מסע חוויתי בן 6 ימים לחופי דרום מצרים הביא את כתבנו הנמרץ לשוניות האלמוגים המרהיבות ביותר בים האדום, לאחת הספינות הטבועות המרשימות אליהן צלל מימיו ולמפגשים מסעירים עם שלל מיני בעלי חיים (מישהו אמר כרישי ענק?)

מאת: אילן לוביץ'   צילומים: אילן לוביץ' ותומר שאולוב

שוניות אלמוגים עשירות, קירות אנכיים הנעלמים אי שם בכחול, עושר בלתי רגיל של דגה, כרישים מסוגים שונים, בעלי חיים גדולים, סיכוי טוב למנטות, ספינות טרופות, דולפינים, צלילות לילה מדהימות. שמש מלטפת, פינוקים, מים חמים במקלחת, טמפרטורת מים נעימה בצלילות, מרחב מחיה ונוחות, חופש, ניתוק זמני מהשגרה, כיף טהור.
הצולל הישראלי המפונק כבר התרגל לצלילות הנהדרות של דרום סיני, של טרום הניתוק (הזמני). רבים הצוללים שכבר צללו פעמים מספר באתרים הנפלאים של דרום סיני ומעולם לא התלוננו על שעמום. אולם, למנוסים, חסר תמיד תבלין מסויים, אותו מרכיב המסוגל להחזיר את ההתלהבות הראשונית. תבלין זה נקרא "אתר חדש". שהרי כלל ידוע הוא כי לצלילה באתר שעוד לא היית בו יש ערך מוסף. ואם כבר אתר חדש, אז למה לא להשקיע באזור צלילה עשיר יותר, בו כמות הצוללים קטנה יותר והסיכוי לצפייה בבעלי חיים מעניינים גדול יותר?
וכך, צוללים רבים מוצאים את עצמם מרחיקים עד לאתרים רחוקים ויקרים מאוד דוגמת פלאו והמלדיבים. אבל, רגע אחד. הרי אומרים שהים האדום הוא מהטובים ביותר לצלילה בעולם, וים זה, כולם יודעים, הוא ממש לידנו. היכן, אם כן, נמצאת עליית המדרגה ברמת הצלילות בים האדום? התשובה: דרום מצרים, סודאן, ג'יבוטי, סעודיה ותימן (כאשר 4 האחרונות ברשימה אינן מומלצות במיוחד לאוחזי הדרכון הישראלי).
וכך, ביום אחד של סתיו, מצאה עצמה חבורת צוללים מכובדת על סיפונה הגדול של ספינת הצוללים SEAQUEEN1, בהובלתו המנוסה של אילן ורד, בדרך למסע חוויתי בן 6 ימים לחופי דרום מצרים.

ב-08:00 בבוקר כבר התייצבה הקבוצה בנמל  TRAFCO בשארם. 6 שעות לאחר מכן, כ-120 ק"מ דרומית לשארם, לאחר שינה טובה וארוחת בוקר מרעננת, האוזניים נרטבות בפעם הראשונה באתר הנפלא - "פנורמה ריף" אשר בספגה.
הזרם האדיר מאפשר עגינה במים לאורך כל צידו המזרחי של הריף, כאשר לנגד עינינו חולפים דגי שונית רבים וצבעוניים ושונית צבעונית, בצורה יוצאת דופן, עשירה במניפות ואלמוגים רכים וקשים כאחד.
עם ההגעה לצידו הדרומי של הריף, אנו נפרדים מהזרם לשלום וממשיכים לאורך הריף הפונה מערבה. כאן, מאחורי המורנה הגדולה ושלל הפרפרונים, חיכתה לנו, אחר כבוד, כמות בלתי רגילה של שושנים אדומות ענקיות ומדהימות - מחזה שזה מכבר הפך נדיר בסיני.
את צלילת הלילה עשינו לאורך צידו הדרום מערבי של ריף "פנורמה". צד זה מוגן מן הזרמים, אך חשוף לים הפתוח.
כאן המקום להזכיר, כי צלילות הלילה בהפלגות ה'רגילות' מתבצעות תמיד בתוך לגונות מוגנות, בהן עושר בעלי החיים הוא מינימלי. לא כך בהפלגה לדרום. צלילת הלילה בפנורמה חשפה בפנינו עולם תת-ימי מרהיב ביופיו. עושר אדיר של חבצלות ים, כולל "חבצלות סל" ענקיות, כמות בלתי רגילה של סרטנים והמון דגים ישנים. בעומק רדוד זיהינו קיפודי עפרונות, שלל אלמוגים ובעלי המזל אף ראו לובסטרים.
לאחר ארוחת הערב, כפי שמוכר לנו מההפלגות בסיני, מבלים קצת על הסיפון ולאחר מכן הולכים לישון, כשהספינה עוגנת באזור מוגן עד לזריחתה המרהיבה של החמה. אולם, בהפלגה הדרומית הסצינה שונה. לאחר ארוחת הערב התארגנו להפלגה בת 10 שעות דרומה לאזור "מרסה עלם". היעד - אלפינסטון, אחת משוניות האלמוגים המרהיבות בים האדום, הנמצאת כ- 180 ק"מ דרומית לספגה. כפי שאילן אומר - "הראס מוחמד של הדרום".
יש משהו שונה באווירה בהפלגה מסוג זה. המרחק, השיוט על גלי הים, החושך המוחלט מסביב, אור הירח המוטל על הים, אורות הכפרים הרחוקים לאורך חופי מצרים. הרגשה שמסתכמת במילה  -  רחוק! התרגשות מסוג אחר.

בשעת ערב מאוחרת, מעט לפני נפילתנו הטוטאלית למשכב ומנוחה, מקרין אילן את סרט ה- DVD שהביא עמו. הסרט מצולם ברובו באזור הצלילה אליו אנו מתוכננים להגיע בבוקרו של יום המחר. ובסרט מצולמים דגים רבים, קירות, שלל סוגי כרישים, מנטות, תחש, דולפינים ועוד....  העיניים נעצמות ובחלום: קירות, אלמוגים, כרישים, דולפינים - כשלפתע נשמעת הצעקה: "בוקר טוב !!! אלפינסטון!!! לקום!!! כרישים!!! בוקר טוב!!!"
הגענו.
לאחר הכנת הקפה המסורתית, נפגשת הקבוצה, המונה 18 משתתפים, לתדריך צלילה באלפינסטון. בתדריך, מספר אילן על כרישי האושייניק השוהים להנאתם במקום ומתאר את התנהגותם, השונה בתכלית מזו של הכרישים אותם אנו רגילים לראות. חיוכים סקפטיים  מופיעים על פניהם של חברי הקבוצה כשצרחה חותכת את האוויר: רָשששששששששש
וכך מתגלה לעינינו הנדהמות הכריש הראשון - סובב תחת ספינתנו. מראה מרגש הקשה לתיאור. זהו כריש מארץ הכרישים. אתה מסתכל עליו ואומר - "עם הדבר הזה אני הולך לצלול???" את התשובה קיבלתי כ-30 דקות מאוחר יותר, עת התגלגלתי מהזודיאק אל תחילתה של צלילה ראשונה באלפינסטון.
הריף הנמתח מצפון לדרום מדהים ביופיו. קירות אנכיים מלאים באלמוגים רכים, מניפות וכוכים, שלל דגים וצבע כחול של ים עמוק. על הכתף הצפונית לא מצאנו את כרישי הריף והפטישנים כפי שהוסבר בתדריך. במקומם חיכו שם 3 כרישי אושייניק מרשימים, אך רחוקים.
גם לאורך הקירות לא מצאנו את כרישי השונית לבני הקצוות, כפי שהוסבר בתדריך. אך במקומם חלפו מדי פעם כרישי אושייניק. בכתף הדרומית, לעומת זאת, בדיוק כפי שהובטח בתדריך - חיכו לנו מספר בלתי מבוטל של כרישי אושייניק סקרניים עד מאד.
היציאה מהמים הייתה בלתי אפשרית. נסחפנו בכחול, יחד עם הזודיאק, כשסביבנו מספר כרישים המתקרבים עד כדי מרחק נגיעה. מי שגמר את האוויר העלה את הציוד לזודיאק ונשאר עם קמ"ס בלבד. 7 צלמים ומסריט וידאו אחד צילמו אין ספור תמונות תקריב של הכרישים. בסך הכל - כולל הקמ"ס - שעתיים רצופות במים.

לאחר חזרתנו לספינה , התנפלות השפתיים המנשקות על קרחתו החלקה של אילן כמעט וגרמה לו לקפוץ אל הכרישים - אולי עם כרטיס חד כיווני. זהו - אנחנו במקום הנכון!!!!
בצלילה השנייה באותו יום ניסינו את מזלנו בשנית על הכתף הצפונית. גם הפעם, "רק" האושייניק היו שם. מדובר על כרישי ים פתוח המגיעים עד לאורך 4 מטרים. שמם המדעי  - "Carcharhinus longimanus" OCEANIC WHITE TIP" הם ללא ספק מהווים מחזה מרשים תחת המים. לרוב ילוו אותם דגי הפיילוט הנוהגים לשחות יחד עם הכרישים הגדולים.
בניגוד לכרישים אחרים אותם רואים לרוב בהפלגות, הביישנות אינה תכונה נפוצה בקרב כרישי האושייניק. כרישים אלו יתקרבו עד כדי מרחק נגיעה מהצוללים ויישארו עמם כהוות נפשם.
להקת הכרישים באלפינסטון מנתה, כ-15 עד 20 פריטים ממין נקבה בלבד סביב הריף כולו. גודלם היה אחיד - כמטר וחצי עד 2 מטרים.
לפי הערכתו של אילן, נראה כי בעלי החיים הגדולים, הנוהגים להופיע לאורך ריף זה, פרשו זמנית מהאזור והשאירו את השטח לכרישי האושייניק שתקעו את דגלם במקום. בצילום וידאו מהכתף הצפונית ניתן אף לראות כי 2 הפטישנים היחידים שהעזו להתקרב לצוללי הקבוצה גורשו ע"י התנהגות אגרסיבית של אחת הכרישות בחבורה.
את הצלילה השלישית באותו היום ביצענו בעומק מקסימלי של 5 מטרים. בצידו הצפוני של הריף, מדף השונית מתחיל בעומק 3-5 מטרים בלבד ויוצר שולחן רדוד וענק הניתן לצלילה רק כשהים שקט מאד. הצלילה על מדף השונית מיוחדת במינה. מינים רבים של נתחנים, נצרנים ודגי שונית רבים חיים באזור זה ולא ניתן לראותם לאורך הקירות העמוקים יותר.
מלבדם, ניתן לראות מספר רב של מורנות ענקיות וברקודות גדולות המגיעות לתחנות הניקוי הרדודות. גם כאן, על מדף השונית, ליוו אותנו הכרישים. באחד המקרים, רדפה אחת הכרישות אחר דג תמים, שלמזלו הרב הצליח לחמוק לתוך מחסה ברגע האחרון. ניתן היה לשמוע עד אלינו את אנחת הרווחה של אותו דג.

לקראת השקיעה הגענו אל אתר העגינה השקט בצידה המוגן של שונית "אבו דבאב". צלילת הלילה במקום מזכירה את סגנון צלילות הלילה בהפלגות בסיני. צד מוגן, קרקעית חולית רדודה - מעין לגונה. מה שלא מזכיר את צלילות הלילה שאנו מכירים זה עושר בעלי החיים שהופגן במקום. שלל סרטנים מסוגים שונים, בטאים, דגים, חשופיות וחבצלות הם רק תפאורה לצדפות העיפרון הגדולות הזוחלות כסנטימטר אחד תחת החול. בהחלט צלילה מרשימה.
ויאירו השמים וכל צבעם, ותזרח השמש יום שלישי. הים שקט עד מאד. את קורי העכביש מהעיניים שטפנו בצלילת בוקר לכתף הצפונית של האלפינסטון. ושוב, הכרישים לא אכזבו ודיגמנו נחרצות, אל מול עדשות המצלמות, את קולקציית הקצוות הלבנים של תחילת חורף 2005. מי שנשאר זמן ארוך יותר על הכתף הצפונית זכה לראות 2 פטישנים שהעזו להתקרב לשטחם של כרישי האושייניק.
לאחר הצלילה הופתענו לראות את הספינה מתנתקת מעגינה ופונה דרומה. "לאן??" שאלנו. "הפתעה". השיב אילן.
כעבור 3 וחצי שעות קפצנו למים באתר "חבילי רדיר". אתר זה אינו מפורסם והפלגות רבות אינן עוברות במקום. מדובר על קבוצת עמודי אלמוגים המתרוממים מעומק 20 מטר עד 3 מטרים מתחת לפני המים. המרחקים בין עמודי האלמוגים הם מטרים ספורים בלבד, מה שיוצר תצורה של קניונים ומעברים מרשימים במיוחד. סביב קבוצת עמודים זו יש קרקעית מישורית וחולית בעומק 24 מטר ומשם קיר הנעלם בכחול העמוק.
המקום עשיר באלמוגים ודגי שונית, וכפי שהוסבר לנו, לעתים ניתן גם לפגוש פטישנים וכרישי טיגריס הבאים מן הכחול.
הצלילה במקום מדהימה. 60 דקות של ריחוף בין עמודי האלמוגים בעומקים שונים בתחושת "מעוף הציפור". האתר ייחודי בתצורתו ויופיו ולכן הוחלט להגיע אליו שוב בבוקר המחר.
את הצלילה השלישית ביצענו באתר חדש הנקרא "חבילי טאני" (החבילי השני). כאן שונית גדולה המוקפת בעמודי אלמוגים כמו באתר הקודם. המקום אינו מרשים במיוחד מבחינת השונית, אולם להקת הברקודות וכרישי השונית הקטנים הזכירו לנו כי אנו בדרום מצרים.
לא רחוק משם שוכן הריף הגדול של "שאב רדיר". מקום נוח לעגינת לילה. שוב צלילת לילה, שוב מחזות מעניינים והפעם צבי ים הישנים לאורך השונית.

בבוקרו של היום הרביעי התעוררנו לים סוער.  המשמעות הראשונה - לא ניתן לצלול שוב ב"חבילי רדיר". המשמעות השנייה - יאללה לכרישים באלפינסטון. לאחר 3 צלילות מדהימות עם הכרישים, לאורך הקירות המדהימים במקום התארגנו לעליה צפונה לספגה. והים היה סוער.
ספינת הצוללים SEAQUEEN1 נבנתה במקור ע"י הצי הרוסי. זוהי ספינת פלדה באורך 45 מטר הבנויה להפלגות בכל תנאי ים. הספינה מרווחת וגדולה, בעלת חדרים עם שירותים ומקלחות צמודים. יש בה חדר אוכל, סלון מרווח, אזור ישיבה מוצל ושני סיפוני שיזוף. 12 שעות ההפלגה צפונה, נגד ים סוער במיוחד, עברו באופן שקט יחסי. לא נרשמו מחלות ים, אנשים ישנו שנת ישרים והכי חשוב - הגענו בבטחה. קשה לחשוב על ספינת עץ שהייתה עומדת בהפלגה מסוג זה.
את צלילתנו הראשונה ביום החמישי להפלגה הקדשנו לנפגעי אסון ה"סאלם אקספרס". מעבורת ענקית זו, באורך 100 מטר, יצאה מנמל "JEDDAH" בעוצמה רבה באחת משוניות האלמוגים באזור ספגה עקב טעות בניווט. הדרך לקרקעית הים הייתה מהירה מאד ורבים קיפחו את חייהם באסון. 180 איש ניצלו כשהצליחו להגיע בשחייה אל החוף.
צלילה בסאלם אקספרס היא צלילה מדהימה. בשל גודלה, ישנם מקומות רבים בהם תצורות הברזל ומשחקי האור יוצרים עניין רב. בניגוד מוחלט לתחושת ההיסטוריה בצלילות לספינות טרופות, כאן ניתן לחוש את גודל האסון. בהחלט צלילה שמשאירה רושם חזק בלבותיהם של הצוללים.
את שאר היום הקדשנו לאחת משוניות האלמוגים המרשימות של אזור ספגה - "אבו קייפאן". מדהים כיצד בצלילה אחת הצולל עובר 3 נושאי צלילה שונים כשכל אחד מהם מרשים בפני עצמו. קופצים למים בצידו של קיר אלמוגים מרשים. מכאן הזרם עושה את שאר העבודה כשהצולל נסחף לאורך הקיר עד הגעתו לקרקעית מישורית. קרקעית זו עשירה באלמוגים רכים ודגה וממנה יוצא עמוד אלמוגים מרשים המגיע עד פני הים.
עם המעבר לצידו השני של הריף מתגלה קיר נוסף. כאן מחכות לצולל המערות. כוכים מרשימים וצבעוניים, בלטים של השונית אל תוך הכחול, ספוגים ושלל חורים מהם מבצבצות קרני השמש.
לאחר צמצום פערים לכיוון סיני וראס מוחמד, עגנה הספינה בלגונה של האי ג'ובל. כאן, בשל השעה המאוחרת, ירדו בודדים לצלילת הלילה. תמונותיהן של צדפות ה"פי כושי", הסרטנים ושלל צדפות העיפרון גרמו לרוב חברי הקבוצה, שלא צללו, לצער עמוק על עצלנותם.
את היום האחרון בילינו בראס-מוחמד. 2 הצלילות המוכרות במקום וצלילה אחרונה ב"ראס ראזלאני" היוו ללא ספק סיומת מכובדת להפלגה נהדרת ויוצאת דופן.
לצולל הישראלי המחפש חידוש, הרפתקאות, עליית מדרגה ברמת הצלילות וחוויות בלתי רגילות - נמצאה האופציה האולטימטיבית, שבאופן יחסי לאתרים הרחוקים בעולם ניתן לומר כי היא אפילו זולה... הייתה זו, ללא ספק, אחת מהפלגות הצלילה המהנות והחווייתיות ביותר שהיו לי אי פעם ואולי הטובה מכולם.