ראס נצרני זכה לפרסום בינלאומי בגלל התותחים של נאצר, אך סביבתו התת-ימית ראויה לתהילה בזכות עצמה. תגיעו לכאן בשעות היום, אבל אל תוותרו גם על צלילת לילה

ראס נצרני הרבה יותר מפורסם וידוע מאשר ראס אום סיד, ולא בגלל שהוא יפה יותר (הוא לא). לפרסומו הרב של המקום אחראי נשיא מצרים לשעבר, ג'אמל עבדול נאצר, שהציב תותחים במקום, כדי למנוע מספינות שהיו בדרכן לנמל אילת לעבור דרך מצרי טיראן. המצור הימי הזה היווה עילה לפתיחת מלחמה בשנת 1956 - מבצע סיני. גם בשנת 1967, כאשר נאצר סילק את כוח האו"ם מהמקום, ראתה ישראל בחידוש המצור "קאזוס בלי" (סיבה למלחמה, בלטינית). וכך אכן היה - המלחמה פרצה.
עם זאת, למרות הדמיון בצליל, ראס נצרני לא נקרא על שמו של נאצר, אללה ירחמו, אלא על שמו של הנוצרי. סתם נוצרי. אם תרצו יש כאן ביטוי לשיוויון בין שלוש הדתות, שמנכסות להן אתרי צלילה: סלע משה, באילת, מהצד היהודי, ראס נצרני מצידו של ישו וראס מוחמד לתפארת שליחו של אללה.
בלי קשר להיסטוריה הבינלאומית, ראס נצרני הוא אתר יפהפה, שתמיד תרצו לחזור אליו.
אין שום בעיות של נגישות דרך החוף, במיוחד אם אתם באים עם נהג מונית. ברכב פרטי זה עלול להיות מסובך יותר, כיוון שדרכי העפר משובשות ולא ברורות ואתם יכולים להתברבר. בכל מקרה, כדאי לקבל הדרכה במועדון הצלילה שבו תשכרו מיכלים.
נקודת הכניסה הרצויה לאזור היא 11 ק"מ מצפון למפרץ נעמה, על החוף, בקו ישר עם מגדל המים.

המדובר באתר ארוך יחסית, ואפשר לחלק אותו לשני אזורים עיקריים:
האזור בו הגבעות מגיעות כמעט עד קו המים, שם הצלילה רדודה ומעניינת יותר.
האזור בו החוף רחב וגדול (מעט צפונה יותר), שם הצלילה היא בעומק רב יותר.
אם אתם מתכוונים לערוך שתי צלילות במקום (ואין סיבה שלא) מומלץ כמובן להתחיל בצלילה העמוקה יותר:
הצלילה העמוקה: הכניסה למים - מול הגבעה הראשונה, שמגיעה לקו החוף. יש לעבור את השונית בזהירות עד הקצה שלה, ורק אז להתחיל לנשום אוויר דחוס. הצלילה תתבצע לכיוון צפון, כשאתם צוללים לאורך קיר אלמוגים, שיורד עד לעומק של כ50- מטר. לאחר כ12- דקות, בעומק של 25 מטר, תתקשו שלא לראות שני אלמוגי מניפה גדולים. ברוכים הבאים לאזור היפה ביותר באתר. זה הזמן להסתכל מסביב, ובעיקר לכיוון המים הכחולים. עם מעט מזל תפגשו כאן דגי ים גדולים ואולי אפילו כריש. באזור המניפות אתם עשויים לחוש בזרם קל. אל תמשיכו איתו צפונה, כיוון שהוא עלול להתחזק ולגבור עליכם.

כאשר תעלו מהמניפות לעומק רדוד יותר, תמצאו את עצמכם על מדרון מתון יחסית ובו מגוון רב של דגי שונית. אחר-כך תסתובבו חזרה לכיוון נקודת הכניסה. בדרך אתם עלולים להיתקל בזרם, שעלול להקשות עליכם כמה מטרים, עד שתגיעו לאזור רדוד וחולי, בעומק של כשבעה מטר. כאן תצללו להנאתכם, לאורך קיר ובו מערות, עד שתגיעו לקיר האלמוגים שבו התחלתם את הצלילה.
הערה חשובה: אם אינכם יכולים לחזור מול הזרם, אפשר להמשיך איתו צפונה ובמקביל לחזור לשונית הרדודה, כדי לצאת משם מן המים.
צלילה מספינה תיעשה בדרך דומה, אך תוכלו לצלול עם הזרם לכיוון צפון, כיוון שהספינה יכולה לחכות לכם בהמשך.
הצלילה הרדודה: הכניסה למים באותו מקום שבו נכנסים לצלילה העמוקה, או מעט דרומה משם. צוללים לכיוון דרום בעומק של 10 עד 12 מטר לאורך קיר האלמוגים. לאחר מחצית זמן הצלילה המתוכננת, עולים לעומק של חמישה מטר וצוללים לכיוון צפון. כל כמה מטרים תתגלה לפניכם קרקעית חולית רדודה, החודרת כמו לשון אל השונית. כאן תמצאו מערות רבות, שבהן ניתן לראות מיני סרטנים וצדפות רבות. אל תגעו בהן, כמה מהן מאוד ארסיות.
מומלץ לחזור לכאן לצלילת לילה.