...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

קורבנות הדאווין

תאונת הצלילה שאירעה לא מכבר באתר ה"בלו הול", בה נהרג צולל ישראלי, העלתה אצל יוני אלון, את זכרה של תאונה נוראה אחרת שקרתה באותו מקום לפני כחצי שנה. תסמונת "לי זה לא יקרה" הופגנה גם שם
 
יוני אלון
 
התחקיר לגיליון זה עסק בנושא "רענון הצלילה", אבל המציאות התגלתה כחזקה יותר מכל תוכנית של עורכי עיתונים.תאונת הצלילה בדהב שבסיני, אשר אירעה ביום חמישי, 15באפריל 1999, שבמהלכה נהרג הצולל רונן למפל ז"ל והוא בן 23 בלבד, שינתה את הכל. הפעם, אם כך, נדון בתאונות הנוגעות לצלילה מחוץ לגבולות הסמכתו של הצולל/ת.
לפני קצת למעלה מחצי שנה נהרג צולל אחר באתר ה"חור הכחול". להלן מהלך התרחשות הדברים כפי שהוא עלה מתחקיר תאונת הצלילה (יש לזכור כי מהלך הדברים הוא אמיתי ואותנטי, למעט שינוי הפרטים היכולים לזהות ולחשוף את זהותם של הצוללים האחרים שהיו מעורבים באירוע זה וזאת מטעמי צנעת הפרט):
קבוצת הצוללים המדוברת כללה ארבעה צוללים, כולם בשנות עשרים המוקדמות לחייהם אשר ביצעו קורס צלילה באמצע שנת 1997. הקבוצה הכירה במהלך עבודה משותפת לסימון שבילים במסגרת החברה להגנת הטבע והיא כללה את אבי, איציק , משה ודרור ז"ל.
הקבוצה חצתה את הגבול שבין ישראל למצרים אור ליום שישי בשעה 02:00 לפנות בוקר והגיעה למוטל/אכסניה בדהב בשעה 04:00 לפנות בוקר. ביום שישי ביצעה Check-In והלכה לישון עד השעה 10:00.
למחרת בבוקר כשהתעוררו הצוללים הם נחלקו לשתי קבוצות. זוג א': אבי ואיציק. זוג ב': משה ודרור ז"ל. זה המקום לציין כי מאז הקורס ועד ליום שקדם ליום התאונה דרור כלל לא צלל. משה צלל שתי צלילות לעומק 30 מטר, בסמוך למועד סיום הקורס וחמש צלילות מודרכות במסגרת הפלגה במהלך יוני 98'. עוד פרט מעניין המעיד על גישתם הרשלנית של הצוללים היא העובדה כי הכיסוי הביטוחי של משה פג ביוני 1998. להסרת הספק יובהר ויודגש כי בימי הצלילה האמורים צלל משה בידיעה ברורה שהוא מבצע את ימי הצלילה ללא כיסוי ביטוחי ולהשלמת התמונה נציין כי למשה ולדרור ז"ל לא היתה התנסות קודמת בצלילה ביחד.
את כל ימי הצלילה תכננו לבצע כך שזוג א' יצלול ראשון, בעוד שזוג ב' ימתין על החוף ומיד עם חזרתו של זוג א' לחוף יילקחו מכלי הצלילה לדחיסה במועדון הקרוב ובגמר הדחיסה יקח זוג ב' את ציוד הצלילה מזוג א', ירכיב אותו ויצלול.
באותו יום צלל הקבוצה באתר הקניון לעומק של 45 מטר, מבלי שבוצע תכנון צלילה
ומבלי שנמדדו זמני התחתית לכל צלילה. משנשאלו לאחר מעשה לסיבה שבגינה צללו מבלי לבצע תכנון צלילה כפי שלמדו, ענה אבי כי "העומק אליו צללו ( 45 מטר) חורג מגבולות הטבלאות, ולכן לא יכלו לבצע תכנון צלילה".
לאחר הפסקה קצרה שבמהלכה שתו הצוללים שתיה קלה מוגזת, בפחיות בלבד, צללה החבורה לעומק של כ30- מטר, שוב ללא ביצוע תכנון צלילה ומבלי למדוד זמן תחתית.
בסיום הצלילה ולאחר מנוחה חזרו הצוללים לאכסניה בשעה 19:30 לערך ויותר מאוחר הלכו לאכול ארוחת ערב במסעדה מקומית. לאחריה, בערך בשעה 00:22, הם הלכו לישון.
בשעה לא ידועה במהלך הלילה , התלונן דרור על כאב ראש. הוא יצא אל מחוץ לחדר וחזר אחרי זמן מה עם קופסא המכילה שמונה כדורי אקמול שאותם רכש/קיבל, ממקומיים.
דרור לא היה ידוע כמי שסבל מכאבי ראש ובתחקיר נמצאה קופסת כדורי האקמול בתיקו האישי. בקופסא היה מקום לשמונה כדורים, כאשר בפועל נמצאו בה שישה כדורים בלבד. חברי הקבוצה העידו שדרור נטל לפחות כדור אחד.
בשבת, 23 באוגוסט 1998, קמה הקבוצה בשעה 07:00 והלכה לצלול באתר ה"בלו-הול". תוך כדי ההכנות לצלילה אכלו דרור ומשה ארוחת בוקר שכללה לחם עם שוקולד, אותם קנו במכולת הסמוכה למקום הלינה.
הצוללים נכנסו למים באתר ה"בלו הול" בשעה 10:00, עם מיכלים בנפח של 12 ליטר שבהם נדחס אויר בלחץ של 200 אטמ'. מסלול הצלילה המתוכנן היה העמקה אנכית וצלילה דרך הניקבה אל הים הפתוח.
איציק "שנירקל" מעל דרור ומשה וסימן להם את הכיוון המשוער של פתח ניקבת היציאה לים הפתוח. דרור ומשה ביצעו העמקה אנכית לאורך קיר האלמוגים, עד לעומק של 57 מטר לאחר זיהוי המעבר צללו משה ודרור לאורכו, בחלקו העליון ובצמוד לתקרה.
במהלך המעבר נשרט משה בראשו כתוצאה מפגיעה בתקרה. ביציאה מהניקבה לחצו דרור ומשה ידיים כסיפוק על שהצליחו לבצע את המעבר. לאחר לחיצת הידיים החלו בני הזוג לבצע עליה אנכית, כאשר משה מוביל את העלייה.
מיד בסמוך לתחילת העליה הבחין משה בסימן מצוקה של דרור, אשר סימן לו על היעדר אויר לנשימה. משה התקרב לדרור במהירות והגיש לו את ה"אוקטופוס" שלו.
דרור קיבל את ה"אוקטופוס" של משה, אך פלט אותו. משה הגיש לדרור את הווסת הראשי, אך דרור פלט גם אותו.
בשלב זה, משה ניפח את מאזן הציפה של דרור והחל להעלות אותו במהירות אל פני המים. לא ידוע מהו העומק ממנו החלה עליית ההנצלה, אך בכל מהלך העליה היה דרור ללא וסת בפיו (לפחות ארבע דקות).
בסמוך להגעתם לפני המים הבחין בהם זוג צוללים ישראלי נוסף ששהה במים ואשר ניגש לסייע בהנצלה. צולל אחד גרר את דרור אל החוף וצולל אחר גרר את משה, שהיה מותש, אל החוף.
מיד בעת ההגעה לחוף החלו לבצע פעולות החייאה בדרור, אשר הועבר תוך נסיונות ההחייאה למרפאה בדהב ומשם לבית החולים בשארם-אל-שייך, שם נקבע מותו.
 
ליקויים:
חשוב לציין ולהדגיש כי הליקויים לא נערכו לפי סדר חשיבותם, חומרתם והשפעתם על התאונה וכי כל אחד מהם בנפרד, ובוודאי שבמצטבר, יכלו להוביל את מהלך העניינים כפי שאכן קרה.
ליקוי מס' 1: את צלילתה ביצעה קבוצת הצוללים לעומק החורג, על פניו:
א. מתחומי הצלילה הספורטיבית.
ב. מתחומי ה- N.D.L.
ג. מתחום הסמכתם
ליקוי מס' 2: יום הצלילות הראשון התקיים לאחר נסיעה ארוכה ומתישה של למעלה מ500- ק"מ, ללא מנוחה נאותה, ללא תזונה נאותה וללא שתייה מספקת.
ליקוי מס' 3: בהפסקה שבין הצלילות, ביום הראשון, נמצאו חברי הקבוצה בחום ולא הקפידו על תזונה ועל שתייה נאותים.
ליקוי מס' 4: לכל חברי הקבוצה יחדיו נסיון מצטבר של עד עשר צלילות לכל היותר, מהן שבע של משה.
ליקוי מס' 5: את הצלילות ביצע דרור תוך חריגה מחובת קיום צלילות רענון,למרות פרק הזמן שעבר (שנה) מיום הסמכתו כצולל.
ליקוי מס' 6: הצלילות בוצעו כאשר למשה אין ביטוח צלילה בתוקף, כמתחייב.
ליקוי מס' 7: לא בוצע תכנון צלילה לאף אחת מהצלילות.
ליקוי מס' 8 : לא בוצע תכנון זמן אויר, לאף אחת מהצלילות.
ליקוי מס' 9: לא נלקח זמן תחתית בצלילות.
ליקוי מס'10 : דרור נטל כדורים נגד כאבי ראש מבלי שהוא מודע להשפעתם עליו ועל פקטור הסיכון שהם מוסיפים לו בצלילה.
ליקוי מס' 11: דרור החליט לצלול למחרת היום תוך התעלמות מכאבי הראש מהגורמים לכאבי הראש ו/או מהשפעתם של כדורי האקמול אותם נטל מבלי שנועץ עם רופא/מדריך צלילה, או כל גורם בעל ידע אחר.
ליקוי מס' 12: הצלילה לחור הכחול בוצעה בתערובת אויר ובציוד צלילה שאינו מתאים לצלילה מעבר לעומק של 42 מטר.
ליקוי מס' 13: הצלילות כולן התקיימו תוך התעלמות מוחלטת מהשפעות אפשריות של שיכרון המעמקים (Nitrogen Narcosis).
ליקוי מס' 14: לא בוצע "תדריך לפני צלילה" בין בני הזוג ולא בוצע ביניהם תאום מחייב של "מקרים והתגובות".
ליקוי מס' 15: חשוב לאכול לפני צלילה, אך אסור בתכלית האיסור לאכול בסמוך ובצמוד אליה, כפי שעשו הצוללים.
 
על הצלילה:
צלילה לעומק העולה על 30 מטר חושפת את הצולל/ת להשפעה של שיכרון מעמקים (Nitrogen Narcosis). צלילה לעומק העולה על 40 מטר חושפת אותו/ה להשפעה מסוכנת של שיכרון זה והופכת למסוכנת יותר ככל שהעומק עולה. עוצמת השיכרון היא אינדיבידואלית ואף שונה אצל אותו צולל מיום אחד למשנהו, זאת מסיבות פיסיולוגיות, הנלמדות במסגרת קורסי הצלילה לרמות ההסמכה השונות.
בנוסף, הצלילה לעומק העולה על 30 מטר מזמנת לנו מגבלה ביכולת התגובה ובמידת האפקטיביות שלה גם בגלל גובה עמוד המים (שכן עליה מעומק של 60 מטר בקצב עליה של 10 מטר בדקה, תארך שש דקות!!!) וגם משום השפעת שיכרון המעמקים, אשר ללא ספק, משפיעה על כל צולל/ת בעומקים העולים על 30 מטר. בדרך כלל הצולל/ת אינו/ה מודע/ת לקיומה ואין ספק כי היא משפיעה לרעה על יכולתו/ה של הצולל/ת להגיב היטב למצבים לא צפויים פתאומיים ובכלל זה למצבי חירום.
 
על הצולל/ת
צלילה לאתרים מסוג זה של ה"חור הכחול" מבוצעת על ידי צולל/ת המונעים ב"מוטיבציה חיצונית", היינו ברצון למצוא חן בעיני מישהו, לעשות רושם, לשפר את תדמיתו/ה בעיני מישהו ו/או בעיני עצמו/ה.
 
אחרית דבר והערה אישית שלי
בצלילה מסוג זה אין שום גבורה, הוכחת יכולת אישית, או דבר דומה, אלא משחק בסוג של מה שמכונה במקומותינו "רולטה רוסית", וגם סוג של פחדנות ושל היגררות.
פרסום ניתוחי אירוע ותחקירים לאתר ה"חור הכחול", לא היה לי נוח מעולם, משום שברור לי שצולל/ת רציני/ת ונבון/ה לא יצלול במתאר צלילה שכזה. ואילו הצולל/ת "המועד/ת" יכול/ה לשאוב ביטחון מקריאת תחקיר זה ולשגות ולחשוב שאם לא יחזרו על השגיאות והטעויות שעשו דרור ז"ל ושכמותו, לו/לה זה לא יקרה.
למעשה, הבחירה הנכונה צריכה להיות שלא לצלול לעומקים העולים על 30 מטר,
אלא בציוד ובתערובות אוויר המיועדים לצלילה לעומקים אלה וזאת מהטעמים שפורטו מעלה. חשוב לזכור: הים אינו בבחינת סביבתו הטבעית של האדם והרוצה לבקר בו חייב/ת לעשות זאת עם מידה של "יראת כבוד", שאם לא כן, השאלה שתעמוד לבחינה תהיה רק שאלת הזמן, דהיינו כמה זמן יעבור עד שצולל/ת זה ת/יהיה מעורב בתאונה...

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן