...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

Carnatic

הטרגדיה של נוסעי ספינת הקיטור הבריטית, שטבעה כאן בשנת 1869, אחראית להיווצרותו של אחד מאתרי הצלילה היפים ביותר בשאאב אבו נוחאס. מומלץ לא להתגרות בנפטון

ב13- בספטמבר, שנת 1869, בשעה אחת לפנות בוקר, שעה אחת בלבד לאחר שיצאה מתעלת סואץ בדרכה לבומבי שבהודו, פגעה ה"Carnantic", ספינת קיטור בריטית מהצי המלכותי, בשונית ועלתה על שרטון, כאשר מזג האוויר היה נעים והים היה שקט ורגוע. הסיבה: טעות בניווט. באותה שעה היו עליה יותר מ230- נוסעים ואנשי צוות. מדובר היה בספינה גדולה, באורך של 90 מטר ובמשקל של 1,776 טונות.
אולי בגלל הגודל והעוצמה של ה"Carnantic", או סתם בגלל עודף ביטחון עצמי, קברניטי הספינה היו חדורי אמונה כי דבר לא יקרה ואפשר לחכות בשלווה לפינוי. כך קרה, שלמרות העלייה לשרטון, היו הנוסעים והצוות שלווים ואף אכלו את ארוחותיהם כרגיל. השלווה הזאת, ממש כמו בדראמה משובחת, היתה הקדמה לטרגדיה קשה.
למחרת בבוקר, עשר דקות לפני השעה 11, אירע האסון: לפתע, ללא כל הודעה מוקדמת, התבקעה הספינה לשני חלקים. נוצרה מהומה גדולה ובמהלכה טבעו למוות 27 איש. הניצולים הצליחו להגיע בספינות הצלה לאי שדואן, וחולצו מאוחר יותר על-ידי ספינה אחרת. מאוחר יותר, חילצו מהספינה שהתבקעה זהב בשווי של 32 אלף ליש"ט. עדיין לא ידוע מה עלה בגורלם של 8,000 ליש"ט, ואולי יתמזל מזלכם ותמצאו מעט זהב. קחו בחשבון שמאז אוקטובר 1870, לא דווח כי נמצא כאן אפילו פני שחוק אחד.


פחות משנה לאחר האסון, במארס 1870, אירעה סערה במקום ושרידי הספינה המפוארת החליקו במדרון השונית. כך הגיעה הספינה למנוחתה האחרונה, על קרקעית הים, כשהיא שבורה לשלושה חלקים, שכמעט צמודים זה לזה, כמתואר בתרשים.
איך מגיעים?
ספינות אינן יכולות לעגון במקום, אלא אם כן הן רוצות להתגרות בנפטון. תנו לאל הים לזעוף ולקצוף, וספינה לא זהירה עלולה להתנפץ על סלעי השונית ולהצטרף לספינות אחרות שצללו בלי שוב בשאאב אבו נוח'אס. לכן אתם תקפצו למים מסירת גומי (ה"דינגי"), וזאת רק אם מזג האוויר ירשה לכם לעשות כן. אם אתם מאמינים שלא צריך להתגרות בגורל, אל תשרקו על הסיפון, נפטון רואה בכך התגרות מכוונת.
הספינה עצמה נמצאת בזווית של 45 מעלות מהשונית, על הקרקעית, בעומק שבין 20 ל30- מטר. סיפון הספינה איננו עוד ונותר ממנו רק השלד. הרווח כולו של הצוללים, כיוון שאת מקומו של הסיפון כבשו אלמוגים וספוגים, שהעניקו לו צבעוניות, שאף פעם לא היתה לו.
חובבי הספינות הטבועות ימצאו עניין מיוחד בירכתי הספינה שם ניתן עדיין להבחין במדחס. במרכז הספינה, בעומק של 24 מטר, תוכלו לראות את שרידיו של דוד הקיטור וכן את חדר המנועים או ליתר דיוק - מה שנותר ממנו. לספינה עצמה אין טעם להיכנס ותשכחו מחוויות בנוסח הטיסלגרום. מומלץ לצלול לאורך הסיפון, כמתואר בתרשים, להציץ לתוך הספינה ולפקוח עיניים גדולות, כדי שתוכלו לצפות בדגים המזדמנים, שכמה מהם ממש גדולים. כרישי שונית הם לא אורחים נדירים כאן.


החלק האחורי של הספינה הוא המרשים ביותר, עם הירכתיים הגבוהים והמדחף הגדול. הזווית שבין הירכתיים והקרקע החולית הלבנה, חביבה מאוד על הדגים וזה הזמן להציץ למטה. בהצצה אחת כזאת, לפני שנים, ראיתי לכריש קטן את הלבן בעיניים.
כאשר אתם עולים למעלה, בדרככם אל קו פני המים, עשו זאת מעל הספינה, ואל תשכחו לשלוח לעברה מבטים אחרונים. חוויה.
ושוב אנחנו חוזרים ומזהירים: הצלילה עצמה קלה מאוד, גם לצוללים לא מיומנים, אולם זרמים חזקים או גלים לא נעימים עלולים להקשות עליכם לשוב חזרה אל הספינה. ממש לא כדאי לחשוב על שחייה מהצד הצפוני, חזרה אל הספינה. בתנאים מסוימים של מזג אוויר זה בלתי אפשרי, גם אם רק באחרונה סיימתם בהצלחה גיבוש לשייטת.