...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

משרבורג ועד אילת

בדצמבר 69' הדהימה ישראל את העולם בשיא חדש של חוצפה. אנשי חיל הים חדרו לחמש ספינות טילים שעגנו בשרבורג, הרימו עוגן וברחו מחוץ למים הטריטוריאליים של צרפת, בדרכם למעגן הקישון. גדי בן-זאב הוביל אז (בים סוער) את הספינה "סופה". כיום היא נחה את מנוחתה האחרונה באילת.

מאת טוביה בסקינד, צילומים: דוד פילוסוף

השוניות של אילת כבר מזמן לא משהו. עשרות אלפי צוללים לא זהירים, ביוב שהוזרם לים, אבק שנוצר כתוצאה מהבנייה המואצת ושקע בנקבוביות האלמוגים, פוספטים, פסולת שמנונית מספינות ואפילו הכלובים של דגי הדניס אחראים יחד לאסון טבע של ממש.
שתי אצבעות מסיני ושני עולמות שונים. ובכל זאת - עדין נחמד לצלול באילת ואחרי כל כך הרבה צלילות בסיני, תמיד כיף לחזור לסטי"ל או לגלות אתר חדש.
עד לפני כשנה אילת היתה רק תחנת ביניים בדרך לסיני. האינתיפאדה וההידרדרות במצב הבטחוני באזור החזירו חלק מהצוללים לאילת. עדיין אפשר ליהנות כאן בסוף השבוע ולא רק בגנים היפניים. מי שספינות טבועות עושות לו את זה, יכול לצלול בסטי"ל וביתוש ולהתגעגע לספינת האופנועים ליד ראס מוחמד ולספינות הטרופות בשאב אבו נוחאס.
כן, אפשר גם לראות כמויות אדירות של דגים, בעיקר דניסים, בכלובים בחוף הצפוני. מועדני הצלילה באילת מוציאים לשם צלילות מודרכות וזו בהחלט חוויה לא שגרתית לראות אלפי דגים משתכשים זה בזה בכלובי ענק מרושתים. אנחנו יצאנו לשם עם קרייג באדן, מבעלי אקווה ספורט, שמבטיח למצוא אתרים נוספים באילת.
עם מעט מזל אפשר גם לראות באזור להקות גדולות של דגי טונה, או כריש מזדמן. חוויה בהחלט מדהימה, שהירוקים רק מתפללים להיעלמותה. לא מעט ביולגים ימיים טוענים כי הכנסת דגי הדניס למפרץ אילת מעלה את רמת החנקן במים, משבשת את שיווי המשקל האקולוגי ותורמת את חלקה לפגיעה המתמשכת באלמוגים.

ברחה משרבורג, הוטבעה באילת
לפני שנים לא רבות, במזרח טורקיה, חיפשו ארכיאולוגים את שרידיה של תיבת נוח. לא פחות. החפירות בהר אררט לא העלו דבר, אולם מי שמחפש קשר כלשהו לאותו ספן מקראי, יוכל מצוא אותו דווקא באילת. כ-60 מטר מחוף הווילג', בעומק של 25 מטר מצאה את מנוחתה האחרונה אח"י סופה, שעם הרבה חוצפה ישראלית חולצה מנמל שרבורג שבצרפת במבצע שכינויו הרשמי היה "תיבת נוח".
12 ספינות טילים הזמינה ישראל מצרפת, בשלהי שנות ה-60. שבע מהן הועברו כדין לישראל, אולם חמש האחרונות נותרו במספנות בשרבורג. צרפת הטילה אמברגו על ישראל וסירבה לאפשר את השלמת העסקה בין שתי המדינות.
ב-20 בדצמבר יצאו מישראל לצרפת כ-80 מאנשי חיל הים. הם נחתו בפאריס לבושים בבגדים אזרחיים. בשקט ובצנעה, כדי שלא לעורר תשומת לב, הם יצאו בקבוצות קטנות לתחנת הרכבת, בדרך לשרבורג. בבואם לשם הם נבלעו כמעט כולם בתוך ספינות הטילים. בליל ה-24 בדצמבר, בשעה שתיים בלילה, כאשר צרפת כולה היתה הלומת אלכוהול מחגיגות חג המולד, יצאו הספינות לדרכן לישראל. כאשר הצרפתים חשו בהיעדרותן, אחרי שעות רבות, זה כבר היה מאוחר מדי. מבחינתם. הספינות כבר היו הרחק בדרך, מחוץ למים הטריטוריאליים של צרפת.
ביום האחרון של שנות ה-60, ב-31 בדצמבר, הגיעו חמש הספינות לנמל חיפה, וכך הגיעה לסיומה דרמה שכיכבה במשך ימים בכל מהדורות החדשות בארץ ובחו"ל. פאריס הזועמת הורתה לאלוף מוקה לימון, ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בצרפת, לעזוב מיד את המדינה. ואילו חמש הספינות, שהגיעו לישראל כ"ספינות לקידוחי נפט" (סוג של שושואיות שהיתה אופיינית לנו באותן שנים), הועברו לחיל הים. ואלה שמותיהן: געש, חרב, חנית, חץ וסופה - ידידתנו חביבת הצוללים.
מפקד הספינה בזמן הבריחה מצרפת היה רב-סרן גדי בן-זאב, כיום בן 60. "כולם מתפעלים מהחוצפה הישראלית שבהוצאת הספינות מצרפת", הוא מספר, "אבל חשוב לזכור שכל הספינות יצאו באישור. התרמית היתה לגבי היעד. הצרפתים חשבו או רצו לחשוב שאנחנו בדרך לנורבגיה. לדעתי, הם אפילו ידעו שמדובר בצוות ישראלי".


- אז אין כיסוי למיתוס שנוצר סביב המבצע?
"הגבורה האמיתית היתה בים. הוא היה מאוד סוער וההחלטה לעזוב את שרבורג התקבלה ברגע האחרון, אחרי ששמענו ברדיו שהים מתחיל לרדת. זה בכלל לא היה פשוט לצאת מהאוקיינוס האטלנטי ולהפליג עד גיברלטר. אני זוכר שבאחת הספינות גשר הפיקוד ממש התקמט בגלים. אני עצמי נקשרתי לגשר הפיקוד כדי לא לעוף למים. גם התדלוק לא היה פשוט ועצרנו ליותר מ-24 שעות בפורטוגל כדי לתדלק את חמש הספינות. בכלל, במשך כל ימי ההפלגה לא עצמתי עין ואיבדתי שישה קילוגרם".
אח"י סופה שימשה את חיל הים יותר מ-20 שנה, ובמהלכן לקחה חלק בכמה ממבצעים חשובים. היא זו שלקחה את אהוד ברק ואמנון ליפקין שחק למבצע "אביב נעורים" בביירות, שבמהלכו חוסלו כמה מבכירי אש"ף; היא היתה מעורבת בהטבעת ספינות טילים סוריות בנמל לטקיה במלחמת יום כיפור; היא פגעה בספינות מצריות בפורט סעיד, וסיימה את שירותה הקרבי בהנחתת כוחות של גולני וצנחנים, במלחמת לבנון.
בשנת 1994 הובאה הסופה הזקנה למנוחתה האחרונה. היא נגררה לאתר ההטבעה, ובתום מבצע מסובך, כאשר רוחות צפוניות השמיעו קינות יבבניות, היא ירדה אל מתחת לפני המים, עם תפילה קטנה בלב: מי יתן ותשמש שונית מלאכותית, צבעונית ותוססת, לתפארת הדגים, האלמוגים והצוללים.
מי שיזם את הטבעת הספינה באילת הוא לא אחר מאשר גדי בן-זאב, מבעלי מועדון הצלילה רד סי ספורט ושותף בכיר במלון אמבסדור. "הספינה היתה במבדוק בבסיס חיל הים באילת, ושמעתי שעומדים להשבית אותה. פניתי לחיל הים והצעתי להטביע את הספינה ולהפוך אותה לאתר צלילה. ליוזמה הצטרפה גם התאחדות הצלילה ואני עצמי תרמתי לפרויקט עשרת-אלפים דולר. היום, כשאני צולל במקום, שממש קרוב למועדון הצלילה שלנו, אני מרגיש כמו אחד שסגר מעגל".