...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

סופם של הענקים המכונפים

הלווייתנים גדולי סנפיר היו מאז ומתמיד מטרה נוחה לציידים. בשנים האחרונות, למרות שהם הפכו ל"חיות(-ים) פוליטיות", הקטל, כך נראה, אינו חדל. תמונות מהשטח

   מאת: נדב לוי
צילומים: אלכסיס רוזנפלד

במפרץ השמיימי בדרומו של האי מדגסקר, מתגלה לגונה בצבעי איזמרגד, שבה מחפשים לרוב אחרי שקט, רוגע ושלווה. ואולם, באותו יום מר ונמהר, התגלה לעיני הצופים שנקלעו למקום, מחזה נורא שהעיד על טבח לווייתנים קשה שהתרחש בו. מדובר היה הפעם בקטל הלווייתנים גדולי סנפיר (Humpback whale) המכונים גם "יצירת הבריאה בעלת הכנפיים (הסנפירים) הגדולות של ניו אינגלנד".

בעת שצפו במחזה, נראה היה כי הלווייתנית הענקית, שאורך גופה הגיע לכ-14 מטר, קיבלה זה לא כבר את מַכָּת המוות שלה, אך היא עדיין נשמה בשארית כוחותיה. לאיש לא היה ספק שהיא סבלה סבל רב, וכי לא יעבור זמן רב והיא תדמם למוות. בינתיים הביאו אותה למעין מַחְפֹּרֶת, בעוד שהאנשים האחראים למותה, כבר הפרידו ממנה חתיכות של חומר-סיכה ובשר, כשהם משתמשים לשם כך במצ'טות, אותן סכיני חיתוך כבדות ורחבות.

חֶבְלֵי המָווֶת של הלווייתנים היו קורעי-לב. הלווייתנית נדחפה למלכודת המוות שלה בלגונה, בעודה סובלת מייסורים קשים. בעלי המצ'טות לא חדלו ממלאכתם לרגע, בעודם קורעים פיסת-בשר אחת אחרי השנייה ותוך כדי כך נדמה היה כי היא ביצעה נשיפה נוספת טרם מתה, בעוד שהמים מסביבה מאדימים.

חוקים מחמירים

בדרך כלל גדולי הסנפיר מגיחים מן המים בעת שהם מתיזים לכל עבר, מתגלגלים כלוליינים, חובטים במים בסנפיריהם, או בזנבותיהם. הם נוהגים להתרומם אנכית מן המים, עד שכמעט כל גופם נמצא מחוץ למים, ואז צונחים עם כח הכבידה בחזרה המיימה ברעש אדיר, המהדהד למרחק של קילומטרים, והוא שמסייע לגלותם בהעדר מעקב לווייני, או היכרות אישית עם אחד מהם כמקובל במחקרים המדעיים. "באותו בוקר", מספרת החוקרת אליזבת קרוזייה, "שהינו שעות ארוכות בים, לאחר שיצאנו לדרך מיד לאחר עלות השחר, ועם זריחה התחלנו לשוטט במרחבי הים בתקווה לגלות את נשימותיהם האופייניות של ענקי הים. לאחר זמן מה, גילינו את נשימותיהם האופייניות, והצטרפנו אליהם, תוך שאנו עוקבים אחרי תנועותיהם מתחת למים, כשמפעם לפעם הם מתגלים לעינינו כשהם נראים כאילו הם עסוקים בחקר המרווחים המתגלים בין הגלים וכאשר נחשפים קמעה חלקי גבם הכהים והמבריקים, נוצצים משהו. התברר לנו כי אנו עוקבים אחרי אימהות וצאצאיהן, שכנראה נולדו רק כמה שבועות קודם לכן בחופי הים הפושרים של מדגסקר, אליהם הם מגיעים כדי להמליט את צאצאיהם מדי שנה".

כמה שעות מאוחר יותר, מספרת קרוזייה, כאשר הגיעו לאזור, חשבו כי בעל החיים מת, בעיקר לאור התצפיות שתיעדו כיצד ציידי הלווייתנים קורעים מהגופה נתחים נתחים. "היינו בשוק", אומרת קרוזייה, "דווקא משום שלא האמנו שהשיטה האכזרית הזו עדיין מתקיימת... חטפנו כאבי-בטן ממה שראינו".

"אל המַחְפֹּרֶת שנוצרה מסביב למקום שאליו נסחפה הלווייתנית הגיעו כפריים רבים שכאילו התנחלו סביבה, ואליהם הצטרפו דייגים שהגיעו ממרחק קילומטרים רבים משני צדי החוף ונדמה כי ההודעה על הימצאה עשתה לה כנפיים במהירות גדולה. לבסוף, בשארית כוחותיה האחרונים, נדמה היה כי גופה שקע קמעה מתחת לפני המים, והלווייתנית הענקית אכן מתה. נדמה היה כי האנשים מסביב קורנים מאושר, לאחר שהבטיחו בכך את ארוחתם  הבשרית לכל תושבי האזור. בתוך יממה, כך סבורים, לא ייוותר ממנה דבר, למרות אורכה, והשיירים האחרונים שלה ייטמעו וייעלמו במי הים הנוגסים בחוף".

ראשית הקטל

המידע הראשון באירופה, בעיקר בארצות סקנדינביה, אודות קטל מסיבי שנערך תדיר אחרי לווייתנים (שכונה Whaling) תועד לראשונה כ-800 עד 1,000 שנים לפני זמננו. בעלי החיים הגדולים ניצודו בעיקר בגלל שפע השומן שהיה אצור בהם. כך הגיעו כמה מהמינים, כמו הלווייתן האפור, לסכנת כליה.

קטל הלווייתנים הגיע עד מהרה עד לגרינלנד והטבח שהתחולל שם דווח לא אחת כבר במאה ה-16. במאה ה-17 הצטרפו לחוגגים הולנדים ובריטים שצדו אותם בימים הארקטיים, ובעיקר בקרבת חצי האי ספיצברגן (Spitebergen). במהלך אותן שנים התרחב הקטל גם למזרח צפון-אמריקה והראשתנים שנדדו באותם ימים לאורך חופיה.

ציד-יתר גרם עד מהרה לקריסת תעשיית הציד בצפון האוקיינוס האטלנטי בשלהי 1700 ובצפון האוקיינוס הפציפי סביב 1850. קטל הלווייתנים על-ידי הבריטים פסק עוד ב-1912 בעוד שציד לווייתני הראשתן שגשג ביותר עד בערך ל-1850.

במאה ה-20 הידלדל מספרם בצורה משמעותית. המרדף אחר ה"לוויתן הנכון" שגשג במחצית הראשונה של המאה ה-19 בקווי הרוחב העליונים של האוקיינוס השקט – הרחק מניו-זילנד, אוסטרליה ואיים באזור. קטל הראשתנים במצרי ברינג או בים ביופורט (Beaufort) הגיע לשיאו אי-שם סביב 1840. עד לשלהי המאה ה-19 פחתו ביותר שני המינים. בשלהי המאה ה-19, החלו ציידי לווייתנים להתרכז  בעיקר בחופי ניו-פאונדלנד (New-Foundland).

ב-1868 פיתח הנורווגי Svend Foyn רובה צלצל נפיץ (צלצל שמשתמשים בו עם חומר-נפץ) ובאותה עת החליפו ספינות קיטור את ספינות המפרש (Sailing) שהיו פופולריות עד אז. לכך היתה השפעה מכרעת נוספת על הרחבת קטל הלווייתנים הגדולים גם בחופי מערב אפריקה ובאוקיינוס הפציפי.

ב-1905 גילו ציידי הלווייתנים והספנים המתחקים אחרי נתיביהם את שטחי האכילה הענקיים באנטרקטיקה - והפעם הושמו על הכוונת בעיקר לווייתני המזיפות – הכחול, גדולי הסנפיר וה-Sei, והאוקיינוסים הדרומיים הפכו למרכזי הקטל החדשים במהירות מסחררת.

עד 1925 היו בסיסי היציאה לציד ממוקמים ביבשות, אך בתקופה זו הצליחו לפתח "ספינת מפעל" מודרנית לעיבוד התוצרת, וזו החלה לפעול במהירות עוד בשטחי הציד באנטרקטיקה. בסיס-צף זה הכיל מנופים ומכונות לעיבוד וחיתוך הניצודים במקום, ואיפשר לזרז בצורה ניכרת את עיבוד הבשר והשומן.

ב-1937-1938 לבדה אמדו את מספר הלווייתנים שניצודו בכ-96,000 פרטים שעברו את מכבשי התעשייה המשגשגת. כאשר אוכלוסיות הבר התחסלו קרסה גם תעשייה חדשה זו. הקטל המסיבי ביותר פקד את הלווייתן הכחול שעד 1930 הם ניצודו בהמוניהם, ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 נותרו מהם רק בודדים. הלווייתן הכחול היה למין הראשון מבין הלווייתנים שזכה להגנה מסיבית מאז 1965.

מאז מלחמת העולם ה-2 חדלו מדינות שהתמחו בקטל לווייתני הראשתן (Sperm Whale) לצאת לים הפתוח ליישום הקטל הנרחב, אולי משום שהעסק לא היה עבורם עוד כלכלי, ואת השוק תפסו במקומם יפן וברית המועצות לשעבר. מדינות רבות המשיכו לקטול לווייתנים בעיקר בחופיהן בלי קשר למצב האוכלוסיות. המטרה העיקרית בציד הלווייתנים היתה כעת המרדף הקדחתני שניהלו אחרי השומן והשמן המיוצר מהם, בעיקר לצורכי תאורה, משום שאז לא ידעו עדיין על הנפט. מאז 1950 גדלה חשיבות הבשר והכימיקלים המיוצרים מהם, ומחירו של הבשר הרקיע לשחקים. ביפן הוא נחשב למעדן עד עצם היום הזה, אך הרוסים התמחו בעיקר בייצור השמן ממנו.

ב-70 השנים האחרונות הפכו הלווייתנים להיות "חיות(-ים) פוליטיות", בעיקר מאז הוקמו והחלו לפעול תנועות שונות "לרווחת החיות", קבוצות "ירוקים" שונות כמו "גרינפיס" ודומיהן, שהצטרפו למאבק.

במקביל המשיך מספרם של רוב מיני הלווייתנאים בהידלדלותו הבלתי-פוסקת. ב-1946 נוסד "הארגון הבינלאומי לציד-לווייתנים" (International Whaling Commission; IWC) שתפקידו היה לווסת את פעילות הציד הגוברת אחרי לווייתנים, אך פעילותו היתה לא רלוונטית בתחילה וגם לא אפקטיבית לאחר ש"התיישרו" עם הקונצנזוס התעשייתי שביקש להמשיך להשתמש במוצרי הלווייתנים.

ב-1972 הופעל ה- US Marine Mammal Act ונאסר לראשונה לייבא מוצרי לווייתנים שניצודו עד אז בהסכמה, ולקבל זאת רק במקרים קיצוניים ובתנאים מבוקרים. מי שהותר להם לצוד אחרי הטלת האיסור הגלובלי על קטל לווייתנים היו אינדיאנים ואסקימואים (ואלאוטים) שהשתמשו בעורותיהם לבגדים ולהכנת מזכרות. באותן שנים החל ארגון "האומות המאוחדות"  - האו"ם – לארגן כנסים סביבתיים שדומה שתפקידם העיקרי  בעשרת השנים הראשונות להפעלתם היה לדחות את קץ קטל הלווייתנים, אך ה-IWC, שהיה קרטל בעל כח רב דחה את ההמלצות בקשיחות.

הלחצים הציבוריים שהחלו מאז, ואינם חדלים עד עצם היום הזה, נבעו מהיבטים מוסריים-אתים; נמנים עמם בעיקר גופים ירוקים וסביבתיים שפועלים להגנת החי והצומח כמו "ידידי כדור הארץ", "הארגון להצלת השונות הביולוגית מפני הכחדה" (World Wide Fund; WWF) וגרינפיס (Greenpeace) שאף החל לפעול באלימות כנגד הציד. כל אלה מובילים מאז אותם ימים מאבק בלתי מתפשר בציד הלא חוקי והחלו לפעול לאמדן מדוייק יותר של מה שנותר.

עוד ב1982- הסכימו להחרים את מוצרי הלווייתנים (אצל הפילים זה ארע רק ב1989-) ומאז 1986 יצא לפועל לראשונה בתולדות ההיסטוריה האנושית. נראה אפוא שהאדם עשה כמעט הכל כדי להכחיד את הראשתן, וכי רק החרם על ציד הלווייתנים הוא שאיפשר להם להתאושש.

בסך הכל כ-300,000 לווייתנים, פוקנות ודולפינים ברחבי העולם מתים עדיין כיום מדי שנה גם בגלל הסתבכות בציוד דיג. יש הטוענים כי במרוצת השנים האחרונות, ראו מדענים כי אוכלוסיות גדולי הסנפיר מתייצבות בכל אזורי המחיה שלהם בעולם ובאחדים מהם מספרם אף גדל. למרות הדמוגרפיה המשתנה כנראה לטובה של מין זה, ואולי גם אחרים, האיסור לסחור בהם, ללוכדם או לצודם נשאר בעינו ברוב מוחלט של המדינות, בהתאם לתקנות המחמירות של הארגון הבינלאומי לחקר הלווייתנים, ה- IWC. יחסי הגומלין בין התומכים בהמשך החרם על קטל הלווייתנים לבין התומכים בחידושו, בעיקר יפן, נורווגיה ואיסלנד, נמשך ללא הפוגה, ולעתים הפרו מדינות אלו, בעיקר יפן ונורווגיה, את האיסור בטענה כי עליהן להמשיך לצודם ל'מטרות מדעיות'.

הזדמנות בלתי-חוזרת

לדברי ווזו פישרס (Fishers Vezo), חוקר ימי, אין בכלל באמת ציידי לווייתנים הפועלים משיקולים מסורתיים, כחלק מהתרבות של ציידים לקטים בצפון הרחוק, דוגמת האינואיטים, או האבוריג'ינים האוסטרליים, בדרום הרחוק.

באותו יום מה ונמהר מבחינת הלווייתנים, נקרתה לתושביו המקומיים של מדגסקר הזדמנות בלתי-חוזרת להפיק תועלת מיידית מהכמות הענקית של המזון שנפלה עליהם לפתע פתאום, והם מיהרו לנצל את ההזדמנות. נראה כי מה שנראה ברברי לשומרי טבע ומשמרי סביבה כמותנו, אינו נחשב באותה מידה על-ידי מי שמורעב באמת, ומנסה לנצל כל הזדמנות כדי למלא את רעבונו, מה עוד שלא היה צריך להיאבק ולהסתכן לשם כך.

"אנו חשנו כי למרות שהיינו עדים למחזה קשה ששום כתב וצלם בר-דעת לא היה רוצה ליטול בו חלק, ייתכן ופרסום האירועים המצערים שהיינו עדים להם, תהיה ראשיתה של קריאה דרמטית נוספת לקרוא תגר על הפשעים ולנסות לבלום את הטבח המלוכלך הזה...", אומרת קרוזייה.  

במהלך שנת 2007 עומד להסתיים הסקר המקיף והיסודי ביותר שנערך על מספרם של הלווייתנים גדולי הסנפיר. במפקד על האוכלוסיות שהתקיים במשך שלוש שנים, והמכונה "ספלאש", נראה כי מספרם בצפון האוקיינוס השקט יסתכם בין לרבבת פרטים ועד לכ-25,000. סבורים כי מהפרטים כולם, מתקבצים כמחצית עד שני שלישים מסביב לאיי הוואי ובתעלת אאואאקו ('Au'au) שבין האיים מאווי (Maui) ללנאי  (Lâna'i) ובחלקים קרובים אחרים הנכללים ב"פארק המקלט הימי שלהם באיי הוואי"Hawaiian Islands Humpback Whale National marine Sanctuary) ) המשתרע על שטח של כ-3,550 קמ"ר.

במפקד שהתחקה אחרי שלוש אוכלוסיות מקוטעות של גדולי הסנפיר בשנת 2004, זוהו 2,786 פרטים, מהם תועדו 234 בדייקנות הן באתרי האכילה הקיציים שלהם ברוסיה, אלסקה, קולומביה הבריטית ומערב ארצות הברית של האוכלוסייה שמקורה בצפון האוקיינוס השקט. בחורף, נודדות שלוש קבוצות מתרבות למקסיקו, למרכז אמריקה, להוואי ולמערב האוקיינוס השקט, וכאמור לעיל, זוהו גם בהם אותם 234 פרטים (כ-8.4%), ללמדנו כמה מעט יודעים אנו בשלב זה על אורח חייהם ונתיבי הנדידה של גדולי הסנפיר, וכי ייתכן וגם קטל אותם לווייתנים אינו מתועד כהלכה.

 

לקריאה נוספת, אתרי אינטרנט

דובילה, דיוויד. 2007. כחול ים המים. [מקוצר על תיעוד צילומי של חופי סיני מאז 1972]. National Geographic, ישראל [בעברית], גיליון 104: 26. (ינואר).
ngm.com/0412/feature3, וראו הפעם בדגש דלתת האוקוונגו בבוצואנה
לוי, נדב. 1999. כמו שתי טיפות מים. פילים ולווייתנים. דומים דומים. מגזין "ים" 67:  39-32. (מאי-יוני).
לוי, נדב. 2000. סוגרים את הים. על השפעת שינויי אקלים וההתחממות הגלובלית על בעלי חיים ימיים. מגזין "ים" מס' 71: 57-51. (ינואר-פברואר).
לוי, נדב. 2002. קשר משפחתי ותקשורת בפילים ובמינים אחדים של לווייתנים – התפתחות דומה ביונקים אינטליגנטיים. קריאת ביניים 2: 19-12. מגזין המחלקה להוראת המדעים, מכון וייצמן למדע, חטיבת הביניים, ומשרד החינוך. (פברואר).
לוי, נדב. 2002א'. על פילים ולווייתנים. טבע הדברים 83: 61-42. (ספטמבר).

Anon. 2007. The North Atlantic right whale loses another member - a 2-year-old male washed up at Brunswick, Georgia, US. BBC News, Image. (January 05).
  HYPERLINK "http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/default.stm" \t "_blank" http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/default.stm
Bentley, Molly. 2005. Unweaving the song of whales. BBC News. (March 02).
  HYPERLINK "http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/4297531.stm" http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/4297531.stm
Black Richard. 2006. Analysis / an the whales 'be saved' - again? BBC News. (June 21).
  HYPERLINK "http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/5101478.stm" http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/5101478.stm
Chadwick, Douglas H. (words) & Flip Nicklin (photographs). 2007. Hiddden lives of Humpbacks. National Geographic 211 (1): 72-93. (January).
whaletrust.org
Croizeau, Isabelle (words) & Alexis Rosebfeld (phtographs 2006. The last breath of the whale. (unpublished preliminary paper of the whaling near Madagascar).
Evans, Peter G.H. 1984. Whales and Dolphins. Pp. 162-175, in: D.W. Macdonald. (Editor). The Encyclopedia of Mammals: I. George Allen & Unwin. London. Sydney.
Lockyer, Christina. 1984. Water Voices. The Songs of the Hampback Whale. Pp. 228-229, in: D.W. Macdonald. (Editor). The Encyclopedia of Mammals: I. George Allen & Unwin. London. Sydney.
Meek, Jo. 2006. Where do the Whales go? Best Friends News, Top Stories. (September 18).
http://news.bestfriends.org/index.cfm?page=news&mode=entry&entry=C1EF615F-BDB9-396E-9BF16E093D8109D1   

לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן