האם תהיתם פעם מדוע SDI היו חלוצים בהכשרת צוללים עצמאיים (SOLO) בתחום הצלילה הספורטיבית ולהכשירם לתפקד כצוללים בלתי תלויים, אולם הארגון האח TDI  ארגון הצלילה הטכנית הגדול והמצליח ביותר בעולם, אינו מציע הכשרה מקבילה בהיצע ההכשרות שלו?

פורסם ב 12.11.2012 ב TDI NEWSLETTER - תרגום ועריכה: אילן ברקוביץ'

שאלה טובה.

רבים ממדריכי SDI ו TDI, נשאלים פעם אחר פעם את אותה שאלה בדיוק. אחרי הכל, זה נראה קצת מוזר להגביל את צלילת הסולו לצוללים ספורטיביים בלבד ולהרתיע צוללים טכניים מלבצע אותה! אבל בפועל, TDI תומך בכל התרגולות והפרוטוקולים הנלמדים בהתמחות סולו של SDI וממליץ עליהן בחום: אבל ההמלצות שלו מכוונות קצת אחרת. בואו ונראה למה הכוונה.

צלילה טכנית היא פעילות קבוצתית. זו היא צלילה עם בני זוג, אבל במבנה שונה ובתפיסה שונה מהצלילות הספורטיביות המסורתיות של צוללי היום יום. זוהי פעילות קבוצתית שמהווה את הלב של תוכניות ההדרכה של TDI.

צלילות טכניות הן צלילות ארוכות יותר, עמוקות יותר. הן מתבצעות בסביבה עם תקרה קשיחה או בסביבה קשוחה אחרת. הן דורשות ציוד מיוחד. פירוש הדבר שהן מורכבות מאד והלוגיסטיקה בתכנון ובביצוע שלהן, דורשת לא פעם תמיכה של צולל או של צוללים נוספים. במקרים מסויימים, משמעות הדבר היא צוות צוללים על היבשה בנוסף על הצוות במים.

כאשר הצלחת הצלילה וחשוב מכך, בטיחות הצלילה, דורשות צוות, ואין אפשרות להשיג תוצאות לבד, הופכת בחירת חברי הצוות למשימה חשובה ביותר. בפועל - זו היא המשימה הראשונה שתצטרכו לבצע וכדי שתוכלו לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, עלינו להבין את היסודות בדינמיקה קבוצתית.

דינמיקה קבוצתית

בקווים כלליים, דינמיקה קבוצתית היא איבחון האינטגרציה, המשפיעה על ההתייחסות וההתנהגות של אנשים, אשר נקבצו יחד, במקרה או בתכנון מוקדם.

הכוחות השולטים על איך אנשים יגיבו ואיך הם יפעלו תחת לחץ, מורכבים מאוד. יחד עם זאת, כצוללים טכניים עלינו ללמוד בקצרה את הקווים המנחים. במציאות של הצלילה הטכנית אין דבר כזה "אינסטנט בן זוג" (או לא צריך להיות). הסיכונים והתהליכים הכרוכים בניהול צלילה טכנית פשוט מונעים מהצולל הטכני לקפוץ למים עם מישהו שהוא לא יכול לסמוך עליו ואין לו תחושת ביטחון מלאה בו. יש לבצע צלילות טכניות עם אנשים מוכרים ובעלי רקע דומה, בעלי מטרות דומות, ללא זרים מבחוץ(!).

זיהוי המשתנים

על מנת להבין אילו כוחות ישפיעו על התנהגות הצוות, עליכם להתחיל בהליך זיהוי המשתנים הרבים שיקחו חלק באותה דינמיקה:

• הדרכה. הנקודה הראשונה לסימון ברשימה שלנו תהיה לוודא כי כל חברי הצוות קיבלו הדרכה מתאימה לתפקיד אותו הם אמורים למלא. בקבוצה בסיסית של שניים עד שלושה, אין זה יוצא דופן שכולם הוכשרו באותו מקום ואפילו ע"י אותו מדריך.

• ניסיון. הכשרה מספקת לנו מרכיב אחד, אולם הצד השני של המטבע הוא: תחת אילו תנאים הייתה התנסות של אותה הכשרה ובאיזו תדירות היא הועמדה למבחן. כפי שהוזכר לגבי ההכשרה, יהיה זה אופייני שצוות צוללים יבצעו פעילות על בסיס קבוע יחד, יתמכו אחד בשני וישפרו את ביצועיהם במים.

• סגנון אישי. כימיה בין אנשים חיונית ביותר וכמעט תמיד, חברי צוות הצלילה הנם חברים טובים אשר חולקים יותר מאשר רק את חוויות הצלילה. אולם, מעבר לחברות, על היחיד להכיר בעובדה שלכל חבר צוות יש נקודות חולשה ונקודות חוזק, אשר עלולות להוות גורם משפיע משמעותי מאוד, חיובי או שלילי על הדינמיקה הקבוצתית. התחשבות במרכיבים אלו חשובה ביותר, במידה והצלילה תגיע לנקודת כשל ולכן, היא תהיה מרכיב בשלב התכנון לצלילה מורכבת וגדולה.

• התפקידים בקבוצה. אחת ההמלצות המעט מוזרות היא שהצולל החזק ביותר והמנוסה ביותר לא יהיה זה שמוביל את הצלילה. תפקיד זה יוטל על מה שמכנים 'החוליה החלשה'. הליך כזה אומר שחברי הצוות נדרשים גם לבצע פעולות שאינן "מוכרות" להם. לדוגמא, אין זה מן הנמנע שצולל מנוסה מאוד, יאלץ להקריב את האגו האישי ו"הזכות" לשחצנות אישית בכדי לקדם ולטפח צולל מנוסה פחות בתחילת דרכו.

• פרמטרים של הצלילה. צלילות שונות דורשות גישות שונות. במרבית המקרים, פרמטרים של צלילה כוללים הערכה קבוצתית ואת השפעות הדינמיקה הקבוצתית. בנוסף, נידונים תנאים סביבתיים, כגון קור, ראות לקויה, זרמים חזקים ועוד. דיון מוקדם לפני הצלילה, יכול לגלות דברים שבמצב רגיל לא ייראו כמו נקודות חוזק או חולשה בחבר הקבוצה. צוללים מחויבים לחלוק ולדווח על בעיות, חולשות והעדפות לשאר חברי הצוות.

• כלים וטכנולוגיה. צלילה הנה פעילות עתירת ציוד. בתוך שנים ספורות, התקדמו הכלים העומדים לרשות צוללים טכניים באופן דרמטי. כלים כגון DPV ודור רביעי של מחשבים, פנסים קטנים וחזקים ומערכות סגורות השפיעו רבות על הדרך שבה צוללים מתכננים ומבצעים. צוות מוצלח יהיה מעודכן באופן קבוע על החידושים האחרונים ולא יהיה "תקוע" בתפישות מיושנות על מה שעובד או לא עובד. דברים משתנים ואין מקום לשאננות לגבי כלים וטכנולוגיה.

• תהליכים/שיטות/נהלים. כבר נאמר שכל שוטה יכול לצלול ל 100 מטרים, הסוד הוא בלחזור הביתה. דגש רב בדינמיקה קבוצתית ניתן על תכנית חלופית. לא מדובר רק על הדאגה להחזיר את כולם הביתה בטוחים, אלא ממש בתרגול התכנית. צוות טוב "שר באותו הקול" גם כאשר המצב מידרדר ודורש החלטיות ומהירות החלטה. הרבה מזה מוביל אותנו חזרה לנקודות שהוזכרו כמו הכשרה משותפת, אולם חשוב יותר שכקבוצה תהיה הסכמה על התהליך, השיטה ונהלים שעל פיהם יתנהלו הצלילות.

• ניהול המשתנים כל חבר צוות וכל צולל טכני חייב להיות אחראי לניהול המשתנים שעלולים להשפיע על כל הצוות. הדבר נעשה ע"י זיהוי והבנה של הכוחות הפועלים, הבנה האם הם חיוביים או שליליים והתערבות על מנת לקדם אותם כך שיהוו גורם חיובי ככל הניתן. כך למשל, תקשורת ושיתוף אינם נחלת כולם, ישנם כאלו השומרים את תחושותיהם לעצמם. לפעמים חבר ישכח לשאול אותנו לדעתנו או עצתנו בעניין שהוא בטוח מהי דעתנו בנושא. כל אחד מאיתנו יכול להרגיש פגוע, הזמן להשמיע את קולנו הוא לא בעומק 50 מטרים או במערה, שעה לאחר תחילת צלילה.

חמשת הנושאים המהותיים

זה אני.

חברי הצוות הנם אינדיבידואלים ולכל אחד מהם יש נקודת השקפה ייחודית, כשרון אישי, התייחסות וערכים. ככל שכל חבר בצוות הנו בעל מודעות עצמית גבוהה יותר, כך יוכלו לתרום בצורה אקטיבית יותר להצלחת הצוות כולו.
אלו אנחנו.
בחזרה למהות, הקבוצה אמורה להיות טובה מסך חלקיה. בקבוצה של יחידים כל אחד שונה ובעל גישה ייחודית בה הוא בונה קשרים חברתיים ומתמודד עם יריבויות ואתגרים. אלמנט זה הוא בעל עוצמה גדולה אך על מנת להרוויח ממנו חובה על כולם להשתתף.
זאת המטרה.
בהתחשבות במחיר הגז, ההפלגה והמסע לאתר, זה די מדהים שצוותי צלילה מסוימים קופצים למים בתקווה להצלחת המסע ולא דואגים לתכנון יסודי. יש מצבים בהם כל קבוצה מניחה כי כל השאר רואים באותה דרך את האתגרים ואיך להתמודד איתם בדיוק באותה דרך בה הם היו פועלים. ההצלחה טמונה בכך שהקבוצה תקדיש את הזמן הדרוש לדון במטרות, בביצוע או במטלות של כל אחד מחברי הקבוצה, על מנת להימנע מחיכוכים וכישלון (וסכנה פוטנציאלית) אם וכאשר אחד מחברי הקבוצה יוביל לצרה בגלל אג'נדה אישית.
כך נגיע לשם.
כשאר נעים מנקודה א' לנקודה ב', לרוב יש יותר מדרך אחת, כך גם בצלילה טכנית. אנשים שונים יגיעו לאותו היעד מכיוונים שונים. זה דבר מבורך בהיבטים רבים בחיים, אך לא עובד בצלילה בקבוצה. מה שכן עובד הוא שהדרכים השונות יידונו בקבוצה במהלך התכנון ויוחלט, כקבוצה, מהי תכנית א' ומהי תכנית ב'.
היינו מעולים.
אחת הנקודות הנשכחות או המוזנחות ביותר היא התחקיר לאחר צלילה. כל חבר בקבוצה חייב להעריך עד כמה היה הביצוע מוצלח. אנשים עם מבנה אישיותי מסוגים שונים ייראו בצורה שונה את הביצוע והאם הוא היה מוצלח או לא. לחלוק את הרשמים זו הדרך הנכונה והאמתית לקבל פרספקטיבה מלאה ככל האפשר. הדבר גם בונה רוח צוות חזקה.

עבודת צוות יעילה מתחילה ראשית בהבנה והכרה של עצמך והשוני מאנשים אחרים. כאשר כל צולל מכיר בערך שלו לקבוצה, הוא יהיה ער ומבין יותר את הערך של האנשים האחרים בקבוצה ואת תרומתם לצוות. הדבר גם עוזר "להזיז" את הדינמיקה הקבוצתית מ"אני" ל"אנחנו".

המושג "צלילה בצוות" אין משמעותו ביטול האינדווידואל. כל צולל צריך להיות בלתי תלוי ובעל יכולת אישית גבוהה, למקרה של בעיה או מצב חירום, שיסתיימו בכך שתאלצו לסיים את הצלילה לבד. צולל טכני מאורגן, מאוזן ומתורגל יראה בתכנית הצלילה כצלילת סולו לכל דבר, אולם יבחר לבצע אותה בקבוצה כחלק מצוות צוללים כמוהו.