נכון, כבר היינו בקפריסין. נכון, צללנו כבר לזנוביה ואכלנו כמויות לא שפויות של מזה. אפילו בכפר רוקמות התחרה היינו. אבל מה, הטבעה של ספינה, ראשונה בסדרה, שתהפוך מהר מאוד לאתר צלילה אטרקטיבי, היא סיבה מספיק טובה לחזור לאי הקטן הזה שכולנו כל כך אוהבים

מאת: נחום דוניצה

צילומים: מישל בראונשטיין

פיליפוס פסילס הקפטן לא נראה לחוץ בכלל. להיפך. בזמן שכולם כוססים ציפורניים ומחזיקים אצבעות, הוא עסוק בכרסום חצי פיצה שראתה ימים יפים יותר. אחר כך, ירד על אשכול בננות וקינח בבקבוק משפחתי של מיץ. שעות קודם יכולתי להשבע שיש לפחות 4 כפילים שלו על סיפון אסדת Semesco שהתנדנדה באופן חסר אחריות בצמוד לספינת הדייג "Nemesis III". הנה שניה אחת אני רואה אותו מחלק הוראות בקשר לשני משופמים בסרבלים שהיו פעם לבנים, ושניה אחר כך הראש שלו מציץ מצוהר ב- Nemesis III עצמה. כמה דקות אחר כך, אותו אדם בדיוק עומד כמה מטרים מעלי, בחדר המכונות ומדסקס פרטים אחרונים לקראת ההטבעה. כן, הטבעה. בקפריסין. פרוייקט, או יותר נכון לומר, מגה-פרוייקט, המהווה חלק מהקמת שוניות מלאכותיות להגנה על חיי הים באזור פאראלימני (פרוטרס) בקפריסין.

קפריסין - קפיצה של 40 דקות

שקט בפרוטרס   בשעה 9.20, כמה שעות קודם לכן, בנמל פרוטרס, שקט ושלווה האופייניים כל כך לקפריסין של עונת החורף. סירות דייג מטלטלות ברוח קלילה, יאכטות ממורקות מחזירות נצנוצים למימי המעגן הלא גדול. מזג האוויר אביב ורגוע. פסטורלה בהתהוות, שנשברת לא לאיטה עם רכבים עמוסי סירות, קטנות וגדולות שבאים לקחת חלק בחגיגה: מחלקת הדיג והמחקר הימי של משרד החקלאות, משאבי הטבע והסביבה של קפריסין מתכננת להטביע  כלי השיט - ה-"Nemesis III" (אורך של 24.5 מטר ורוחב של 6.30 מטרים), לאחר שנוקה בהתאם להנחיות הרלוונטיות, כחלק מהתוכנית להקמת אזור מוגן בשונית מלאכותית בפרוטרס. הספינה נתרמה למחלקת הדיג והמחקר הימי על ידי לשכת התיירות של קפריסין, איגוד הצוללים של קפריסין ועיריית לימסול.  בתוכנית: הטבעה לעומק של 23 מטר. במסגרת פרוייקט ההגנה והשימור של החיים התת מימיים בקפריסין, מתוכננים שלושה אירועים דומים נוספים של הטבעת ספינות במהלך שנת 2014 והיקף הפרוייקט מוערך (תלוי את מי שואלים) בין 300 אלף אירו למעל 1.4 מיליון אירו.   פיליפוס, שהצוות שלו מחברת Semesco, אחראי על מהלך ההטבעה, מקפיץ אותנו לאסדה שמחוברת לספינה הקטנה, שלא מבינה מה צפוי לה בהמשך. לילה שלם קודם לכן עסקו הצוללים המקצועיים בהכנות שהפשיטו את הספינה מכל חלק שיכול להזיק לצולל אליה. הם גם אלה שהתחילו בלילה להעמיס עליה מים ולקדוח חורים בתחתית החלודה, שכבר ראתה ימים יפים מאלה. הם לבושים יפה, החבר'ה של Semesco. פוטוגנים. סרבלים לבנים וכתומים וכובעי מגן צבעוניים. נראה שכל אחד בצוות יודע מה הוא עושה ולמה הוא שם. הפעולות שלהם מדודות, שקולות ומאוד מדוייקות. אף אחד לא צועק וכולם עובדים כמכונה משומנת היטב. הם כבר היו בסרטים דומים.    הכנות אחרונות - צילום: מישל בראונשטיין   מים מים בששון   10.30. מתחילים לחבר צינורות לספינה. בינתיים, מסביב, ההמולה גוברת. מרחוק על החוף הוקמו אוהלי ענק לבנים. הם יארחו עוד מעט את צמרת הממשל המקומי, בינהם נציגי האיחוד האירופי, קרן הדייג האירופאית, ממשלת קפריסין, המשקיעה בדייג בר-קיימא, לשכת התיירות של קפריסין ואיגוד הצלילה הקפריסאי. אבל, האקשן האמיתי מתרחש בינתיים בלב ים. מסביב לספינה מתארגן מעגל ספונטני השומר על מרחק בטחון של כ-100 מטר, של סירות זודיאק, ספינות קטנות וספינות תיירים. כולם מחכים לרגע הקריטי, לשקיעה המיוחלת. במבט נוסף, ברור גם מדוע. רוב המתקבצים הם צוללים נרגשים שרוצים לדווח אחר כך שהם הם היו אלה שצללו ראשונים ל-Nemesis III.   11.05. שני קומפרסורים עצבניים מתחילים לאט לאט  לשאוב מי ים ולהזרים לבטן האוניה. זו בינתיים לא מראה סימנים חריגים, אבל, הקפטן מהצד שלנו לא לוקח סיכונים. הוא מזיז את האסדה מעט אחורה. מהחוף, בינתיים, אנו מקבלים דיווח שטקס חגיגי מתחיל ממש כעת. נאומים ועוד נאומים, וכולם על האסדה אומרים תודה בשקט שהם לא שם.   11.30. מתנתקים מהספינה ונסוגים למרווח בטחון. בשלב הזה הספינה מתחילה להראות נטייה קלה. וזהו. בשעתיים הקרובות, זה יהיה מצבה. על האסדה שלנו, הממוקמת הכי קרוב שאפשר לספינה. המתח גואה. כולם כבר בסטנד-ביי עם חליפות צלילה עד המותניים, מצלמות מכוונות ודרוכות. המבטים מופנים שוב ושוב לספינה שמסרבת להכנע. האנשים של Semesco שסיימו את החלק הראשון במשימה, מנצלים את הזמן לניקוי הסיפון מחלקי חילוף, מכונות שגמרו את חלקן ולעישון סיגריה שאחרי.

קפריסין, האי הגדול ביותר במזרח הים התיכון, ממוקם במרחק של רק 40 דקות טיסה מאיתנו ועם זאת הוא הכי חו"ל שיכול להיות. קפריסין הוא אי שיודע לפנק. המפרצים הקסומים, פסגות ההר הירוקות, היערות הטבעיים והכפרים הציוריים, הם רקע אידיאלי לכל מי שרוצה לנוח לא רחוק מהבית, אבל, באווירה אמיתית של חו"ל מפנק. השירות בכל המקומות אליהם נכנסנו, בין אם מדובר במלון פאר, או בטברנה נידחת, נעים וידידותי, מסביר פנים. התרבות עתיקה והשאירה אחריה שרידים ארכיאולוגיים לא מעטים.   מוזיאונים, כנסיות עתיקות ומינזרים ביזנטיים, בצד מועדוני לילה פעילים והופעות פולקלור אותנטיות, עונים על צרכי מי שבא להרחיב אופקים ולבלות. ועדיין לא דיברנו על המגוון הרחב של הפעילויות לתייר הפעיל, הרוצה, בין המנוחה ב'בטן/גב' על החוף, או בשולי הבריכה המחוממת, לצאת למסעות 4X4, לצלול אל אתר  ה'זנוביה', לבצע סקי מים, או סתם לשוטט ברגל, או על גבי אופניים בהרים הירוקים תמיד.   לאי הסטוריה בת 10,000 שנה ועד היום מושפעת תרבותו מכמה תרבויות זרות שעברו באזור. היו אלה היוונים אשר העניקו לו את זהותו כפי שהיא כיום ואת שפתו. בקפריסין ניתן למצוא בכל פינה תזכורת לבריטים ששהו באזור תקופה ארוכה. אם נוציא מהתמונה את העגבניות המטוגנות והבייקון שמקבלים בארוחת הבוקר, נשאר, בעיקר, עם הנהיגה בצד השמאלי של הכביש ועם כלי רכב, שבהם, משום מה ההגה לא ממוקם בצד הנכון - בצד ימין... וזה לא קל. המלצה שלי: לאחר שאספתם את הרכב השכור מהחברה בשדה התעופה החדש והמרוחח של לרנקה, קחו לכם כמה דקות לתרגול באזור השדה. רק לאחר שתרגישו בטוח רדו לכביש האמיתי (וגם אז עוד ייקח לכם זמן להתרגל למוזרות). חלק נכבד מהתוצר הלאומי בקפריסין נשען על ענף התיירות. מדי שנה מגיעים לאי כ- 2.4 מיליוני תיירים, לנפוש ולהשתזף בחופים הארוכים והנקיים של האי. עונת התיירות היא בעיקר העונה החמה (אביב, קיץ ותחילת הסתיו). רוב התיירים בריטים, אך גם תיירים ממדינות אחרות מרבים להגיע ובכללם ישראלים רבים, שעבורם משמש האי כחו"ל הקרוב ביותר.   טמפרטורת המים ביום סביב האי, נעה בממוצע בין 15 מעלות צלזיוס בינואר, דרך 18.5 מעלות צלזיוס במאי ויכולה להגיע ל-24 מעלות צלזיוס במהלך ספטמבר. הטמפרטורות באי נוחות למטייל לא פחות: בינואר ניתן לחוש בקרירות של 16 מעלות צלזיוס, במאי, הממוצע עומד על 26 מעלות צלזיוס ובשיאו של הקיץ, באוגוסט, מגיעה הטמפרטורה ל-33 מעלות צלזיוס. המרחקים בין הערים המרכזיות באי ניתנים לגמיעה בקלות רבה. שום נקודה אינה רחוקה מדי. מאיה נפה להרי הטרודוס צריך לעבור 120 ק"מ בלבד, לפאפוס 128 ק"מ, וללימסול 88 ק"מ.   הביקור החוזר לקפריסין הוכיח כמה אמיתות בסיסיות: הראשונה והחשובה שבהן היא שלא תמיד צריך לטוס לקצה השני של העולם כדי להגיע לאתר צלילות שווה. אין הרבה אתרים אקזוטיים היכולים להתחרות בזנוביה. זו באמת ובתמים צלילה שרק הולכת ומשתבחת עם השנים. מדובר כאן בצלילה מרתקת, מרגשת לעתים מלאת עניין. אם מוסיפים לשקלול הסופי גם את ארוחות המזה האינסופיות, את היחס החם של המארחים והאווירה הרגועה עד מאוד, מקבלים חבילת נופש שקשה לעמוד בפניה, הנמצאת, וזאת יש לזכור, בסך הכל 40 דקות טיסה מכאן.

13.10. תוך מספר שניות דרמטיות ביותר, ה-Nemesis III יורדת למצולות. היא נוטה מעט ויורדת למטה. הקהל אחוז אקסטזה. צועקי, צורח, מפריח זיקוקים שהוכנו מראש. הקפטן צופר צפירה ארוכה ולמקהלה מצטרפים כל כלי השייט שמסביב. מהספינה נשאר רק מעגל גדול של בועות אוויר שהולך ומתפשט. אחרי המתנה של חצי שעה, יורדים שני צוללים מקצועיים לבדוק את השטח. הם מעלים שאריות צינורות וחבלים ובודקים שהכל בטוח ומאובטח. לא לוקחים סיכונים כאן.

14.15. יש אור ירוק לירידה! הצוללים הראשונים יורדים למים. בעומק 23 מטר ממתינה ה-Nemesis III לאחר מעל 50 שנות קריירה אותן בילתה בשירות האדם. היא ירדה במצב ישר כמעט לחלוטין ונראית כאילו היא שוכנת שם כבר זמן רב. 24.5 מטר אורך, 6.30 מטר רוחב. אתר צלילה חדש נולד. הצוללים הנרגשים מתקתקים מצלמות בלי הכרה. כולם רוצים לחזור עם תמונה והפינה האטרקטיבית ביותר שם מחכים בתור להצטלם היא הירכתיים בה כתוב שם הספינה.

הטבעה מתוכננת להפליא שמביאה את הנמסיס לנחיתה מושלמת על הקרקעית - צילום: מישל בראונשטיין

עכשיו נותר רק לחכות לכלי השייט הנוספים שיוטבעו ממש בקרוב עם סיום עבודות הניקוי וההפשטה ויצטרפו לאחות הגדולה והמאוד מרשימה - הזנוביה...

האיש שקנה את הזנוביה

אנדריאס פפלאוס, אגדה מקומית, ממרק בקצה השרוול את הרולס רויס שלו. מכונית אספנים שמושכת מבטים, בשעה שהיא נכנסת למעגן המרינה של לרנקה. הוא מסמן באצבע לשומר בכניסה שאנחנו איתו. זה מספיק. איש גדול פפלאוס. כרס מרשימה, הליכה של אחד שיודע שאנשים מסביב יעשו את מה שהוא מבקש. וכן, הוא הוא האיש שקנה את הזנוביה (Zenobia). הוא הבעלים של ה-Zenobia Diving Centre ושל A.A.K LARNACA NAPA SEA CRUISES, החברה שרכשה בשנת 1997 את הספינה הטבועה ומאז אוחזת בלעדית בזכויות הצלילה אליה. הוא איש ים, כך הוא מגדיר עצמו, אבל, שולח יד גם לעסקי תיירות, נדל"ן ואפילו חברת מוניות מצליחה. איש שבנה עצמו בשתי ידיים. המחיר של הרכישה היה לא גבוה, הוא נזכר בחיוך. 30 אלף אירו והזנוביה היתה שלו. כן, הוא מסכים, אנשים לא אהבו את הרעיון שמישהו אחד השתלט על הספינה, אבל, הוא מבטיח, הכל נעשה כחוק והרכישה בוצעה מידי בית המשפט שהחזיק בה. "האמנתי בספינה ובעובדה שאין עוד אתרים דומים בעולם. אתה יודע שהיא נמצאת כיום ברשימת 10 אתרי הספינות הטבועות הטובים בעולם לצלילה? ובצדק. כבר אז ידעתי שיש לי להיט ביד. זו היתה החלטה מסחרית, אבל, גם החלטה פטריוטית. לא יכולתי לתת לזרים לקנות את הספינה שטבעה כאן אצלנו ממש מול הבית שלי".
 

אנדריאס פפלאוס - מדריך צלילה ובעלים של רולס רויס - צילום: מישל בראונשטיין

פפלאוס מדווח על כ-25-30 אלף צוללים בשנה שמגיעים לאזור לבחון מקרוב את הספינה שטבעה כאן על ציודה ומטענה. הוא דואג לתחזוקה השוטפת ולשמירה על בטיון הצוללים ובתמורה משלם כל צולל אירו אחד לצלילה. תעשו לבד את החשבון. וכן, הוא גם מפעיל ספינות צלילה שיוציאו אותך לצלילות של כמה שעות לאתר עצמו. ביום ממוצע בשיא העונה, הוא מדווח על 300 צלילות, מה שמביא למספרים מרשימים של מעל 150 אלף צלילות בשנה.

ההערכות הן כי בלרנקה יש בין 3 מועדוני צלילה שלא בעונה ועד 12 מועדונים פעילים בקיץ. באיה נפה צפוף יותר, שם מדברים על בין 47 מועדונים הפעילים בחורף ועד מעל 100 מועדונים הפעילים בקיץ. "אחת הסיבות שבאים לצלול בקפריסין היא ה'זנוביה', הנחשבת אצל רבים למועמדת בטוחה לתפוס מקום של כבוד בצמרת אתרי הספינות הטבועות בעולם כולו, במיוחד כעת, כשכל המגבלות שהיו בעבר ואסרו צלילות לחלקים מסויימים בספינה הוסרו זה מכבר. כיום מותר לצלול אל כל חלק שלה ואכן יש אצלנו צוללים שמגיעים לכמה ימי צלילה וכל מה שהם עושים זה לרדת פעמיים שלוש ביום לספינה - וככה יום אחרי יום".

רשמי ולא רשמי

הזנוביה, היתה ספינת משא שטבעה ב- 1980 מול חופי לרנקה. היא הובילה כלי רכב כבדים, בעיקר משאיות וציוד תעשייתי נוסף, עד שטבעה על כל ציודה. הספינה, שאורכה 178 מ' ומשקלה 100,000 טונות, ושבבטנה יותר מ-100 משאיות מסוג מרצדס, סקניה, וולוו ודאף, שוכבת כיום על צדה. את המראה המרשים הזה ניתן לראות כשהים צלול - והוא בדרך כלל כזה, כבר מלמעלה. הספינה, מסוג ספינות המשא השוודיות שזכו לשם "רו-רו" (Roll on Roll off) הובילה כלי רכב כבדים, בעיקר משאיות, כאשר בדרכה לנמל לרנקה, בשנת 1980, ללא כל התרעה מוקדמת, החלו המערכות הממוחשבות של מכלי הציפה לגלות כשל בתפקוד. מה בדיוק קרה שם, לא ממש ברור עד היום. חלק מהסברות טוען לבעיה במחשבי הספינה, שהפסיקו לפעול ואו קרסו.

פפלאוס דווקא מחזיק בתיאוריית קונספירציה שלא מעטים מחזיקים בה בלרנקה. על פי התיאוריה הזו מדובר בלא פחות ממעשה חבלה מתוחכם שביצע, מי אם לא, המוסד הישראלי. הספינה, כך הוא מעריך, הובילה כלי נשק ואולי אפילו אורניום, שהיו אמורים למצוא את דרכם לידיים סוריות או אשפיסטיות. "ואיך אני יודע"? הוא שואל בחיוך מסתיר סוד, "נורא פשוט. במשך כמה חודשים אחרי שהזנוביה טבעה הצבא לא נתן לאף אחד להתקרב לאזור. הצבא הישראלי, כמובן. הוא ששמר מסביב וניקה את הספינה מכל מה שהיה אמור להיות עליה. אני יכול להעיד ממקור ראשון שאחרי שהחבר'ה שלכם הלכו מכאן מצאנו די הרבה שרידים של ציוד צבאי שנשאר על הספינה. את הנשק שכנראה היה שם כבר לקחו והיו גם כמה חלקים בספינה שנשארו סגורים עוד זמן רב אחר כך. מי יודע מה היה שם...". כיום אומר פפלאוס, מעל 70% מהספינה נגישים לצלילה.

הצלילה מתחילה למעשה בעומק 18 מטר, כשעומק הקרקעית מגיע ל-42 מטר. כך, גם צוללים מתחילים שזו להם אחת מצלילותיהם הראשונות וגם מנוסים ביותר, שזכו לעבור קורסי ספינות טבועות, יכולים להנות מהצלילה. לצוללים מהסוג השני, נכונה חווייה - ישיבה בתוך קבינה של משאית, בעומק עשרות מטרים מתחת לפני המים. עם זאת, חשוב להזהיר את מי שמתכוון להגיע למקום עבור חוייה זו: מומלץ שלא להכנס למשאיות ובוודאי שלא לשחות מתחתן, שכן הללו, במשקל 40 טון האחת, מחוזקות למקומן בכבל מתכת שבמשך השנים מאבד מתכונותיו.
 

משאית הפוכה על רקע גשר הזינוביה - צילום: מישל בראונשטיין

הטמפרטורה במים עומדת סביב 13 מעלות. קריר. הזנוביה מרשימה מלמעלה כשהיא מונחת בשקט על צידה. גם מקרוב היא מרשימה ואולי אף יותר. הפרופלור משמש כאתר צילום פופולרי, והמשאיות, שרובן עדיין קשורות למקומן, מהוות תפאורה לא רעה בכלל לכך. הסיור בין משאיות הענק, בחשיכה המוחלטת השוררת מתחת לפני המים שונה מכל צלילה אחרת. קל יחסית להגיע לאיזור הגשר ולראות היכן נתן הקפטן את הוראותיו האחרונות. כך ניתן גם לגשת לחדר הרדיו והניווט. לתא המטען נכנסים מכיוון הסיפון. יש כאן פתחים גדולים ששימשו להעמסה. מרחוק נראית נקודת אור קטנה שהולכת וגדלה ככל שמתקדמים בתוך בטן האוניה. הצלילה היא בסגנון של עליה/ירידה/עליה ירידה. מפעילים פנסים ומבחינים מסביב במשאיות ענק התלושות ממקומן והפזורות על הקרקע כצעצועים של ילד ענקים ששכח אותן שם. מאחור הפתח הגדול הולך ונעלם, מקדימה, האור הכחול של פתח היציאה. יש עוצמה מרשימה בחלל הענק והחשוך והרבה הקלה כשמתקרבים לפתח היציאה מתא המטען. את היותו של האתר "אתר מפתח", ככל שמדובר בצלילות בקפריסין, אומר פפלאוס, ניתן לראות בעובדה שקשה למצוא מועדון צלילה בכל רחבי האי שאינו מציע מסלול כלשהו הכולל גם הגעה לזנוביה.

תודה ל- Cyprus Tourism Organisation על הסיוע בהכנת הכתבה.