...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

צלילה בתאילנד המדריך האולטימטיבי

רציתם חופים לבנים, בתוליים עם עצי קוקוס ? יש. תרבות עשירה, אוכל טעים וקניות זולות? יש ויש. שלל בילויים על החוף בין הצלילות, וטמפרטורה שעושה חשק להתפשט? אלא מה. ומים המסתירים שלל אוצרות טבע ואפילו איזה כריש לוייתן? בדיוק. אתם במקום הנכון. תאילנד

מאת: נחום דוניצה
צילומים: Udo Kefring, דוד פילוסוף


כריש הפטיש היה ענק. למעלה משלושה וחצי מטר של שרירים נוקשים במעטפת קשיחה, שדחפו אותו בגמישות במים האפלים. על פיו מלא השיניים ריחף לו מעין חיוך של קבע. המקום: Hideaway Reef, שעות בין ערביים, בין אי מספר 5 לאי מספר 6, Similan Islands, תאילנד. ישראל שדה, עורך דין משופשף, המוכר בבתי המשפט הישראלים כ'כריש' לא קטן בפני עצמו, בדיוק ירד בגלגול לאחור מהזודיאק, וכמעט נחת על גבו של הכריש. "המפגש אירע בעומק של שני מטרים ואני ממש לא הייתי מוכן להפתעה הזו. כל מה שעבר לי בראש היה האם הכריש הזה יודע את מה שכתוב עליו בספרות".
הכריש, ששתי עיניו ממוקמות מצידי ראשו, לא יכול היה לראות את הצולל שמולו וגם אם כן, הוא בחר להתעלם ממנו. שדה, שראה את היצור הענק משייט לעברו זז הצידה באדיבות ונתן לו לעבור.
טיסת אל על נחתה בבנגקוק בזמן. חמשת חברי משלחת מגזין 'ים', עם מעל 100 ק"ג של משקל עודף בצורת מצלמות, אביזרי תאורה, ציוד צלילה, התייצבה לה בדלפק אולם הטיסות הפנימיות, מוכנה וערוכה למשימה - בחינת אתרי הצלילה הבולטים של תאילנד.
בכל שנה נכתבות יותר ויותר מילים ומשודרים יותר ויותר סרטי טלויזיה ברחבי העולם המתארים את נפלאות הצלילה במימי תאילנד. במקביל, יותר ויותר צוללים מוצאים עצמם יוצאים לאיזור בכדי לחוות את הצלילות בכמה מאתרי הצלילה היפים והמושכים בעולם.
צולל כי יגיע לתאילנד וכל מה שמעניין אותו הוא צלילה, ימצא את מבוקשו באחד משלושה איזורים: באיזור פטאייה (Pattaya), לא רחוק מבנגקוק, באיים הדרומיים של מפרץ תאילנד (שבמזרח) ובשני 'משולשי' הצלילה של ים אנדמן במערב. משלחת מגזין 'ים', אשר הוזמנה למסע באדיבותו של משרד התיירות התאילנדי ובאירוחו הנפלא (ועל כך עוד בהמשך), התמקדה בשניים מתוך השילוש הקדוש, אשר להערכת המומחים הם גם היותר מעניינים: מפרץ תאילנד, על 112 האיים שבו וים אנדמן (Andaman Sea), על 155 האיים שבו.

איך מגיעים, מה צריכים
התחנה הראשונה בכל ביקור בתאילנד תהיה על פי רוב שדה התעופה הבינלאומי והעמוס לעייפה Don Muang. אל על מפעילה על הציר הזה 6 טיסות שבועיות ואף קיבלה השנה את פרס מלך תאילנד על הגידול הרב ביותר בכמות התיירים שהגיעו לתאילנד. חברת התעופה המקומית היא Thai Airways International וידועה כאחת הטובות בעולם. טיסות נוספות מגיעות לשדה התעופה הבינלאומי בפוקט, המרכז אליו בעיקר טיסות שכר מאירופה.
התחבורה על הקרקע אף היא נוחה ומאורגנת, בין אם עושים שימוש באוטובוסים ובין ברכבות. האחרונות, יעילות מאוד, מדוייקות וזולות בשימוש. רוב הנסיעות הארוכות מתרחשות בלילה ולכולן רצוי להקדים ולהזמין מקום מראש. לגבי האוטובוסים, הם מגיעים בשלוש רמות: רגיל, ממוזג ו- VIP. רצוי תמיד ללכת על האופציה האחרונה. כאן, חשוב לזכור להביא בגדים מעט חמימים יותר בשל הצניחה המשמעותית בטמפרטורות בזמן הנסיעה. בהרבה מקומות, ובעיקר בנסיעות הפנים המתויירות, נעשה שימוש במיני-ואנים.
התחבורה הימית אף היא מוסדרת ומאורגנת. מעבורות משייטות במסלול Koh Phi Phi, Koh Samui, Koh Tao, וקל להסתדר עימן.
תיירים המגיעים לממלכה התאית צריכים דרכון בתוקף לפחות לחצי שנה קדימה. לשהייה של מתחת ל-30 יום, אין צורך בויזה. רצוי לבדוק מראש מה הסטטוס בארץ המוצא ומתי היא נדרשת או לא.

מה מביאים?
רצוי להגיע עם כמה שפחות ציוד. מזג האוויר מתון וחם (להוציא דצמבר וינואר הקרירים יותר) אלא אם כן אתם גם מתכננים לצאת לטרקים בצפון המדינה. את מרביתו של ציוד הצלילה ניתן לשכור בעלות של כ-20 דולר ליום והמשכירים ברובם נוהגים לתחזקו ברמה גבוהה. סוללות ניתן להשיג בכל מקום כמו גם חלקי חילוף שונים לציוד הצלילה. אם אתם מאלה שאינם נוטים להפרד מציוד הצלילה שלהם, קחו בחשבון שניתן להסתפק בחליפה רטובה (קצרה, או בסגנון גלישת רוח), או בחליפת לייקרה, שכן המים חמימים רוב השנה.
למתכננים שהייה על ספינות liveaboards, חייבים לקחת בחשבון כי כמה שהספינה לא תהיה גדולה, עדיין אין בה יותר מדי מקום לחפצי הנוסעים. רצוי להביא מעט ורצוי שיהיה ארוז בתיקי צלילה גמישים. לגבי הלבוש על הספינה, הרי שהלבוש הרשמי הוא חולצת טי שירט (רצוי עם לוגו כלשהו של אתר צלילה אקזוטי ברחבי העולם) ומכנסים קצרים. כמה שתביאו פחות ציוד - ככה תנועו ממקום למקום בקלות רבה יותר.

מזג אוויר - מתי צוללים?
תנאי הצלילה הן במפרץ תאילנד והן בים אנדמן, מושפעים משני מונסונים מנוגדים: הצפון-מזרחי והדרום-מערבי. הצפון-מזרחי תוקף את מפרץ תאילנד בין נובמבר לאפריל והמשמעות היא גשמי עוז ורוחות חזקות. רוב אתרי הצלילה מושבתים בתקופה זו של השנה. גם לאלה שניתן להגיע - לא ממש מומלץ. ים אנדמן מוגן מהמונסון הצפון-מזרחי. שם הצלילה במיטבה בין נובמבר לאפריל. הראות נפלאה, המים חמימים. בין מאי לאוקטובר תוקף את האיזור המונסון הדרום-מערבי ומשתק את תעשיית הצלילה המקומית. בתקופה זו ממש אתרי המפרץ הם בשיא פריחתם: מעט רוחות, גשמים קלים בלבד.

לינה
בתאילנד ניתן למצוא את כמה מבתי המלון המפוארים בעולם. וכשאומרים "מפוארים", בהחלט מתכוונים לכך. משלחת 'ים', אשר לא זכתה אמנם להתארח ב"שנגרילה" המפורסם, או ברעהו ה"אוריינטל", המפורסם לא פחות, בבנגקוק, התארחה בבתי מלון המדורגים בדירוג של בין ארבעה לחמישה כוכבים, וההתרשמות הסתכמה במילה "וואו". הן חדרי המלון בסאמוי, הן במלון בפוקט והן במלון בבנגקוק, היו מרווחים להפליא ובמושגים אירופאיים, או אמריקניים, היו, ללא ספק, זוכים להגדרה של "סוויטה מלכותית". בכל החדרים ניצבות, על פי רוב, מיטות כפולות, בכל חדר יש גם מקלחת וגם אמבטיה ואת כל שלל אביזרי הנוחות אותם רגילים לקבל במלון יוקרה. והמחירים? אפשר להשיג חדר במלון שכזה במחירים הנעים בין 50 ל-110 דולר ללילה. כמובן שבעסקאות חבילה המוזמנות מהארץ, יש סיכוי להשיג מחירים טובים יותר.
עם זאת, ניתן למצוא בתאילנד לינה גם במחיר של 400 בהאט ללילה (כ-40 שקל) בגסט-האוסים של קאו-סאן בבנגקוק, או בבונגלוס שבאיים. בדרך כלל המצאות מיזוג אוויר באלה האחרונים, תייקר במעט את ההוצאה, כמו גם המצאות שירותים ומקלחת בתוך החדר. המלצה: גם אם אתם נוסעים בתקציב 'תפרני' מוגבל ביותר, נסו לא לחסוך על הלינה. שדרוג מלון פשפשים (וכן, יש גם כאלה) למלון שיעשה לכם כיף לחזור אליו בלילה, הוא עניין של שקלים ספורים בלבד וההשקעה משתלמת בסופו של דבר.

תחנה ראשונה - האי סאמוי (Koh Samui)
Bangkok Airways מפעילים 7 טיסות יומיות לסאמוי מבנגקוק ושתי טיסות מפוקט, וכך בעצם מתחברים להם שני אתרי הצלילה הפופולריים - מפרץ תאילנד וים אנדמן, נקודה המקלה ביותר על שוחרי הענף. למי שזמנו בידו והוא רוצה להתחכך יותר באוכלוסיה המקומית יכול לסמן לו על המפה את Surat Thani, כנקודת יעד המרוחקת בסך הכל 10 שעות נסיעה באוטובוס ממוזג מבנגקוק (יציאה מתחנת Sai Tai הלא היא תחנת האוטובוסים הדרומית בעיר). אפשרות נוספת: לעשות את המסלול ברכבת - ויש שבע כאלה ביום, היוצאות מבנגקוק. עם ההגעה ל- Surat Thani המשך המסלול מתבצע באחת המעבורות המפליגות לכיוון האי סאמוי (כשעה הפלגה). למי שיוצא מפוקט דווקא, יעשה את הדרך באוטובוס העוזב את פוקט בסביבות 10 בבוקר, ימשיך את המסלול במעבורת מ- Surat Thani ויגיע ליעדו בסביבות שש בערב.
משלחת 'ים', כאמור, עשתה את המסלול האווירי. בדלפק Bangkok Airways כבר מחכה לנו אלון מילר. חביב ביותר, מסביר פנים, חייכני ומדבר תאית כאילו נולד על ברכי בודהא ולא בקיבוץ עין חרוד. הוא מנהל אזורי מזה"ת ומזרח אירופה ב- Turismo Thai, חברת התיירות הגדולה ביותר בתאילנד ושוהה במדינה כבר שבע שנים.
מילר, שהתנדב ללוות את הקבוצה הישראלית, יהיה עבורנו מדריך ואומנת בימים הקרובים.
בשדה התעופה הציורי של סאמוי אנו מתחילים להבין שהגענו למשהו "אחר". הוא מכניס אותך מהר לאווירה הטרופית. הכל שטוף שמש, מטופח, מסביב עצי דקל וכל עובדי השדה המיניאטורי הלבושים בחולצות הוואי צבעוניות ופרחוניות אינם מפסיקים לחייך. מסע של רבע שעה מנחית אותנו סופית בגן עדן קטן - מלון Chaweng Regent, הבנוי כמעין כפר תאילנדי צמוד קרקע ומוקף צמחיה טרופית עשירה והרבה הרבה מים. המלון מפואר. אין מה לומר. היינו בהרבה מלונות קודם לכן, ובכל זאת, הצליחו להרשים אותנו.
את ארוחת הערב אנו מקבלים על שפת המים. המלון פורס שולחנות על החוף, שם תאורה רומנטית ועל כירת גחלים ענקית נצלים להם בשקט מיני יצורי ים שונים. ארוחת הבוקר 'מדוגמת' לא פחות: מגוון עשיר של פירות טרופיים הדורש הבהרות מאלון, ביצים בשלל סוגי הכנה, אטריות ואורז, דגני בוקר, לחמים איטלקיים, ירקות, נקניקים ומה לא.
האי סאמוי המשתרע על שטח של 247 קמ"ר, האי השלישי בגודלו בתאילנד, הוא בסיס מצויין למגוון של צלילות פופולריות במפרץ תאילנד. הוא אידיאלי לצוללים המגיעים בלויית המשפחה - ניתן לבקר בשלל מפלי מים, לטייל בצידי שדות אורז ובכלל, להתרשם מהנוף המרהיב הכולל מגוון "פסלי" סלעים המפעילים את הדמיון היוצר. למי שרוצה להתחיל - זה בדיוק המקום לעשות זאת. אינספור בתי ספר לצלילה, חנויות ציוד וחופים שלווים המקבלים בברכה כל צולל מתחיל. אלה המגיעים ללא כוונת צלילה, אך בכל זאת רוצים להציץ באלמוגים הצבעוניים יכולים להסתפק בשנירקול לאורך הריפים של צדו המערבי של האי. החודשים הגשומים הם בין אוקטובר לינואר, כל השאר נפלא לביקור.
מי שמגיע לסאמוי מגיע בעיקר לשתי מטרות: האי פאנגן (Koh Phangan), 45 דקות הפלגה מסאמוי, המהווה מקום מפגש לכל מחפשי מסיבות הירח המלא, אבל, אין ספק, גולת הכותרת של הצלילות באיזור הוא האי טאו (Koh Tao).

האי פאנגן (Koh Phangan)
האי פאנגן, הידוע יותר כקופנגן, מספק לשוחרי החופים המבודדים את מלוא מבוקשם, אבל לא בשביל זה באים לשם. הסיבה העיקרית היא מסיבות הירח המלא הנערכות בעיקר על חוף Hat rin. אם אתה לא חיית מסיבות אמיתית, מומלץ לך לשמור מרחק מחוף זה, אליו מגיעים מדי חודש אלפי אנשים הטעונים בבירות זולות ובשלל חומרים כימיים אחרים. לקראת המסיבה האי כולו נכנס לתזזית. כל המקומות פתוחים כל הלילה, אנשים צובעים עצמם בצבעים זרחניים ופסיכדליים וסוחרי הסמים עושים כאן את ה'חודשית' שלהם. לרגישים לרעש מומלץ לתפוס מרחק לכיוון המפרצים הממוקמים בצד המזרחי והצפון מזרחי של האי.

תחנה שניה - האי טאו (Koh Tao)
אם קופנגן הוא המקום אליו באים לחגיגות הפול מון, לרקוד, להתמסטל ולהזרק על החופים, הרי שקו טאו הוא המקום אליו באים כדי ללמוד לצלול. האי ממוקם מרחק 5 שעות הפלגה מסאמוי - בספינה רגילה. אנו עושים את המרחק בקצת יותר משעה של הפלגה מהירה ביותר בסירת Speed Boat.
האי משתרע על שלושה ק"מ לרוחב ואורכו שבעה ק"מ. מתגוררים שם 750 תושבים, שמרביתם חיים משירותי השכרת בונגלוס למבקרים ומדייג. באי יש מעל 500 חדרי אירוח, רובם ממוקמים על החופים, והתנאים ברובם בסיסיים ביותר. ביותר משוכללים, אספקת החשמל מגיעה מגנרטורים שגם אותם דואגים לכבות בלילה בכמה מקומות. תופעה מעניינת הראוייה לציון: הגיל הממוצע של התיירים המבקרים הוא סביב ה-25, כשהם מייצגים שלל מדינות מוצא, כולל ישראל (ועל כך יעידו שלטים בעברית הכוללים המלצות חמות לעסקים שעליהם הם תלויים).
עם ההגעה לחוף Mae Haad אליו מתנקזות הסירות המגיעות לאי, נפרשת העיר הקטנטונת הממוקמת על החוף, על בתי החנויות שלה הצמודים למזח, רובם משרתים את המקומיים והמבקרים כאחד. בין החנויות בולטים במיוחד שלטי חנויות צלילה ומרכזי צלילה. המבחר עשיר וכולם יעשו הכל כדי לפתות אותך להשאיר דווקא אצלם את הכסף אותו חסכת לטובת שיעורי הצלילה שלך. הבדלי המחירים בקורסי הצלילה הבסיסיים יכולים להיות גבוהים במושגים מקומיים ונעים בין 4000 ל-7000 בהאט (400-700 שקל, בערך). אבל, וכאן יש אבל גדול, במיוחד כאן חשוב לבדוק אצל מי לומדים ועם מי יוצאים לצלול. אסור להתפתות וללכת רק אחרי המחיר.
ערן הירשלר, שבעה חודשים מדריך צלילה ב- Easy Divers, הנושא את שלט PADI וגם עוד שלט אחד בעברית המהלל את נפלאות בית הספר, אומר כי בבתי הספר הגדולים שעל האי, הכללים מאוד נוקשים ויש סטנדרטים עליהם לא עוברים. המועדון בו אנו מבקרים גדול גם במושגים ישראלים. הוא מרווח, מצוחצח ומצוייד היטב. התלמידים נהנים מספרות בעברית, המסופקת על ידי PADI ומסרטי וידאו להדרכה, הדוברים אף הם עברית. "אין מה לעשות", אומר הירשלר, "החבר'ה הצעירים שמגיעים לכאן, מעדיפים בבירור מדריך ישראלי שמכיר את המנטליות שלהם, שמדבר את השפה שלהם". לדבריו, מרבית הישראלים הם צעירים בני 20-25, חיילים משוחררים בעיקר וסטודנטים בחופשה. הוא מעריך כי מדובר בכ-150-200 ישראלים בממוצע השוהים על האי במהלך חודשי הפעילות העמוסים. כשמבקשים ממנו המלצה על המועדונים היותר רציניים על האי הוא מוכן לפרגן גם ליריבים וכולל ברשימה מלבד את המקום בו הוא עובד, גם את Ban’s, Scuba Junction ו- Dive Point "במועדונים הרציניים לוקחים את העניינים ברצינות", הוא אומר. קורס צולל Open Water נמשך בין שלושה לארבעה ימים, הכוללים ארבע צלילות חובה וצלילת לילה אחת. "מי שלא עומד בדרישות פשוט לא עובר אצלנו. מעבר לכך שאני מנסה להכניס לראש של הצוללים את תורת הצלילה, אני מנסה גם לתת להם מושג איך זה לצלול בארץ, באילת או בסיני. בסך הכל נראה לי שקל יותר ללמד את הישראלים הצעירים. הם באים עם מודעות ורגילים כנראה למשמעת הצבאית. הם בסך הכל תלמידים מעולים".
נבות חורי, יושב בפתח של Dive Point, עוד בית ספר הבנוי לתפארת. הוא משוכנע שקורסי הצלילה הם ברמה גבוהה ביותר ודוחה בכל תוקף את הרמיזות שלנו לגבי איכות לימודי הצלילה בקו טאו, רמיזות המסתמכות על מספר תאונות צלילה שאירעו בישראל, במהלכן נפגעו צוללים אשר למדו לצלול בקו טאו. "זה רק מקרה", הוא משוכנע. כשהוא יורד למים, הוא מספר, הוא לא לוקח איתו יותר מארבעה תלמידים בקבוצה, למרות שמותר לרדת עם שמונה. להערכתו בתקופות הלחוצות ובעיקר בחופשות של האוניברסיטאות בישראל, מגיעים לאי כ-400 ישראלים בחודש. הם מגיעים לטייל, להזרק, ומשלבים בין לבין גם קורס צלילה בסיסי. לדבריו, רוב הישראלים אינם מסתפקים בקורס הבסיס וממשיכים גם הלאה לקורסים המתקדמים יותר. מה הוא היה בודק לפני בחירה בבית ספר לצלילה? "בעיקר את נסיון המדריכים, את המנהלה, את הציוד ואיכותו. צריך לראות בעין תעודת הסמכה של PADI,  צריך לבדוק מראש איך וכיצד נערך בית הספר למקרי תאונה והאם יש תרגולות קבועות למצבי חירום. זאת ועוד, חייבים לוודא שהספינה עימה יוצאים לצלילה אכן ערוכה לכל מצב, שיש עליה את כל אמצעי העזר לשעת חירום".
בבית הספר Ban’s בולטת הנוכחות הישראלית למרחוק ומופגנת גם בחומוס/צ'יפס וסלט שמגישים במסעדה הצמודה לבית הספר לצלילה. המקום משדר אווירה רגועה, של נופש ויחד עם זאת מקצועיות. בזמן הביקור במקום אנו עדים לשלושה קורסים המתנהלים במקביל. הכיתות פתוחות וממוקמות לא הרחק מהמסעדה הגדולה כשהן משקיפות לכיוון הים. התלמידים נהנים ממגוון אמצעי הדרכה אורקוליים, ספרות במספר שפות (כולל עברית) ועושים בסך הכל רושם של נהנים. "צריך לקחת בחשבון כי רוב המדריכים שלנו עוברים מעל 1000 צלילות כל אחד והם ותיקים ומשופשפים. הם יודעים את העבודה".
3 מדריכים ישראלים מככבים כאן: רונן גולן (ארבע שנים על האי), אורן הראל ויובל זלצר, כל אחד מהם עם רקורד של שנה על האי. המקום פועל מזה 15 שנה ונחשב לאחד המובילים על האי. מרבית הישראלים המגיעים לכאן לעבור קורס צלילה מקבלים את ההמלצה עוד בהיותם על היבשה, בבנגקוק, כשהם נכנסים לאחת המסעדות הישראליות, או לגסטהאוסים (בתי ההארחה), העמוסים במבקרים דוברי עברית, אי שם ברחוב קואסאן.
לדברי גולן, השיטה שאימץ המועדון היא שיטה מנצחת. במחיר עלות הקורס מקבלים גם מקום לינה במבנים הנמצאים בשטח המועדון. "הרעיון הוא שמי שמגיע לכאן לשבוע של צלילות, לא צריך בעצם לעזוב את המתחם. יש לו כאן הכל: חוף ים, חבר'ה צעירים בני אותו גיל, מכולת, מסעדה עם אוכל מקומי וישראלי בזיל הזול. קורס בסיסי עולה כ-7800 בהאט - כ-780 שקל וזה לא הרבה".
גולן מעריך כי בשנה שעברה, ב-2002, הכשיר בית הספר שלו כ-15 צוללים ישראלים לדרגת Dive Master. "הם מקבלים אצלנו מספר צלילות בלתי מוגבל ורוכשים נסיון כמוהו לא ירכשו באף מקום אחר בעולם. ניתן להגיע כאן למאות צלילות נסיון". גולן מאוד אופטימי בהערכות לגבי מספר הצוללים הישראלים העוברים דרכו. להערכתו הוא מכשיר כ-1000 ישראלים בשנה... "המשמעות היא שאנו פותחים מדי יומיים קורס המועבר כולו בעברית - כולל כל חומרי העזר הנלווים!", הוא מדגיש.

תחנה שלישית - פוקט (Phuket)
בגובה גלים של שני מטר אנו עושים את המסלול בחזרה לסאמוי. במקום שעה של טיסה בסירה המהירה, אנו מזדחלים בקצב של מעל לשעתיים. במקום בהייה נינוחה ואדישה בחלל האוויר בהמתנה לסיום ההפלגה, אנו מנהלים מאבק איתנים (או ליתר דיוק חלקו האחורי של גופנו עורך אותו), עם הטבע העושה לנו שרירים. אחרי אי אילו חבלות יבשות, חבטות מהדהדות ומספר הקאות אנו מגיעים לחוף מבטחים. את הכאבים סחבנו איתנו עוד מספר ימים.  לאחר לילה של מנוחה ב- Chaweng Regent המפואר, מקום בו שרירי עכוזינו מנסים לחזור למוטב, ארוחת ערב מפוארת והופעת מחול תאית מסורתית, אנו, שוב, בעזרתה האדיבה של חברת התעופה המקומית, עושים את דרכנו לאי פוקט (Phuket). ניתן כמובן לעשות את המסלול גם בדרך היבשה: אוטובוסים ממוזגים עוזבים כל יום בשעה 18.50 את תחנת האוטובוסים המרכזית בבנגקוק, ומגיעים לאחר 14 שעות של מסע לתחנה בפוקט.
פוקט היא האי הגדול ביותר בתאילנד - 540 ק"מ, מרביתו גרניט. ההרים הנמוכים שעל האי מיוערים בדלילות ברובם. החופים, שלמרות מיליוני התיירים הרובצים עליהם מדי שנה, עדיין לבנים והמים סביבם צלולים - ומרביתם ממוקמים על החוף המערבי. נקודת ציון בולטת על היבשה שנוקתה מעצים עם השנים (בתחילה כדי לפנות מקום למטעי עצי גומי ואחר כך לפנות מקום לתיירים) היא פארק Khao Phra Thaeo, פארק ירוק עד, טבעי, המאפשר הצצה אל יער גשם אמיתי, על כל המשתמע מכך.
שני אתרים השווים ביקור אם מזדמנים לסביבה הן מחוז Phang Nga ומחוז Krabi, הנמצאים על היבשה, צפונית לפוקט. אתר נוסף בעל חשיבות לשוחרי הטבע, הוא הפארק הלאומי Khao Sok המכוסה כולו יער עד טרופי והמזמין טרקים בתוכו וסביבו. מי שאוהב להיות קרוב לטבע ושהטבע יהיה מהסוג היבש - זה המקום בשבילו.
מעניין לציין כי רוב שטחה של פוקט לא נכבש עדיין על ידי התיירות המערבית. הסיבה פשוטה: הרוב מעדיפים להגיע למקומות המוכרים וה'בטוחים', המערביים יותר שעל החופים, עם שלל בתי המלון שלהם, נתון המשאיר חופים רבים, גם כיום, נטושים לחלוטין.
רוב המבקרים, כאמור, מתנקזים אל חופי האי: Karon, Kata ו- Patong שטוף הזימה. זה האחרון, שוקק חיים 24 שעות ביממה. ניתן למצוא שם הכל - אם "הכל" כולל חולצות פרחוניות, שעונים מזוייפים ונערות חשופות חזה הרוקדות על הבר. יש כאן את כל השירותים ההכרחיים לתייר ומגוון אופציות לינה. ב- Karon עמוס פחות ויש גם לגונה סימפטית ואילו Kata משכן את בתי המלון היקרים יותר של האי. חוף נוסף, פחות פופולרי לתיירים מחוץ, אך מרכז אליו את האוכלוסיה המקומית הוא חוף Nai Yang המוקף בפארק הלאומי הידוע כמקום הקינון השנתי של צבי הים. וזה המקום להמלצה לשוחרי החופים והטבע: אל תסתפקו באתרים השחוקים המתויירים. צאו לסיור חופים מקיף ותגלו לגונות קסומות, כפרי דייגים שלווים, מסעדות סודיות וצמחיה טרופית מרשימה.
אתר מומלץ ביותר על פוקט הוא הפארק הלאומי Khao Prapa Tao, המכיל מפלים משלו ויער גשם של ממש ובו משמרים התושבים מיני צמחים מקומיים. אתר נוסף אליו מגיעים בעיקר בסיורי התיירים, אם כי נתון זה אינו מפחית מחויית הביקור, הוא חוות הפנינים Naga Noi.
יעד נוסף אליו ניתן להצפין - בין אם באופנוע שכור או בטיול מאורגן - הוא מחוז פנגנגה (Phnagnga), שרובו עצי מנגרובים ויערות ירוקי עד, הרי גיר, מערות גיר שהיו למנזרים ומקדשים סינים מרשימים. בעיר הבירה של המחוז, מרחק כשעתיים נסיעה מהעיר פוקט, אין ממש אטרקציות מסעירות חושים, אבל לא רחוק ממנה שוכנות מספר מערות השוות ביקור. איזור המפרץ הוא פארק לאומי שווה ביותר היכול למלא יום עמוס בחוויות - כולל ביקור בסירה באי ג'ימס בונד, המסתיים תמיד באי Panyi הממוסחר, אך החביב בדרכו. ואי אפשר בלי להזכיר את Koh Phi Phi, כ-50 ק"מ מפוקט, המאוד פופולרי בקרב בני הנוער והצעירים - רבע מיליון מהם מדי שנה מגיעים לכאן וממלאים כל פינה ריקה. להוציא את הצלילה והשנירקול המאוד פופולריים כאן, ניתן לחוות מיני סוגי ספורט ימי נוספים: שיט קאנו ומסעות ללב ים לאיתור דגי ענק דוגמת דגי חנית.
הטמפרטורות באזור, פחות או יותר, קבועות כל השנה, הנופים מרהיבים והאטרקציות רבות. למי שזמנו בידו ואינו ממהר לאתר הצלילות הבא, מומלץ ביותר לעשות סיבוב קל בבירת האי ולסייר באחד ממרכזי הקניות שב- Rasda Road. בין השאר ניתן להתרשם שם ממספר מקדשים סינים (דוגמת Pu Jao ו- Jui Tui), שורת בתים עתיקים בסגנון סיני-פורטוגזי הממוקמים על Satool Road ו- Yaowaraj Road ומבניין העיריה המפואר שכבר הספיק לככב במספר סרטים.
בדרך לבית המלון שלנו Phuket Arcadia, דואג המדריך הרוחני שלנו, הלא הוא אלון, להעסיק אותנו בפעילויות הנותנות הצצה אל ההוויה המקומית. תחנה ראשונה - חוות עצי גומי. האי מלא, כך מסתבר, בעצי גומי, מהם מפיקים, כן, ניחשתם נכון, גומי. אנו עוצרים בצידי כביש ראשי ופולשים ללא כל הודעה מוקדמת לחווה פעילה. מסביב מאות ואלפי עצים שעל גזעיהם חריצים וכוסיות איסוף. מסתבר שבשעות הבוקר המוקדמות פושטים בעלי החלקות על העצים, חורצים באמצעות סכין מיוחדת את הגזע וטיפות שרף לבן מתנקז אל קעריות העשויות מחצאי אגוז קוקוס. לאחר האיסוף מועבר החומר לעיבוד כשבסופו של דבר מתקבלים מעין שטיחוני גומי קטנים. איסוף ממאות עצים ועשרות שעות עבודה מניב 'שטיחון' קטן, הנמכר אחר כך בכמה גרושים הלאה לסוחרים. זהו בדיוק מסוג המקומות אשר לאחר שהמבקר יוצא מהם הוא מברך את גורלו, את מקום עבודתו ואת מזלו הטוב.
באתר נוסף בו אנו עוצרים (200 בהאט דמי כניסה), מאלפים אנשי המקום קופים צעירים לתפקיד קוטפי אגוזי קוקוס. בית ספר לקוטפי קוקוס. הביקור כולל מלבד אופציית האכלה של הצעירים גם מופע של קופים מאולפים היטב, הרוכבים על אופניים, צוללים לבריכה ואפילו מנחשים מספרי קלפים מוסתרים. אופציית בילוי כלל לא רעה לבני הדור הצעיר במשפחה.
ואם כבר דואגים לרווחתם של כל בני המשפחה, הרי שאם המשפחה בוודאי תגלה עניין בביקור בבית גידול פנינים. בחוות הפנינים, עוברים את תחנות הגידול ואת תהליך הפיכתו של גרגר אבק לפנינה יקרת מציאות הלכודה בתוך צדפה.
אנו בדרך בחזרה לבית המלון מהמיזמים התרבותיים ולאלון יש רעיון מבריק (עוד אחד בשורה ארוכה, יש לציין). "את ארוחת הצהריים נערוך במסעדת פועלים מקומית באמצע הדרך". האוכל, פאד-תאי, הכי אורגינלי שיכול להיות, מוגש לנו חם ורותח לשולחן ואלון מדגים מה עושים אחרי שהצלחת נוחתת על השולחן - עם שלל התבלינים והקעריות שעל השולחן הצנוע. המבשלת, אשר הוזהרה מראש כי מדובר באירופאים בעלי חיך מעודן, לא עמדה בפיתוי וכנראה שמה מעט מהתבלינים היותר חריפים שבמטבחה, וכך ישב צוות ים, בחום של 30 מעלות בצל, ומלמל 'טעים', 'טעים', כאשר הלשון בוערת והזיעה פורצת. אלון, יש לציין, הזמין את המנה הרגילה, החריפה, וגילה אומץ לב למופת (או בלוטות טעם שכבר נדפקו לגמרי עם הזמן) במהלך חיסולה של המנה שלמולו. מחיר הארוחה: כ-400 בהאט, ל-9 מנות טעימות להפליא ולשתיה קלה נלוויית.
לאחר התנפשות במלון המאוד מפואר שבחוף קארון, בו אנו אמורים לבלות את הלילה, אוסף אותנו רכב לכיוון המופע המרכזי של הערב: ה- FantaSea. המקום: חוף מבודד דקות נסיעה מהחופים המתויירים של האי. מדובר במעל ל-100 דונם של בידור מזוקק בסגנון לאס וגאס, או אם תרצו דיסנילנד, המגובה במיטב הפעלולים האורקוליים והטכנולוגיה העכשווית. כפר הנופש עצמו אכן מזכיר יותר מכל רחוב באחד מאתריו של דיסני. בכל פינה חנות מזכרות, אוכל ומופעי בידור ושעשועים מסוגים שונים. כך, ניתן לצפות בברמן יורק אש, בלהקת רוק מקומית במופע חי, או לרכב על פילים אמיתיים, הלוקחים מאוחר יותר חלק בהצגה. לרעבים מצפה מסעדה מפוארת בעלת 4000 מקומות ישיבה בסגנון מזנון פתוח, הכולל אוכל תאילנדי, יפני ובינלאומי.
המופע עצמו נערך במבנה המכיל 3000 מקומות ישיבה. בדרך לכסא שלך אתה יכול ללטף גורי נמרים, להמרח על פילונים, לגעת בזהירות בנחשי ענק ולקנות עוד מזכרות שלא הספקת לקנות בחוץ. המופע עצמו מרהיב עין. במהלך שעה ורבע, נחשפים הצופים לחוויה מתקיפת חושים, העוסקת בתרבות התאית, בקסמים, באקרובטיקה המתרחשת בגובה כמה קומות מעל ראשי הצופים, באפקטים של אור וקול, לייזרים, פירוטכניקה, קרקס פילים ושלל ביצועים של מאות שחקנים, הכוללים מלבד בני אדם ופילים, גם יונים, קופים, תרנגולות ואפילו תאו מים אחד.
העלויות: 1700 בהאט. אם אתם מגיעים למקום בלויית ילדים, זכרו להצטייד בעוד כסף מזומן לטובת הבזבוזים ההכרחיים שמסביב.
בבוקר, אנו פוגשים, כהכנה להפלגה הצפויה שלנו, את פרדי סטורהיל מחברת קונטיקי (Kon-Tiki) המקומית. בעלי הזכרון לטווח ארוך, מזהים אותו מייד. פרדי וספינותיו היה אחד מכוכבי שארם בסוף שנות ה-70, שם הוא הפעיל מספר ספינות לצוללים. ואז, לאחר מלחמת המפרץ, ביקר בתאילנד וזיהה, לדבריו, כי מדובר באתרי הצלילה בעלי הפוטנציאל התיירותי הגדול ביותר בעולם. הוא נטש את המזרח התיכון ועבר על ספינותיו למזרח ומאז נחשב לאחת החברות הגדולות בתחום הצלילה באיזור - עם שבע ספינות צוללים. פרדי נותן סקירה מקדימה על הצפוי - בילוי של ארבעה ימים תמימים על ספינה שכל ייעודה בחיים הוא להנעים את זמנם של הצוללים והמשנרקלים, ובקיצור: Liveaboard.
כשמדובר בספינות, בפני התיירים עומדות מגוון אופציות בילוי: מסע בן יום למטרות שנירקול וצלילה לאתרים דוגמת Coral Island, Krabi, Koh Khai, ואיי Phi Phi, או הצטרפות למסע בן יומיים, ארבעה, או שישה, למגוון יעדים.
ממזרח לפוקט נמצאים מספר אתרי צלילה חביבים, מרביתם, כאמור, ממוקמים במרחק יום הפלגה: Shark Point ו- Koh Phi Phi, שבשניהם מבחר מרשים ביותר של אלמוגים רכים. האיזור אף מפורסם במפגשים הבלתי צפויים שהוא מזמן עם כרישי נמר הגדלים כאן לאורך של מעל שני מטרים. Koh Phi Phi (שהוא בעצם שני איים) הממוקמים כ-50 ק"מ מפוקט, הוא אתר פופולרי ביותר. החופים בו לבנים, הים כחול והאלמוגים צבעוניים במיוחד. על פי רשויות התיירות המקומיות, מבקרים באיים הללו מדי שנה למעלה מרבע מיליון תיירים, הרואים בו את המקום האולטימטיבי לרביצה בשמש ולשנירקול - הספורט הימי הנפוץ ביותר באיזור, לאחר הצלילה. מסלול הצוללים עובר בדרך כלל סביב האי Phi Phi Don, מדרים לריפי האלמוגים של האי Phi Phi Ley ולעתים אף ממשיך דרומה לכיוון מפרץ Maya.
ויש גם את האופציה ה"כבדה" יותר. האופציה למורעלי הצלילה, הכוללת שהיה נון-סטופ על ספינת צוללים, 4 צלילות ביום ואתרים מהיפים בעולם כולו. המחירים נעים בין 15000 בהאט למסלול בן יומיים (על פי רוב ל- Phi Phi או ל- Hin Daeng), דרך כ-30000 בהאט למסלול בן ארבעה ימים (על פי רוב ל- Similan ול- Richelieu Rock), ועד 45000 בהאט לאופציית ששת הימים הכוללת הכל בכל מכל. המחירים כוללים את ההפלגה, לינה על הספינה, 3 ארוחות ביום, ציוד צלילה ומיכלים וליווי מדריכים מיומנים. המחיר אינו כולל 880 בהאט דמי כניסה לפארק הלאומי. מי שממש רוצה להעז וזמנו בידו יכול להצטרף להפלגות בנות שמונה ימים, הכוללות גם ביקור בחופי בורמה הבתוליים, בעלות של כ-65000 בהאט ותוספת של 140 דולר אותם יש לשלם לרשויות הבורמזיות. "בסופו של דבר השאלה היא כמה אתה מוכן להשקיע... אפשר גם לעשות את אותו מסלול בדיוק ב-250 דולר ללילה ויותר. מי שמוכן לישון על הסיפון ולהביא אוכל מהבית, ישלם הרבה פחות, אבל, הצולל רוצה להרגיש שהוא גם בא לנופש. הוא לא בא בכדי לסבול".
בחודשים הקרובים, כך מדווח סטורהיל, הוא הולך לשבור את השוק, להכניס מהפיכה בחשיבה. במקום שמונה שעות הפלגה על הספינות הרגילות המשייטות כיום באיזור, הוא יקצר את ההפלגה לסימיליאנס, על ידי הכנסה לשירות של רחפות מהירות. כך, תוך שעה וחצי ניתן יהיה להגיע, לצלול ולחזור - והכל באותו יום.
רבים מסמנים את פוקט כבסיס הטבעי ביותר לחקר ים אנדמן (Andaman Sea), המהווה חלק מהאוקיינוס ההודי והזרוע מאות איים ואיונים, אליהם ניתן להגיע בסירות ובספינות היישר מפוקט. חלקם של האיים מיושב, חלקם לא, רובם מיוערים בכבדות ומעוטרים בשוניות אלמוגים מרשימות.
בצפון מערב לאי פוקט שוכנים כמה מאתרי הצלילה היותר מפורסמים, יותר פופולריים ויותר אהודים בתאילנד: Similan Islands - תשעה איים של יופי צרוף וחיי ים שוקקים, המהווים מוקד לביקורן של אינספור ספינות צוללים היוצאות מפוקט. סיבות? לא חסרות ורובן כבר נאמרו: מים חמים וצלולים, 25 אתרי צלילה מרתקים ותנאי ים טובים, מרבית הזמן. שוחרי ההרפתקאות מוזמנים אף להפנות חרטום לכיוון צפון מערב מה- Similan Islands לכיוון אתרים דוגמת Mergui Archipelago ו- Burma Banks, קבוצה של הרים תת-ימיים העולים מעומקים של כ-350 מטר ועד לפני המים הזרועים במיני כרישים, זרמים מהירים ולהקות ענק של דגים צבעוניים.
350 ק"מ הלאה מצויים איי ים אנדמן, שרשרת איים הנמתחת מצפון לדרום באוקיינוס ההודי שגם הם מבטיחים שלל הזדמנויות לצולל ולמי שמתעקש על שחייה בצמוד לכרישי לוייתן מומלץ להגיע עד ל- Richelieu Rock שם מבטיחים מדריכי הצלילה ומפעילי ספינות הצוללים מעל 60 אחוזי הצלחה במפגשים עם היצורים הענקיים (15 מטר) והשלווים הללו.

תחנה רביעית - Similan Islands
מרחק לא רב (כ-80 ק"מ בסך הכל), צפונית מערבית לכסאות הנוח, להמונים שוחרי השעונים המזוייפים ולמאורות החטא העשנות של חוף פאטונג (Patong) של פוקט, נמצאת הכניסה לעולם אחר: איי סימיליאן הנחשבים למועמדים רציניים ביותר בתפיסת ראש הרשימה של עשרת אתרי הצלילה המעניינים ביותר בעולם ולמקום יעד מופלא ליאכטות וספינות טיול.
עד אמצע שנות ה-80, האיים היו "הגבול האחרון". איזור ספר שאף אחד לא ממש מגיע אליו מרצונו. "צללתי כבר באינספור אתרים נידחים בחורים שונים של העולם", הצהיר קארל רוסלר, בכתבה שפורסמה במגזין האמריקני Skin diver בשנת 1985, "אבל, ההרפתקאות שעברתי לא מזמן באיי הסימיליאן הגדירו עבורי מחדש את המושג 'נידחים'..." מאז חל שינוי גדול במקום.
"Similan" משמעותו "תשע". ואכן, לכל אחד מהאיים בארכיפלג יש חוץ משם גם מספר מזהה. מצפון לדרום אלה הם האיים: Koh Ba Ngu (מספר 9), Similan (מספר 8), Payu (מספר 7), Miang (מספר 6, או לפעמים 5 או 4, תלוי את מי שואלים), Payan (מספר 3), Payang (מספר 2), Hu Yong (מספר 1), Hin Pousar - ראש הפיל (לעתים מזוהה כמספר 6).
האיים אינם 'דרמטיים' במובן של איי הגיר של מפרץ Phang Nga אם לא לוקחים בחשבון את סלעי הענק הפזורים פה ושם. במקומם פוגשים איים בעלי פרופיל נמוך המכוסים בצמחייה עשירה במיוחד, והכולל עצי גומי וברזל המגובים בענפי במבו ורטן. על האיים ניתן למצוא קופים, עטלפים, סנאים, לטאות ומגוון בעלי כנף. לשוחרי ה'בטן-גב' חופי האיים הם גן עדן של ממש. לבנים, נקיים, ציוריים ולעתים גם נטושים. אבל, ללא ספק, האטרקציות האמיתיות הן מתחת למים, שסלעי הענק הופכים אותם לגן הרפתקאות של ממש לכל צולל.
מגוון רב של כוחות טבע עיצבו את צורתם של האיים. בראשית, הם היו תוצאת התפרצות של מאגמה לוהטת שחמקה לה מבין סדקים בקרקעית כדור הארץ בעידן של לפני כ-150 מיליון שנה. בשלב מאוחר יותר, תנועות של הקרקע שברו את הסלעים והכינו את הדרך לטיפולם של הרוח והגלים. 200 מינים של אלמוגים קשים מככבים כאן והפכו עם הזמן לאחד מסממני הסביבה הימית ולמקום משכנם של מגוון אדיר של דגי שונית. בקיצור - אחד האתרים היותר מרתקים שניתן למצוא כיום, המרכז על פני שטח לא גדול מגוון סביבות הן מעל המים והן מתחתם.
את המסלול שלנו לכיוון האיים, אנו מתחילים על המזח בחוף פוקט, שם כבר מחכה לנו בקוצר רוח פיליפ, מנהל המסע ואנשי צוות מועדון Sea World Dive Team, מבעלי הספינה MV Mermaid II, ביתנו הצף לארבעה הימים הקרובים. תחת אור דמדומי השקיעה והתקפות מסיביות של יתושי ענק, אנו מעמיסים את הציוד על סירת טוק-טוק. יחד איתנו גרמני אחד, הדובר גרמנית בלבד ושני זוגות מפאר היצירה של ארצות הברית של אמריקה. אחד מהם זוכה אצלנו לכינוי "היאפים" (הם מניו יורק, עושים הרבה כסף וכעת הם בשנת שבתון) והשני הוא זוג שזה עתה נישא, אשר גילם המשותף נע סביב 130 שנה בערך, נתון שאין לו כל קשר לכושר המצויין בו הם נמצאים.
עם ההגעה לספינה, המפתיעה בגודלה (33 מטר!), אנו מצוותים מייד לתאים. שניים בכל תא, כל שני זוגות חולקים מקלחת ושירותים משותפים. התאים ממוזגים, נקיים ובעלי חלונות הפונים אל נוף ימי. במפלס המגורים מצוי המטבח, אשר במהלך הימים הקרובים יספק ארוחות בסיסיות, טעימות ומשביעות, ומקרר ענק המכיל שלל פחיות משקה הפתוח לגישה חופשית לכל אורך שעות היום והלילה. בצד השני, מצוי משטח הצלילה, אליו מחוברות שתי סירות זודיאק מצוחצחות. המיכלים שעומדים בשלשות מדוגמים היטב ונראה שמישהו כאן מקפיד על התחזוקה השוטפת. יש 24 מיכלי אוויר ו-16 לניטרוקס. כן במצאי 10 חליפות צלילה משופצרות. את חלק מהצלילות בהמשך נבצע היישר מסיפון הצלילה ואת חלקן האחר היישר מסירות הזודיאק, המתופעלות על ידי אנשי צוות תאי, שקטים ומיומנים.
עם ההתארגנות הראשונית בתאים, פיליפ, אנגלי במוצאו, עם נטיות מופגנות של סמל משמעת בצבא הוד מלכותה, מעלה את כולם לסיפון העליון לתדרוך ראשוני. הוא מדגיש את כללי היסוד להתנהגות על הספינה (לא מסתובבים עם נעליים, לא קופצים בלילה מעבר לסיפון וכד') ודואג לספר כי במהלך המסלול כולו נהיה מרבית הזמן במרחק הפלגה של כשש שעות מכל אפשרות של טיפול רפואי וכי באמת לא מומלץ לעשות כאן שטויות. עוד הוא ממליץ במבטאו הלונדוני שלא לשכוח ולהסתכל כל הזמן לצדדים. הסיבה: מדי פעם צצים כאן יצורי הים הפתוח, הגדולים במיוחד, חיות דוגמת כרישי לוייתן, מנטות ענק וכרישים שונים. נכון, התקופה הטובה ביותר למפגשים היא סוף מרץ ותחילת אפריל, אז התחממות המים גורמת לפלנקטון לשגשג באיזור, אך גם כעת במהלך סוף ינואר יש סיכוי טוב למפגש.
בנקודה זו גם אוסף פיליפ כסף מהחבורה: כל צולל משלם 200 בהאט על הזכות להכנס לשמורה הימית (הכוללת 140 קמ"ר מתוכם 26 קמ"ר של יבשה) ועוד 200 בהאט לכל יום צלילה, דמי הרשיון לצלול במקום, המועברים לרשויות המקומיות.
סדר היום, כך נראה, הולך להיות קבוע ביותר: השכמה בשבע, תדרוך על הסיפון העליון המלווה בלוח עם הסברים ואיורים, צלילה ראשונה, ארוחת בוקר, מנוחה, תדרוך, צלילה שניה, ארוחת צהריים, מנוחה, תדרוך, צלילה שלישית, מנוחה, תדרוך צלילת ערב/לילה וארוחת ערב.
לדברי פיליפ, אם מותחים קו דמיוני הנמשך מהאי הצפוני ביותר ועד האי הדרומי ביותר, מקבלים חלוקה לשתי סביבות צלילה שונות. החוף המזרחי, על חופי חול הפודרה הלבנה שלו, מציע גני אלמוגים קשים, היורדים עד לעומקים של 30 ו-40 מטר. בצד הזה, הצלילה היותר פופולרית היא ההסחפות עם הזרם מעל גני אלמוגים מפוארים ושלל מיני חיים ימיים. בכמה אתרים פוגשים כאן את מה שהאוסטרלים מכנים "bommies", מען עמודי אלמוגים רכים המכוסים לעתים במניפות, הצומחים מהקרקע. הצלילה בצד הזה של האיים רגועה ביותר והניווט פשוט וקל. הצלילות כאן מתאימות לצוללים מכל הרמות ובהחלט יש כאן מגוון אופציות בילוי גם למשנרקלים.
החופים המערביים מציעים קצב חיים מהיר יותר. הצלילות הרבה יותר מאומצות ויש צורך להיאבק בזרמים החזקים, תוך מסע קסום בין סלעי הענק, חלקם בגודל בתים קטנים. תצורות הנוף הימי דרמטיות ומאפשרות צלילות למנהרות, ערוצים, בורות וחורים. המים הצלולים מאפשרים ראות נפלאה של מגוון הצבעים והתצורות של הצמחיה הגדלה על הסלעים. כאן גם קל למצוא את כרישי הנמר המקומיים, צבי ים, תריסניות ובכמה מקרים גם כרישי white tip ו- black tip.
הלילה הראשון על הספינה הוא לא לילה קל. הנדנודים והטלטולים של הספינה מקשים על אלה הסובלים ממחלת ים (לא לשכוח להצטייד בכדורים או במדבקות) והשהייה במיטה, ובמיוחד בקומה עליונה, אינה מרדימה במיוחד. בבוקר כולנו קמים מעט יותר עייפים מאשר הלכנו לישון ומגלים שאנו כבר בצמוד לאי מספר 9.

אי מספר 9 Koh Bangu -Christmas Point
אחת הצלילות היותר דרמטיות בסימיליאנס. הצלילה מתחילה עם סיור בין קשתות ענק בעומק 24 מטר, המלווה באינסוף אלמוגים רכים, מניפות ים, ומגוון דגים, דוגמת מורנות, דגי עקרב, דגי אריה ודגי אבן גדולים. מומלץ לסיים את הצלילה קרוב ביותר לאי, שם ניתן לרחף בשלווה מעל נוף מדהים ביופיו. זה גם המקום לציין כי החבר'ה של פיליפ עושים הכל כדי שנעלה בשלום מהמים. התדרוך מקצועי, ענייני, הליווי הדוק וכולם מצויידים במצופי זיהוי אדומים המקלים ביותר על האיסוף לסירות הזודיאק (נוהל שחבל שלא מאמצים כולם בארץ).

Breakfast Bend
צלילה טיפוסית לחוף המזרחי. האור כאן נפלא בשעות הבוקר (ומכאן גם שם האתר). האלמוגים נפלאים ועל פני החול בעומק ניתן להבחין בקלות בצלופחים מציצים. במים הרדודים יותר משוטטים בדרך כלל כרישי נמר ואחד הצוללים אף טען כי הבחין בדג נפוליאון.
לאחר טעימה מאחד מאיי הסימיליאן, אנו שמים פנינו לכיוון שני איים, המהווים אף הם חלק משמורת הטבע המקומית: Koh Bon ו- Koh Tachai.

Koh Bon
האי ממוקם כ-20 ק"מ צפונית לאי מספר 9 ובשטחו מצוי אחד המתלולים הפראיים היותר מוכרים בתאילנד. אתר הצלילה ממוקם דרום מערבית לאי והוא מפגין קיר אנכי היורד לעומק 33 מטר. באתר זה זיהינו מספר כרישי נמר רגועים להפליא. כאן, למרות שאין שפע אלמוגים דוגמת אלה המצויים בסימיליאנס, הרי שהם שונים ביותר ומפגינים צבעי טורקיז, צהוב, כחול ואינספור סוגי ורוד. לדברי המבינים, זהו בדיוק המקום לראות מנטות ענקיות. אנחנו לא ראינו כאלה, זאת, למרות שהקפטן, דקות לפני הצלילה, נשבע לנו שהוא מזהה בסונאר, 5 צלליות של מנטות גדולות במיוחד.

Koh Tachai
25 ק"מ צפונית ל- Koh Bon, מצוי, ככל הנראה אחד מאתרי הצלילה היותר מופלאים בממלכה כולה. שוב, על פי הטענה, זהו המקום לראות בו כרישי לוייתן, המופיעים כאן דרך קבע. מלבדם, נצפים כאן מדי פעם מנטות ענק, כרישי נמר, צבי hawks bill ושלל מיני חיות ימיות אחרות וצמחיית גורגוניות ואלמוגים רכים.
בצלילה הראשונה באתר התגלה ריכוז של סלעי ענק בעומקים של 14, 16 ו-12 מטר המזכיר יותר מכל אתר משחקי קובית של ילדי ענקים. בצלילה השניה אנו מגלים סוף סוף מנטות יפהפיות, עם מוטת כנפיים של שלושה מטרים, אליהן צמודים דגי פיילוט. בעומק 25 מטר אנו מזהים ארבעה כרישי נמר ישנים. האתר, בגדול, מחולק לשלושה ריפים כשכל אחד שונה ממשנהו. על כולם צומחים אלמוגים קשים ורכים. בין הסלעים משוטטים תוכינונים, נפוליאונים, נצרנים מפוספסים, ברקודות צהובות זנב ועוד כהנה וכהנה. אחת הנקודות היותר מרתקות נושאת את השם ה- Plateau. שוב, מרבץ סלעי ענק כשמסביב מנטות מצד אחד וסוסוני ים מצד שני. אתר יפהפה, המזכיר לחלקנו ביקור במעין מקדש עתיק - מתחת למים.

Surin & Richelieu Rock
לאיי סורין מגיעות רק מעט ספינות מפוקט. הסיבה פשוטה: לא כולן מצויידות באספקה לטווח כה ארוך. היות ושלנו אפשרה זאת, סימנו על המפה עוד יעד לכבוש. אמנם אתרי צלילה רבים אין כאן, אך נופי בראשית בהחלט יש. שעתיים הפלגה מ- Koh Tachai ואנו ב- Richelieu Rock. האס שבחבורה. מקרוב, על פני השטח, לא רואים כמעט כלום. מעין סלע המבצבץ קלות. מלמטה - גן עדן של ממש לצולל. ושוב, לפני הצלילה מזהיר אותנו פיליפ חזור והזהר שאסור לגעת בלוייתני הענק, שכן סביר להניח שנפגוש כמה מהם למטה (הסיבה: המגע פוגע בשכבת העור של החיה ומחדיר זיהומים).
הירידה למים מתבצעת היישר מהספינה. למטה, שוב אותו ערב רב של דגי צינור, סוסוני ים בצבעי שחור-צהוב, אלמוגים רכים בכחול, שחור, לבן, כתום, אדום וסגול, שרימפסים, סרטנונים, ברקודות ועוד ועוד. אתר המטשטש את החושים וגורם לסחרור. ארבע צלילות אנו מבצעים כאן. כל אחת יפה ומעניינת מרעותה ואנו בהחלט מאמצים את אלה שדירגו את המקום בין 10 אתרי הצלילה היפים והמרשימים בעולם.

אי מספר 8 - Koh Simila Fantasy Reef
ללא ספק אחד מהאתרים היותר פופולריים לצלילה בסימיליאנס. תצורות הסלע התת-ימי מכסות שטח נרחב של קרקע. הדגים ידידותיים להפליא והם כוללים מינים דוגמת ה- clown trigger. עומקי הצלילה כאן נעים בין 15 ל-40 מטר, אותם עושים בין סלעים ושברי סלעים ענקיים להפליא.

Beacon Reef
אתר ידידותי לצולל, אשר פיליפ נשבע לגבי כי ראה בו לא פעם ולא פעמיים כרישי לוייתן ענקיים. בצלילות שלנו: יוק! אבל, הנוף התת-ימי מפצה על חסרון חיות הענק. שלל אלמוגים קשים בשלל צבעים (למעלה מ- 30 מינים שונים, אם להאמין לספרות), דגי אש בשפע וגם כמה דגי big eye. דגים אלה, אותם גילינו משייטים באיטיות מעל הריף נחונו ביכולת לשנות את צבעיהם מאדום עמוק לכסף צעקני, ללא כל התרעה. כאן גם נהננו מבונוס לא צפוי: לפני מספר חודשים במקום זה בדיוק טבעה לה ספינת צוללים (ללא נפגעים בנפש) והיא שוכבת כיום בעומקים של 12 מטר (חרטום) ועד 30 מטר (ירכתיים). אמנם אין עליה צמחיה מרשימה, אך המראה בהחלט שווה ביקור.

Elephant Head
הצלילה המפורסמת ביותר בקבוצה זו. האתר קרוי על פי סלע הבולט מהמים, המזכיר ראש של פיל והוא בנוי למעשה משלושה סלעי ענק היוצרים מעין אצטדיון טבעי. הצלילה כאן מזכירה שיוט בתוך אקווריום שכן מגוון החי הימי פשוט מדהים במגוונו. משכר!

אי מספר 7 - Koh Payu East of Eden
עוד צלילת חוף מזרחי קלאסית. כאן יש כמה מתצורות ה- bommies היותר מרשימות בכל איי הסימיליאנס. החל מעומק 21 מטר ועד עומק של 12 מטר, הריכוז של החי הימי מפתיע גם את הצולל המנוסה ביותר. לדברי פיליפ, בצלילות הקיץ הוא צילם באתר זה דגי pink frog נדירים.

אי מספר 4 - Koh Miang
אי זה מהווה את משכנה של רשות השמורה הימית. מעבר להגעה לאיזור בספינות צוללים, ניתן להגיע לכאן גם בשירות מעבורות הפועל בין החוף הקרוב, לא הרחק מהעיירה Lum Kaen, שבמחוז Phang -Nga. השירות פועל מדי יום במהלך אמצע נובמבר ועד אמצע מאי. לטובת אלה מגיעים לכאן לביקור ממושך, מצוייד קו החוף של האי באוהלים ובבונגלוס צנועי מראה המשרתים את הנופשים. אנו מנצלים את עובדת קיומם של חיים על האי ויורדים לחוף על גבי סירות הזודיאק. בצמוד לרצועת הקמפינג והחוף הלבן מסתתר ג'ונגל עד. שלט קטן מפנה אותנו לכיוון נקודת תצפית. היות והיתה לנו שעה לשרוף, החלטנו להפגין נחישות והחלנו בטיפוס, שכלל עליה מאומצת, בין סלעים ושרכים, מוקפים בצמחייה ירוקה. בסיום המסלול, לאחר טיפוס שנעזר בחבל, מגיעים לנקודת התצפית. היה שווה. נוף המפרץ מלמעלה - מדהים.

אי מספר 5 - Koh  Payan HideAway Reef
בין אי מספר 5 ואי מספר 6, מצויה תעלה עמוקה. אנו יורדים בצידו הצפוני של אי 6 ונסחפים לאי 5. ריפי האלמוגים בעומקים של 22 ועד 26 מטר, עמוסי אלמוגים וגורגוניות. זהו גם מקום מפגשו של העורך דין שבחבורה עם כריש הפטיש האימתני.
התחנה הדרומית - Hin Daeng ואיזור Trang
איזור Trang שבדרום תאילנד הוא אחת התוספות היותר מכובדות לתעשיית הצלילה המקומית, וכך, בימים בהם יש תנאי צלילה טובים, אין תחרות לאתרים דוגמת Hin Daeng ו- Hin Muang.
יש ארבעה אתרים מרכזיים לצלילה באיזור שמדרום לאי Phi Phi: Koh Ha Yai, Koh Rok, Hin Daeng ומספר איים הממוקמים דרומית ל- Koh Lanta.

Koh Ha
Koh Ha הוא קבוצה קטנה של איים המופרדים בינהם בתעלות בעומק של כ-50 מטר. המים כאן נקיים וצלולים והראות יכולה בקלות להגיע ל-25 מטר. פיסגת הצלילות כאן היא לסידרה של מערות ומחילות בסביבת האי הגדול בסביבה Koh Ha Yai. בטוח להכנס למערות גם ללא תאורה שכן הפתח רחב ויש רק מסלול אחד לכניסה וליציאה. אטרקציה מרכזית טמונה בעובדה שבפנים ניתן לעלות לפני המים ולחזות במראה מדהים ביותר של נטיפי סלע המשתלשלים מגובה של כ-30 מטר מעל גובה הראש.

Koh Lanta
מדרום ל- Koh Lanta המים אמנם רדודים והראות לא מי יודע מה, אבל, אסור להחמיץ את אתר מערת הברקת (Emerald Cave), שם במהלך גיאות ניתן לצלול למערה ענקית מתחת למים ואז לעלות מתוכה היישר למרכז האי, ללגונה קטנה עם חוף לבן וג'ונגל טרופי מסביב. הדרך היחידה ליציאה משם, דרך אגב, היא רק בחזרה מתחת למים.

Koh Rok
25 ק"מ מדרומה ל- Koh Ha יש שני אחים תאומים המופרדים בתעלה בעומק 15 מטר. שני האיים, Nok ו- Nai אוצרים בחיקם את כמה מהחופים היותר חביבים בכל תאילנד ויש להם יתרון גדול - אף אחד לא מתגורר עליהם. ויש גם בונוס לחובבי החיים על היבשה: ניתן לגלות עם מעט סבלנות את החיה שעל שמה נקראים האיים - Rok, מעין יונק דמוי עכבר מגודל.
הצלילות כאן רדודות יחסית, כשמרבית החיים הימיים, דגים ואלמוגים שוכנים בעומק 18 מטר. החיות היותר פופולריות בסביבה הזו הן כרישי ה- Black tip המשחרים לטרף וצבי ים מסוג Hawks bill.

Hin Daeng ו- Hin Muang
הסיבה העיקרית בשלה הפך כל האיזור לכה פופולרי הן שתי ה'בליטות' השוכנות כ-25 ק"מ דרום מערב ל- Koh Rok. Hin Daeng (הסלע האדום) ו- Hin Muang (הסלע הסגול) מציעים בעצם הכל מכל בכל לצולל: מקירות עם נפילה דרמטית, דגי ענק בפעולה ועד לגני טרופיים צבעוניים השוכנים מתחת למים.
Hin Daeng מתנוסס לגובה של 3 מטרים מעל פני הים. לא ממש מרשים מלמעלה אבל מלמטה המראה בלתי נשכח. החלק הדרומי של הסלע יורד בתלילות עד לעומק של כ-60 מטר, כשהוא מנוקד באלמוגים רכים. בצד המזרחי הירידה פחות תלולה וכוללת חריצים בסלע שניתן לשחות בתוכם, עד לעומק של כ-40 מטר. האלמוגים כאן גבוהים ומפותחים יותר ובינהם משייטות להקות גדולות של דגיגים מסוגים שונים. במים היותר רדודים ניתן למצוא דגי מחט וברקודות.
Hin Muang שקוע כולו במים. כאן צפויה הפתעה לצולל: העושר הרב של החיים הימיים שנצמד לסלע שמהווה תפנית חדה ביותר מהשממה היחסית של השכן. שם האי הניזון מהצבע הסגול של מין אלמוג רך הגדל במקום מצדיק עצמו בגדול. הכל סגול. אורכו של הסלע, כ-200 מטר ורוחבו כ-20 מטר, ומזכיר יותר מכל, כיכר לחם פחוסה המוקפת בשלל דגים, אלמוגים ומניפות בצבעי אדום, לבן וכתום. כאן גם ניתן למצוא במרבית השנה את כריש הלוייתן הענק ואף לשחות לצידו. אבל, גם כשאין כל כריש לוייתן בסביבה ניתן בהחלט להסתפק בכרישי gray reef. זהו המקום היחידי בתאילנד בו ראינו 10 כרישים מסוג זה בקבוצה אחת ובאותו זמן. זהו כריש מרשים במראהו, מהיר ביותר המספק את מלוא מחיר הכרטיס למי שרצה לראות כריש גדול אמיתי בקרבתו.
מילות סיכום: היה נפלא. באמת. נפלא. האתרים בהם ביקרנו על היבשה ואליהם צללנו בים היו נפלאים ועמדו בציפיות. גם מהצולל המנוסה ביותר, שכבר ראה הכל, ניתן להוציא מילות התפעלות, כשמדובר בתאילנד. אבל, לתאילנד אסור לבוא רק בשביל לצלול. דגים יפים אפשר למצוא בים סוף. שוניות אלמוגים מפוארות באוסטרליה, אבל, זה לא עיקר העסק כאן. צריך לבוא לתאילנד בשביל חויית תאילנד. בשביל, השמש, האוכל, החיוכים, השירות, הפינוקים, המראות, הריחות, הקניות, התרבות, השונה והאחר. בשביל החוייה הכוללת. תאילנד היא עיסקת חבילה וככזו יש לקחת אותה.

רוכשים ביטוח צלילה דרכנו ומצטרפים חינם !! לאלפי מנויי מגזין "ים"
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

תודות ל: חברת אל-על, משרד התיירות התאילנדי ולצוות Turismo Thai