...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

מפגשים מהסוג הכרישי


מאת: אמיר טיטו
צילום: יוחאי זייד ואמיר טיטו

ספארי צלילות בים האדום הוא חוויה בלתי נשכחת. צוללים ישראלים מכירים לרוב את הפלגות הספארי שיוצאות למצרי טיראן, ראס מוחמד והאי גובל, אתרים המעניקים חוויית צלילה בלתי נשכחת ורבות כבר נכתב עליהם בעבר. אך ישנם אתרים נוספים, דרומיים יותר, פחות מתויירים, אך מרהיבים ביופיים. אותם אתריים דרומיים, הנחשבים לפסגת אתרי הצלילה בים האדום, הם איי האחים והדדלוס, שוניות סנט ג'ון והאלפינסטון.

לצערי (ולצער צוללים ישראלים רבים) איי האחים והדדלוס סגורים בפני צוללים המחזיקים בדרכון ישראלי. אבל, גם כך, אתרי הצלילה האחרים באזור יכולים לתת סיפוק של שעות צלילה רבות, אשר תיאורן יצריך כתיבת ספר. על כן, החלטתי להתמקד בכתבה זו בחוויותי מהצלילות באזור שונית האלפינסטון ועל מפגש עוצר נשימה עם ה-Oceanic Whitetip Shark.
 
בכדי לארגן דייט עם Oceanic Whitetip Shark יש להירשם לספארי צלילות המפליג דרומה לכיוון הגבול עם סודן. ספארי כזה דורש התארגנות שונה במקצת מספארי רגיל. ספארי דרומי בדרך כלל ארוך מספארי רגיל בסיני (שבעה ימים ומעלה), ומבצעים בו בין שלוש לארבע צלילות בכל יום. בנוסף, בהפלגות דרומיות ארוכות - איכות הסירה, גודלה ומיומנות הצוות המפעיל הם גורם קריטי להנאה, שכן לא כל סירה מתאימה להפלגה הארוכה דרומה. בחרתי לבצע את הצלילות הראשונות שלי בדרום מצרים במסגרת חבילת הספארי שמארגן אילן ורד. הבחירה הוכיחה את עצמה מכוון שלאילן יש ניסיון רב בארגון של ספארי צלילות במצרים וירדן וקשרים טובים מאוד עם הגורמים הרלוונטיים, ובנוסף צוות מדריכים מקצועי ואיכותי.

                    
                                                               

האלפינסטון

320 ק"מ דרומית לשארם ממוקם ריף קטן שמושך אליו כמו מגנט רב עוצמה צוללים מכל העולם. הריף נתגלה בשנת 1830 בעקבות מיפוי תעלת סואץ וסימון נקודות שיכולות להוות סכנה לאוניות המשייטות לאורך חופי הים האדום. את המיפוי ביצעה חברת "מזרח הודו הבריטית" בראשותו של גנרל מורסבי שקרא למקום "האלפינסטון" על שם ג'ון אלפינסטון ה-12, שהיה מושל בומבי באותם השנים.

לא לחינם נחשב האלפינסטון כאחד מאתרי הצלילה הטובים ביותר בים האדום. מיקומו הייחודי (במרחק של 12 ק"מ מחופי אבו דאבאב) מקנה הרגשה דואלית, בה מעבר לכתף אחת פרוסים קירות אלמוגים מרהיבים ומעבר לכתף השנייה מפטרלים כרישים המזכירים לנו שאנחנו מרוחקים מספיק מהחוף ונמצאים כרגע בטריטוריה של הדגים הגדולים.

מיקומו המיוחד של הריף וזרמי המים החזקים באזור מצריכים תכנון צלילה טוב וניסיון צלילה באתר, הן של המדריכים והן של הצוללים, אך בעיקר של משיט הזודיאק, שצריך לדעת בדיוק היכן להוריד את הקבוצה. גם אם נקודת הירידה מהזודיאק מדויקת, צריכה הקבוצה לבצע ירידה מיידית (ירידה שלילית) לקרקעית, ומי שמתמהמה ימצא את עצמו מתרחק  לעבר הכחול בתוך מספר שניות.

הריף בנוי בצורת אצבע מצפון לדרום, עם קירות אנכיים בצד המזרחי והמערבי, המגיעים עד לעומק של 70 מטר. הצד הצפוני והצד הדרומי מייצרים כתף רדודה יותר המעמיקה עד ל- 30 מטר. כבר בתחילת הירידה ניתן להבחין בשילוב הנפלא של קיר אלמוגים צבעוני הנוגע בכחול אין סופי. בתזמון נכון, ניתן להבחין בלהקות ברקודה, וכשהמזל מאיר פנים רואים גם להקות של כרישי פטיש.

כמו לכל אתר צלילה מיוחד, גם לאלפינסטון משוייכת אגדה מיסטית המספרת שבעומק 60 מטר ניתן למצוא סרקופג (ארון קבורה עתיק) של אחד הפרעונים האבודים. הסרקופג נמצא מתחת לאחת הקשתות הנמצאות בעומק של 50-70 מטר, וצוללים שירדו לשם מספרים שממש ניתן לראות במערות צורת מלבן המעידה על הימצאות הארון בעבר (ואולי אפילו בהווה). בהתחשב בכך כי לפרעונים לא היה ציוד צלילה, או יכולת אחרת לרדת לעומק של 60 מטר מתחת לפני הים, ההסבר המתבקש להימצאות הארון מיוחס למספר ממצאים אחרים השייכים לעידן הקרח האחרון בו פני הים האדום היו נמוכים בהרבה מהנקודה העכשווית, ולכן אם אכן מדובר בארון קבורה הוא כנראה שייך לעידן אחר לגמרי.


מתחת לסירה בעומק 5 מ' מפגן של כרישים

הכריש

לאלפינסטון נמשך מספר רב של "חיות גדולות", ביניהן להקות כרישי פטיש, ברקודות ודולפינים, אך בתקופה שבין ספטמבר לדצמבר ניתן לראות טורף יחיד, המרחיק כל מי שמנסה להתקרב לאזור - ה- Oceanic Whitetip Shark שומר על טריטוריית האלפינסטון בצורה קנאית וייחודית, האופיינית לחיה טריטוריאלית. במשך היומיים בהם שהינו אנו באזור, שוטטו להם כתריסר כרישים במרחב ההיקפי של הריף, ונוכחותם הורגשה כמעט בכל שלבי הצלילה הרדודה (בתחילת ובסיום הצלילה), בעיקר בקרבת הסירות שעגנו באזור.

צוללים שפוגשים כרישים בסביבתם הטבעית מדווחים כמעט תמיד על חוויה בלתי נשכחת. מרתק להתבונן בחיה שבמשך שנים רבות שלטה בים ועכשיו מתחילה להיות נדירה ואף נכחדת. מועדוני צלילה ברחבי העולם הבינו את הפוטנציאל הכספי הגלום ב"מפגשים מהסוג הכרישי" והחלו משווקים חבילות צלילה הכוללות האכלת כרישים, צלילות לאתרים בהם שוכנים כרישים כדרך קבע ואף צלילות כלוב במפגשים עם הכריש הלבן. למרות שביצעתי בעברי צלילות בלתי נשכחות עם כרישים, אני מוכרח לציין שהמפגש עם ה- Oceanic Whitetip shark היה אחד המרתקים בחיי - וזאת אפילו מבלי לנסות להאכילו.

מפגשנו הראשון עם ה- Oceanic היה כאשר חזרנו מהצלילה הראשונה וזיהינו את סנפיר הגב המפורסם בקרבת הסירה. מבלי לחשוב יותר מדי זרקנו את ציוד הצלילה על ריצפת הסירה וקפצנו למים עם ציוד שנירקול בלבד. מה שלא ידענו לפני אותה קפיצה, ומה שכל מי שנפגש בעבר עם ה- Oceanic כבר יודע, הוא שמי שמשנרקל עם ה- Oceanic הוא טיפש, אמיץ או שילוב של שניהם. הכריש מתייחס למשנרקלים בצורה שונה לגמרי מאשר לצוללים. כשהכריש החל לבחון עם פיו את הסנפיר שלי הבנתי, בדרך הקשה, שמעכשיו אני מפסיק להתנהג בטיפשות, ולמים של האלפינסטון אני נכנס רק עם ציוד צלילה, אם זה במטרה לצלול באתר או לרדת לעומק של 5 מטרים מתחת לסירה ומשם להתבונן בכרישים.


עוד יעף ועוד אחד. היו להקות בין 3-8 כרישים

ואכן כך, רשומות לי במחשב הצלילה 3 צלילות, שעה כל אחת, בעומק של 5 מטרים מחזיק בחבל המשתלשל מהסירה שבקצה התחתון שלו קשורה משקולת. בצלילות המרתקות האלו כרישי ה- Oceanic חלפו על פנינו כשהם מודדים ובוחנים אותנו עם עיניים סקרניות וחיוך לא ברור. בכל יעף, חשנו שמדובר בחיה סקרנית שמתקרבת לראות קצת יותר מקרוב במי מדובר, אך לאור העובדה כי שאר החיות מרגישות לא רצויות בטריטוריה שלהן, כך גם אנו היינו צריכים להרגיש הן כצוללים ובמיוחד כמשנרקלים. התחושה של כריש משייט לכיוונך דומה לתחושה של נהג בתחרות אומץ כאשר 2 מכוניות נוסעות אחת לכיוון השניה במטרה לראות מי יסטה ברגע האחרון. בעוד שבתחרות המכוניות אתה יכול להסיט את הרכב בכל שלב, במקרה של כריש המתקרב לכיוונך כל שנותר לך הוא לקוות שהאחרון יסטה ממסלולו בשלב כלשהו. עם זאת מוזר לגלות כמה האחיזה בחבל מעלה את תחושת הביטחון.

לא רק אנחנו הרגשנו מאויימים - באחת הצלילות הבחנו בברקודה "מסכנה" שהתרחקה מהריף ומצאה מסתור מתחת לסירה שלנו. בכל פעם שהחליטה כי השטח פנוי ורצתה לצאת לשחייה בים הפתוח התחילו לסגור עליה הכרישים והיא נאלצה לחזור ולהתחבא מתחת לסירה עם הסנפיר מקופל בין הרגלים.

כל צלילה שביצעתי בריף לוותה ברגשות מעורבים. מצד אחד אני נמצא ליד ריף חלומי ועוצר נשימה, מצד שני הייתה בכל צלילה את הציפייה לסיים ולחזור לספינה במהרה, על מנת להחליף מיכל ולהמשיך ב"צלילת החבל" ולראות את הכרישים במרחק של מטרים בודדים, לפעמים אף במרחק של נגיעה. גם החזרה מהריף לסירה אינה פשוטה. בין קיר הריף לסירה פיטרלו לרוב הכרישים. בספארי צלילות כמו בספארי עם חיות יבשה באפריקה -  גודל הקבוצה "הנטרפת" משפר את מצבך באופן סטטיסטי, ולכן הצלילה חזרה לסירה תמיד התבצעה בקבוצה צפופה ובקצב הכי מהיר שניתן מבלי לבצע תנועות סנפיר חריגות. המצב דומה לימי המלחמה הקרה בו עורק סוביטי צריך לשרוד את 100 המטר בין מזרח ברלין למערב ברלין.

בכל צלילה שביצענו ראינו בין שלושה לשמונה כרישים בו זמנית. באחת הצלילות אף זכינו לראות כרישה מלווה בעשרות דגי pilot ששחו איתה במבנה מרתק. כאשר הטבח היה מקיש על הסולם על מנת לסמן לנו שארוחת הצהריים כבר מתקררת על השולחן, הכרישים שמעו גם הם את הנקישות והתחילו להתקרב לסירה כאילו הבינו שהאוכל מחכה גם להם.

מאז החזרה לארץ חוזרות אלי המראות מאותם "צלילות חבל" נפלאות. ממש לא יאומן שצלילות בעומק של 5 מטר נחשבות בעיני מהמוצלחות שביצעתי בחיי. כנראה שבאלפינסטון, העומק לא קובע.


הכתב מסתקל בלבן של השיניים

 Oceanic Whitetip Shark

שם מדעי - Carcharhinus longimanus
שייך למשפחת כרישי ה- Requiem, משפחה גדולה המונה כ- 50 מינים של כרישים בעלי עיניים עגולות ומתאפיינים לרוב בנדידה למים חמים בעונות קרות.
כרישי ה- Oceanic נולדים בגודל של 60-65 ס"מ וכרישים בוגרים מגיעים לגודל המקסימאלי של 3-3.95 מטר ולמשקל של 150 ק"ג.
אורך חיים – 22 שנים.
סט שיניו התחתונות של ה- Oceanic ננעצות בטרף בעוד שסט השיניים העליונות מבצעות את החיתוך.
ה- Oceanic נמצא לרוב בשכבת המים העליונה של הים, אך מחקרים מראים כי הוא יכול להגיע עד לעומק של 150 מטר.
קל מאוד לזהות את ה- Oceanic, ע"י סנפירי הייצוב הצדדיים המעוגלים והרחבים הפרוסים כמו כנפיים של מטוס וסנפירי הגב הגדולים המעוגלים בקצוות וטבולים בצבע לבן. אותם סנפירים גדולים מייצבים את הכריש בתנועתו האיטית.
הם נצפים כבודדים או בקבוצות קטנות ומאופיינים בשחייתם האיטית ולפעמיים מלווים בלהקות pilot fish.
הכרישים אקטיביים ביום ובלילה.
תזונה: ברקודות, מרלין, jacks, טונה, צבי ים, דינונים, ציפורי ים ואפילו זבל.
כ- 15 כרישונים נולדים בכל לידה (לרוב בקיץ).
כרישי ה- Oceanic נצפים שוחים מאחורי להקות של דגי טונה ו- Pilot Whales. חוקרים מייחסים את התופעה לכך שהכרישים פשוט "אוספים" את חלקי האוכל שצדים הדגים/לוייתנים.
קיימים דיווחים כי ה- Oceanic אחראי לתקיפות על ניצולי ספינות טבועות.
קיים דיווח על תקיפה קטלנית של ה- Oceanic על צוללים שביצעו צלילה טכנית לעומק של 60 מטר.

הנחיות וכללי התנהגות

מומלץ להישאר בקרבת הסירה או הריף – התרחקות לעבר הכחול מסוכנת יותר.
למרות השחייה האיטית של ה- Oceanic הוא ידוע כחיה תוקפנית המסוגלת לייצר כוח מתפרץ חזק מהמצופה.
זכרים הינם סקרנים ותוקפניים יותר מהנקבות לכן יש להישמר אף יותר בקרבתם.
בקרבת זכרים גדולים מאוד (מעל 2 מטר) מומלץ לצאת מהמים
יש לבצע את הצלילות או השנירקולים בקבוצה צמודה ככל האפשר
בקרבת ה Oceanic - צלילה בטוחה יותר משנירקול.
אין לבצע האכלה של ה- Oceanic ללא אמצעי מיגון מתאימים לכלל הקבוצה וללא הניסיון המתאים.
הצלילה צריכה להתנהל בצורה רגועה וללא תנועות חדות.


(תמונות נוספות של הצלם אמיר טיטו ניתן לראות באתר www.amirtito.com)