...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

צלילת-טק

הטבלה אמנם לא משקרת, אבל בעולם הצלילה הטכני אנחנו זקוקים לתוכנות מיוחדות כדי לתכנן את הצלילה. דני יונוסקו לוקח אתכם למסע בין האלוגריתמים

מאת דני יונסקו

זהו. סיימתם את מסע הקניות ויש לכם את כל הציוד הנדרש לצלילה טכנית, כולל חלקי חילוף ותוספות. עכשיו נותר רק לתכנן את הצלילה.
אמנם אנחנו בעידן המחשב, אבל עדיין אין כמו טבלאות הדקומפרסיה כדי להבטיח צלילה בטוחה. פרופיל צלילה המתוכנן על פי טבלה הוא מרובע באופיו, אינו מתיחס לשינויי עומקים תוך כדי הצלילה ולוקח את העומק המירבי בצלילה כעומק קבוע למשך כל הצלילה. כמובן שזהו פרופיל לא מציאותי, כיוון שהצלילה אינה מתבצעת בישיבה משעממת על הקרקעית. על-פי רוב, עומק הצלילה יהיה ברובו רדוד יותר מהתכנון ומכאן מקדם הבטיחות של הטבלאות.
לשימוש בטבלאות שני חסרונות עיקריים:
אי אפשר לתכנן צלילת מדרגות, שבה צוללים זמן מסוים בעומק אחד ולאחר מכן מבלים עוד פרק זמן בעומק רדוד יותר. (לדוגמה: 30 דקות בעומק 50 מטר ולאחר מכן עוד 20 דקות בעומק 35 מטר).
אין טבלאות יחודיות לתערובת טרימיקס, וצריך להשתמש במחשב. לגבי ניטרוקס - צלילה טכנית דורשת שימוש בתערובות שונות במהלך הצלילה. בצלילה טכנית רגילה, שבה נשתמש רק בתערובת דקומפרסיה, תכנון הצלילה על פי תערובת התחתית הוא מקדם ביטחון יעיל. אולם בצלילה עם יותר מתערובת אחת לא נוכל לקצר את חניות הדקומפרסיה, גם לא על פי תערובת אחת, כיוון שהטבלה לא יודעת להתייחס ליותר מגז אחד.
הטבלה הנפוצה בעולם, זו של הצי האמריקני, כמעט ואינה בשימוש בעולם הצלילה הטכנית. ANDI, TDI וארגונים אחרים משתמשים בטבלאות הדקומפרסיה של בוהלמן. מצד אחד המדובר בטבלאות שמרניות, אולם מצד שני הן מותאמות לצלילות באגמים במקומות גבוהים, מעל פני הים.
איך אפשר להתגבר על חסרונות הטבלה? את התשובה אפשר לחפש (ולמצוא) במחשב בבית, גם אם אינכם מומחים באלגוריתמיקת הדקומפרסיה ובבניית טבלאות.
בעולם הצלילה הטכנית הכירו בצורך לכלים מתקדמים בתכנון צלילה כבר בתחילת שנות ה-90. מאז ועד היום הופיעו ונעלמו תוכנות רבות ובהן Dr-X, תוכנת דוס פשוטה, בה השתמשו רבים משוברי שיאי העומק בצלילה.
חלק מארגוני הצלילה הטכנית מטיפים לשימוש בתוכנות שלהן כגון ה- ANDI Dive Planner, או ה- Deco Planner של GUE.
שתי התוכנות האלה יעילות, נוחות, ובטוחות ואפשר להשתמש בהן בלב שקט, אבל אנחנו נסקור בשורות הבאות, לפי סדר כרונולוגי, תוכנות אחרות, נגישות ושמישות יותר.
אביס, הגדולה והמוכרת בשוק, קיימת מאז 1993 ועל פי הנתונים שנמסרו ממבית התוכנה, לא ידוע על תאונת צלילה שנגרמה למשתמשים בה. המדובר בתוכנה בעלת ממשק גרפי מתקדם ביותר, המראה את מצב הרקמות בכל מהלך הצלילה. היא מאפשרת תכנון צלילה מתקדם לכל הרמות, החל מצלילות ניטרוקס פשוטות וכלה בצלילות במערכות סגורות. משתמשים בתוכנה גם בצלילות מסחריות להמשך דקומפרסיה בתא לחץ בסיום הצלילה (טכניקה נפוצה בצלילות מסחריות). בנוסף, המשתמש יכול לבחור בין מבחר אלגוריתמים שונים ובהם גרסאות משופרות של אלגוריתם בוהלמן ואלגוריתם ה- RGBM של ברוס ווינקי, שנחשב לאלגוריתם המתקדם ביותר.
תכנון הצלילה באביס פשוט ונעשה על-ידי הצבת הסמן על פרופיל הצלילה. התוכנה גם מחשבת את כמויות הגז הנדרשות, על פי צריכת אוויר אישית ועל פי שיטות שונות לחישוב רזרבות. כן מתחשבת התוכנה בתכונות הפיסיולוגיות של כל משתמש, ולוקחת בחשבון את גילו, כושרו הגופני, נסיונו בצלילה, סוג החליפה שבה הוא משתמש ועוד. כל הנתונים הללו מעובדים לתוצאה מסכמת, שבעזרתה התוכנה יכולה לחשב את מידת ההחמרה של החישוב.
זוהי תוכנה מצוינת הנותנת פתרון לכל מצב. שני חסרונותיה: המחיר (200 עד 500 דולר) וחופש הפעולה למשתמשים, שעלולים למזער את חניות הדקומפרסיה.
פרטים נוספים וגירסת הדגמה של התוכנה ניתן להוריד באתר: www.abysmal.com.
בשנת 1994 יצאה לאוויר המחשב תוכנה נוספת, זפלאן. יתרונה הגדול הוא בגודלה הקטן, שמאפשר שימוש בכל מקום שבו יש מחשב.
הזפלאן היא תוכנה עם אפשרויות בלתי נגמרות כמו האביס, אך היא מאוד נוחה ופשוטה ולא פחות חשוב - מופצת בחינם.
חסרונה העיקרי הינו השימוש בקבצי טקסט המכילים את המידע לצלילה, קובץ המחשב וקובץ תוצאות. תפעול כזה מסובך במקצת לצולל, שאינו מבין במחשבים. בעיה זו נפתרה לאחרונה עם יציאתה של גירסת חלונות לתוכנה, זפלאנר.
חסרונות נוספים בהשוואה לאביס: אין תערובת אידאלית, אין מספר אלגוריתמים ושאר מיני אפשרויות. עם זאת, כיוון שרוב הצוללים לא מבינים יותר ממחצית ההגדרות הניתנות לשינוי באביס, זה לא ממש משמעותי.
ניתן להוריד מ: http://www.coastnet.com/~powercheck/zplanner/index.html
תוכנה זהה לזפלאנר היא הויפלנר. תוכנה זו משתמשת באלגוריתם ה- VPM ולא באלגוריתם הרגיל של בוהלמן.
ניתן להוריד מ: http://www.coastnet.com/~powercheck/vplanner
ה- GAP (Gas Absorbtion Program) משלבת בין הפשטות של הזפלאנר לבין התצוגה המרשימה של אביס.
ה- GAP מציעה תכנון צלילה על בסיס גרף, כאשר נגיעה בסמן פותחת חלון עם מסך נתונים על אודות העומק שנבחר. החלון של GAP מציע התצוגה מיידית של שלוש אפשרויות לבחירת הגז האידאלי: ניטרוקס, טרימיקס או הליוקס (תערובת של הליום וחמצן בלבד).
גם ה- GAP עובדת על פי אלגוריתמים של בוהלמן, ZHL16B או ZHL16C לפי בחירת המשתמש.


תצוגת GAP - החלק העליון של המסך משמש לתכנון בדומה ל- ABYSS ואילו החלק התחתון
מציג את המצב ב16- הרקמות השונות בהן משתמשת התוכנה לצרכי חישוב


יתרונות: קלות תכנון הצלילה, מבחר אפשרויות גדול יותר מאשר בזפלאנר והמחיר - אפס שקלים.
חסרון: סרבול בבחירת גזים שאינם התערובת האידיאלית.
ניתן להוריד באתר:
http://www.gap-software.com/
יש עוד כמה תוכנות, אך בחרנו שלא להרחיב את הדיבור עליהן, כיוון שאין לנו הוכחות לאמינותן ובשל חוסר הנוחות לשימוש.
ועכשיו לדבר האמיתי: תכנון צלילה טכנית רבת שלבים בעזרת שלוש התוכנות.
הצלילה: 30 דקות בעומק 50 מטר ועוד 20 דקות בעומק 35 מטר. הצלילה תתבצע בתערובת אידאלית לפי לחץ חלקי של 1.45 אטמוספרות חמצן (על פי עומק מירבי). ותערובת של 50 אחוז חמצן לדקומפרסיה החל מעומק 20 מטר.
* החישוב באביס לא בוצע על פי אלגוריתם ה- RGBM החדש אלא על פי אלגוריתם בוהלמן המשופר של אביס. ה- RGBM היה נותן תוצאות הכוללות מראש חניות עמוקות בדומה ל- GAP.
אפשר גם להשתמש בצלילה טכנית במחשב, אבל זה גם יקר ולא ממש בטוח.
מחשב הצלילה חייב להיות כזה הניתן לכיול בתערובות ניטרוקס שונות. אבל התנאי הזה לבדו לא תמיד מספיק, כיוון שהמחשב מחזיר אותנו לזמני דקומפרסיה הקרובים לטבלאות, אך ללא מגבלות הבטיחות הנדרשות.
לכן אם כבר מחשב צלילה, אז רק אחד מתוך שתי קבוצות: מחשבי ניטרוקס עם אפשרות מעבר לתערובת אחת או יותר במהלך הצלילה, ומחשבי טרימיקס.
בקבוצה הראשונה נכללים הZEAGLE-STATUS II וה- NITEK 3. הראשון מאפשר מעבר בין שתי תערובות הן על ידי תכנון מוקדם על פי עומק וזמן והן על ידי מעבר ידני של הצולל. השני מאפשר מעבר בין שלוש תערובות בלחיצת כפתור.
בקבוצת הטרימיקס יש רק שניים: האביס EXPLORER וה- VR-3. אף על פי שהמחשב של אביס מציג מפרט נרחב יותר, דווקא ה- VR-3 קל יותר לשימוש והוכיח את עצמו כיעיל יותר.
צלילה טכנית על פי מחשב נראית קלה יותר, אך היא משאירה פתח לתקלות ובהן גמר אוויר והצמדות לגבולות דקומפרסיה. אנו ממליצים להמשיך להשתמש במחשב רק כמד עומק וזמן.
ואם בכל זאת אתם מתעקשים על צלילה טכנית עם מחשב, הנה כמה עצות:
כל צולל ישתמש בשני מחשבים נפרדים רצוי מדגמים שונים.
מומלץ להאריך את חניית הדקומפרסיה בלפחות חמש דקות לאחר שהמחשב האחרון סיים את חניותיו.
הערה חשובה לסיום: צלילה טכנית דורשת הכשרה, ידע ונסיון. שימוש בכל אחד מהכלים שהוזכרו בכתבה זו, ללא הכשרה נדרשת, מסוכן ביותר.

אלגוריתמי דקומפרסיה
ZHL-16 - Zurich Hospital Limits: זהו מודל ניו-הלדני, כלומר מודל העוסק במספר רקמות טיפוסיות בגוף וכמות החנקן הנאגרת בהן. המודל ההלדני המקורי דיבר על כך שמפל הלחצים המותר בין לחץ החנקן ברקמה לבין הסביבה החיצונית הינו 1:2. נתון זה הופרך ושונה מאוחר יותר ל-1:1.58. התפתחות משמעותית במודלים אלו חלה כאשר הוכנסו למודל ה- M.VALUES אלו הפרשי לחצים מקסימליים המשתנים מרקמה לרקמה וכן מעומק לעומק. ערכים אלו משתנים ממודל אחד למשנהו. שינוי זה וכמו כן כמות הרקמות המשמשת לכל מודל הן עיקר ההבדל בין אלגוריתם אחד לשני.
השינוי המשמעותי של בוהלמן היה עצם שינוי נקודת הראשית של ה- M.VALUES, מפני המים ל"חלל" ובכך איפשר המודל שלו חישובי דקומפרסיה לצלילות המתבצעות בגובה רב מעל פני הים.
VPM- Varying Permeability Model מודל זה הינו הראשון שהתייחס לא רק לכמות הגז המומסת ברקמות אלא גם לבועיות הנמצאות במצב חופשי בדם.
RGBM - Reduced Gradient Bubble Model זהו פיתוח של מודל ה- VPM המבוסס על ניסויי מעבדה העוסקים בגדילה והתפתחות של בועיות גז. מודל זה מטפל בבועות גז בעלות גודל משתנה במהלך הצלילה. בועות אלו קטנות מספיק כדי להישאר מומסות וחזקות מכדי לקרוס
נושא תורת הדקומפרסיה מורכב מכדי שיוסבר בכמה מילים ודורש ידע נרחב בתחומים רבים כגון כימיה ופיסיולוגיה.
לאלו מכם המעונינים להרחיב את ידיעותיהם הנושא, ניתן לקרוא את הפרק העוסק בנושא בספר: Physiolog? and Medicine of Diving / Benet & Elliot
או לקרוא את המאמר בנושא תורת הדקומפרסיה ב: http://www.abysmal.com/pages/articles/deco_model.html