...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

שותפים לציד

מחקר חדש-ישן (נכון, הישראלים היו שם קודם) מטיל אור על שיתוף פעולה, כמעט בלתי אפשרי בעליל, בין מורנה ודג לוקוס

 

 

מאת : נדב לוי
צילומים : ענבל וארנון אייל

האמנם דגים משני מינים שונים יכולים לשתף פעולה בינהם? התשובה, כנראה, חיובית. בהחלט כן. באחרונה צולמו מורנה ניבן יאווה (מהמורניים) ודג לוקוס (מהדקריים) בכמה אפיזודות שונות כשהם צדים במשותף את טרפם. זוהי העדות המתועדת הראשונה של שני מיני דגים שונים בתכלית אלה מאלה, הצדים קואופרטיבית את טרפם. כפי שהאדם מביא את כלבו לשתף עמו פעולה בקטל שועלים, או להבאת ברווז שצד בהצלחה, כך נדמה עתה כי דגי הדקר מצליחים לשדל את דגי המורנה (moray eels) לצוד עמם יחד.

דגי הדקר, הם דגים גדולים, נפוחים משהו ומְגֻשָּׁמים. הם צדים את טרפם בשעות היום בים הפתוח לא הרחק משוניות האלמוגים, בקרבתן ובסביבתן. דגי המורנה (Moray eel) הנמנים עם משפחת המורניים (Muraenidae) משתייכים לאחת ממשפחות הצלופחים הנפוצות והשכיחות ביותר בימים. בבתי גידולן הן לפעמים מוכרות כ"נחשים ימיים", המבליטים את צבעי האזהרה המאיימים שלהם. המורנות הן דגים ליליים חלקלקים, זריזים וחמקנים, המתפתלים בקלות על פני הקרקע.

המחקר הראשון על התנהגות שיתוף הפעולה הזה בין שני דגי הגרם פורסם לראשונה בכתב העת המדעי האלקטרוני והיוקרתי PLoS Biology, בראשות החוקר הימי והיבשתי והמומחה לאקולוגיה של ההתנהגות, פרופ' רדואן בשארי (Redouan Bshary), מאוניברסיטת נויישטל (Neuchtel) ועמיתיו, שתיארו את שיתוף הפעולה בין דג מורנה ששמו (בתרגום חופשי) ניבן יאווה (Gymnothorax javanicus) לבין אחד מדגי הלוקוס (Plectropomus pessuliferus), ממשפחת הדקריים.

את המחקר המצולם הוביל הביולוג הימי המוכר הנס פריקה, שעבד הרבה באילת בצמוד לפרופ' לב פישלזון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א ואחרים. כפי שמספר פרופ' פישלזון, היו אלה ד"ר מוקי שפיגל וד"ר אריק דיאמנט, שגילו את שיתוף הפעולה בין שני הדגים כבר לפני 40 שנה (ואף פרסמו עובדה זו בעבר). לזכותם של שלושת החוקרים שפרסמו את התגלית שוב, ייאמר שהם הזכירו את שני הישראלים ברשימת הספרות של מאמרם.

בסיבוב הנוכחי, החליטו החוקרים הימיים לבחון את הנושא באופן מעמיק יותר. כזירת המחקר נבחר ים-סוף, הוא הים האדום. התצפיות איששו את התיאוריה כי אכן דגי המורנה הצלופחיים מגיבים להתנהגות דגי הלוקוס, ששבים להציג את התנהגותם המסוגננת במעין ריקוד מאיים, המתבצע ביתר אטיות מסביב לנקיקי השונית, שם מסתתרים הדגים שחמקו מהם. המורנה שחודרת פנימה במגמה ללוכדם-לצודם, מניסה מהשונית דגים חמקמקים אחרים הנופלים בלועם של דגי הדקר האורבים להם לא הרחק מהשונית.

בממוצע, החוקרים הֶעֱרִיכו  כי כאשר שני מיני הדגים שיתפו ביניהם פעולה, הצלחת הדיג שלהם היתה פי חמש מוצלחת יותר מאשר כאשר כל אחד מהם היה פועל לבדו. האבולוציה של שיתוף הפעולה הזה בין יונקים שונים נמנע ברוב המקרים מאחר וקיימת ביניהם תחרות על הנטרפים. ואולם, באופן מַכְרִיעַ, כמנהגם של מרבית, אם לא כל הדגים, גם שני מיני דגים אלה, נוהגים לבלוע את טרפם במלואו, כך שייתכן ובאופן זה הם נמנעים ממאבק על הנטרפים, מציעים החוקרים, שכנראה שבויים עדיין בחשיבה אתולוגית קלאסית. לעניות דעתו של הכותב, מן הראוי היה להזכיר לכל הפחות את האפשרות שגם דגי-גרם, שאליהם משתייכים שני המינים ניחנים הלכה למעשה במודעות למעשיהם, ואין להוציא מכלל אפשרות את הקשר הזה להתפתחות יחסי הגומלין שהתפתחו ביניהם. מחקרים רבים כבר הראו כי דגים ניחנים בפחד, וביכולות מתוחכמות יותר שחורגות מיחסי טורף-נטרף קונוונציונאליים.

מהמחקר הנוכחי עולה בבירור כי שני הדגים האלה משלימים זה את זה. המורנה נכנסת בסדקים שבשונית האלמוגים, בעוד שהלוקוס דג את טרפו במים הפתוחים מסביב לשונית. הדגים המהווים את טרפם נסים על נפשם מפני הלוקוס ומשתדלים להסתתר בתוככי הסדקים שבשונית, אך בעיקר מפני תאוותנותה של המורנה, הם שבים ונמלטים לים הפתוח. בקומביציה מתאימה של שיתוף-פעולה בין שני הדגים הטורפים, פוחת הסיכוי של הנטרפים להינצל מהם.

הפרסום החדש מציע להתבונן במתרחש באמצעות קטעי וידיאו קצרים. בעיקר מרשים להתבונן בניבן יאווה שוחה בצדו של הלוקוס, כאילו הם שני ידידים משכבר הימים בעת שהם שוחים-משוטטים, או מטיילים, על מצע חולי בקרבת השונית. כן מציע הפרסום החדש לכמת את התצפיות כדי להבהיר בצורה טובה יותר את המתרחש, ומאחר וקשה מאוד להנציח רגעים כאלה בזמן אמת בים. החוקרים הצליחו הפעם להציג לראווה את שני הדגים הטורפים מחפשים זה את זה במטרה לשתף פעולה.

החוקרים אף גילו שדגי הלוקוס ניסו במודע לסקרן את המורנה באמצעות הקשת ראשו-חרטומו של הלוקוס בקרבת ראשה של המורנה, כדי לעודד אותה לצאת למרדף, לצאת מחרכי המנוחה היומית שלה, ולהצטרף לדג הלוקוס בשעת פעילותו היומית בעוד שמורנה נוהגת לרוב לצאת למרדפיה בלילה. יתרה מזאת, מהתצפיות ניתן היה לראות בבירור כי הוא נהג לעודד את המורנה להצטרף אליו לעתים מזומנות יותר כאשר הלוקוס היה רעב יותר.

מה שבמיוחד מרשים בתגלית הוא ששני הצדדים, ניבן יאווה מצד אחד, ודג הלוקוס מצד שני, יודעים היטב מה עליהם לעשות, וכיצד שיתוף הפעולה יועיל לשני הצדדים. החוקרים אף העלו השערה כי זה משום שאף אנחנו בעצמנו נוטים לפתח דרישות קוגניטיביות  לעצמנו ולטובת התנהגויותינו אנו, מאמינים כי בהעדר אותן יכולות קוגניטיביות, לא היינו יכולים לבצע את המטלות שאנו רוצים לממש. זה אפוא אפשרי, בכל מקרה, שהערכנו את את רמת האינטליגנציה שלנו בני האדם, בהתבסס על יכולותינו האבולוציוניות יתר על המידה, כחלק מטיפוסי התנהגותנו המורכבת, וכי כל אלה מאפיינים גם בעלי-חיים שנפח מוחם גדול, כמו גם אפילו של שני מיני דגי הגרם האלה,  שאיש אינו יכול לומר עליהם כי נפח מוחם דווקא הוא שיכול להסביר את יכולתם לשתף פעולה.

יתר על כן, בשנים האחרונות גדלה בקצב מהיר ביותר נכונותו של האדם להגדיל את רשימת מגוון בעלי החיים הניחנים באינטליגנציה, ולהעמידם על שלבי-סולם גבוהים יותר מבחינה אבולוציונית בהשוואה לעבר הקרוב. אולם, ייתכן והקביעה היכן לדרג כל אחד ואחת מהחולייתנים וחסרי החוליות על הסולם, היתה כל השנים מוטעית בעליל. אין עוד ספק כי הדרכים הטובות ביותר לקבוע את "התקדמותם" של בעלי-חיים היא לנצל את תגליותינו האבולוציוניות והאקולוגיות אודות אורחות-חייהם של אורגניזמים בטבע. כאשר מדובר בצורכי ההישרדות שלהם, ייתכן שהצרכים האלה הם שהכתיבו לבעלי החים דוגמת שני מיני הדגים המתוארים, את ההתפתחות המתחיייבת משניהם להגברת שיתוף הפעולה ביניהם, כך שאולי זו התפתחות חדשה, בת עשרות שנים בלבד, שקשורה להידלדלות הדגה בשוניות או להשתנות מגוון המינים בשוניות ים-סוף בשנים האחרונות.


לקריאה ולצפייה נוספת:

Anon. 2006. Fishy cooperation. [e-mail from M. Bekoff]. (December 07).
 HYPERLINK "http://www.eurekalert.org/pub_releases/2006-12/plos-fc120406.php" \t "_blank" http://www.eurekalert.org/pub_releases/2006-12/plos-fc120406.php
Bshary R & Grutter AS. 2006. Image scoring and cooperation in a cleaning mutualism.  Nature 441 (7096), 975-978.  HYPERLINK "http://www2.unine.ch/webdav/site/ethol/shared/documents/bsgr-nature06.pdf" \o "" \t "" pdf HYPERLINK "http://www2.unine.ch/webdav/site/ethol/shared/documents/bsgr-nature06.pdf
Bshary R, Hohner A, Ait-el-Djoudi K, Fricke H. 2006. Interspecific communicative and coordinated hunting between groupers and giant moray eels in the Red Sea.  PLoS Biol 4(12): e431.
[DOI: 10.1371/journal.pbio.0040431].
Related video for press use:
 HYPERLINK "http://www.plos.org/press/plbi-04-12-bshary.wmv" \t "_blank" http://www.plos.org/press/plbi-04-12-bshary.wmv
redouan bshary 
 HYPERLINK "http://www2.unine.ch/ethol/page5736.html" http://www2.unine.ch/ethol/page5736.html
Bshary R, Wickler W & H. Fricke. 2002. Fisch cognition: a primate's eye view
Animal Cognition 5: 1-13  HYPERLINK "http://www2.unine.ch/webdav/site/ethol/shared/documents/bswfr02.pdf" \o "" \t "" pdf
MacKenzie, Debora. 2006. Eels and groupers hunt better together. NewScientist.com news service. [17:57 05 December 2006].
http://www.newscientist.com/article/dn10730-eels-and-groupers-hunt-better-together.html

לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן