוג נמצא אתכם ויורדים לעומק של 15 מטר. הזרם יקח אתכם לאורך קיר אנכי מדהים ובו כמה שקערוריות ומערות ובהן שפע של דגי שוניות. אל תמהרו לספר לחבר'ה, תהנו ותצללו לאט, ומדי פעם תראו בעומק למטה להקות של דגי טונה, ברקודות ואולי אפילו כרישי לוויתן, שלפעמים, כך סיפרו לי, עוברים במקום. שיאה של חווית הכחול העמוק היא כאשר נוטשים את הריף, מול המפרצון הקטן של Shark Observatory. לא תוכלו לראות את זה, אבל רק שתדעו - עומק הקרקע שמתחתיכם הוא 270 מטר. כאן גם תחכה לכם הספינה.
נדיר לצלול כאן ללא זרם ובדרך כלל הזרם כאן הוא דרומי (מצפון לדרום). הזרמים החזקים מביאים עמם מזון רב לשונית ולכן קיר האלמוגים כאן עשיר באלמוגים רכים, אלמוגי מניפה ודגי שונית רבים. גם דגים רבים חולפים לאורך הריף בחיפוש אחר טרף קל, ולכן מומלץ להסתכל לכיוון הים הפתוח לעתים קרובות. אם תעשו כן סביר כי תראו לא מעט דגים גדולים חולפים לאורך השונית, לעתים אף בלהקות גדולות. עם קצת מזל, ניתן לראות להקות של ברקודות, טונות ושאר דגי ים-פתוח, החיים בים סוף.
צלילה מהחוף: הכניסה למים היא מהחוף הקטן שלצד הצוק (מדרום). במרחק 15 מטר מקו החוף תמצאו שני פתחים למערות המובילות למטה. ניתן להיכנס למערה הרחוקה מהחוף בלבד. המערה מובילה לעומק 2 מטר - והחוצה לקיר האלמוגים. כן ניתן להגיע עד קצה הריף ולהתחיל את הצלילה שם. בתחילה תמצאו את עצמכם בין שני קירות עמוקים, אך לא עשירים במיוחד. הצלילה תתבצע על הקיר השמאלי לכיוון צפון. לאחר מספר דקות תגלו בעומקים 20-15 מטר אלמוגי מניפה גדולים וכל כמה מטרים תמצאו מערות, בהם ניתן לראות דגי שונית רבים. כעבור זמן מה ייתכן כי תרגישו בזרם נגדי קל, שיתחזק ככל שתמשיכו. זהו השלב להתחיל ולטפס לעומק רדוד יותר ולהסתובב לכיוון היציאה מהמים.