...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

מה זה כחול ולבן וצף בים אדום? דובקורל

ההדרדרות במצב שוניות האלמוגים ברחבי העולם הביאה את המין האנושי (או לפחות את החלקים שבו המודעים לתפקידם בשמירה על הסביבה), לרעיון הקמתן של שוניות מלאכותיות. וגם כאן, היו נסיונות פחות טובים, יותר טובים והרבה יותר טובים. למשל, שונית הדובקורל שבאילת, שהפכה מהר מאוד לסיפור הצלחה ומוקד משיכה לבעלי חיים ימיים, כמו גם לחוקרים

שמרית פרקול* ויהודה בניהו**
 
תור עם בעל הסטוריה של בניית פירמידות, אולי נראה לכם מוזר שדווקא לנו אין כמה כאלה. אתם יודעים, אותם מבנים סחופי אבק, גדולים, הממוקמים אי שם במדבר, נגיד, משהו בנגב, או ליד אילת, מין אטרקציה תיירותית שהיתה מושכת אלינו תיירים מכל העולם. אז ככה. נכון שאין לנו שום דבר הדומה לפירמידה מעל פני האדמה, אבל, מתחת לה יש בהחלט. כן, תתפלאו, יש לנו אחת. ולא סתם פירמידה, אלא פירמידה תת-ימית גדולת ממדים, הממוקמת בצפון מפרץ אילת, כ300- מטר מהחוף הצפוני, ממש מול המלונות.
הפירמידה הזו לא נועדה לשכן מומיות, ולא תמצאו בה כתבי חרטומים מתפוררים, או אוצרות מלכים. לעומת זאת, יש בה שפע של דגים, אלמוגים, ספוגים וחסרי חוליות אחרים. מדובר בשונית מלאכותית, שהוקמה בשנת 1992 ביוזמתו של פרופ' יהודה בניהו מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ובתרומתה הנדיבה של חברת הסיגריות "דובק", שעל שמה קרויה השונית - "דובקורל". היא הוקמה למטרות מחקר בנושא שוניות מלאכותיות, ובעתיד אף תוכל לשמש כאתר צלילה אטרקטיבי לכולם.
 
מכות טבע
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בשוניות מלאכותיות ככלי להגברת משאבים ביולוגיים, דוגמת אוכלוסיות דגים, צדפות ואלמוגים. הצורך בבניית שוניות מלאכותיות נובע מהידרדרות במצב שוניות האלמוגים ברחבי העולם.
גורמים רבים מאיימים על שוניות האלמוגים. למשל, תופעות טבע גלובליות הקשורות בשינויי אקלים, ביניהן ציקלונים, El-Niסo שבעקבותיהם נפוצה מכת הלבנת האלמוגים (Coral bleaching), הגורמת לאיבוד אצות שיתופיות מרקמת האלמוג ולעתים למותן. אירועי שפל קיצוניים מותירים אזורי שונית נרחבים חשופים ליובש ולקרינת השמש, כמו גם אירועי התפרצות אוכלוסייה של כוכבן קוצני (Acanthaster), הטורף אלמוגים חיים ומחסל אזורי שונית נרחבים. איום ממשי נוסף לשוניות האלמוגים בעולם כולו נובע מפעילות אדם כגון דיג יתר, כריית אלמוגים לצורכי בנייה, זיהומי נפט, זיהום על ידי ביוב, דשנים וחומרי הדברה וכן תעשיית תיירות מתפתחת וצוללים לא זהירים, שגורמים פגיעות חמורות באלמוגים ובבעלי חיים רגישים נוספים על ידי שבירת אלמוגים והרחפת חול, הגורמת חנק אורגניזמים וחסימת קרינת שמש הכרחית. לחצים אנתרופוגניים שכאלה רק הולכים ומחמירים עם השנים ומסכנים את קיומן של שוניות האלמוגים. נוסף לנזק ישיר לשוניות, הם מפחיתים מיכולתן להתאושש מאסונות טבע ומאירועים ביולוגיים חזויים.
 
הטוב שבמלאכותי
כבר שנים רבות שנעשה שימוש בשוניות מלאכותיות כאמצעי להגדלת אזורי דיג. מחקרים בתחום זה החלו לראשונה ביפן, וכמאה שנה מאוחר יותר, באמצע המאה ה- 19, החל להתפתח תחום זה בארה"ב. עם השנים התרחב השימוש בשוניות מלאכותיות ונעשה נפוץ גם באוסטרליה, בהוואי, בים תיכון ובעשורים האחרונים - גם בים האדום.
ניתן להבחין כיום בגישות שונות ביחס לבנייה של שוניות מלאכותיות, מבחינת מטרות הבנייה, מקורות המימון, שיטות המחקר והמבנה: "הגישה האמריקאית" מדברת על הקמה של שוניות גדולות, הבנויות משיירים שונים וחומרי פסולת של חברת השפע המערבית, תוך הסתייעות בכוח אדם התנדבותי ובתקציבים דלים יחסית. אלו מוקמות על פי רוב במים עמוקים, שלא בקרבת חופים, בעיקר למטרות דיג.
לעומתה עומדת "הגישה היפנית", המדברת על שוניות המתוכננות ומעוצבות על ידי מהנדסים, נבנות מחומרים המיועדים מראש למטרה וממוקמות באזורים נבחרים על מנת לקדם דיג מסחרי. השוניות היפניות, כמו כל מוצר יפני טיפוסי, צריכות לעמוד בסטנדרטים נוקשים של עמידות, בטיחות, פונקציונליות וכדאיות כלכלית, וזאת על מנת לקבל אישור ממשלתי וסיוע כספי לבנייה.
הצורך בהשקעת מאמצים בתכנון ועיצוב שוניות מלאכותיות נובע מהעובדה, שמבנים אלו מתיימרים להחליף שוניות טבעיות, שהנן בעלות מבנה מורכב ביותר ואולי הכי פחות מובן מבין המערכות הימיות. מעבר לכך, הן נועדות להתקיים לאורך זמן רב והצבתן מלווה בהשלכות על חברות החי שבסביבתן. זאת, כיוון שמדובר בהכנסת גוף זר למים, המהווה, מצד אחד, מצע חשוף להתיישבות של דרגות צעירות של דגים וחסרי חוליות שונים, ומצד שני, מוקד לאכלוס על ידי בוגרים משוניות טבעיות שכנות. קיימת מחלוקת בין המדענים בהקשר זה, שכן לא ברור, האם הצבת מצע חדש להתיישבות אכן פותחת אפשרויות דיור חדשות בסביבת חיים צפופה כשונית האלמוגים, או שמא מצע חדש זה יתחרה במלאי הדרגות הצעירות המצויות בים עם השוניות הטבעיות ובכך יפחית מסיכויי השונית הטבעית להתפתח. שוניות מלאכותיות אף יכולות להציע בתי גידול חדשים ומיוחדים, היכולים להתאים למינים שונים של בעלי חיים, שאינם מצויים בשונית הטבעית הסמוכה. מצב זה תורם רבות למגוון בשונית אך עלול לסכן אוכלוסיות קיימות אם מדובר במינים אגרסיביים כמו ספוגים או אצטלנים בעלי קצב גידול מהיר. השלכות כאלו עשויות להיות מיידיות ולהימשך פרקי זמן ממושכים, וכל זאת בטווח מרחק ניכר מהמבנים המלאכותיים. לפיכך, צבירת מידע על האפקטיביות של שוניות מלאכותיות, במקומות ובתנאי סביבה שונים היא בעלת חשיבות רבה לשם ניצולן המרבי.
 
מצליח, לא מצליח
גורמים רבים מעורבים בקביעת הצלחתן של שוניות מלאכותיות. מבנה השונית, מורכבותה, אופי פני השטח והחומר ממנו היא מורכבת, הם פקטורים מרכזיים בקצב האיכלוס ובמגוון המינים המגוייסים. מחקרים רבים נערכו ברחבי העולם בנושא זה ובוצעו ניסיונות אין ספור לשימוש במודלים שונים ומשונים, מחומרים דוגמת בטון, צמיגים, שאריות מתעשיות פחם ואף שלדי מכוניות.
חלק מהפרוייקטים תוכננו כנסיון לנצל פסולת מוצקה למיניה, כפתרון אקולוגי לבעיות של זיהום סביבה. רעיון מצויין, לכאורה, אך יישומו אינו כה פשוט, ויש הטוענים כי אסטרטגיה זו משמשת להעלמת אשפה מיותרת לקרקעית הים. תכנון לקוי, או היעדר תכנון, גרמו למצב שבו שימוש לא נכון בחומרים בלתי עמידים או במבנים שאינם מעוגנים כראוי לקרקעית ניתקו ממקומם וזרעו הרס וחורבן בשונית, במקום לתרום לשיקומה. המסקנה אם כך היא, שיש צורך בתכנון קפדני וייעוץ מדעי נאות לשם מימוש פרוייקטים מוצלחים בתחום זה.
עם השנים, הטכנולוגיות של עיצוב שוניות מלאכותיות, בינוי ובחירת אתר הקמה מתאים התרחבו ברמות ארציות ובינלאומיות. כיום, בידיים הנכונות, שוניות מלאכותיות יכולות לשמש כלי אקולוגי רב שימושי. אם בעבר השימוש בהן היה בעיקר לצורכי דיג והגברת ייצור טבעי של משאבים ביולוגיים, כיום מנוצלים מבנים אלו למטרות נוספות, כגון שבירת גלים, בקרת שחיקת חופים, שיפור חזות ושיקום של שוניות טבעיות פגועות.
 
ריאה כחולה
שונית האלמוגים הנה מעין אורגניזם-על הנבנה במשך מאות ואלפי שנים. גם שיקום אזורי שונית פגועים הוא תהליך ממושך ורגיש. ניתן לנסות ולהחיש תהליכי שיקום על ידי בניית שוניות מלאכותיות, המהוות מוקד למשיכת דגים ולעידוד התיישבות של בעלי חיים צמודי-מצע שונים, תוך יצירת מרחב מתאים ויחסית מוגן לדגיגים ולדרגות ראשוניות של בעלי חיים רבים אחרים.
ניתן לומר ששוניות מלאכותיות משמשות "ריאה כחולה" ותורמות לאחר התבססות חברות חי וצומח עליהן, להתחדשות ולהעשרה של מלאי הדרגות הצעירות בים. פרט לכך, ניתן לנצל טכניקות של העתקת אלמוגים צעירים ממצעים מלאכותיים ושתילתם בשוניות טבעיות הרוסות לשם שיקומן. על כן, גיוס טבעי לשוניות מלאכותיות עם שילוב אפשרי של השתלות עשוי לתרום לביסוס המערכת האקולוגית, תוך שיפור חזות האזור. האלמוגים המתיישבים יכולים לאגד מבנים מלאכותיים ובכך לייצבם ולהאריך את חייהם, תוך שיפור ההופעה האסתטית של השונית המלאכותית ויצירת תווים טבעיים יותר. תהליכים שכאלו נמצאים עדיין בשלבי מחקר התחלתיים, אך עשויים בעתיד הקרוב להפוך לאמצעי ישים ויעיל.
 
ספינות וגדרות
לכולם מוכרות ספינות טבועות באזור דרום סיני, שבלי להתכוון הפכו למוקד משיכה לצוללים, לא רק בגלל עצם המפגש המסעיר עם כלי שיט טבוע, אלא גם בזכות עולם החי שהתפתח עליהן עם השנים. בעקבות הצלחתן של אלו, נראה כי השקעה יזומה של מבנים מלאכותיים, כדוגמת ספינות טבועות על גבי קרקע חולית, הנה דרך מוצלחת ליצירת אטרקציות מרשימות, המהוות מוקד משיכה חלופי, הפונה לקהל הולך וגדל של צוללים ספורטיביים. בכך ניתן לדאוג לענף תיירותי מתפתח זה, תוך הסתת צוללים משוניות האלמוגים הטבעיות, המצויות ממילא תחת עקות סביבתיות חמורות.
דוגמה טובה ליישום של תפיסה זו היא השקעה מכוונת של כלי שיט, כמו הסטי"ל ו"היתוש", שתי ספינות של חיל הים שהוצאו מכלל שימוש והוטבעו באילת על מנת להוות אטרקציה לצוללים. כיום, אין כמעט צולל בארץ שלא ביקר באתרים אלו לפחות פעם אחת, וניתן לומר שאתרי צלילה מסוג זה בהחלט פונים לקהל המקומי וכן למבקרים מארצות אחרות. כיום ספינות אלו, העטויות באלמוגים רכים, מהוות בית גידול לאלמוגי אבן, מאוכלסות בדגים ממינים שונים ובכלל - מארחות מגוון רחב של בעלי חיים.
פרט לספינות, שהושקעו במטרה להפוך לאתרי צלילה, קיימים אתרים נוספים באילת של שוניות מלאכותיות, שאינן מתוכננות ותומכות במגוון אדיר של מיני אורגניזמים ימיים מכל הסוגים, ולעיתים אף במיני אלמוגים שלא קיימים בנוף הטבעי של השוניות האילתיות. באזור אילת ניתן למנות את גדר חיל הים, שלאחר 30 שנה במים פיתחה חברת חי מרהיבה הכוללת מינים רבים של אלמוגים, ספוגים, חסרי חוליות שונים ודגים, וכן את הגדר המקיפה את ריף הדולפינים ובה כיסוי אלמוגים כמעט כפול מזה המצוי בשונית הטבעית. מזחי המתכת בנמל הנפט של אילת שנבנו בשנת 1970 והפכו בינתיים לגן עדן תת-ימי, עד שניתן להשוותם אפילו לשוניות הטבעיות המדהימות של חצי האי סיני. אתרים אלו אינם פתוחים לקהל הצוללים הרחב, אך בהחלט מהווים לנו מקור השראה ללימוד והבנה של תהליכים המתקיימים בשוניות מלאכותיות.
 
דובקורל
הפירמידה "דובקורל" תוכננה בהתאם לתוצאות ומסקנות של מחקרים שנעשו במשך שנים ונועדה לעודד אכלוס מהיר של בעלי חיים ימיים. היא ממוקמת בעומק של 32 מטר על קרקע חולית, מתנשאת לגובה מכובד של 12 מטר ושוקלת לא פחות מאשר חמש טונות, כשבתוכה פירמידה נוספת במשקל של כשתי טונות, כשהמרחק ביניהן הוא שלושה מטרים. דפנות הפירמידה כוסו רשת המשמשת מצע להתיישבות של אלמוגים.
כעת, שמונה שנים לאחר ההצבה, התכסתה הפירמידה בבעלי חיים רבים והפכה לאתר צלילה מיוחד, תודות למגוון רחב של אלמוגי אבן, אלמוגים רכים המצפים את קירותיה כמו שטיחים מרהיבים, ספוגים רבים וצבעוניים, דגים מכל המינים והגדלים השוחים להם בלהקות סביב למבנה, וכן בזכות היותה מבנה ייחודי המותיר לצולל חופש תנועה רב ממדי בחלל התת-ימי.
מייד לאחר הקמתה, התחילו החוקרים ללמוד את חברות החי שהלכו והתפתחו על גבי הפירמידה במהירות מפתיעה. כבר בימיה הראשונים הוכיחה את עצמה הפירמידה כאטרקטיבית לדיירים רבים המחפשים בית חם ברחבי הים האדום וכיום היא מהווה חלק ממחקר מקיף בנושא האינטראקציות בין שוניות מלאכותיות ושוניות טבעיות. מטרת המחקר הנה לשפוך אור על סוגיות שנויות במחלוקת, הקיימות בתחום ונובעות מכך שעל טיב יחסי הגומלין בין שוניות מלאכותיות וטבעיות ידוע מעט מאוד.
קיימים חילוקי דעות בנושא גיוס של בעלי חיים צעירים לשונית המלאכותית, כאשר החוקרים נחלקים בדעתם, האם אלו אכן מגיעים כפרטים צעירים, או שמא נודדים אליו כבוגרים משוניות טבעיות שכנות. משמע, לא ברור עדיין האם מדובר בתחרות על משאבים ביולוגים ימיים, כגון חומרי מזון, בוגרים, ותוצרי רבייה, או במצב של תמיכה והעשרה הדדית המסייעת לשימוש וחיזוק שתי סביבות החיים. במסגרת עבודת המחקר המתבצעת על ידי שני הכותבים, נעשית השוואה של אוכלוסיות האלמוגים המאפיינות את בתי הגידול האלה, תוך התייחסות לפרמטרים ביולוגיים, דוגמת מספר המינים באתר, אחוז הכיסוי של בעלי החיים בשטח, התפלגות גדלים של האורגניזמים המיישבים ועוד. תוצאות המחקר מצביעות על כך, שלמרות מיקומה של הפירמידה במים עמוקים יחסית ובאזור בו צלילות המים נמוכה במשך רוב חודשי השנה, מהווה הפירמידה מוקד משיכה לדרגות ראשוניות של מינים רבים של בעלי חיים, שבחרו להשתקע עליה ולהתפתח לגדלים מרשימים. עם הבולטים שבבעלי החיים שניתן למצוא בפירמידה נמנים האלמוגים הרכים - אלמוגי השמונה, שלהם שמונה זרועות ציד מנוצות, האלמוגים ממשפחת הנפתיים (Nephthedae), ססגוניים ביותר ומוסיפים צבעים עזים רבים לנוף התת-ימי; אלמוגים ממשפחת הקסניים (Xeniidae) בעלי פוליפים גדולים הפועמים בצורה יוצאת דופן ויוצרים אשליה של אלפי פרחים הנפתחים ונסגרים ללא הרף, וכן מינים רבים נוספים. בעלי חיים נוספים שמצאו את מקומם על גבי הפירמידה הינם הספוגים, שמכסים את פני הפירמידה. אלו מתאפיינים בקשת רחבה של צורות יוצאות דופן בכל צבעי הקשת.
 
* שמרית פרקול הנה תלמידת מוסמך במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת ת"א ובמסגרת מחקרה עוסקת בלימוד חברות חיים על שוניות מלאכותיות ויחסי הגומלין שלהן עם שוניות טבעיות.
** פרופ' יהודה בניהו הנו מרצה במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת ת"א ועוסק שנים רבות בלימוד תהליכי אכלוס של מבנים מלאכותיים על ידי חסרי חוליות ודגים ובחקר אלמוגים שמונאים.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן