...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

16 בעקבות אחד

פגישה בלב ים עם לווייתן באורך 17 מטר היא מאורע שקשה לתארו במילים. דפנה פינגולד, שוחרת יונקי ענק ימיים, מנסה להתמודד עם המשימה ולהעביר את עוצמת החוויה של חודש בים הליגורי ב'מצוד' אחר הלווייתן המצוי

כתבה וצילמה: דפנה פינגולד*

שעת בוקר מוקדמת, אני מצחצחת שיניים ויוצאת אל תא הסקיפר. אל מול עיני נפרש הים התיכון במלוא עוצמתו, רגוע, שקט ומזמין. עוד יום נהדר מחכה בפתח. המנוע נדלק ויוצאים לדרך. המטרה: למצוא את הלווייתן המצוי (Balaenoptera physalus). כל הצוות כבר בחוץ ואני מחליטה לטפס אל התורן כדי לקבל שדה ראייה רחב יותר. שקט. לפני שמוצאים אותו שורר מעין מתח על הסירה. מי יראה אותו ראשון? האם הים יישאר רגוע? אני מוצאת את עצמי מדברת עם הים, שואלת אותו שאלות.
בום!!! כמו משום מקום הוא עולה לקחת נשימה, מרוקן את ריאותיו ולוקח אוויר לקראת הצלילה הבאה. הספינה מתקרבת אליו יותר ויותר, המים צלולים. הנה הוא. הלווייתן המצוי, בגודל טבעי, במלוא הדרו.

על ספינת מפרש בלב ים
פגישה עם לווייתן באורך 17 מטר בעת הפלגה על ספינת מפרש בלב ים היא מאורע שקשה לתארו במלים. את הלווייתן המצוי, מהיונקים הגדולים שחיו אי פעם על פני כדור הארץ, זכיתי לראות במי הים הליגורי (Ligurian Sea), שבמערב הים התיכון כעוזרת מחקר מטעם מכון טתיס, מרכז מחקר ליונקים ימיים שיושב באיטליה.
הכל החל בחיפושי אחר עבודה במכון מחקר ליונקים ימיים. גלישה אקראית באינטרנט הפגישה אותי עם מכון טתיס ועם ד"ר סימונה פניגאדה, סגן נשיא המכון ומי שעומד בראש מחקר הלווייתן המצוי בים התיכון. לאחר ששמע ממני מרצה בלהט על האהבה המשותפת לשנינו - לווייתנים - היתה קצרה הדרך לצירופי לחבורה.
המחקר, כך התברר לי במהרה, מתבצע על גבי ספינת מפרש ממונעת הנושאת את השם ג'מיני (Gemini Lab). כבר יותר מעשור יוצאת ג'מיני ממעגנה במרינת פורטוסולה (Portosole) שבסן רמו, איטליה, לגיחות מחקר בנות שבוע ימים. הללו מתבצעות בשמורת הטבע ליונקים ימיים בים הליגורי (Ligurian Sea Cetacean Sanctuary). גודל השמורה כ-90 אלף ק"מ רבועים, שכוללים את אזור ליגוריה באיטליה, הריביירה הצרפתית וצפון סרדיניה (האזור הוכרז כשמורה ב-1999 בהסכם בין איטליה, צרפת ומונקו).
הנתונים הרבים שנאספו לאורך השנים במסגרת מחקרו של ד"ר פניגדה מלמדים שרוב הלווייתנים המצויים בים תיכון נמצאים באזור הים הליגורי. ההסבר לכך הוא שבאזור קיים זרם מעלה (Upwelling). רוחות צפון-מערביות דוחפות את שכבת המים העיליים אל הים הפתוח וגורמות למי עומק קרים ועשירים בנוטריינטים, שהם הבסיס לכל מארג המזון בים, לעלות אל פני השטח. הנוטריינטים הם הגורם העיקרי לכך שמי הים הליגורי עשירים בדגה ומושכים אליהם מינים רבים של יונקים ימיים. במכון טתיס מעריכים שאוכלוסיית הלווייתן המצוי בים התיכון מכילה כ-4000 פרטים.

בריחה אל השקט המופתי
כאשר קוראים את דפי ההסבר על המחקר בים הליגורי המחשבה הראשונה שעולה היא: "כמה נהדר, שבוע על ספינת מפרש, צפייה בלווייתנים ובדולפינים, מה כבר יכול להיות?". אך החיים על גבי הג'מיני אינם פשוטים כל כך. בתחילת כל שבוע נפגשים לראשונה 11 מתנדבים. מאותו רגע הם חיים יחד על ספינה אחת 24 שעות ביממה במשך 7 ימים תמימים. איתם נמצאים עוד שלושה חוקרים, קפטן עוזר קפטן. 16 אנשים מתחלקים לשישה חדרים לא גדולים עם מיטות קומתיים, כך שאין הרבה פרטיות. החיים הצפופים על גבי הספינה מחייבים פתיחות מיידית בין המשתתפים במחקר, דבר שלא קל להגיע אליו בקרב אנשים שרק הכירו.
בכל יום אחראי זוג מתנדבים אחר על הכנת הארוחות לכל אנשי הסירה, וזוג אחר אחראי על נקיון השירותים. פעולות פשוטות יחסית בחיי היומיום הופכות למשימה קשה כשמדובר בבישול ובניקיון עבור 16 אנשים. המשימה נעשית כמעט בלתי אפשרית כשלא רגילים לסירה המתנדנדת בים. לעתים קרובות המתנדבים אינם מסוגלים להיכנס אל המטבח הקטן שנמצא בבטן המפרשית עקב מחלת ים.
הטיפוסים שמצטרפים לסדנאות המחקר של טתיס הם שונים ומגוונים. לכל אדם על גבי הספינה יש רצונות משלו ואהבות משלו. רק דבר אחד מאחד את הקבוצה כולה: הרדיפה והכמיהה לראות את היונקים הימיים. מרגע היציאה מסן רמו מתחילות משמרות הצפייה. כל משמרת מורכבת משני מתנדבים וחוקר אחד היושבים עם משקפות על גג הספינה, ארבעה מטרים מעל פני המים. מיקום נהדר נוסף לצפייה בלווייתנים הוא מכיסא הממוקם בקצה התורן של הספינה, שמכונה "קן העורב" ועליו יכול לשבת רק אדם אחד. פעמים רבות מצאתי את עצמי מטפסת אל התורן הגבוה ובורחת אל השקט המופתי.

נשיפה רבת עוצמה
למצוא את הלווייתן זו משימה קשה עקב פרופיל השחייה הביישני שלו. בניגוד ללווייתנים כמו הראשתן (Physeter macrocephalas) ולווייתן גדול סנפיר (Megaptera novaeangliae), שמוציאים את סנפיר הזנב שלהם אל מחוץ למים לפני הצלילה אל המעמקים, ללווייתן המצוי סנפיר גב קטן יחסית (כשישים סנטימטר אורכו). לכן הדרך היחידה לזהותו בשטח היא על פי הנשיפה רבת העוצמה שלו המלווה בפרץ של רסס מים, כמו סילון, עם יציאתו מהמים. לעתים עוברים ימים שלמים בים ולא רואים אפילו לווייתן אחד (הפיצוי הוא בדמות יונקים ימיים אחרים שנקרים בדרך).
המשימה הראשונה היא לנסות ולזהות את כל פרטי האוכלוסייה, ועושים זאת באמצעות שיטה שנקראת Photo Identification (ובקיצור Photo ID) - צילום לשם זיהוי. לכל יונק ימי קיימים סימני היכר המיוחדים רק לו ולפי סימנים אלה ניתן לזהות פרט בודד עד לשמו הפרטי (כן, לכל לווייתן יש שם). את סימני ההיכר מצלמים במצלמת סטילס ומכניסים לקטלוג. עד היום מקוטלגים 388 לווייתנים בקטלוג הלווייתן המצוי של המכון. הצילום והזיהוי עוזרים להבין הן את הרכב האוכלוסייה כולה והן את הנישה האקולוגית שהפרטים בוחרים לחיות בה.
על הספינה קיימת תוכנת מחשב שמתעדת את כל מהלך המחקר. המחשב שעל גבי ג'מיני מחובר ישירות ל- GPS מערכת המיקום העולמית הפועלת על בסיס של לוויינים ול- UTC השעון הבינלאומי (זמן עולמי מתואם). בניתוח הנתונים על מפות ממוחשבות ניתן לראות את כל הנקודות שבהן נמצאו יונקים ימיים באזור הים הליגורי.
פרמטרים שונים מודדים את התנהגות האוכלוסייה: האם האוכלוסייה הנצפית נמצאת במצב מנוחה, בחיפוש אחר מזון, במשחק או אולי במצב של שיוט. הרכב האוכלוסייה הוא אחד הפרמטרים החשובים: כמה פרטים נמצאים בלהקה, והאם היא מורכבת מפרטים בוגרים או גורים או גם וגם. התוכנה מתעדת גם נתונים סביבתיים כמו מצב הים (גלי או שטוח לפי קנה מידה קבוע מראש), מי זיהה את הפרטים ומאיזה אזור על הסירה, האם הזיהוי היה בעזרת משקפת או בעין בלתי מזוינת וכל הערה אחרת שיכולה לעזור לאחר מכן בניתוח הנתונים.
בעזרת כל הממצאים הללו ניתן לענות על שאלות מחקר רבות, כמו האם האוכלוסייה הזו חיה באופן קבוע באזור הים הליגורי, האם הפרטים נמצאים באזור בגלל שפע המזון ועוזבים לאחר עונת האכילה, האם הלוויתן מתרבה בים הליגורי או שתהליך הרבייה של המין מתבצע באזור אחר בים תיכון?התשובות לשאלות הללו עדיין אינן חד משמעיות עקב מחסור במידע קונקרטי במשך חודשי החורף. הים הליגורי הוא אזור של ים פתוח המאופיין בים גלי מאוד, מצב המקשה מאוד על מציאת הלווייתנים וזיהוים, כך שהיציאה לים על סירת מפרש בחודשי החורף היא לא מעשית.

תגליות ממעמקים
חשוב לזכור שהנתונים הנאספים על גבי סירת המחקר מתעדים אך ורק את פעילות הלווייתן מעל פני המים, אך מה שבאמת מעניין את החוקרים זה מה קורה במעמקי הים, במקומות שאליהם אנחנו לא יכולים להגיע. שם מתנהלות פעילויות משמעותיות בחייו כמו רבייה, אכילה ואינטראקציות חברתיות בין חברי הלהקה.
כדי לקבל מידע על התנהגות הלווייתן במעמקי הים מצמידים לגופו מכשיר בשם v-TDR (Velocity Time (Depth Recorder. מכשיר זה, שמשקלו כ-250 גרם והוא מוצמד אל גב הלווייתן בעזרת ואקום, מתעד את מהירות השחייה של הלווייתן, עומק הצלילה וזמן הצלילה. הלווייתן, שמשקלו כשבעים טונות, לא חש במכשיר על גבו והתנהגותו בעת ההצמדה לא מעידה על כך שהמכשיר מפריע לו בתנועה. בכל פעם שהלווייתן עולה לנשום המכשיר יוצא אל האוויר ושולח אות בתצורת גל רדיו לאנטנה המצויה על הסירה וכך מאפשר מעקב.
כדי להוציא את המידע מהמכשיר ולעבדו במחשב יש לנתקו מגב הלווייתן, אך לחוקרים אין שליטה על הניתוק. המכשיר מתנתק בעצמו ובאופן אקראי, ומציאתו על ידי החוקרים היא קריטית, כי בלעדיו המידע אבוד. כך מצאנו את עצמנו לא פעם רודפים אחרי לווייתן אל לב ים כי המכשיר עדיין לא התנתק ולא רצינו להחמיץ אותו לכשיתנתק לבסוף.
הממצאים ממכשירי ה- v-TDR הראשונים הפתיעו את החוקרים. בניגוד להשערה כי צלילתו של הלווייתן המצוי רדודה, התברר שהוא צולל לעומקים של עד 500 מטר בים התיכון. ממצא מעניין נוסף גילו חוקרי מכון טתיס בניתוח גנטי של דוגמיות שומן שאספו מגוף הלווייתן: הלווייתן המצוי בים התיכון שונה גנטית מהלווייתן המצוי של האוקיינוס האטלנטי. כלומר, יכול להיות שאוכלוסיית הלווייתן המצוי בים התיכון התרחקה באופן גנטי מאוכלוסיית האוקיינוס האטלנטי עד כדי יצירת תת מין חדש שמתרבה אך ורק בינו לבין עצמו.

הנשימה נעתקת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מצלמת ומתעדת את כל מסעותי הן בים והן ביבשה, אך המסע הזה צפן בחובו חוויה מסוג אחר. לא משנה בכמה לווייתנים צפיתי במהלך שהותי בסירת המחקר, לעתים הלווייתן הגיע כה קרוב לסירה, וכולנו היינו שקטים, מחכים לנשימה הבאה בעוד נשימתנו נעתקת, ואז לא היה בכוחי לצלם אותו, כי שום תמונה בעולם לא יכולה להעביר באופן מלא את העוצמה הטמונה בחיה העצומה הזו. במהלך החודש שהייתי על סיפון הג'מיני מתנדבים באו והלכו, אך דבר אחד לא השתנה: התגובה למראה לווייתן בפעם הראשונה. גם האדם הרציני והמאופק ביותר הופך לרגע אחד להיות ילד קטן ונרגש.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

* הכותבת הינה כתבת מגזין "מסע אחר"