כל סוג כריש פיתח לו, עם הזמן בהתאמה לסביבת מחייתו, את השיניים המתאימות לו ביותר

ד"ר אריק צוקרט

הכריש מתואר מאז ומתמיד כטורף האולטימטיבי. בעל חיים שכל תכליתו היא  אכילה לשם התרבות והוא עושה זאת בהצלחה יתרה מזה מיליוני שנים. קצת מפתיע, אם כך לגלות, כי שיניו של הטורף הותיק הזה אינן השיניים שאנו מכירים אצל טורפים אחרים. שיני הכריש בנויות מחומר קרטני (אותו חומר ממנו בנויות שערות וציפורניים) ומהוות בעצם חלק ממערכת העור של הכריש. לשיני הכרישים קצוות חדים כתער, חדים מספיק כדי לגלח שיער מהזרוע. ברבים מהזנים המסוכנים לאדם הלסת העליונה רחבה ומשולשת יותר מהלסת התחתונה. בכל לסתות הכרישים יש כמה מערכות שיניים - חמש או יותר - הקיימות זו לצד זו באותו הזמן. מאחורי מערכות השיניים הנראות בהם משתמש הכריש, קיימות מערכות נוספות מקופלות אחורה לתוך הרקמה. כשהכריש מאבד שן, שן חלופית ממחזרת את החסר מתוך הרקמה. בכרישים צעירים, כל שן מתחלפת אחת לכמה שבועות. אצל הבוגרים החילופין נעשים מדי חודש חודשיים. כל כריש משתמש במאות שיניים במהלך חייו. יש זנים המאבדים מערכות שלמות של שיניים בבת אחת. על פי ההערכות, הכרישים מאבדים כ20,000-שיניים ב10- שנים (בחלק מסוגי הכרישים מתחלפת כל השורה ובחלק אחר החילופין הם על בסיס שן בודדת). קצב החילופין אף הוא שונה ונע בין 8 ימים למספר חודשים, על פי סוג הכריש. מבחינת המדענים העוקבים אחר אורח חייהם ותולדותיהם של הכרישים, יש לשיני הכריש חשיבות ניכרת. השיניים המאובנות הן השריד היחידי מכרישי העבר, שכן, שלד הכריש בנוי מסחוס אשר מתפרק במהירות ואינו מספיק להתאבן. מהשיניים המאובנות שנמצאו עד היום, אנו למדים כי בתקופת הדינוזאורים שט לו בימים ובאוקיינוסים כריש אימתני, בעל השם האימתני לא פחות: ה - MEGALODON CARCHARODON. אורכו הגיע לכדי 18 מטר וכאשר פתח את פיו לרוחב של 2.75 מטר נחשפו בו שיניים באורך של 15 סנטימטרים. בחינה של אלה  הביאה למסקנה כי מבחינת התפתחותית, הכרישים של ימינו, דומים מאוד (אפילו זהים) לאבותיהם הקדומים.
מבנה ותפקוד הלסתות והשיניים של הכרישים הוא אחד מהנושאים היותר מרתקים מבחינת האבולוציה. כל סוג (SPECIES) של כריש פיתח מנגנון המותאם באופן מושלם להרגלי האכילה שלו. לכמה יש שיניים ומבנה לסתות המתאים לתפיסת הטרף בשלמותו, אחרים פיתחו שיניים המותאמות לחיתוך נתחים מטרף גדול, בעוד שכמה נוספים ניזונים על ידי סינון של פלנקטון ממי הים.
כך למשל, לכריש הנמר יש שיניים שצידן הפעיל קמור, משונן וחד כתער ואילו צידן השני קעור, מבנה המיועד לספק תמיכה וחוזק לצד החותך. כריש נמר אכן חותך, בצורה מהירה ונקיה פיסות מטרף גדול,
שיניו של הכריש המככב בסרט "מלתעות" הידוע כ"הלבן הגדול"- CARCHARODON CARCHARIS, הן בעלות מבנה משולש (כמעט שווה צלעות) כשכל צלע משוננת כמשור. זהו מבנה המתאים יותר לנעיצה של השיניים בטרף תוך טלטול הראש מצד לצד בצורה ש"קורעת" ו"מנסרת" פיסות מהטרף. ואכן, מניתוח של סרטי וידאו עולה כי במקרים רבים זוהי צורת האכילה של "הלבן הגדול". יתר על כן, מסרטי הוידאו עולה גם כי זווית השן עצמה (ביחס ללסת) משתנה בעת הנגיסה. הזווית משתנה כך שבזמן הפתיחה, המימד האנכי של השיניים המרכזיות קצר יותר (מה שמאפשר לתפוס נתח גדול יותר של טרף) והוא הולך וגדל ככל שהפה נסגר (מה שמבטיח אחיזה טובה יותר ונעיצה עמוקה יותר של השיניים בחלק שנתפס). בנוסף, בזמן פתיחת הפה, השיניים החיצוניות מקבלות נטייה החוצה ואילו כששאר הפה נסגר הן "סובבות על צירן" ומקבלות נטייה פנימה. כל התנועתיות הזאת אפשרית בגלל המבנה הסחוסי של שלד הגולגולת ולסתות הכריש וכן משום שלשיני הכריש אין "שורשים"... הן נתונות במעין "עריסה" המאפשרת החלקה (אמנם מוגבלת על פני הלסת.

לכריש הלימוני SHARK LEMON שיניים חדות הנראות כמו קצה של מאכלת ובעלות להב חד וחלק, מבנה המתאים לחיתוך המתבצע בזמן סגירת הלסתות על הטרף. באופן מפתיע, לכריש הגדול מכולם, כריש הלויתן, יש כמה אלפי שיניים, אך הוא אינו עושה בהם שימוש.
השיניים מסודרות ב- 11 או 12 שורות והן כמעט אינן נראות .גודל של כל שן הינו 3 מ"מ. כריש הלויתן הינו "צמחוני" וניזון בדרך של סינון פלנקטון. גם ה- BASKING (MAXIMUS CETORHINUS SHARK) נמנה עם הכרישים ה"צימחוניים". הוא מגיע לגודל של כ9- מטרים, משייט קרוב מאוד לפני המים, בפה פתוח לרווחה ומסנן את הפלנקטון ממנו הוא ניזון. סוג שלישי של כריש שאינו עושה שימוש בשיניו לצורך אכילה וניזון על ידי סינון פלנקטון הינו MEGAMOUTH.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן