...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

צלילה דיגיטלית

איזה פונקציות כדאי שיופיעו במחשב הצלילה שלכם ועל מה אפשר לוותר? למה כדאי להעדיף מחשבים משולבים ולמה לא מומלץ לקפוץ על החידוש האחרון בשוק? דני יונסקו צולל לעולם המחשבים

מאת דני יונסקו

בראשית ימי הצלילה, כשהענף היה בחיתוליו, מחשב צלילה נחשב לפריט בסרט מדע בדיוני. באותן שנים, הצוללים נאלצו לתכנן את הצלילות שלהם, תוך שהם מסתמכים באופן בלעדי על טבלאות דקומפרסיה, שעון ומד עומק.
בשנות ה-50, שעון המכיל בתוכו מד עומד, כמו ROXY ANKER (המאוחר יותר), נחשב לפריצת דרך, אף-על-פי שגילה חוסר אמינות בעומקים של יותר מ-80 מטר, טווח לגיטימי באותה תקופה של חוסר מודעות.
הרעיון למכשיר אשר ייתן מידע על אודות זמני דקומפרסיה עלה בתחילת שנות ה-50. כעשר שנים לאחר שז'אק קוסטו הביא לעולם את מכשיר הסקובה, הקים הצי האמריקני ועדה לשיפור ציוד הצלילה ושם עלה לראשונה הרעיון לייצר מכשיר חשמלי אשר ייתן מידע על זמני דקומפרסיה ואוויר.
בשנת 1955 הציגה חברת פוקסבורו ממסצ'וסטס  מכשיר בשם "FOXBORO DECOMPUTER MARK I". כמו רבים בצורתו, הוא היה מבוסס על מנגנונים פנאומטיים, של שלפוחית גז גמישה הנדחסת עם עליית לחץ במים. הגז נדחס מבעד לרקמה אחת או יותר בעלת חדירויות שונות. הרקמות הללו מדמות את רקמות הגוף השונות. הלחץ הזיז מחוג אשר נע בין "בטוח" לבין "סכנה". כפי הנראה המחשב הראה "סכנה" יותר מדי פעמים שלא לצורך, והוא מעולם לא אושר לשימוש.
התשובה האירופית לא איחרה לבוא, ובשנת 1959 הציג האיטלקי קרלו אלינרי את הגרסה שלו למחשב צלילה, ה- SOS DECOMPRESSION METER, אשר פעולתו דמתה למחשב האמריקני עם מספר הבדלים קטנים.
על אמינותו של המחשב מעיד שמו המאוחר יותר השגור בפי הצוללים "BEND-O-MATIC" וזה מלשון מחלת הדקומפרסיה הידועה גם כן בשם "THE BENDS".
משנת 1962 החל דסים (DCIEM) הקנדי, לייצר את מחשב הצלילה הפנאומטי המתקדם ביותר, בעל ארבע רקמות. לראשונה זמני המחצית של הרקמות נעו בין חמש ל-300 דקות. הדגם המתקדם ביותר בסדרה, ה- MARK VS, הגיע לאחוזי דקומפרסיה יוצאי דופן לאותה תקופה. מחשב זה ישב בצורה נוחה על גופו של הצולל הודות למידותיו הקומפקטיות יחסית לאותה תקופה: קוטרו היה 9 ס"מ וגובהו 18 ס"מ.
מ-1963 שוב עלו האמריקנים על המפה, הפעם עם מחשב ה- TRACOR של חברת TEXAS RESEARCH ASSOCIATION. מחשב זה כבר היה מבוסס על רכיבים חשמליים, ושורה של קבלים ונגדים דימו את זרימת החנקן ברקמות הגוף השונות. גם חברת ג'נרל אלקטריק המוכרת לנו יותר מתחום המוצרים הביתיים, שלחה את ידה בשוק מחשבי הצלילה ויצרה בשנת 1973 מחשב פנאוטמי אמין וקטן יחסית, DECOMPRESSION METER. לאחר שהוכיחה את יכולתה הפסיקה לפתח את המחשב.
עם הופעת הטרנזיסטורים בשנות ה-70, החלו להופיע במקביל למחשבים הפנאומטים גם מחשבים אלקטרוניים, אך אלו נתגלו כלא אמינים ומחירם היה מופרז.
באמצע שנות ה-70 הוציא דסים את המחשב היעיל הראשון, ה- XDC. אמנם הדגם הראשון פעל רק בתא לחץ וכשל במים, אך דגמים מאוחרים יותר התגברו על בעיה זו והמחשב היה בשימוש חצי הקנדי עד סוף שנות ה-80. מחשב זה הגיע לזמן פעולה רצוף של ארבע שעות שלמות, וזאת תוך כדי שימוש בארבע סוללות של תשעה וולט בלבד.
בשנת 1980 יצאה חברת סייברטק עם ה- CYBERDIVER, אשר היה המחשב הראשון שחובר גם למיכל האוויר. מחשב זה עבד במשך 12 שעות תוך כדי שימוש בסוללת אחת בלבד של תשעה וולט.
המחשבים הראשונים שחולו פריצת דרך משמעותית בעולם הצלילה הספורטיבית היו ה- ORCA EDGE וה- DECOBRAIN של חברת דייברטוניק. שניהם יצאו בשנת 1983. ה- DECOBRAIN התבסס על חמש טבלאות שונות, אשר באמצעות מעבר ביניהן הצליח לחשב פרופיל צלילה מדורג. בשנת 1985 עבר גם מחשב זה לעבוד על מודל חישובי במקום על טבלאות.
למרות הפריצה המשותפת, ידו של ה- EDGE היתה על העליונה. המחשב היה קטן, זול ומעל לכל, עם תצוגה גראפית.
מכאן והלאה התגלגלו העניינים מהר יותר. בשנת 1982, הוציאה חברת סונטו את המחשבים הראשונים בהם ניתן לדפדף בזיכרון ולראות את הצלילות שבוצעו.
גם חברת דקור המשיכה לפתח מחשבים, ובשנת 1988 יצא מחשב MICROBRAIN, אשר איפשר את אתחול המחשב בסוף הצלילה. פריצת דרך משמעותית נוספת היתה במחשב ה- DELPHI של חברת אורקה, אשר לראשונה איפשר להוריד נתונים אל מחשב ה- .PL
בשנת 1993, הוציאה חברת קוקראן את מחשב הנמסיס הראשון שהציע נתוני לחץ של המיכל על בסיס אלחוי. חידוש נוסף היה בהחדרת הנייטרוקס אל המחשבים על ידי חברת דייב ריט בדגם ה- BRIDGE.
התפתחויות נוספות מאז ועד היום היו בעיקר בענייני אלגוריתמיקה ונוחות המשתמש. יותר ויותר מחשבים עברו למודלים משופרים של אלגוריתם בוהלמן, וכיום ישנם מחשבים המשלבים מודלים חדשים אף יותר המתחשבים בגודל הבועות. בנוסף יש נטייה כיום, לאחר הפסקה של כמה שנים, לחזור ולאפשר צלילות עמוקות כצלילות דקומפרסיה.
תחום הצלילה הטכנית יצר גישה חדשה בעולם מחשבי הצלילה, וכיום ישנם לא מעט מחשבים המאפשרים מעבר בין תערובות נשימה שונות תוך כדי הצלילה. תוספת חשובה נוספת שקיימת כיום במרבית המחשבים הינה הסימולציה. זוהי פונקציה המאפשרת מבט עתידי אל הצלילה ומשמשת ככלי תכנון מצוין. הסימולטור במחשבים המתקדמים יותר יכול אף לאפשר לנו לראות חניות דקומפרסיה צפויות בצלילה טכנית ואפילו נתוני אוויר דרושים.
החידוש האחרון בעולם זה הינו מחשבים המאפשרים צלילה עם תערובות טרימקס שונות וכאלו שמתאימים גם למערכות סגורות ופתוחות.

מה כדאי לקנות?
כדי לרכוש מחשב יש צורך לבחון שני דברים:
1. התקציב העומד לרשותכם.
2. אופי הצלילות שאתם מבצעים או מתכננים לבצע בעתיד.
צוללים רבים פסלו בעבר מחשבים משולבים, בטענה שהצינור מסרבל. טענה מוזרה, היות ואין הוא שונה מצינור מד לחץ רגיל. כן הם קבלו על היעדר מידע זמין אם המחשב יוצא משימוש. לשתי טענות הללו נמצא כיום פתרון בצורת משדר אלחוט המספק את כל הנתונים בצורה אמינה, כאשר חסרונו היחיד הינו המחיר.
היתרון במחשב המספק מידע על כמות האוויר הינו בכך שהוא נותן את הזמן הקצר מבין שני הזמנים הקובעים זמן הצלילה ללא דקומפרסיה וזמן אוויר. בנוסף, יש כיום מחשבים הלוקחים בחשבון את קצב הנשימה ומתחשבים בו, תוך חישובי הדקוממפרסיה, כפונקציה למאמץ ולטעינת חנקן מוגברת.
דבר נוסף שיש לשקול בקניית מחשב הינו פונקצית הנייטרוקס. יש כיום היצע של מחשבי נייטרוקס במבחר וריאציות וביניהם גם כאלו המחוברים למיכל. כאשר רוכשים מחשב נייטרוקס, חשוב לבחון כמה דברים. ראשית כל עלינו לוודא שהמחשב יתריע כאשר מגיעים ללחץ חלקי של 1.6 אטמוספירה חמצן. אם ניתן לשנות את הגבול העליון ולהחמיר בו מה טוב. כן יש לוודא שהמחשב נותן מידע על הצטברות חמצן בגוף (שעון (CNS. מומלץ שמד זה יוצג בצורה גראפית ופחות בצורה של אחוזים.
מרבית הצוללים הטכניים והנייטרוקס בוודאי שמעו על מדד ה- OTU ועל כך שאין דרך להגיע לגבול העליון של מדד זה, לא בצלילה טכנית ובטוח לא בצלילה ספורטיבית. לכן אין צורך לחפש בנרות את המחשב שיציג גם נתון זה, למרות שכמה מחשבים מציעים זאת.
בדרך כלל מחשבי נייטרוקס יקרים יותר ועל כן עולה השאלה למה לרכוש דווקא מחשב כזה. יש לכך שתי תשובות: מחשב נייטרוקס תמיד יכול להיות מחשב אוויר, אך לא להפך. בנוסף, העולם מתקדם לעבר צלילת תערובות ועל כן חשוב לבצע את רכישת המחשב גם במחשבה לעתיד.
מעבר לדברים עקרוניים אלו ישנם מסר דברים נוספים שחשוב להקפיד עליהם:
1. תפעול נוח של פונקציות המחשב, החל ממעבר בין מצבים שונים וכלה בשינוי תערובת הנייטרוקס.
2. הפעלה אוטומטית של המחשב במים או לפחות מחשב שכאשר שכחנו להפעיל אותו, יפעל את עצמו בעומק מסוים.
3. כדאי שלמחשב תהיה תאורה ולא רק צג זוהר.
לכל המחשבים כיום יש יומן צלילות מובנה. רוב המחשבים הינם גם בעלי זיכרון היסטוריה לכל החיים. מומלץ מאוד לרכוש מחשב המאפשר לכם לדפדף ביומן הצלילות בצורה נוחה וברורה לפחות בין עשר הצלילות האחרונות. לאלו מכם המכורים לעניין השימור, ישנם מספיק מחשבים בשוק המאפשרים הורדת נתונים אל המחשב האישי שלכם. מבין אלו, מומלץ לחפש את המחשב בו ניתן לשנות את זמני דגימת הנתונים. ככל שהזמן בין דגימה לדגימה קצר יותר, הפרופיל הסופי המתקבל מדויק יותר, אך תופס יותר זיכרון, ולהפך. שינוי מרווח זה יאפשר לכם לקבל נתונים בדיוק שונה בהתאם לחשיבות הצלילה בעיניכם.
דברים נוספים כגון אלגוריתם, הדקומפרסיה, כמות ההחמרה בחישובים, סימולטור וכדומה, הינם דברים חשובים, אך לרוב המדובר רק בהעדפה אישית ולא בדברים עקרוניים.
לאלו מביניכם שמבצעים צלילת טכנית או שמתכננים צלילות כאלו בעתיד, כדאי לקנות מחשב עם כמה תערובות נייטרוקס ואלגוריתם המתחשב בבועות.
המלצה אחרונה לפני שתצאו מבעד לדלת לעבר החנות הקרובה: מדי פעם יוצאים לשוק מחשב חדשים. מומלץ לא לרוץ ולקנות אותם מיד אלא לתת להם לצבור קצת ניסיון, ולחפש חוות דעת שונות בעיתונות הצלילה המקומית והעולמית.

 

 

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן