...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

הנייטרוקס עולה להם לראש

צוללים טכניים נוטים לחשוב שבגלל הכשרתם הייחודית הם מחוסנים מפני תאונות. הם טועים. מורכבות הצלילה, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע, עלולה לגרום לצולל לסטות מן הדרך הנכונה מספר רב של פעמים.

מוות באוסטרליה
צולל אוסטרלי מנוסה בן 47 ללא עבר רפואי משמעותי, ביצע צלילה טכנית לעומק 47 מטר. זמן התחתית המתוכנן היה 19 דקות. הצולל השתמש בשני מכלים לצורך צלילה זו. האחד היה דחוס בנייטרוקס 50% ואילו השני באוויר. הצולל השתמש בשתי דרגות ראשונות נפרדות אך אלו זרמו לדרגה שנייה אחת בלבד. החלפות התערובת בוצעו באמצעות שסתום עם בורר. הצינור במכל האוויר סומן בסרט צהוב ואילו צינור הנייטרוקס כלל לא סומן. קרוב לתום 19 הדקות המתוכננות, נראה הצולל מוטל כשפניו כלפי מטה, פיית הווסת מחוץ לפיו ורגליו רועדות. הצוללים שהיו במקום העלו אותו חסר ההכרה לעומק 15 מטר, שם שחררו אותו לעלות בציפה לפני המים. הם עצמם נשארו לבצע חניה דקומפרסיה. ניסיונות החייאה בוצעו במשך 43 דקות, מרגע הגעתו לפני המים של הצולל, אך הם עלו בתוהו.
בבדיקה שעשתה לאחר מכן, נמצאו סימני נשיכה הן על פיית הדרגה השנייה והן על לשונו של הנפגע. סיבת המוות, כפי שנקבע על ידי החוקרים, הינה טביעה לאחר הרעלת חמצן. כפי הנראה הצולל נשם רוב זמן הצלילה ממיכל הנייטרוקס בלחץ חלקי של 2.5 אטמוספרה.
הרעלת חמצן נגרמת כתוצאה מחשיפה לחמצן בלחץ חלקי גבוה. משך הזמן המותר משתנה בהתאם ללחץ החלקי של החמצן ומתקצר כשזה עולה. בין הסימנים הבולטים להרעלה זו: עוויתות, איבוד הכרה והתכווצויות בשרירי הפנים והשפתיים. כל אלה עלולים להביא לנפילת הפיה ולטביעה, כפי שקרה לצולל האוסטרלי.
התאונה הנ"ל היתה יכולה להימנע, אם היו שומרים על כמה כללים חשובים:
בבדיקה שנעשתה בניסיון למצוא את גורם התאונה, נמצא כי הבורר אשר אמור היה לשלוט בגז המגיע אל הצולל לא היה יציב ויכול היה לזוז ולשנות כיוון מכל מכה ולו הקטנה ביותר. יתכן שכבר בתחילת הצלילה, עבר הבורר למצב נייטרוקס מבלי שהצולל היה מודע לכך.
צלילה עם שתי דרגות שניות נפרדות ומסומנות בצורה שונה וברורה, שימוש בציוד שאינו ייעודי למטרתו או שיוצר באופן פרטי במקום שאינו מתמחה בצלילה (כפי שהיה במקרה הנ"ל), יכול להיות מסוכן עד מאוד. הסימון הצהוב היה דווקא על מכל האוויר וזאת בניגוד לנהוג - לסמן את מיכל הנייטרוקס. יתכן מצב שבו בתנאי לחץ ותחת השפעות שכרון מעמקים הצולל לא שם לב לסימון.
נייטרוקס 50% הינה תערובת טובה ונפוצה לחניות דקומפרסיה, אך האם זוהי התערובת האידיאלית לעומק 47 מטר? כמובן שלא. תערובת של 25% חמצן הייתה עונה בצורה יפה על גם על דרישות הבטיחות בנוגע לחמצן וגם על וגם מקטינות את החשיפה לשיכרון מעמקים (תערובת 28% אמנם היתה מגדילה את החשיפה לחמצן, אך זו הייתה מקטינה עוד יותר את החשיפה לשיכרון המעמקים והזמן הקצר היה מהווה מקדם בטיחות ללחץ החלקי הגבוה.) רבים מזלזלים בהשפעת שיכרון המעמקים, וחבל שכך. שיכרון המעמקים מושפע מגורמים רבים ובהם עייפות, מאמץ, מצב בריאותי ונפשי וכמובן רגישות אישית של הצולל.
בן זוג חיוני בכל צלילה ובצלילה טכנית בפרט, ואל תקשיבו לאלה שמציעים לצלול לבד. בני זוג בצלילה טכנית, מעבר היותם בני לוויה בחניות הדקומפרסיה הארוכות, חייבים לבדוק זה את זה במהלך הצלילה. התפקיד זה מתחיל בבדיקת דליפות על פני המים ובתחילת העמקה, ממשיך בוידוא עומק החלפת התערובות וכמובן בבדיקת תערובת הנשימה בכל עומק. בצלילה הנ"ל, יתכן מאוד שבן זוג אחראי היה מציל את האוסטרלי מטביעה.

מוות בספינה הטרופה
שני צוללים תכננו צלילה טכנית לספינה טרופה בעומק 41 מטר. כמה דקות לפני הצלילה הצטרף אליהם צולל שלישי, שבן זוגו בחר שלא לצלול. כבר בזמן ההעמקה נפרד הזוג מן הצולל השלישי. הפעם הבאה שהצולל השלישי נראה היה בדרך חזרה לאנך. לאחר מכן הצוללים המשיכו בדרכם ואז ראו אותו מחבר את הגלגלת לשרוול הדקומפרסיה שלו. בשלב זה איבדו הזוג קשר עין עם הצולל השלישי, כיוון שהם עצמם נאבקו בזרמים כדי להגיע לאנך. רק אחד מהם הצליח, והוא עלה וביצע את חניות הדקומפרסיה כראוי. הצולל השני המתין כמה דקות לצולל השלישי ועלה בלעדיו, כאשר הוא מעגן את גלגלתו לספינה הטרופה ועולה איתה הפוך.
כאשר ראה שאינו מסוגל להתמודד עם גלי הסוול הגבוהים, ויתר על חניות. הוא נאסף במהרה על-ידי הסירה כשהוא סובל מתסמיני מחלת הדקומפרסיה. גופת הצולל השלישי נאספה לאחר מספר דקות, כשהיא מסובכת בתוך חבל הגלגלת ומאזנו מנופח במלואו. סיבת המוות: תסחיף אוויר.
מוות בצוללת
שני צוללים טכניים ירדו לצוללת בעומק 48 מטר. אחד מן הצוללים נטל על עצמו לקבע את עוגן הסירה בקירבת הצוללת ולכן אחז בו ביד בזמן הירידה. בשלב מסוים חבל העוגן הסתבך באנך הירידה,  אך הצוללים המשיכו להעמיק. כשהגיעו לקרקעית הרגיש, הצולל העייף כי תשישותו עלולה לסכן אותו והחליט לבטל את הצלילה. בן זוגו התעלם מהחלטתו ולמרות שזה הודיע שהוא עולה לפני המים בן הזוג המשיך בצלילתו לבדו. לאחר כ-35 דקות נאסף הצולל ראשון לסירה. בועות הצולל השני נעלמו 10 דקות לאחר מכן. גופתו נמצאה כאשר חבל האנך המקורי שנעלם קודם לכן, קשור סביב ידו וסביב וצינור הווסת.
בשני מקרי המוות באנגליה, נתקבלו כמה החלטות שגויות: במקרה הראשון, עדיף היה לצולל שבן זוגו ביטל את הצלילה, ללכת בעקבותיו ולא להצטרף לבני הזוג האחרים. בשל הצטרפותו אליהם ברגע האחרון, סביר להניח, הוא צלל על-פי תוכנית שונה וייתכן שזו אחת הסיבות המרכזיות למותו.
המקרה השני חמור אף יותר, כיוון שבן הזוג התעלם ממצוקת חברו התשוש והמשיך לצלול כרגיל. למרבה האירוניה, דווקא העבריין נהרג בצלילה.
משלושת מקרי המוות הנ"ל, שב ועולה החשיבות של בן הזוג ולכן כדאי לכם לוותר על צלילות סולו. נוסף על כך, אפשר בהחלט ללמוד משני המקרים האחרונים שלא בכל מקרה חייבים לצלול, בין אם אלה זרמים וים גבוה ובין אם זה עוגן שצריך לסחוב למטה.

חניות בים סוער
הצלילה הראשונה מבין השתיים שנערכו בבריטניה, היתה מיותרת, וצריך היה לבטל אותה (בהנחה שכולנו צוללים למטרות הנאה). גלים בגובה ששה מטר אמנם מאפשרים לצלול בקרקעית (אם בוצעה העמקה מהירה), אך קשה עד בלתי אפשרי לעצור בתנאים כאלה לחניות דקומפרסיה.
אם בכל זאת קופצים למים סוערים כאלה, חייבים לתכנן את הצלילה בעזרת תוכנת מחשב. בתוכנה כזו ניתן לקבוע תחנת דקומפרסיה הכי רדודה בעומק שבין שלושה ל-12 מטר (תלוי בתוכנה). בים כמו במקרה הנ"ל היה אולי אפשר לתכנן את הצלילה לפי תחנות של עד תשעה מטר בלבד. תכנון כזה מאריך משמעותית את אורך החניות וכן את כמות גז הדקומפרסיה שלו תזדקקו.

זרמים חזקים
זרמים על הקרקעית אינם תופעה יוצאת דופן, אך כשהם חזקים מכם ממש לא כדאי להמשיך בצלילה וזאת בשל שתי סיבות עיקריות: יש סיכוי שלא תצליחו לחזור לנקודת הירידה, כיוון שאתם עמוסים במיכלים; מאמץ השחייה מגדיל בצורה ניכרת את צריכת תערובות הנשימה ואם המאמץ לא נלקח בחשבון בעת תכנון הצלילה, אתם עלולים למצוא עצמכם ללא גז בעומק רב. נוסף על כך, מאמץ מגביר את הסיכויים לקבלת הרעלת חמצן ולהופעת מחלת הדקומפרסיה.
באחת הצלילות שתוארו כאן, נתקבלה החלטה חיובית וחשוב להדגיש אותה למען הדורות הטכניים הבאים: הגלגלת לא נועדה רק ליציאה וחזרה לנקודת ההתחלה, והיא לא משמשת רק להרמת שרוול דקומפרסיה. במצב שבו התנתקתם מאנך הירידה או שאינכם מסוגלים לחזור אליו, חשוב לעגן את הגלגלת לכל דבר אפשרי בקרקע ולהשתמש בה בתור אנך חלופי (שימושי גם בעת אובדן משקולות).
ניתן לעשות דבר דומה אם מרימים את שרוול הדקומפרסיה מן הקרקעית ומשחררים את הגלגלת מן החבל לאחר עיגונו לקרקעית.
בצלילה השנייה ההחלטה הנכונה היחידה הייתה ביטול הצלילה של הצולל המותש, כאשר הרגיש שעייפותו מסכנת אותו. אם אתם נתקלים באותו מצב, חשוב לפעול באופן דומה ולא להיכנע ללחץ של בן זוגכם. נכון שעלולה להיווצר מריבה עקב ביטול הצלילה, אך זה עדיף מפגיעה באחד מכם.

המדריך המשותק
בשנת 1998 צלל מדריך טרימיקס מנוסה לעומק 190 מטר, כשבמכל היה לו אוויר דחוס. הוא יצא מהצלילה הזאת בשלום, אך שבוע לאחר מכן, בצלילת נייטרוקס לעומק 40 מטר, הוציאו אותו מהמים, כשהוא משותק בכל גופו. מומחי הרפואה שנקראו לבחון את המקרה קבעו פה אחד שמדובר בתגובה מאוחרת להרעלת חמצן חמורה במערכת העצבים הרגשית.
אם ננסה לסכם את גורמי התאונות נוכל להפרידם לשלוש קבוצות: 
- חריגה מגבול ההסמכה והניסיון האישי. אם אתם רוצים לבצע צלילה שהיא מעבר להכשרתם, דאגו לעבור את הקורסים המתאימים ולטפס בהדרגתיות לעבר הצלילה הרצויה.
- קבלת החלטות שגויה הנובעת מחוסר ידע, חוסר הבנה או הרבה יותר גרוע התעלמות לצורך השגת מטרה. תחת כותרת זו ניתן לכלול גם תכנון לקוי המסתכם בחישוב שגוי של זמני דקומפרסיה או תכנון לא נכון של כמות, צריכה וסוג תערובת הנשימה.

טיפול בשטח
פגיעות רבות נגרמות מניסיון להסתיר תאונת צלילה, או במקרה הגרוע יותר כתוצאה מנסיון לטפל בה בתנאי שטח. אין צורך לציין שהסתרת תאונה רק מגבירה את הפגיעה ואין בכך שום תועלת.
טיפול בתאונה בשטח הינו מסוכן ביותר, גם אם היו מקרים לא מעטים בהם טיפול כזה הציל חיים. ברוב המקרים זה נגמר לא טוב. מתן חמצן הוא צעד חיוני, אבל רקומפרסיה במים עלולה לגרום אסונות. ישנם שלושה נהלים מוכרים לביצוע טיפול זה, אך הם נועדו רק למקרים שבהם אי אפשר להגיע לטיפול בתא לחץ בפרק זמן סביר של כמה שעות. ולענייננו, אין בישראל אתר צלילה ממנו לא ניתן להגיע לתא לחץ תוך פחות משעתיים-שלוש.
רקומפרסיה במים היא טיפול מסוכן ודורשת צוות על פני המים, מספר צוללי בטיחות, כמות חמצן טהור גבוהה ומסיכת פנים מלאה. מתן טיפול כזה עורך כמה שעות ועלול לחשוף את המטופל בראש ובראשונה לסכנת היפותרמיה, הרעלת חמצן והתייבשות. צלילה טכנית אמנם מעניקה ידע נוסף ומרחיבה את אפשרויות הצלילה, אך זוהי צלילה תובענית הדורשת מודעות גבוהה, משמעת ברזל והמשך לימוד מתמיד.