...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

עלה על הכונת


הכריש הלווייתני, אחת החיות היותר מסתוריות השוכנות במעמקי הים וזן בהכחדה, נמצא בשנים האחרונות במוקד מסע הצלה עולמי, הכולל שיטות מעקב אסטרונומיות ועידוד תיירות אקולוגית

מאת: נדב לוי

צילומים: Kurt Amsler, מה-Rolex Awards
ובאדיבות ד"ר Brad Norman , מה-UNEP, וזוכה ה- Rolex Awards

הכריש הלווייתני, הידוע גם בשם "כריש הלווייתן" (Rhincodon typus), התגלה לראשונה בכף התקווה הטובה ב-1828, לאחר שהגיע מידע על הפרט הראשון שנלכד. מאז מוצאים עצמם בני-אדם דנים בשאלה האם כריש הלווייתן הוא דג, או יונק-ימי. התשובה היא חד-משמעית: זהו דג-סחוס לכל דבר, הנמנה על בני משפחת הכריש-לויתנאים (Rhinocodonthidae), ונחשב לגדול ביותר בדגים - עד 20 מטר אורכו, אם לשפוט על-פי פרט אחד שנלכד בחופי טיוואן ב-2002. משקלו עשוי להגיע לכ-40 טון. ברוב המקרים, בסיורים אקולוגיים ברחבי האוקיינוסים, זוכים לראות כרישים לווייתנים שאורכם נע בין 5 ל-8 מטרים. הכריש הלווייתני הוא הכריש הגדול ביותר בין הכרישים ותוחלת החיים שלו עשויה להגיע לכ-100 שנים.

בין סימני ההיכר שלו ציינו מומחים את קיומם של רכסים קרניים לאורך גופו המאורך שלאורכו קיפולי עור; הוא גם מצוייד בפה גדול בקצה החרטום, ואמנם פרט לשני מיני כרישים, כל דגי הסחוס, הכרישאים והבטאים, מצויידים בפה תחתון הנפתח בצד הגחון ובו כמה אלפי שיניים זעירות, ונקודות בהירות רבות על הגוף. הכרישים הלווייתניים מצויידים בכ-3,000 שיניים זעירות בכל אחת מלסתותיהם שכל אחת אורכה כ-6-3 מ"מ. הם משתמשים בהן בעיקר לסינון המזון ולאכילת נטרפים קטנים, כמו סרטני קריל, מדוזות ודגים קטנים, שהם גורפים ומלקטים כמגרפה.

בתחתית פיו, על מבנה קשתות הזימים שלו, קיים גם מערך "פילטרים" שבעזרתם מסנן הדג כמויות אדירות של מים, שואב פנימה את החומר החי, מסנן ובולע. תזונתו לרוב ב"עמידה", כאשר פיו מתחת לפני המים, ובתנועת תחילת הלוע הוא שואב את כמויות המים.

פוציל'ה מוציל'ה

למרות שההכריש הלוויתני מהווה סכנה למתקני חוף וסירות (אליהם הוא מגיע כדי להתגרד), ועלול להזיק לרשתות דייגים, הוא מתגלה במרבית המקרים כיצור חביב לבריות. אמנם, למרות שהוא אינו מהווה סכנה לאדם, יש אומרים כי הוא עלול להתרגז אם אוחזים בו בזנב, שאז הוא יכול בהחלט להתנכל ולסכן את המתנכל אליו. מאחר ושחייתו אטית הוא נפגע לא פעם על-ידי כלי-שיט. הסיבה לשחיית והאטית היא שסנפיר הגב הראשון גבוה, אך ממוקם בחלקו האחורי של הגוף.

על גבעול הזנב קיים חיזוק צדדי המאפשר תוספת כוח ל"מנוע", הוא הזנב, ולכך אכן דרוש כוח רב. למרות שהכריש הלוויתני אינו מהיר, ניתן להבחין כי הוא בעל גבעול זנב מחוזק ששתי האונות שלו כמעט זהות בגודלן בדומה למצב בכרישי העמלץ (הלבן) והעמלץ הכחול.

מסימני הזמן ואחת הבעיות העיקריות שהעלו את הכריש הלווייתני למרכז התודעה בעולם, היו הממצאים כי הוא מתקצר באורכו לאורך השנים. חוקרים הצליחו לאמת בתצפיותיהם כי אורכו הממוצע של הכריש פחת מכ-7 מטרים לכ-5 מטרים בלבד. תוצאות ראשוניות של המחקר מרמזות שהסיבה לכך היא דיג-יתר של כרישים לווייתניים בכמה מדינות במזרח-אסיה - לכידת היתר של כרישים גדולים היא שמובילה להצטמצמות מספרם ואורכם כאחד.

אורח החיים והרבייה

המיסתורין הגדול ביותר של הכריש הלווייתני קשור להתנהגות הרבייה שלו שעליה ידוע מעט מאוד: זכרים ונקבות חיים בקהילות נפרדות גדולות, אך הפרטים חייבים להיפגש כדי להתרבות. ואולם, תצפיות בפרטים צעירים הן נדירות ביותר, הגם שבמינים אחרים של כרישים ידוע על קיומם של גני-ילדים, גני כרישונים, מאחר ובאזורים מסויימים, למשל בים האדריאטי, התגלו אזורים מסורתיים שבהם נצפו שוב ושוב פרטים צעירים.

מחקרים אחרונים גילו כי בעונת הרבייה מתלהקים הכרישים הלווייתניים, אף שיש הסבורים כי הם חיים עד אז בעיקר כמינים יחידאים. במשך שנים רבות חשבו כי כרישים ממין זה מטילים ביצים, דהיינו: שומרי ביצים ברחם, אך הנקבה משריצה ולדות חיים. ב-1996 נלכדה נקבה בקרבת המים הטריטוריאליים של טייוואן, וברחמה התגלו כ-300 עוברים באורך כ-40-30 ס"מ, בשלב קרוב ללידה, שאז אורכם עשוי להגיע לכ-60-50 ס"מ.

הכריש הלווייתני הזכר מגיע לבגרות מינית כשאורכו מגיע ל-7-5 מטרים, והנקבות מתרבות כשאורכן מגיע לכ-10-9 מטרים. הנקבה הגדולה ביותר תועדה עד עתה בקרבת חופי האי טייוואן. ההשערה הנוכחית היא שרוב הכרישים האלה משריצים את ולדותיהם בקרבת איי גלפאגוס, איי הפיליפינים והודו.

בהיותו מניזוני הפלנקטון והאורגניזמים הימים הזעירים המובהקים דוגמת סרטני הקריל, הוא יכול כחבריו לווייתני המזיפות לחיות עשרות שנים, ואף להגיע לגיל של 150 שנה. הכריש הלווייתני מגיע לבגרות מינית רק סביב גיל 30 שנה, ולהערכת החוקרים, אולי אף רק בגיל 40 שנה.

סכנת הכחדה

למרות שהמידע על הכריש הלוויתני מועט, מעמדו הגלובלי מוגדר כ"מאויים/פגיע" (vulnerable) עד היותו בסכנת הכחדה (Extinction), תחת כללי "הספר האדום" של ה-IUCN. כיום, רוב המידע אודות הכריש הלווויתני מגיע מחברות העוסקות "בתיירות אקולוגית", המוציאה מסעות לצפייה בים של הכרישים הלווייתניים, ומתירה גם לשחות עמם במקומות דוגמת הפארק הימי Ningaloo, לא הרחק מחופי צפון-מערב אוסטרליה. "במהלך מסעות חקר פשוטים אלה נוטלים המשתתפים בהם נתונים על גודלם ומינם של כל אחד מהכרישים שהם שוחים עמם", אמר מארק מייקאן (Mark Meekan) מ"המכון האוסטרלי לחקר מדעי הים", ה-AIMS.

מאז הוברר כי הם שרויים בסכנת הכחדה, החל ד"ר בראד נורמן (Norman), מארגון UNEP, להפעיל תוכנית הגנה מרחיקת לכת מטעם ארגון ה- Ecoceans, שייסד, במגמה ללמוד מהו מעמדם ומספרם, טווחי השחייה שלהם בעולם, ולהביא את המידע החדש על אורח חייהם והסכנות האורבות למין זה לידיעת כלל הציבור.

נורמן, שכונה על ידי התקשורת העולמית "כוכב האוקיינוסים", נולד בעיר פרת' (Perth) באוסטרליה, שם כיכב בנערותו כגולש גלים. לאחר מכן התאהב בצלילה ובמחקר מדעי שהובילו אותו בהמשך לחיפוש אחרי פתרונות יצירתיים לבעיות שמירת הטבע המודרנית בים במסגרת פעילותו המדעית וכחלק ממימשק הדיג שאליו נחשף. המִפְגָּשׁ שלו עם  הכריש הלווייתני בשוניות הפארק הימי נינגאלו (Ningaloo Marine Park) הוא שהעלה אותו על דרך המלך לעבר חקר המסתורין ואודותיהם. אט אט החל להתקדם בהבנת הצרכים שלהם בעיניים מקצועיות שמבוססות על השיטות החלוציות שפיתח וששימשו אותו תחילה במחקרו.

הגנה על כרישים ומחקר כוכבים

בשנת 2000 התרחב תיעוד הכרישים הלווייתניים בעולם, והחל להתנהל במקביל בשלושת האוקיינוסים-הפציפי (השקט), האטלנטי וההודי על-ידי ד"ר נורמן. הוא פיתח שיטת זיהוי ייחודית של כל אחד מהם על-ידי אימוץ שיטה המקובלת באסטרונומיה לסריקת השמיים בלילות. בהתבסס על השיטה יוכלו אלפי צוללים להסתייע בה לטובת הקיהיליה המדעית ואו להוסיף בעצמם נקודות מיקום חדשות כדי לקדם את הבנת הביו-אקולוגיה וצורכי שמירת הטבע של "הענקים העדינים".

אהבת הים והתמסרותו של ד"ר נורמן להצלת הכריש הלווייתני הובילה את המֵיזָם לצבור תאוצה רבתי ולזכות בהכרה בינלאומית. הוא זכה ב"מענק המחקר הבינלאומי לשימור מטעם רולקס" (Rolex Award for Enterprise) על השיטה שפיתח לזיהוי כל אחד מהכרישים הלוויתניים, המאפשרת כעת לאדם לזהותם אישית, ולצבור עליהם עוד מידע שעשוי לסייע בשימורם.

אחת ממטרות המחקרים האחרונים היא להריץ תוכניות תיוג (tagging) של הפרטים על מנת להשתמש בתצפיות אודות כרישים מסומנים להעלאת נקודות המיקום שלהם בנתיבי הנדידה המשוערים שלהם בין אוסטרליה, אסיה וחופיה המזרחיים של אפריקה.  כבר בראשית המחקר התגלה כי כרישים לווייתניים מסומנים שחו מקרבת אוסטרליה לקרבת אסיה. בחודש דצמבר 2005, התגלה תג-סימון שהורד ככל הנראה מאחד הפרטים הנודדים שהגיע לאינדונזיה, שכנראה נלכד שם על-ידי דייגים שהורידו את תג הסימון על היבשה.

נתיבי הנדידה של כרישים לווייתניים אינם ידועים עדיין די הצורך, ועד-כה למדו עליהם בעיקר בגלל הדיג שנערך עליהם שהעיד היכן ומתי ניתן לאתרם. "התברר כי מי שמתחקה אחריהם זה שנים רבות אינם אלא דייגים מקומיים תושבי כפרים נידחים שאין להם על אופציה אחרת להתפרנס ממנה" אמר מיייקאן.  חקר מתקדם של נדידה ואיתור הכרישים יוכל לספק לאותם דייגים אופציה אחרת לפרנסה, ואחת מהן היא קידום התיירות האקולוגית שנאמדת בהכנסות של כ-50 מיליון דולר (כ-70 מיליון דולר אוסטרלי, כ-28 מיליון לירות שטרלינג) לשנה, "שיש בה די כדי לתרום לעיר שלמה", אמר.

מגיע רחוק

הכריש הלווייתני תועד עד כה כ-100 מדינות, ובעיקר בימים חמימים מצפון ומדרום לקו המשווה, בערך בין קווי הרוחב  30°S ו-.30°N באזורים אלה מתגלים ריכוזים גדולים מתפריטם האופייני. הם נצפו בעומקים של כ-1,500 מטר, ואף למעלה מכך, בטמפרטורות של כ- .4°C

המחקר של UNEP העלה כי הם משוטטים לטווחים גדולים ביותר. פרט אחד שנעקב בזמן אמת שחה למעלה מ-13,000 קילומטרים כשהוא חוצה את האוקיינוס הפציפי (השקט) ממקסיקו לטונגה. כריש אחר נעקב מ"נינגלאו" והגיע לאינדונזיה. תועדו גם כרישים לווייתנים רבים אחרים בין הארצות מקסיקו, בליז והונדורס באמריקה התיכונה (הלטינית) ובין איי סיישל, קניה ותאילנד. ואמנם, הכרישים הלווייתניים עשויים להגיע לחופי קניה בחודשים ינואר-פברואר מדי שנה.

חוקרי דגי-בר ישראלים דווחו כי הם מזדמנים גם לחופי ים-סוף מדי שנה אחר שנה, ובחופי אילת. לדבריהם, הכרישים נוהגים להופיע במקומותינו בין החודשים מאי-יוני, ולעתים, כמו בשנת 2005, עשוי אחד מהם להגיע באוגוסט. ב-2005 הגיע בניגוד לשנים קודמו רק "כרישון" לוייתן באורך כ-4.5 מטרים ונשאר בקרבת אילת כשבוע ימים. בניגוד ללווייתנים בוגרים, גם הוא לא היסס להתקרב לצוללים, שחיינים ומשנרקלים שהגיעו לקרבתו, צילמו אותו מכל זווית אפשרית ואף הרשה להם לתפוס עליו טרמפ... אותם פרטים בודדים המופיעים מדי שנה בחופי אילת מלווים לרוב בלהקות דגי הדבק הנצמד (Echeneisnaucrates) ממשפחת הרמוריים החיים באופן חופשי בגופי המים או כשהם צמודים לבעלי-חיים אחרים, לרוב לכרישים, וניזונים משאריות המזון של הדג הפונדקאי (המאחסן) אותם. ואולם, לרוב הכריש הלוויתני אינו מתקרב לחוף, בים סוף, משום שבקרבת השונית יש כבר די מים עמוקים הדרושים לקיומו.

תקוות לעתיד

לחוקר הכרישים הלווייתניים קאלום רוברטס (Callum Roberts)  מאוניברסיטת יורק בבריטניה, שחקר אותם באופן מעמיק ביותר באיים הקריביים, נקודת ראות מעט שונה לגבי הסיבות למצבם הגלובלי המדאיג: לדבריו, "כרישים לווייתניים כמו מיני כרישים רבים אחרים, רגישים ביותר לניצול ודיג-יתר, דווקא בגלל תוחלת החיים הארוכה ושיעור הרבייה האטי שלהם". לדבריו, הוחלט לצרפם לרשימת המינים הפגיעים של אמנת מדינות "הסאייטס" (CITES) האוסרת סחר בינלאומי בצמחים ובעלי-חיים נדירים ומאויימים, וכי גם להחלטה זו לא יהיו שיניים אם לא יימנע דיג היתר ממנו סובל מין זה. הוא טוען כי ספינות-דיג טייוואניות מתחקות אחריהם, לוכדות אותם, ומעבירות אותם למאכל בטייוואן, שם יש ביקוש ער לבשרם. הוא הגיע למסקנה שהדיג המתנהל בעיקר אחרי הפרטים הגדולים ביותר הוא סיבה מספקת להאמין כי הם כבר נמצאים תחת סיכון גובר לקיומם. יש גם רמזים שמספר הכרישים הלוויתניים המבקרים במים הטריטוריאליים של אוסטרליה הולך ופוחת אף הוא, עדות נוספת לדיג-יתר המתנהל אחריהם.

תקוות לעתיד

מאז החרם שהוטל על קטל הכרישים האלה בהודו ב-2001, הצליח ארגון האו"ם על שלוחותיו להחדיר את הצורך להגן על הכריש הלווייתני בקרב קהילות כפרי דייגים מסורתיים בחופי Gujarat בצפון-מערב הודו, ולקדם שם את שמירת הטבע. 

מראשית 2005, ובעיקר בעונת הקיץ של אותה שנה, זכו ב- Ecocean לקבל מאות תמונות מצולמות של הכריש הלווייתני מ-23 מדינות, והקצב המואץ שבו הן הגיעו בשלהי קיץ 2005 רק מיאווה, למשל, נאמד בלמעלה מ-1,000. במקביל החלו להתכנס ברחבי העולם כנסים בינלאומיים המוקדשים למצבם ולעתידם של הכרישים הלווייתניים. בכל אחד מהם התקיימה תחרות על הצילום הטוב ביותר (מתוך מאות צילומים שהגיעו לתחרות).

הכרישים הלווייתניים הוגדרו במעמד "פגיע עד נכחד" (vulnerable to extinction), מטעם "איגוד השימור העולמי" (World Conservation Union) (IUCN). וכעת, הם מוגנים אתה באוסטרליה, הונדורס, הודו, האיים המלדיביים, מקסיקו, איי הפיליפינים, דרום-אפריקה, תאילנד, ארצות הברית, ופועלים להגן עליהם גם במדינות האחרות. לשם כך החלו לקיים ואף להמליץ באחרונה על סיורי-צפייה ושחייה (אקולוגית) עם הכרישים הלווייתניים בכמה מדינות בעולם (הגם שיש רמזים ברורים כי שחייה וצפייה עם מיני לווייתנים ודולפינים בחופי קליפורניה אינה מומלצת עוד).

מאז דצמבר 2005 מוביל האזור מבחינת התיירות האקולוגית הזו, שצברה תאוצה בעיקר בפארק הימי נינגאלו שבמערב אוסטרליה, אולי אחד המקומות הראשונים המתיר זאת בין החודשים אפריל עד יוני, אף כי הם מגיעים לשם מדי שנה החל מחודש מרץ.

בסיורים מעין אלה ובתצפיות מזדמנות ממליצים לצלם אותם, כחלק מהמאמץ לגלות את אורחות חייהם המסתוריים, ולסייע בכך בעקיפין ובמישרין בהגנה עליהם.


תודות
הכותב מודה לד"ר בראד נורמן ולד"ר אליק אדלר, מה-UNEP על סיועם בפרסום הכתבה.

 לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן