...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

פנטזיות

לכולנו יש המון פנטזיות על טיולים במקומות רחוקים, על צלילות מיוחדות, על חוויות מדהימות ומפתיעות הקשורות בים ובמעמקיו. לקראת תחילתו של מילניום, יצא מגזין ים לנסות למצוא את האנשים שמימשו לפחות חלק מהפנטזיות שלהם ושל רוב הצוללים הממוצעים. ומה גילינו? קודם כל, שגם מי שכבר עשה כמעט הכול, לא מפסיק לפנטז ולשאוף לחויות חדשות. עוד גילינו (ואולי כאן האשם הוא בנו...) שמושא הפנטזיות הגדול ביותר לצולל הישראלי הוא האי קוקוס. והכי חשוב: לכל אלה שעדיין לא יצאו מגבולות ים סוף ושלא רואים את עצמם גם יוצאים משם בזמן הקרוב, יש לנו בשורות טובות -  הרבה מרואיינים, מעידים כי אין כמו ים סוף... מה תגידו על זה???

 

הילה יגאל

 

להקות של מנטות ובתולות ים - דורון זיו -  מנכ"ל PADI ישראל

מנכ"ל PADI ישראל עדיין לא הגיע לכל המקומות עליהם הוא חולם, אבל אפשר לומר שיומן הצלילות שלו לא היה מבייש אף אחד.

הייתי ראיתי צללתי: "פיליפינים, מלדיבים, תאילנד, ים סוף, ים תיכון, פלורידה קיז".

הצלילה של החיים: "הצלילה שלי היא צלילת בוקר באיים המלדיבים. נכנסנו למים חמים בלי חליפות, בשעות הבוקר המוקדמות ומיד כשנכנסנו זכינו לראות כמה כרישים לבני קצוות. התחלנו לעקוב אחריהם ופתאום הבחנו במנטה ענקית, בגודל של לפחות 4 מטרים. ניסינו להתקרב אליה והיא לא זזה. התקרבנו והתקרבנו ופתאום שמנו לב שיש שם ארבע מנטות ולא אחת. המנטות נתנו לנו להתקרב אליהן וככה נשארנו במשך חצי שעה בעומק של עשרה מטרים והתבוננו במנטות מקרוב. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי מנטות וזו היתה חוויה מיוחדת במינה שלא אשכח לעולם".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "שני האתרים הכי מדהימים שאני מכיר נמצאים בפיליפינים ובמלדיבים. מה שמדהים כל כך ומיוחד באיים הפיליפינים, הם האלמוגים הרכים, בכמויות פשוט בלתי מתקבלות על הדעת. מרבד של אלמוגים רכים בכל הצבעים, המינים והצורות והחיים שם שוקקים: לויתנים, כרישים בכמות אדירה. האזור הזה שם בכיס הקטן שלו את ים סוף. מצד שני, בשום מקום לא ראיתי פגיעה כל כך גדולה בטבע על ידי בני האדם. הדייגים שם דגים בעזרת פיצוץ של דינמיט ושימוש בציאניד, כך שההרס במקום גדול מאוד. אחת החוויות המיוחדות בצלילה באזור זה היא צלילה לספינות הטבועות. הרבה מספינות הצי היפני ממלחמת העולם השניה טבועות באזור הזה ואפשר לראות שם דברים מדהימים. בצלילה אחת, למשל, מצאו חברים שלי שני ארגזים גדולים של תחמושת שכללו רובים וחרבות סמוראים...

מה שמדהים באיים המלדיבים הוא כמות המנטות שפוגשים שם בצלילה אחת. הן פשוט נמצאות בכל מקום שמסתכלים. בכל צלילה 10 מנטות לפחות. ואם זה לא מספיק אפשר לפגוש גם להקות של כרישים וצבי ענק. אחד הדברים הכי כיפיים בצלילות באזור הם המים החמים. אפשר לצלול בלי חליפת צלילה".

פנטזיה: "אני צולל בתוך להקה של מאות מנטות, עובר אותן והן מפנות לי מקום. אני עובר ביניהן ופתאום מתגלות מאחוריהן עשרות בתולות ים שאומרות לי: נו, כמה זמן אפשר לחכות לך? טוב ועכשיו ברצינות: קוקוס"

 

צלילה בערב הסעודית - בסאם אגבריה, מדריך צלילה ובעלי מועדון "מטריף" -  ספארי צלילות בסיני

בסאם כמעט לא עזב את גבולות הים האדום ואין לו סיפורי צלילות מהצד השני של כדור הארץ, אבל את הים האדום הוא מכיר יותר מרובנו והסיפורים שלו מהאיזור מרתקים. מה שמפתיע הוא שאפילו עם הפנטזיות שלו הוא לא מרחיק ונשאר בגבולות ים סוף ובכל זאת הפנטזיה שלו היא אחת הפנטזיות הכי מפתיעות ששמענו...

הייתי ראיתי צללתי: "ים סוף, ים תיכון: ישראל קפריסין".

הצלילה של החיים: "צלילת BLUE בראס מוחמד בשעות הבוקר המוקדמות. באופן כללי, צלילת BLUE באזור זה היא דבר מדהים. זוהי צלילה בה אתה שוחה בתוך ים פתוח לחלוטין. אתה לא רואה שונית ולא רואה חוף, אלא רק להקות של דגי ים פתוח. הזרמים הרבים באזור גורמים להתפתחות היפה של האלמוגים ויש באזור דגים רבים השוחים בלהקות ענקיות... למשל, להקות דגי ג'ק פיש, אשר שוחות בצורה מעגלית, להקות טונות ענקיות, להקות ברקודות ועוד. מה שכל כך מיוחד בחוויה הזו היא שאתה באמת מרגיש שאתה נמצא בעולם אחר. אתה לא מרגיש אפוא זה למטה ואפוא זה למעלה. אין שונית. אין חוף. יש רק BLUE. הצלילות שאני אישית הכי אוהב הן צלילות השחר באזור הזה, כאשר יורדים למים לפני שהשמש זורחת ורואים איך הים מתעורר לחיים. זוהי שעה שיש בה הרבה פעילות. ישנם דגים שרק התעוררו משנת הלילה שלהם ויוצאים מהשונית כדי להתחיל ביום של פעילות וישנם כאלה אשר עבדו כל הלילה וחוזרים לשונית לנוח עד ללילה הבא. אתה צופה בפזיות אשר מתחילות לעלות אחת אחת -  הכול מאוד איטי. יחד עם זאת, אפשר גם להיתקל במרדפים ובחיפוש אחרי טרף. זוהי לדעתי השעה הכי מרתקת בעולם התת ימי".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "אתר הצלילה האידיאלי מבחינתי הוא: Small passage, המעבר הצר, אשר נמצא ב"שהאב מחמוד", צפונית מערבית לראס מוחמד. זהו אתר בו צריך לדעת בדיוק איך לצלול ובאילו שעות של היום כדי להנות באמת, מכיוון שהכיף בצלילה שם הוא לעשות צלילת Drift (צלילת זרם). אתה נכנס לתוך הכחול ונותן לעצמך להיסחף עם הזרם לתוך לגונה. המעבר מהים הפתוח ללגונה מתבצע דרך המעבר הצר, שהוא מקום מדהים ביופיו. האתר עשיר מאוד באלמוגים ממאות סוגים. יש שם גם אלמוגים רכים וגם אלמוגים קשיחים, כמו גם הרבה אלמוגי שולחן. לאזור מגיעים בכל יום המון סוגי חיים, ביניהם: כרישים, צבים, חתולי ים, דגי נפוליאון. אם תופסים את המקום בשעה הנכונה זוהי צלילה מדהימה ואם לא יודעים לצלול שם, זו יכולה להיות הצלילה הכי מחרידה שהיתה לכם".

פנטזיה: "הפנטזיה שלי היא על ריף של ים סוף הנמצא באזור סעודיה. שמעתי על המקום מכמה מדריכים מצרים בסיני, שצללו שם. מספרים שהמקום מאוד מיוחד והוא בתול לחלוטין, כמו שהיה ראס מוחמד לפני 30 שנה. נושא הצלילה בכל הצד הסעודי עדיין מאוד לא מפותח... בריף הזה צללו בקושי 15 אנשים. מדריכים שהיו שם מספרים שאין שם שום סימנים של אלמוגים שבורים, או פסולת, שצוללים ותיירים משאירים. המעגן עליו אני מפנטז נקרא בפי המקומיים מרסה (=מעגן) השטן. והשם ניתן לו בגלל הכרישים הרובצים שם על החול במים הרדודים, קרוב לחוף. הכרישים הנמצאים שם הם כרישים האופיניים לים סוף, כמו כריש פטיש וכריש ריף. מספרים על אנשים אשר ניסו לשחות שם ונטרפו על ידי כרישים. הצלילה עצמה מתבצעת מהחוף לתוך לגונה והיא דומה לצלילה בקניון של דהב. כשיוצאים מהלגונה נתקלים באזור מדהים של מערות. לי בתור ערבי ישראלי יש אפשרות להיכנס לסעודיה פעם או פעמיים בחיים, כדי לבצע עליה לרגל למכה ואני מקווה להצליח להגיע לאתר בשנה הבאה. כמובן שהתקווה הכי גדולה שלי היא שיהיה שלום בינינו לבין סעודיה ואז כולנו נוכל לנסוע לשם".

 
איי ביקיני -  יהיה פיצוץ! - אבי קלפפר -  מבעליה של ספינות צלילה, המופעלות במקומות שונים בעולם, כיום בעיקר באיי קוקוס

הייתי ראיתי צללתי: "ים סוף, ים תיכון, כמובן קאריביים, באהאמס, סקורו, פלאו" (מגרד בראשו, מנסה להיזכר בעוד מקומות אליהם הגיעה ספינתו), "מיקרונזיה, גלפגוס, קליפורניה, פולינזיה הצרפתית" (שוב מגרד בראשו, נזכר וממשיך) "צ'נל איילנד -  קליפורניה" (או. קי או. קי זה מספיק לי לכתבה אחת), "קוקוס, ניו גיניאה" (הוא ממשיך) "אה!! פיג'י, כמובן, וטונגה ו..."

הצלילה של החיים: "אני לא יכול להגיד דבר כזה. יש לי המון צלילות כאלה. לא יודע". קלפפר מתעקש שלא לדרג את הצלילות שלו ואת האתרים שהיה בהם וכמובן שלא לתת ציונים. "בכל מקום עברתי חוויה מסוג אחר". לבסוף, הצלחתי להוציא וידוי אחד: "המקום היחידי שממנו לא נמאס לי, המקום אליו אני יכול לחזור עוד ועוד ולהתרגש כל פעם מחדש, זה האי קוקוס. יש משהו ראשוני ומפתיע בכל צלילה באי. בכל המקומות שצללתי, באיזשהו שלב, התחלתי להשתעמם. בתחילת דרכי הדרכתי 4 שנים בים סוף ובסוף הרגשתי שאני לא יכול לצלול בו יותר... פשוט השתעממתי. גם בפלאו, שם הדרכתי במשך שנתיים, הרגשתי לבסוף שכבר אין הפתעות. הייתי מביא חניכים, צלמים, או עיתונאים, הייתי לוקח אותם לאתר ויודע בדיוק למה לצפות. הייתי ניגש לסלע, דופק בדלת והדג היה יוצא. לא היו יותר הפתעות. אחרי 20 שנה במקצוע אני יודע שאחרי שנתיים, בממוצע, אני משתעמם מכל אזור. בקוקוס יש משהו חדש כל הזמן. כל צלילה היא הפתעה. אני מפעיל ספינות בקוקוס כבר 9 שנים וכל פעם, כשאני על המטוס בדרך לקוקוס, אני מתרגש מחדש".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "זה מאוד תלוי מה אתה מחפש. אם אתה מחפש את המגוון הרחב ביותר של סוגי צלילות: אוניות, מערות, נטיפים, אגמים כלואים, קירות יפים, שדות אלמוגים גדולים - סע לפלאו. אם אתה מחפש את מבחר הדגים והזנים הכי מומלץ -  סע לפפואה ניו גיניאה או לאיי סולומון (מעל אוסטרליה). אם אתה מחפש הרבה כרישים ודגי ים פתוח -  סע לקוקוס או לגלאפגוס. אם אתה מחפש יונקים (לויתנים דולפינים) -  סע להוואי או לרפובליקה הדומיניקית. אם אתה מחפש אוניות טבועות, אז המקום בשבילך הוא טראק לגון (מרשל איילנד) וביקיני. לעומת זאת, אם אתה מחפש את הצבעוניות של האלמוגים, סע לים סוף או לפיג'י. לחובבי המים הקרים - בריטיש קולומביה. למחפשי הכריש הלבן -  דרום אוסטרליה (אגן טסמן) ואם אתם אוהבים להרגיש שאף אחד עוד לא היה כאן לפניכם ואתם רוצים לצלול במקום הכי בתולי - סעו לקוקוס".

פנטזיה: "Bikini Atol". ואיפוא זה? "איי מרשל, באוקיינוס השקט, יש לך אטלס?" אני שולפת אטלס מהמדף והוא מדפדף בו כאילו הוא בעצמו כתב וערך את האטלס. תוך כדי דפדוף הוא מעיר הערות, כמו: "לא כותבים איי קוקוס, אלא האי קוקוס. יש רק אחד" ו"זה לא בדיוק כאן", או "למה זה לא מופיע על המפה הזאת?" בסוף הוא מצליח למצוא איזו נקודה קטנה על המפה ומספר: "זה המקום שבו ערכו את הנסיונות בפיצוצים גרעיניים. הם שמו אוניות במרחקים שונים מהפיצוץ כדי לראות מה יהיו הנזקים. לא מכבר פתחו את האיזור לצלילה ומאוד מסקרן אותי לנסוע לצלול שם באוניות הטבועות. זוהי 'מכה' של חובבי הצלילה באוניות הטבועות".

 

ציקלידים במלאווי - אדם קונסטנטינובסקי -  מדריך בכפר הצוללים

היית ראיתי צללתי: "ים סוף, ים תיכון, סיביר (אגם בייקל הקר), כל החופים של האוקיינוס ההודי: דרום אפריקה, מוזמביק, קניה, זנזיבר. בים הסיני, פיליפינים, תאילנד".

הצלילה של החיים: "הצלילה הכי מדהימה שלי היתה באטול בזנזיבר. הצלילה היתה כל כך מדהימה, פשוט, כי בצלילה אחת ראיתי המון דברים. חוץ מזה שהטקסטורות והאזור עצמו מדהימים ביופיים, פגשתי בצלילה הזאת כרישים, צבים, להקות דגים מסוגים שונים, דולפינים, מלפפוני ים ענקיים, שחבל על הזמן. זו היתה צלילה בלתי נשכחת".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "האתר המועדף עלי למרות הכול הוא עדיין הים האדום. קשה להסביר את זה. בים האדום יש כחול מסוג אחר, כחול שמגיע לעמקי הנשמה.

אם בכל זאת הייתי צריך לבחור משהו מהעולם הייתי בוחר את אגם מלאווי, הנמצא במדינת מלאווי, שבמרכז אפריקה, בין זמביה, מוזמביק וטנזניה. האגם הוא אגם מים מתוקים, שלכאורה נראה שאי אפשר לצלול בו. אבל זהו המקום היחיד בו יש ציקלידים. אלה הם דגים מולטי צבעוניים, קצת כמו הטווסון האילתי. באגם יש בערך 2000 סוגי דגים, מתוכם 500 אשר עדיין לא זוהה. מה שמיוחד כל כך בצלילה שם הוא שיש באזור מקומות אליהם אנשים לא הגיעו מעולם".

פנטזיה: "לפתוח מועדון צלילה במלאווי". (הוא שולף בלי היסוס, כאילו רק על זה הוא חושב כל היום). "זה חלום שאני מקווה לנסות להגשים בקרוב. המקום פשוט מדהים והייתי רוצה לחיות שם תקופה". ויש לי עוד המון פנטזיות: לצאת להפלגה באוקיינוס ההודי, לצלול בחברת הלוויתנים הגדולים... להמשיך?"

 

מה שיותר עמוק - נוני שחף -  מנכ"ל NAUI ישראל

מנכ"ל NAUI ישראל מספר על צלילות עם הדגים הנמצאים בעומקים שרק צולל מקצועי ומנוסה יכול להגיע אליהם. והמסקנה באופן כללי: הכול ה ר ב ה י ו ת ר ג ד ו ל.

הייתי ראיתי צללתי: "הים האדום, דרום אפריקה, ים תיכון: צרפת, טורקיה, קפריסין, תימן, סודן, אתיופיה".

הצלילה של החיים: "הצלילה שאני לא אשכח לעולם היא צלילת טרימיקס לעומק 110 מטר בדרום מצרים. ביצענו שם צלילת היסחפות. אתה נמצא בזרם והוא לוקח אותך ברחיפה מוחלטת. עוד משהו מדהים בצלילה לעומק כזה, הוא שהדגים שפוגשים שם הם דגים ענקיים: לוקוסים, צבי ים וטונות, אבל ענקיים! ושימו לב: זו צלילה לצוללים טכניים בלבד".

האתר האידיאלי שלי : "בעיקרון: הים האדום. זהו לדעתי הים עם ההתפתחות הכי יפה של עולם תת-ימי. זהו ים סגור עם יתרונות של ים פתוח. כמובן שהיום המקומות הכי יפים הם בכל האתרים הדרומיים לים האדום, כי הם עדיין בתוליים יחסית".

פנטזיה: "הייתי רוצה לצלול בבלו הולס הוולקנים בבאהאמס. נראה לי מרתק להיכנס לתוך לוע רדום של הר געש בצלילת עומק. זוהי גם צלילת מערות וגם צלילת ים פתוח".

 

להקות כרישים בראס מוחמד - אילנה ברימה -  צוללת מהשורה

היית ראיתי צללתי: "ים סוף (עד סודן), ים תיכון, אפריקה: ווטמו בקניה, זנזיבר, מזרח: תאילנד, אמריקה: פלורידה קיז, קוסטה ריקה, קוקוס".

הצלילה של החיים: "צלילה בראס מוחמד לפני הרבה שנים (שנות השבעים). אז הכל שם היה חדש. הצלילות לפני 30 שנה היו בכלל הרבה יותר מסוכנות, קשות, מרגשות והרפתקניות. לא היו טכנולוגיות מתקדמות והאתרים היו יותר יפים ולא הרוסים. היה שם משהו מדהים ביופיו ומאוד ראשוני: קירות האלמוגים העמוקים, עננים של דגים, כולל כרישים בכמויות: כריש שונית, כריש אפור, כריש לבן קצוות. המון טונות, ברקודות... הצלילות האדירה של המים ועושר הדגים שהיה אז -  זו היתה חוויה מיוחדת במינה".

האתר האידיאלי שלי: "האי קוקוס! הייתי שם לפני שנתיים. זהו מקום שעדיין לא הפך לתעשייה תיירותית. הוא מאוד ראשוני (ולמעשה גם זנזיבר היא כזאת). יש כמות מאוד קטנה של ספינות באתרים ולכן ההרגשה היא תמיד הרגשה של ראשוניות. האזור אינו מיושב, יש חוקים לדייג במקום ויש חוקים למספר הספינות אשר יכולות להגיע לשם בבת אחת. חוקים אלה עוזרים לשמור על המקום".

פנטזיה: "הייתי רוצה לצלול מתחת לקרח. להגיע לצלול בכל הקטבים, אם זה בכלל אפשרי. בטח צריך אישור מיוחד, או משהו. חוץ מזה, יש עוד המון דברים שהייתי רוצה לעשות: לפגוש לוויתנים מכל סוג שהוא, או כריש לויתן, גם כריש לבן (בתוך כלוב כמובן), ויש עוד המון מקומות שלא ביקרתי בהם: פלאו, מאלדיבים, פפואה ניו גיניאה, ברייר ריף באוסטרליה, הקאריביים".

 

התקפה של כרישים לבנים - אודי רן -  עורך ראשי ב"טבע הדברים"

הייתי ראיתי צללתי: "מאלדיבים, מומבסה, ים תיכון, ים סוף, הורגדה, דרום אפריקה, חוף הכרישים של נטאל (טריטוריה של דרום אפריקה), פורטו סנטו (ליד מדרה השייכת לפורטוגל), ים תיכון: איטליה, יוון, אמריקה: פלורידה קיז, סן פרנסיסקו ואני חושב שזהו פחות או יותר".

הצלילה של החיים: "מפגש עם כרישים לבנים בדרום אפריקה. זו חוויה מאוד מפחידה ומרגשת: אתה נמצא בתוך סל סגור ובעיקרון הכריש לא יכול להגיע אליך, אבל מי בכלל זוכר את זה כשהוא מנסה לתקוף אותך ומנדנד את הסל מצד לצד. בעיקרון, שמים פיתיון לכרישים והכריש אמור לנסות לתקוף. זה פחד נוראי, אבל עם זאת זו חוויה מיוחדת במינה".

האתר של החיים: לדעתי, המקום הכי יפה לצלילה הוא באיים המלדיבים. יש שם המון איים שאיש עוד לא ביקר בהם והכל מאוד ראשוני. חוץ מהראשוניות, זהו גם אזור עם צבעוניות מדהימה של אלמוגים ודגים"

פנטזיה: "זה צריך להיות פנטזיה של צלילה? טוב, אז: לפגוש צוללת מדהימה ביופייה (???). טוב, נו, אז לצלול בשונית הגדולה של אוסטרליה. לפי הסיפורים יש שם עושר אדיר של חיים ימיים".

 

מיסטיקה ומיסתורין - רותי שילינג - בעלת סוכנות הנסיעות לצוללים "רותורס"

רותי מרגישה שניסתה כבר כמעט הכל וגם אם פיספסה משהו, עכשיו היא כבר לא רוצה להמשיך לחפש. עכשיו היא רוצה רק להנות מהשקט והשלווה שמעניקה הצלילה

הייתי ראיתי צללתי: "ים תיכון, מלדיבים, ים סוף (עד גבול סודן), האוקיינוס ההודי: סיישל, דרום אפריקה, מוזמביק".

הצלילה של החיים: "הצלילה שהיתה בשבילי הכי מרשימה היא הצלילה הראשונה שלי בבלו הול. יש משהו מדהים בכניסה הזאת. נכנסים לתוך חור חשוך מאוד ופתאום נפתח פתח של אור. יש משהו מאוד מיוחד ומיסטי באור הזה. ישנה אווירה מסתורית וזהו סוג של סוטול מאוד מיוחד. קשה לתאר את היופי של הצלילה הזו". (כאן חשוב לציין שרותי היא צוללת טכנית ברמה גבוהה ושהצלילה התבצעה לפי כל חוקי הצלילה ובליווי מדריך צלילה) "כדי ליהנות באמת מהיופי של החור הכחול חייבים לדעת איך לצלול שם".

האתר האידיאלי שלי: "ים סוף! זה מקום שיש בו פשוט הכל והרבה מהכל: עומק, אלמוגים, דגים, צלילות שקט וכמובן: נוחות גישה. חוץ מזה, גם האיים המלדיבים, שם יש משהו מאוד רגוע, המים חמים והצבעוניות מרשימה. חוץ מזה, המקום באופן יחסי יותר נגיש ממקומות אחרים. פשוט גן עדן".

פנטזיה: "פלאו. קוקוס. בעצם, כל מקום חדש שאני מגיעה אליו הוא מספיק טוב. אני צוללת משנת 73, הגעתי לצלילה מהתחום של ארכיאולוגיה ימית ולכן הייתי צריכה לצלול המון צלילות בהרבה מקומות, בגלל העבודה. פעם עניין אותי לנסות דברים חדשים, להגיע למקומות רחוקים. היום אני רוצה לצלול בשקט, בנוחות, להנות הנאה מלאה מהצלילה נטו ולא מהאתגר. מהשלווה, הרוגע והשקט שבצלילה. להיות מתחת למים בנוחות ובנעימות. מספיק לי סתם להיות במים ואני בסוטול. לא חשוב לי העומק. אני נהנית לראות דברים יפים מתחת למים. אבל, אני לא אסע קילומטרים וארד לעומקים מטורפים, או לזרמים חזקים, רק כדי לצלול עם כריש. כבר עשיתי את כל זה... עכשיו אני רוצה להנות מהשקט".

מתוך נסיונך כסוכנת נסיעות, מהו היעד המבוקש כיום לצלילה?

"כמובן שבארץ זהו עדיין ים סוף. חוץ מזה, נוסעים הרבה גם למלדיבים והשנה יש גם התעוררות לגבי קוקוס ופלאו.

על איזה מקום את ממליצה לצוללים?

מי שרק התחיל, שיבקר קודם בכל המקומות בים סוף, לפני שהוא מתחיל לרוץ לכל מיני מקומות בקצה העולם. מלבד ים סוף, כדאי לבקר גם במלדיבים, שגם אליהם לא מסובך להגיע, וכמובן למי שאין בעיה של כסף: קוקוס ופלאו. אבל, חשוב לזכור שצריך הרבה נסיון כדי לצלול בקוקוס. המים הפתוחים והזרמים החזקים לא מתאימים לכל אחד. הצלילה בקוקוס היא יותר אתגרית בעוד שהצלילה במלדיבים היא יותר סימפטית וקלה והתמורה היא נפלאה: מים חמים, דגה מאוד עשירה וצבעוניות".

 

קולומבוס של הצלילה - האוורד רוזנשטיין -  מחלוצי הצלילה בים סוף וממייסדי ענף התיירות בים סוף, מייסד ובעל חברת "צוללי ים סוף" ומייסד ובעל "פנטזי קרוז"

הייתי ראיתי צללתי: "ים סוף, ים תיכון, דרום קליפורניה, האוקיינוס ההודי: סייישל, מדגסקר, דרום אפריקה, מלדיבים, קאריבים, אוסטרליה, מיקרונזיה: פלאו, פלורידה קיז".

הצלילה של החיים: "מאוד קשה לי להצביע באופן ודאי על צלילה אחת. כל הצלילות שעשיתי במקומות בהם אף אחד צלל בעבר היו מאוד מרגשות. במסגרת תפקידי הייתי צריך הרבה פעמים לצלול במקומות שכאלה, כדי לגלות מקומות חדשים וגם כדי לבדוק את המקום מבחינה בטיחותית לפני שאנחנו מביאים לשם תיירים. תהליך העבודה הוא קודם כל לחפש מפות של האיזור, לשוחח עם דייגים מקומיים, לאסוף את כל האינפורמציה שאפשר על האזור. כמובן שיש הרבה כשלונות ואכזבות, אבל המאמץ משתלם. זה מאוד מרגש לדעת שאתה האדם הראשון שצולל באתר ושבזכותך אנשים יכירו את האתר ויצללו בו. בהרבה אזורים הייתי הראשון שצלל, למשל: באיי סיישל ובמיצרי טיראן בים סוף. אם אני חייב באמת להצביע על צלילה אחת שהיתה מרגשת במיוחד, אני מניח שזו תהיה הצלילה בה גילינו את האונייה הטבועה Dunravem בים סוף. זוהי למעשה האונייה הטבועה הראשונה שהתגלתה על ידי צוללים בים סוף וזאת היתה חוויה מרגשת במיוחד".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "לדעתי, למרות כל הטיולים בעולם, המקום הכי טוב לצלילה הוא עדיין ים סוף. יש שם ראות, עושר של חיים, טמפרטורה נוחה, נגישות (גם הנגישות לסיני עבור ישראלים וגם הנגישות לאתרים עצמם), דגים גדולים, אלמוגים, מערות, עומקים, אוניות, ארכיאולוגיה. אם לוקחים הכל ועושים השוואות, לדעתי, ים סוף עולה על כל המקומות בעולם. לצערי חלק מהכיף יורד בגלל הגורם האנושי: העומס, הבלגן ההרס של הטבע, ההתערבות הגדולה של השלטונות בצלילה, המסות של הצוללים. כשאני נזכר בצלילות שלי באותם מקומות ממש, כשהייתי הצולל הראשון והיחיד, זה מפחית את רמת ההנאה שלי מהצלילה. ועדיין אני אומר שאין כמו ים סוף. יש מקומות שיכולים להתחרות בים סוף מבחינת האלמוגים, מבחינת העומקים, הטמפרטורה, הראות, האוניות הטבועות... אבל כשמסתכלים על הכל ביחד, ים סוף עולה על כולם".
פנטזיה: "חייתי הרבה פנטזיות במשך 30 שנה ואני חושב שזה בהחלט הספיק לי. אני חושב שראיתי כבר כמעט הכל, אף על פי שכל צלילה מגלים משהו חדש. אני לא פוסל דברים חדשים, למרות שקשה לי לחשוב עליהם עכשיו. מה שאני באמת הכי אוהב זה לצלול עם הילדים שלי. בכל אופן, אם חייבים, אז הייתי רוצה עוד להגיע לפפואה ניו גיניאה ולקוקוס".

 

צלילה לפתחו של הגיהנום - איציק גרבר -  צולל מהשורה וטייס באל על

הייתי ראיתי צללתי: "זנזיבר, דרום אפריקה: דרבין, פיליפינים, ים סוף: סיני ודרום מצריים, ים תיכון".

הצלילה של החיים: הצלילה שאני לא אשכח היא צלילה שעשיתי באגם החם בחבל פלאוון שבמערב הפיליפינים. האגם הוא למעשה מים הנובעים מלוע של הר געש. כל החוויה מתחילה עוד בדרך לאגם, כאשר הולכים בתוך ג'ונגל ופתאום רואים בתוך כל הצמחייה אגם מדהים ביופיו. המים באגם הולכים ונהיים חמים ככל שמעמיקים, בניגוד למצב הסטנדרטי בכל מים אחרים. הטמפרטורה של המים היתה 42 מעלות, כך שכמובן שצללנו בלי חליפות. חוץ מזה שחם ונעים. הצבעוניות מאוד מעניינת: עד לעומק 15 מטר המים תכולים: צבע טורקיז נפלא והסלעים שעל הקירות הם סלעי בזלת שחורים. כל זה. יחד עם החול הלבן. יוצר שילוב מדהים ביופיו. מעומק 15 מטר ואילך המים משנים את הסמיכות שלהם ואת צבעם, כך שממש רואים הבדלים בין השכבות השונות. בעומק 30 מטר הראות מאוד נמוכה, המים מבעבעים ואפשר לראות קרני שמש בודדות. ההרגשה היא ממש כאילו הגעת לפתחו של הגהינום. בדרך חזרה, שוב בעומק 15 מטר, כשעולים למעלה, מקבלים ממש מכת קור במעבר למים הקרים. חוץ מכל החויה של התאורה והטמפרטורות, ניתן לראות גם מעט דגים, בעיקר קטנים מאוד. היה בצלילה הזאת משהו מאוד מפחיד, אבל החוויה היא עילאית ומאוד מיוחדת".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "'אום קומאסס' הנמצא באוקיינוס ההודי בדרום אפריקה, 80 ק"מ דרומית לדארבין. מסתובבים באזור הזה המון כרישים (Grey reef sharks) והם מקיפים אותך ומסתובבים לידך כאילו כלום. האתר נמצא שני מייל בתוך הים, מזרחית לחוף והוא עשיר בחיים מכל הסוגים: להקות דגי ריף קטנים, צלופחים, סוגי מנטות, לובסטרים גדולים, צבי ים וסלעים בצבע חמרה".

פנטזיה: "הפנטזיה שלי מאוד צנועה. הייתי רוצה לחיות תקופה באיים המאלדיביים. שיהיה לי שם את אחד ממטוסי הפרופלור הקטנים עם המגלשיים שנוחתים על המים. הייתי שמח לטייל באזור עם המטוס שלי ולעבוד בתור מדריך צלילה. להדריך את התיירים ובעיקר את התיירות".

 

צלילה טכנית לאוניה של אייבי נתן - תומר יסעור -  מבעלי "שבא ים" בנמל ת"א

הייתי ראיתי צללתי: "ים סוף, ים תיכון: צרפת, טורקיה, קפריסין".

הצלילה של החיים: "ירדתי בצלילת הסיום של קורס טרימיקס לעומק של 100 מטר. ההנאה מהחוויה היא בעצם הידיעה שמעליך יש 100 מטר של מים. חוץ מהידיעה הזאת, יש גם יופי מיוחד בעומקים האלה: התאורה הפלורנסנטית הכחולה של המעמקים. הסוגים השונים של הדגים. הלחצים האחרים שאתה מרגיש מהמים. אתה עושה הכל הרבה יותר לאט. אתה נושם כמות גדולה הרבה יותר של אויר ולכן אתה שומע כל הזמן את הרעש של האוויר הנשאב מהמיכל".

אתר הצלילה האידיאלי שלי: "האונייה הטבועה 'הזנוביה' בקפריסין. מה שיפה כל כך באתר זה הוא הראות הטובה המאפשרת לך לראות את כל הפרטים של האונייה הענקית הזאת. הממדים והיופי של האונייה פשוט מרשימים".

פנטזיה: "הפנטזיה שלי היא למצוא את האונייה של אייבי נתן ולצלול בה. ההערכה היום היא שהיא בערך בעומק של 80 מטר. נראה לי מרתק לצלול צלילה טכנית למקום שאף אחד עוד לא היה בו".

 

כמו סמים - אלי ישראלי -  שדרן רדיו ומנחה בטלויזיה

הייתי ראיתי צללתי: "ים תיכון, ים סוף".

וזהו? "כן למרות שיש לי אפשרויות, אני שב וחוזר לים האדום. יכול להיות שאם אני אסע לאיזה מקום אקזוטי, אני אגלה דברים חדשים. אבל, האמת היא שכרגע אני מרגיש שיש לי הכל באילת. אני, למשל, לא מחפש לראות כרישים. אין לי פחד מזה, אבל גם לא מחפש. צלילה זה הטריפ שלי. אני נהנה מהשקט, מהצבעים, מהדממה, האדרנלין] הפעפוע... אני מתנתק. אני נהנה מכל העניין של לחוות עולם אחר. אני טיפוס לא שקט מטבעי ומתחת למים זה עובד עלי ממש כמו שסמים עובדים על אחרים. אני גם אוהב את העניין שמסביב: המתח, הבדיקות, הציוד. בכל צלילה יש סיכון קטן ואני אוהב את זה".

הצלילה של החיים: "זה היה באתר בראס מוחמד. ירדנו לאיזה WRECK, נכנסנו לחדר מכונות, הוצאנו וסתים ודיברנו לנו, סיירנו בספינה ופתאום היה נדמה לי שאני רואה משהו בחוץ. חמישה דולפינים הופיעו להם. הם פשוט ירדו אלינו ובדקו אם אנחנו פרטנרים למשחק. זה משהו שאני לא מאמין שיקרה לי שוב. אני מוצא את עצמי מסתכל וחושב: מה הולך פה? מבחינתי לא היה אכפת לי שזה לא ייגמר אף פעם. מצידי הייתי מוכן להישאר שם 10 שנים".

אתר אידיאלי: "הים האדום. כל מה שמסביב לראס מוחמד".

פנטזיה: צוחק. "אני לא יכול לשתף את הקוראים".

נו באמת פנטזיות שקשורות לצלילה

"טוב, לקחת איזה יאכטה, עם כל האפשרויות ולנסוע לברזיל. ברזיל זה המקום הראשון בו שנירקלתי והייתי רוצה להפליג שם. מקום מדהים עם כל היובלים של האמזונס, אגמי ענק, נהרות ענק, להתמזג עם המים. יש שם את האגם הגבוה בעולם, ה- TITIKAKA. יש שם באזור גם קרחונים, בטהו למשל, בפטגוניה ובצ'ילה יש קרחון מדהים שהולך ונופל לתוך הים. הייתי מאוד רוצה להפליג שם".

 
גן העדן בווקטובי - מיכל מולכו, סוכנת נסיעות בחברת אופיר טורס

היית יראיתי צללתי: "ים סוף, הים האדום, ג'מייקה, קובה, זנזיבר, ים סוף, תאילנד, קניה".

הצלילה של החיים: "יש שתיים. אחת היתה בזנזיבר, בחלקו הדרומי של האי פמבה, באזור שנקרא פופוני. ידענו שזה אזור בו יש תמיד כרישי פטיש ולפני שנכנסנו למים התערבנו שנראה לפחות כריש אחד. ירדנו לעומק של 30 מטר והיינו רחוקים 100 מטר מהריף. ירדנו למים ופשוט לא ראינו כלום. שום כריש. עברו ה-35 דקות של הצלילה המתוכננת ולא ראינו כלום. התחלנו לחזור מאוכזבים ואז פתאום הגיעה חבורה ענקית של כרישי פטיש. המון כרישים, פשוט מדהימים, בהמון גדלים. הם היו מאוד קרובים אלינו.

הצלילה השניה שלי היתה בטיראן שבשארם. צללנו כדי לחפש כרישים. שחינו רחוק מהיבשה לתוך ה- Blue. בסיום הצלילה, כאשר לא מצאנו שום כרישים, החלטנו שחוזרים. אני חיכיתי דקה אחרי כולם והייתי אחרונה בשיירה. פתאום הסתכלתי על הבחור שלפני ואני רואה אותו בלי וסת בפה, מנסה לשלוף את הסכין מהרגל שלו בתנועות היסטריות. הוא התחיל לסמן לי באותן תנועות היסטריות להסתכל מאחורי. אני מסתכלת ומגלה במרחק 3-4 מטרים ממני כריש Ocean white tip בגודל של 4-5 מטרים, עומד בעמדת התקפה (בזמן התקפה הם עומדים בצורה של סימן שאלה). ברגע שהסתובבתי אליו הוא פשוט הסתובב ונעלם. קשה לתאר את ההרגשה. הכרישים מהסוג הזה הם כרישים טורפי אדם והיה לכולנו מאוד קשה להיכנס שוב למים באותו יום".

האתר האידיאלי שלי: "הבחירה מאוד קשה, בין פנורמה ריף (ליד ספגה בים האדום), לבין ראס מוחמד בקיץ -  יש להדגיש בקיץ -  אוגוסט, לבין אלפנט סטון בדרום מצרים. אלה ריפים יפהפיים, צבעוניים, מלאי אלמוגים. בשלושתם יש המון דגה ודגה גדולה. אלה אזורים בהם גם המיקרו וגם המקרו מדהימים. מצד אחד המון חיות קטנות ואלמוגים ומצד שני גם המון דגה גדולה וזרמים".

פנטזיה: "ממממ... יש מקום באינדונזיה, ווקטובי שבאי סולווסי", היא שולפת את התשובה כאילו בדיוק לפני שנכנסתי תיכננה את הטיול לשם על כל פרטיו. "זהו בית מלון המיועד למקסימום 12 איש ברמת 18 כוכבים. גם רמת הצלילות באזור היא מהיפות ביותר בעולם. זהו אזור שצוללים בו בערך 100 איש בשנה. בכל אופן, עולה המון כסף להיות שם.

אני יכולה עוד פנטזיה? טוב נו 'האגרסור' בפלאו. 'אגרסור' היא חברה שיש לה הרבה ספינות ספארי ברמה מאוד גבוהה, בהרבה מקומות בעולם ואני הייתי רוצה להיות בזו שבפלאו".

כסוכנת נסיעות מה המקום הכי מבוקש היום על ידי צוללים ישראלים?

"אחרי הים האדום, בעיקר המלדיבים וזנזיבר, שמתחיל להיות מאוד אופנתי. אנשים גם מתעניינים במקומות כמו קוקוס, פלאו, מיקרונזיה, מרכז אמריקה, אבל הם רק מתעניינים לא נוסעים".

כסוכנת נסיעות, על איזה אזור את ממליצה לצוללים?

"דרום מצרים! זה אם מחפשים מקומות קרובים. שם אפשר לצלול בספארי, או מהחוף. לנסיעות יותר ארוכות אני ממליצה על ספינות הספארי בזנזיבר (שדרך אגב כבר מלאות עד אמצע מרץ) ועל ספינות הספארי במלדיבים". 

 

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן