...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

התנועה זורמת

איך מסתדרים הכרישים בלי שלפוחית ציפה? מה עושים דגי השונית כדי לתמרן בין מבוכי האלמוגים? איך דגי הטונה מגדילים תאוצה ועד כמה האבנון צריך להתאמץ כדי למצוא מקום רביצה חדש? מדריך קצר לחוקי התנועה מתחת לפני המים

מאת גיא אילון*  צילומים ואיורים: טוני מלמקויסט

נכון, אפשר לטוס במטוס רגיל או באולטרה-לייט, לרחף במצנח ולתפוס רוח עם דאון, אולם חופש מלא לנוע כמו ציפור ניתן לנו דווקא שאנחנו יורדים מתחת למים. בין כחול לכחול, תחושת הרחיפה היא אחת החוויות החזקות בצלילה.
כדי לגבור על כוח המשיכה, הצוללים מצטיידים במאזן ציפה שבעזרתו שומרים על איזון, שהוא שם המשחק בצלילה ספורטיבית.
גם למרבית דגי השונית יש מאזן ציפה שכזה והמדובר בשלפוחית הציפה. היא לא נועדה להציף את הדג, אלא לשמור על איזונו בעומקים בהם הוא חי.
השלפוחית נמצאת בתוך גופו של הדג והוא דואג להכניס ולהוציא מתוכה גז בכל פעם שהוא צריך לאזן את עצמו. תהליך זה מזכיר מאוד את עבודתנו עם מאזן הציפה, אולם שונה ממנו בכך שהדגים לא יוצאים בגמר הצלילה מהמים, אלא מבלים את כל חייהם שם למטה ולרוב גם באותו אזור בשונית. לכן אין להם צורך בהוצאה והכנסה של הגז במהירות. זהו תהליך ארוך ויכולת שינוי האיזון היא איטית.
לא לכולם יש שלפוחית ציפה: חתולי הים והחשמלנים שרועים על הקרקעית רוב חייהם ורק שהם ממש חייבים לעבור מקום, הם מציגים שחיה מאוד לא מסוגננת. הכרישים לא יכולים לרחף במים והם חייבים לבחור בין שחיה מתמדת לבין השתרעות על הקרקע. כריש המפסיק לנוע, פשוט שוקע לעבר הקרקעית, אולם הם הצליחו למצוא פתרון חלקי לבעיית האיזון שלהם על-ידי אגירת שומן רב בכבד שלהם, שתופס נפח נכבד מהמקום השמור לאיברים הפנימיים. מאגר שומן זה מסייע להם באיזון, אבל תמיד הם נשארים כבדים במים.
אולם חסרון זה בשלפוחית לא ממש מפריע לכרישים מכיוון שהם בלאו הכי חייבים לשחות כל הזמן כדי להזרים חמצן מומס לתוך הזימים שלהם. כיוון שאין להם שלפוחית, יכולים הכרישים לשנות את עומק שחייתם במאות מטרים בטווחי זמן של דקות מעטות.

הכוח המניע
הסנפירים הם הכוח המניע שלנו במים. בשנים האחרונות אנחנו יכולים להתלבט בבחירה בין מיני סנפירים שונים, אבל כולם נועדו לרגלינו. לעומת זאת, לדגים יש חמישה מיני סנפירים ומיני דגים שונים משתמשים בהם בצורה שונה.
הכרישים מצוידים בסנפיר זנב גדול ומרשים, ותנועותיו החזקות מאפשרות להם להתקדם במהירות כשהם גומאים מרחקים בזמן קצר. שאר סנפירי גופם משמשים כהגאים ולא עוזרים בהתקדמות. מגדיל לעשות כריש השועל, אשר קצה זנבו התארך מאוד והוא משתמש בו כשוט, כשהוא נכנס לתוך להקות של סרדינים. מכות אלו מהממות סרדינים רבים והוא סב לאחור ואוכל אותם.

יצור גמלוני
קשה שלא להתפעל כשרואים כריש משייט במים הפתוחים, אולם כשהוא מפספס את טרפו וצריך לחזור ולהסתובב, הכריש מתגלה כיצור גמלוני המתקשה להסתובב ורדיוס הסיבוב שלו הוא גדול מאוד באופן יחסי.
גם דגי הטונה המשייטים במים הפתוחים ניחנו בסנפיר זנב חזק וגדול המאפשר להם לנוע במהירות עצומה. בנוסף, בזמן שחיה מהירה סנפירי הצד שלהם מתכנסים לתוך שקע בצדי גופם כדי להקטין ככל הניתן את החיכוך עם המים. דגים אלו, שסביבתם הטבעית היא מים פתוחים, מתקדמים במהירות רבה ומסוגלים לשחות למרחקים גדולים אולם התמרון העדין שלהם גרוע מאוד. אקרובטיקה, היא התמחותם של דגי השונית.

אוורור ביצים
בעוד בים הפתוח הדגש היה על סנפיר גב חזק וגדול, אצל דגי השונית הדגש עבר לשאר הסנפירים. דגי השונית הם לא אצנים למרחקים ארוכים, אבל הם צריכים לדעת לתמרן במבוכי השונית תוך פניות חדות ולעתים אף בתנועה אחורה.
כשמסתכלים על בני משפחת השוניתיים, רואים כיצד סנפיר הצד גדול באופן יחסי לגוף. בהרבה מתנועותיו בתוך השונית ובין האלמוגים נעזר הדג רק בתנועת סנפירי הצד כבחתירה עם שני משוטים בסירה. הנעה של סנפיר ימני, מניעה את הדג שמאלה ולהפך עם הסנפיר השמאלי, וכך הוא יכול להיכנס אל בין ענפי האלמוגים מבלי לגעת בהם.
מגדילים לעשות דגי האלמוגית המשתמשים בסנפירי הצד שלהם באוורור הביצים אותן הם מטילים למרגלות האלמוגים.


דגי הנצרן משתמשים בסנפירי הגב והשת לצורך תנועתם. סנפירים אלו גדולים אצלם באופן יחסי ובשחייה רגילה בשונית הם משתמשים רק בהם.
אצל דגי הקופסה, סנפירי הצד, הגב והשת משמשים כמנוע והם יודעים להשתמש בהם כל כך טוב עד למצב שהם עושים סיבוב שלם במקום ללא צורך להתקדם.
דגי הזהרון משתמשים בסנפירים יותר לצורך תצוגה מאשר לתנועה. סנפירי הצד והגב שלהם עצומים, וכשהם פורשים אותם הם לא נראים כמו דג במובן הרגיל של המלה. צורתם זו, מטעה דגיגים קטנים הממהרים לחפש מחסה בין הסנפירים. טעות קטלנית. כאשר הזהרון נאלץ לנוס על נפשו, הוא מסוגל לקפל את סנפיריו ולצמצמם, ומיצור מגושם וגדול הוא פתאום הופך לקטן וזריז.
האבנון המגושם המבלה את הרוב המכריע של חייו ברביצה על הקרקעית וציפייה לטרף מזדמן שיעבור לידו, ויתר על מרבית הסנפירים שלו כאברי תנועה. למעט סנפיר הזנב שלו, שאר הסנפירים שלו התנוונו בצורה משמעותית. הוא ממש לא נראה במיטבו, כאשר הוא נאלץ לשנות את מקום רביצתו. בגלל שהאבנון כבד מהמים, בזמן השחייה ראשו מוטה כלפי מעלה וזנבו עובד נמרצות לקדם אותו באיטיות. כושר הנחיתה שלוה לוקה בדיוק, והגעתו לנקודת מרבץ חדשה כלבבו מלווה בקפיצות קטנות כדי לא לחשוף את בושת גמלוניותו.

אצבעות ארוכות
גם קרובת משפחתו של האבנון, האבנונית, היא שחיינית גרועה ועל-פי רוב היא מתקדמת לאיטה על הקרקעית בעזרת סנפירי הגחון שלה, שהתפתחו לכמעין רגליים עם אצבעות ארוכות. בזמן סכנה הן פורשות את סנפירי הצד שלהן ואז נחשף צבען העז לעיני כל. הצבעים הללו, התברר, מרתיעים רבים ורק מעטים ינסו לתקוף אותה. 
גם דגי האנטנר ויתרו על הפריבילגיה של שחיה מרהיבה, וכמו האבנונים ההמתנה במקום היא דרך חייהם. אולם הם הם הגדילו לנצל את סנפירי הצד והשת, שהפכו למעין גפיים מדומות שמשמות אותם להתקדמות בזחילה, ועליהן הם נתמכים בזמן ההמתנה לטרף.
בניגוד לאבנונים ולאנטנרים אשר ויתרו על סנפירי הגב והצד כאברי תנועה, אצל סוסוני הים דווקא הזנב הפסיק לשמש כאבר תנועה והפך לכלי אחיזה ואת מקומו תפסו סנפיר הגב והצד. ואכן מעט מצחיק לראות סוסון ים בזמן שחיה, כשסנפיר הגב עובד במלוא המהירות והסוסון לא ממש מתקדם.


למורנות החיות בתוך הסלעים, עודף סנפירים יכול היה רק להפריע בתנועתן. סנפירי הצד נעלמו לחלוטין וסנפיר הגב התאחד עם סנפיר הזנב והשת. וכך בתנועה נחשית הן מתקדמות בין הסלעים. כשהן צריכות לעבור במים הפתוחים מקבוצת אלמוגים אחת לשנייה, הן נראות כמו חץ שלוח הממהר להגיע למטרתו.
הדגים המעופפים הפכו את סנפירי הצד שלהם למעין כנפיים ובעזרתן הם יכולים לדאות מחוץ למים למרחקים ארוכים. דגים אלו, החיים בלהקות גדולות, מבלים את רוב זמנם קרוב לפני המים. כשלהקת דגי טונה מסתערת עליהם, הם מזנקים מעל לפני המים ודואים עם סנפירים פרושים למרחקים שלעתים מגיעים לעשרות מטרים. וכך, דגי הטונה ההמומים לא יודעים לאן נעלמה הארוחה המזדמנת, שרק לפני כמה שניות חיכתה להם מתחת לאף.
האם יתכן, לאור האפשרויות הגלומות בסוגי סנפירים רבים כל כך, שגם אנחנו הצוללים נאמץ לנו בעתיד צורות תנועה חדשות שיקדמו אותנו במים מהר יותר עם כושר תמרון רב יותר?

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

* גיא אילון הוא המנהל המדעי של פארק המצפה התת-ימי