...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

תמר במלח

 

  

עכשיו, לאחר שהסתיים שלב ארוך של עשייה, הגיע הזמן לדיבורים והסברים על קוביית הטטריס המוזרה שצצה לפתע במים ועוד בנקודה כל כך בלתי צפוייה, ממש על קו הגבול של שמורת האלמוגים היחידה בישראל. רציתי, כמו כותב אחראי, לעשות מעט שעורי בית לפני שאני עובר לשלב הכתיבה עצמה ולקרוא כתבות דומות. כך נתקלתי בכתבה "סוגרים את הים" שפורסמה במגזין "ים" בעבר. במשך כל הקריאה ישבה לי מילה אחת בראש : "אנתרופוגני"- דבר או אירוע הנגרם מהשפעת האדם על הטבע. כל הדוגמאות והתרגומים בהם נתקלתי במילונים השונים עירבו נושאים כמו זיהום, פגיעה בסביבה וכו'. לא מצאתי דבר חיובי במילה הזו. אותה השפעה אנתרופוגנית היתה גורם כבד משקל בדרך לניסוי שזכה לכינוי "שונית תמר".
 


שוניות האלמוגים בכל העולם מצויות בלחץ מתמיד שמשפיע על בריאותן ותפקודן התקין כמערכת ביולוגית. השונית האילתית מראה סימני דעיכה משנה לשנה וזאת למרות תנאי המחייה המעולים, כמעין "חממה" מוצלחת, לגידול שוניות במפרץ שלנו. השונית האילתית הינה ערך טבע ייחודי עקב היותה מהשוניות הצפוניות בעולם.
 
ערי המפרץ משני צידי הגבול עוברות גידול עצום במספר התיירים המגיעים אליהן מדי שנה. תיירות זו היא מקור ההכנסה החשוב ביותר לאורך חופי המפרץ בישראל, ירדן ומצרים. בנוסף לענפי תיירות מסורתיים כמלונאות, מסעדות, תיירות חוף ונופש, פותחו ענפי תיירות המיועדים במיוחד לבאים לראות את שוניות האלמוגים. והתיירים באים.  יבשים, רטובים, בסירות זכוכית, במצפים תת-ימיים, בשנירקול, בשחייה וכמובן בצלילה. חלקם אף מצאו דרך ייחודית להביא את עולם המים אליהם במקום לצאת אליו לביקור. הם יושבים על קו החוף וזורקים פרורי מזון של בני אדם לאורך קו המים. אין ספק כי הפעולה מושכת דגים אבל ללא מודעות להשלכות, גורמת האכלה זו נזק לחיים בשונית.
לעומת מספר המבקרים הרב, גודל השונית האילתית מוגבל וקטן יחסית.
 
כשעושים את המכפלה התוצאה עגומה. לחץ אנושי ישיר גורם לנזק חמור לשונית. כמעט תמיד נגרם הנזק לאלמוגים ללא כוונה רעה, אך הפגיעה בשונית היא ממשית. אפילו צוללים מנוסים ואחראים, שוברים מדי פעם ובלי כוונה איזה אלמוג קטן. בשל ריבוי המבקרים, אין שונית האלמוגים יכולה להתגבר על הנזקים הנגרמים לה והיא הולכת ודועכת. כך נוצר מצב עגום בו דווקא אותם תיירים, האוהבים את הים ואת החיים בו, הולכים ומשמידים את הסביבה שכל כך מושכת אותם.
 
אחת הבעיות באילת היא מחסור באתרים (צלילה/שחיה) בהם יוכלו המבקרים להכיר וליהנות מהים ומעושר החיים בו. עקב כך מצטופפים המבקרים על השוניות המועטות והורגים אותן, פיזית. בנוסף לכל הצרות, בשל תקלות שונות וזיהומים שמתרחשים מעת לעת לאורך החופים. קיימת סכנה ממשית של צמצום שטח השוניות באילת.
 
באם לא תינקט פעולה מהירה, זוהי רק שאלה של זמן עד שישתנו תנאי הגידול המעולים בצפון מפרץ אילת לבלי הכר, השונית תיפגע קשה עוד יותר ועימה יפגע גם מטה לחמם של התושבים- ענפי הצלילה והתיירות. 
בעולם המדע קיימות מספר גישות הנוגעות לטיפוח ושימור סביבתי. אחת מהן טוענת לשימור פאסיבי. השקעת כל המשאבים בשמירה על הקיים והגבלת ההשפעה האנתרופוגנית ככל הניתן, בניסיון להפריע לטבע באופן המועט ביותר האפשרי ולתת לטבע לעשות את שלו. הגישה האקטיבית באה לנסות ולתמוך בתהליכים הטבעיים שפועלים לאט מעצם טבעם. לעיתים תוך התערבות בסביבה מתוך ניסיון לשמר ואולי אף לשפר את המצב הקיים. אחת הדוגמאות הבולטות והמוצלחות להתערבות כזו היא נטיעת עצים בשולי חורש טבעי. 
 


לפני כשלוש שנים מצאתי עצמי יושב מול מודעה קטנה מטעם משרד התיירות שתוכנה עסק בשוניות מלאכותיות. את המודעה הראה לי ד"ר נדב ששר, הוא כנראה ידע למה. תחושות בטן חיוביות בכל הנוגע לגישה האקטיבית (שנובעות מחוויות ואירועים רבים שחוויתי במרוצת השנים בהן אני צולל). תוסיפו לזה התלהבות טיפוסית של סטודנט לביולוגיה ומעט רקע מדעי. קראתי, חשבתי, דיברנו קצת ואחרי כמה דקות ידעתי שאין כאן ממש מה להפסיד, אולי כמה שעות שינה או מקסימום איזה סרט טוב בטלוויזיה. אז הלכנו על זה...
 
 המטרה הייתה ברורה. להקים אטרקציה לצוללים ומשנרקלים שתעזור להוריד את לחץ המבקרים מהשונית הטבעית. במילים אחרות, על כל צולל שיבלה את הצלילה שלו מול מבנה מלאכותי וצולל הכירות שייקחו אותו למבנה מלאכותי ולא לסלע יהושע למשל, השונית "תרוויח" פחות לחץ אנושי ותוכל לנשום עוד נשימה קטנטנה לרווחה. בעצם כל מה שעלינו לעשות הוא לתכנן או למצוא מבנה שייענה על מספר קריטריונים פשוטים:
שיהיה מעשה ידי אדם, שיהיה אטרקטיבי למבקרים, עמיד מבחינה הנדסית, ימשוך אליו צוללים, יתאים לגידול חברת שונית (שהיא מהמורכבות בתבל), יהיה בטוח ובטיחותי לכל סוגי הנופשים ואם אפשר כמובן אז גם זול, יביל, פשוט להרכבה וגם לפירוק במידת הצורך וכמובן - יבוא עם אלמוגים קומפלט, למי יש סבלנות להמתין היום מאות שנים? ...ושיידע להכין קפה. כמו שאמרתי, פשוטים. סקירה היסטורית למציאת מבנים דומים, (או לא דומים - רק שיענו לפחות על חלק מהקריטריונים שהצבנו לנו) העלתה תשובה אחת ברורה. אילו היינו מתפשרים על חלק מהרשימה - דיינו. אבל אם ברצוננו להתאים את המבנה לדרישותינו הפעוטות, עלינו להתחיל לתכנן ולייצר משהו שכנראה, לא ייושם עדיין בשום מקום ונקודת המוצא שלנו תתחיל במקום בו כתוב "אתם בעצם גם לא יודעים כלום...". השנים שקדמו להצבת השונית כללו הרבה ניירת רשמית והמון למידה במטרה לארגן מספר נושאים בעלי חשיבות מהותית. נושא אחד נוגע לפן הביולוגי-אקולוגי של הסביבה הימית. ניסיונות להקמת שוניות מלאכותיות החלו כבר לפני שנים רבות אך "נוסחת הפלא" עדיין לא נמצאה, מה גם שקצב הגידול הטבעי של אלמוגים בוני שונית הוא איטי מנקודת מבטו של אדם. נושא נוסף מתייחס ל"תרבות הצלילה ותיירות הים" אם יש בכלל דבר כזה. קצרה היריעה מלתאר מה התרחש רק בתחום צלילת המכשירים מאז נולד באמצע המאה שעברה. אציין כי ספורט הצלילה נחשב כבר שנים לחוויה משפחתית והיום ילדים בני 8 כבר יכולים לצלול כמו גדולים. מה עשה שגשוג שכזה לסביבה הימית כבר תיארתי קודם לכן וכל מי שעיניים בראשו ומסכה על פניו יכול לראות בעצמו את דעיכת השונית האילתית. נושא מהותי נוסף וחשוב מעין כמוהו הוא הנסיון לחבר ולאחד את שני אלו. עלינו לשאוף לתשובות איכותיות לאותן שאלות שיעלו מנושא המחקר הביולוגי ובמקביל להתחיל להבין את ערכה של שונית האלמוגים כמשאב תיירותי. לנסות לתקן מחד אבל גם להפסיק את הקלקול הגובר מאידך.
 כחלק מתכנית כללית לפתח וליישם את הידע שנצבור, הקמנו בין השאר את עמותת "שונית" שתשמש כמטריה רשמית לכל העתיד לבוא. המשכנו לעניין אנשים וגופים רבים מהארץ וגם מהעולם בפרוייקט הקטן שלנו. המבנה, שעדיין היה וירטואלי, הוגדר כניסוי מדעי ראשוני שממנו נדף ניחוח חדשנות וקידמה.  אנחנו המשכנו לדמיין מבנים שיתאימו לנו אבל גם לחפש משהו קיים שאולי עשוי להתאים.

 


 
עם אנשי חברת Oceanbricks  (OBS) נפגשתי לראשונה במהלך הקיץ האחרון. את המבנה שלהם הכרתי מתמונות ואכן היה בו משהו מיוחד. חברת OBS תכננה יחידת מבנה בסיסית בעלת צורה הנדסית מעניינת וחוזק מבני הנובע מהגיאומטריה שלה. היחידות לא  תוכננו במיוחד לבניית שוניות  והן אינן ייעודיות לכך  אבל  יש להן מספר נתונים חיוביים מאוד. ראשית, מודולריות. יחידות בסיס שמהן ניתן להרכיב מבנים גדולים יותר, ממש כמו לגו. יתרון המודולריות מתבטא גם ביכולת להוציא את השונית מהמים במידה ויתברר כי ישנה פגיעה בשונית הטבעית. עוד נקודה שמייחדת את שונית תמר מכל מבנה מלאכותי אחר שהונח באילת עד כה. 
המבנה נראה אטרקטיבי ומעניין, בעל שטח פנים גדול ובעצם ייעודו ההנדסי כשובר גלים פתר לנו בעיות רבות בכל הנוגע לכשלים פיסיקליים הקשורים לפגיעה מצד גלים וזרמים. נקודה חיובית נוספת עבורנו הייתה קשורה לחומר עצמו. לתבניות של יחידות הבסיס ניתן לצקת כל חומר וכאן בעצם הגיעה אחת הנקודות החדשניות ביותר בניסוי שלנו.  הבלילה שהוכנה עבור יחידות הבסיס מייחדת את שונית תמר מכל מה שנעשה לפניה. תערובת מיוחדת של בטון ידידותי לסביבה ואבנים קטנות שחוזקו במוטות ברזל במטרה להבטיח ריבוי גומחות וחרירים יחד עם חוזק מבני, שלא נמצא עצמנו עם יחידות מתפוררות בתוך זמן קצר. על גבי המשטחים הישרים הנובעים מעצם הצורניות של המבנה נקדחו מראש כאלף חורים. רובם ישמשו בעתיד לשתילת אלמוגים, בתקווה שאלו שיוותרו חשופים ישמשו כגומחות נוספות עבור אוכלוסיית השונית.
 
רגע שזכור לי מתקופת הבנייה היה בהודעה של קובי מחברת OBS שיש להם "תקלה קטנה" ביציקות והיחידות לא יצאו לפי התכנון המקורי. מתברר כי ה"תקלה" קשורה לגימור של המבנים כאשר הגעתי לאתר הבנייה עמדו מולי יחידות שהיו "כמעט" התגשמות כל חלומותינו – גושי בטון מאסיביים וכבדים עם פני שטח מורכבים מאוד ומלאי חורים ותעלות, מצע מעולה להתיישבות של אלמוגים וחסרי חוליות נוספים.   מכיוון שעם יחידות אלו לא הייתה לנו כוונה לבנות תחנות תת-ימיות לשיגור טילים, או חניית צוללות רב תכליתית, אלא דווקא שונית מלאכותית מצאנו את אלו מתאימות לניסוי שלנו אף יותר ממה שציפינו.
 
עם סיום הבנייה ועבודות הקידוח, נסגרו הפתחים הגדולים של היחידות ע"י סורגי מתכת שמעבר לצורך הבטיחותי שבסגירה, יהוו באופן די ודאי מצע נוסף להתיישבות עבור שוכני השונית.
 אמנם השקעת המשאבים בפרויקט שונית תמר אינה זולה, אך באופן יחסי ההשקעה היתה משתלמת ושווה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הביצוע. 
 שלב ההקמה לא היה פשוט, כמו בניית ארמון בחול, אך עם זאת אפשר לומר כי בנייה של שונית מלאכותית מתוכננת בפתחה של המאה ה-21 היא כבר לא מבצע אופרטיבי על סף הבלתי אפשרי. 
ההובלה לאילת נערכה על גבי משאית יחידה והיחידות נטבלו במי הים האדום מייד עם הגעתן לאילת. מכאן עבר מהלך ההקמה לידיו של גיא איילון וצוות הפקחים של רשות שמורות הטבע באילת.
 
צוות ההקמה כלל סירה אחת שעליה צוות על מימי קטן. גיא ואבי כצוות תת-ימי, שתוגברו ע"י עומר פולק שהשונית היא נושא הדוקטורט שלו ואני. צירפנו לצוות שלנו כמה מצנחי הרמה, רצועות ומיכלי אוויר ויצאנו לדרך. ההקמה ערכה מספר ימים וכללה רגעים מורכבים ומסובכים מאוד שנפתרו לבסוף הודות ליצירתיות של גיא. התהליך כלל עזרה של אנשים וגופים רבים ולהם התודה. יזכרו לטוב התחנה למניעת זיהום ים, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים, מועדון צלילה דיפ, ואחרים. לבסוף עמדה השונית החדשה במקומה המיועד, בהמשך לקו הגדר הצפונית של שמורת חוף אלמוג.
 


פתוחה לציבור הרחב,  ממוקמת שונית תמר באחת מנקודות הצלילה העמוסות ביותר לאורך חופי אילת. למרות הביקוש הגבוה ואולי דווקא בגללו, יש לזכור כי מדובר בניסוי מדעי מוגדר. הניסוי נערך במטרה לבחון לא רק את היכולת של המבנה  הייחודי לשמש כמצע לחברת השונית אלא גם לבדוק התפתחות שכזו דווקא בנקודת מגע אינטנסיבית עם אותם גורמים אנתרופוגניים. במקביל ישולבו סטודנטים מהתוכנית ללימודי תואר ראשון בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית של אוניברסיטת בן גוריון –קמפוס אילת במחקר, מתוך מטרה להכשיר דור חדש של מקצוענים גם בתחום זה. על אף תנאי הפתיחה שאינם לטובת השונית. התקווה היא שתהיה התפתחות חיובית על גבי שונית תמר. הצלחה שכזו טומנת בחובה "תיבת אוצר" של אפשרויות חדשות בתחום השוניות המלאכותיות. נוכל להבין טוב יותר כיצד עלינו לתכנן ולבנות שוניות, להשפיע על הרגלי צלילה ותרבות הצלילה באופן שרק יתרום לסביבה, להוכיח כי עדיין יש עתיד לשונית האילתית – מה שעשוי להוביל להשקעה נרחבת יותר בעולם המים העדין והצבעוני שלנו ומי יודע, אולי בעתיד עוד יהפוך מפרץ אילת, משני צידי הגבול, לאתר בעל שם עולמי בכל הנוגע לאתרי צלילה. טבעיים ומלאכותיים כאחד. בינתיים, הניסוי רק החל.
 
 I: היכן ניתן לקבל מידע נוסף?
 
דר' נדב ששר
באמצעות: התוכנית ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית
אוניברסיטת -בן גוריון, קמפוס אילת
ת.ד. 653 באר שבע, 84105,
טל. 08-6304531, פקס 08-6304538
דף מידע על שונית תמר:www.TheDiver.co.il/tamar
קשר לעמותת שונית: tamarinfo@TheDiver.co.il
 

 
המטרה: להפחית את לחץ הצלילה מהשונית הטבעית שבשמורה
עיקרי הניסוי
 
עומר פולק
 
הניסוי בא לבדוק מדדים ביולוגיים כמו אטרקטיביות לדגים ואלמוגים וכן אטרקטיביות לצוללים.  המבנה נבחר בקפידה ומשלב בתוכו את כל הידוע מהספרות המדעית לגבי שוניות מלאכותיות הכוללים מורכבות מבנית, חומר וגודל.
 
בטרם ההכנסה למים נערכו במקום ההנחה סקרים ביולוגיים ופיסיקליים וכימות דגים בבלטים הסמוכים לאתר ההצבה. הסתבר שאתר ההצבה, למרות היותו סמוך לשונית טבעית מתנהג כים פתוח. בנוסף למדדים אלו נערכו סקרים לגבי אופי הצלילה של צוללים באתר. נמצא כי הצוללים בצלילות מודרכות ופרטיות חודרים עמוק אל תוך השמורה, בעוד שצלילות הכירות וקורסים נמצאים על קו התפר שבין השמורה ומצפון לה ולכן הם הצוללים הרלוונטים להם מיועדת השונית. (צלילות היכרות נמצאו בשטח השמורה בכ- 37% מזמן הצלילה וקורסים שהו כ- 20% מזמנם בשמורה). אנו מצפים כי מספרים אלו ירדו משמעותית עקב הכנסת השונית ושתילת האלמוגים עליה.
בשנה האחרונה מגודלים על מתקנים צפים ומקובעי קרקע מול המעבדה הימית מאות אלמוגים ממינים שונים שנאספו ממתקנים מלאכותיים שהוצאו מהים ועברו הרבעה. אלמוגים אלו מיועדים להישתל על שונית תמר לקראת הסתיו, לשם כך הוכנו מראש חורים המיועדים לשתילה של האלמוגים. אופן שתילת האלמוגים עדיין אינו מוגדר סופית ויהיה אחד מהמדדים שנבדוק על השונית. הבדיקה תכלול בחינת צפיפויות שתילה, גיוון במספר מינים, השפעה של אופן השתילה על גיוס של דגים ושל אלמוגים חדשים. כמו כן ייבדק הערך הכלכלי של השונית ושל אלמוגים לצורכי תעשיית הצלילה המקומית והעולמית. אחת המטרות בניסוי חדשני זה תהיה מציאת קווים מנחים לשימוש בשוניות מלאכותיות הכוללות עמם שתילת אלמוגים. לקחים שיופקו מניסוי זה צפויים להיות מיושמים בשוניות נוספות המיועדות לקום במפרץ אילת
מסיום הרכבת המבנה (אפריל 2007) חל גיוס משמעותי של דגים לשונית. קצב הגיוס הוא גדול ונכון לכתיבת שורות אלו נמצאו כ-15 מינים של דגים על השונית שמהווים כ- 37% מהמינים שנספרו בבלטי השוניות הסמוכות. מספר זה צפוי לעלות במהירות בחודשים הקרובים ולהתייצב על מספר מינים דומה, אם לא גבוה יותר, מהבלטים סביב.

 

 לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן