...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

מילה של הרינג

דגי ההרינג, אותם דגים מלוחים וטעימים, מספקים באחרונה שפע של ממצאים מפתיעים, לאחר שהתגלתה אצלם תקשורת רעשנית של נפיחות (כן, כן, נאדים, בשפה המדוברת)

מאת: נדב לוי*

כשהיה בן וילסון, רק בן 10, הוא גילה תגלית מדהימה: דגי ההרינג (Herring) מהאוקיינוס הפציפי (Clupea pallasii) ומהאוקיינוס האטלנטי (C harengus) מסוגלים, כל אחד מהם, "לדבר ולשוחח" עם בני מינו. חלפו שנים, אך וילסון, כיום בעל תואר ד"ר, מדען וביולוג ימי צעיר ומבטיח ממרכז המחקר המדעי הימי באמפילד (Bamfield) ומאוניברסיטת British Columbia, בקנדה, ממשיך לעסוק בנושא ואף לעורר גלים והדים רבים בעולם כולו.
עד לאחרונה נשאר פענוח התקשורת הקולנית המיוחדת של דגי ההרינג מסתורי ובלתי-ידוע די הצורך, אך, לא מכבר הציגו המדען הצעיר ועמיתיו את הפענוח הראשוני של תקשורת דגי ההרינג הללו בשביה. החוקרים הבחינו שהדגים משמיעים קולות בוריאציות שונות. כך הבחינו בהתפרצות, מעין "צרור יריות" (burst) לבין "פעימות" (Pulses), שהחוקרים נתנו להם את השם המקוצר FRT (Fast Repetitive Tick). סדרת פולסים אלה משודרת בתדרים על-שמעיים (אולטראסוניים) שבין 1.7 ל-22 קילוהרץ. נראה שהדגים מפיקים קולות FRT מבלי לזכות בגישה ישירה לאוויר. גזי-עיכול (Digestive gas), או מעבר של אוויר שנבלעים ב"שלפוחית השחיה" (Swim Bladder), בכל מקרה, אינם יכולים להיות אחראים על קולות FRT אלה. דגי ההרינג האטלנטיים מייצרים אף הם קולות FRT. אנליזות מכוונות של אופן השמעת הקולות המוזרים, שתועדו במצלמות וידאו, חושפות קשר בין בעבוע הבועות מאזור התעלה האנלית, דהיינו, מהקרביים, או המעיים, או משלפוחית השחייה.
במאמר שהתפרסם בנושא ב"רשומות האגודה המלכותית הבריטית" בלונדון, וילסון וחבריו אינם עונים חד-משמעית על השאלה "כיצד מתבצעת יכולת התקשורת של דגי ההרינג?" בתשובה נחרצת. הם מציינים שהם טרם הבינו כיצד מועבר המידע בין הדגים, האם הם אמנם משוחחים ביניהם במודע, מהי הפונקציות של הקולות האלו, ואפילו האם ייתכן שהמחקר מצביע על האנשת-יתר של החוקרים. עם זאת, למיטב ידיעתם של הדגים, ייצור קולות באמצעות איברים מעין אלה טרם תועד במדע. אולם, הם ציינו כי ייצור הקולות גדל בעצמתו ככל שלהקת הדגים וצפיפותה גדלים. משערים אפוא כי חשיבותם העיקרית היא חברתית. קולות אלו קשורים להתנהגותם הביו-אקולוגית של הדגים, וייתכן והם מושפעים לרעה מהזיהום הסביבתי הגובר (רעשים גוברים בים, השפעה רעה של זיהומים תולדת פעילות היתר של האדם, ועוד). הערכות אחרות היו שהקולות המיוצרים בתדירות גבוהה הם שווי-ערך בחשיבותם לאלה שמייצרים קולות על-שמעיים במיני לווייתנאים שונים והיו שטענו שמדובר בכלל בקולות משניים בחשיבותם, שכוללים תנועת לסתות בעת אכילה, וקולות הידרו-דינמיים שמייצרת הלהקה בעת תנועתה במדיום הימי.

מחקר הנפיחות
מנגנוני ייצור הקולות והפונקציות שלהם איננה ידועה, אף שעד כה זוהו מנגנונים קוליים שונים בדגים (אם כי אף אחד מהם לא תואר, או התגלה בדגי ההרינג). מאחר ולדגים האלה אין בלוטות גז, או שלפוחיות שחייה מתנפחות מחדש, חשבו מדענים בעבר כי הקולות שלהם קשורים להעברת מידע מהקיבה לעבר פני הים. בהתאם לכך החליטו הביולוגים הימיים להתייחס למנגנון זה כמסביר את הקולות המקריים שמשמיעים דגי ההרינג, שנקלטו ונחקרו.
למרות שסביר להניח כי ייצור קולות דגי ההרינג הוא מקרי, אין עוד ספק כי מורכבות קולותיהם קשורה ישירות ביכולתם לתקשר אלה עם אלה. הסתעפות התקשורת האקוסטית של ההרינג נחשבת לנפוצה עתה בהשוואה למה שחשבו קודם לכן, הן מבחינה אקולוגית והן משום שיש לכך חשיבות כלכלית למינים קרובים שטרם נחקרה האקולוגיה שלהם כיאות, אך הוכח כי הם נעלמים בקצב מסחרר.
ה"אשם" העיקרי בהתעוררות המחקר בשנים האחרונות בקולות ההרינג הוא, כאמור, ד"ר וילסון. ככל שגדל והתבגר, הוא נחשף יותר לביולוגיה ימית ורעיונות התקשורת העל-שמעית. האגדה מספרת שלילה אחד הוא נשאר בתורנות במעבדה שלו לבדו, בקרבת מכל גדול שהיה מלא בדגי הרינג. בשלב מסוים החל לשמוע קולות. תחילה הסיק שהוא שמע מה שהוא חשב כ"מישהו" השורק להנאתו, או מצפצף בקול רם. הוא חשב תחילה כי המכשירים שלו מזייפים, או שאחד מחבריו חמד לו לצון. למעשה, הוא תכנן כל העת לנסות לשחזר את מה ששמע, או חשב שהוא שמע בילדותו. הצלילים המוגברים שהקשיב להם, כביכול, לא נשמעו אלא בעקבות הטמנת מיקרופונים (להגברת תהודת גלי הקול) שהכניס אל מתחת למים במכל הדגים.
מטרתו, הנשמעת יומרנית, היתה לבחון האם הוא יכול לקבל עוד מידע כדי לאשש את הרעיון כי דגי ההרינג משוחחים אלה עם אלה, כחלק בלתי נפרד מהצורך שלהם להגיב על ניסיונותיו וקולותיו של הלווייתן הקטלן, האורקה, שהוא מאויביהם הבולטים, כמו גם מטורפים ימיים אחרים המאיימים עליהם.
בתגובה, כך במחקרים קודמים, הגיבו הדגים במהירות ושינו אנכית את עומק שחייתם במדיום הימי. ד"ר וילסון המשיך בניסויים במשך כמה לילות רצופים, עד כדי כך שאחד הקולגות שהמעבדה שלו נמצאה קומה אחת מתחתיו התלונן על הרעש שהוא מחולל בבניין. חבריו המדענים אף הצביעו עליו כחוקר מעצבן...
התצפיות והניסויים הראו כי קולות הנפיחה ("נאד") הגיעו מדגי ההרינג, באותה עת שאל פני המים בעבע זרם אוויר קבוע מצידם האחורי של הדגים. צוותו של וילסון ניסה להפיק אותם באופן מלאכותי כדי לבחון את תגובת הדגים. עוזריו של וילסון ניסו לאמיתו של דבר לדובב את הדגים בשיטת ה- FRT (ראה לעיל) במטרה לחפש אחר סימנים לרעיון כי דגי ההרינג אמנם משוחחים אלה עם אלה, או משתמשים לשם כך בשיטה דומה.
החוקרים השמיעו את הקולות האלה באופן מלאכותי בתדירות גבוהה יותר בהשוואה להשמעת הקולות על-ידי הדגים שנמצאו במכל, ורק בלילה, כאשר הם לא הצליחו לראות אלה את אלה בגלל החשכה. מטרתם היתה לבחון עד כמה שיחות הדגים מסייעות להם בחיים. כל אחד יכול, לטענת החוקרים, להצמיד את אוזניו לדפנות המכל ולשמוע את הדגים. הניסויים במעבדה חייבו יציאה לשטח, בניסיון להקליט את ה'שיחות' של הדגים בטבע. ד"ר וילסון רצה למצוא אלטרנטיבה ל"שמיעת הנפיחה" ולבחון את יכולתם של אורגניזמים לנצל את סינכרון יכולתם של הדגים "להפליץ" בין אם הדבר מתבסס על "מוצא (פי הטבעת) של מערכת העיכול" (Digestive Sustem Venting) של הדגים ובין אם מתלווים לכך מעין "התפרצות פעימות קולניות" (Burst Pulse Sounds).
במאמר טרי שהתפרסם בהקשר זה ב"רשומות האגודה המלכותית הבריטית" בלונדון, ד"ר וילסון אינו עונה על יכולת התקשורת של ההרינג בתשובה נחרצת, מאחר וטרם הבין כיצד מועבר המידע בין הדגים, האם הם אמנם משוחחים ביניהם במודע, או האם המחקר מצביע על האנשת-יתר של החוקרים.

תיעוד בשטח
לא מכבר יצאו וילסון וחבריו לעברו של הים הפתוח, הרחק מחופי אלסקה, כדי לנסות לתעד את קולות דגי הרינג בים ולאשש את תגליתם. דגי הרינג הם דגים חברתיים הנודדים בלהקות-ענק שמספר הפרטים בכל אחת מהן יכול להגיע למאות אלפים. מטרתו של וילסון היתה לבחון אם יש ביכולתנו לשמוע את הדגים בטבע, והאם יש אפשרות להאזין (ואולי אף להריח) את שיחות הדגים מהחוף. צוות המחקר לכד והאזין לדגים בתדר של 44.1kHz

יכולים לשמוע אותם
התוצאות הטובות ביותר התקבלו עם דגי הרינג פציפיים צעירים ובוגרים שהשמיעו 7-65 פולסים (בממוצע 32) שאורכם היה מ-0.6 ל-7.6 שניות, ובתדרים שבין 1.7 ל-22 קילוהרץ. לדעת החוקרים, רוב הדגים אינם יכולים לשמוע את תדירות השימוש שעושים דגי ההרינג במערכת ה- FRT שלהם. שיחות דגי ההרינג אינן יכולות, לטענתם, לשמש להנאתם של דגים השוכנים עמם ובקרבתם, כמו דגי הסלמון, או דגים אחרים, שהיו יכולים לנצל את הדבר לטובתם, בהיותם גם הם חובבים מושבעים של בשרם של דגי ההרינג. אולם, בני-האדם המשתמשים באמצעי קליטה משוכללים יותר, לטענתם, אכן יכולים לשמוע אותם. טענה זו נחשבת כשנויה במחלוקת מאחר וייתכן ויכולת הקליטה של הדגים האחרים עולה על המיקרופונים והמגברים שלנו בהרבה. פרט לכך, הראו מחקרים שונים כי דגים אחרים משתמשים בשלפוחית שתן השחייה שלהם כדי לייצר מעין "נחירות-חיזור" (Grunting), או מעין קולות "מזמזמים" (Buzzing), כדי להיות גורם משיכה לבחירת בני-זוגם.
"למרות ההשערות הללו, זוהי ככל הנראה הפעם הראשונה שמדענים הצליחו לקלוט בפועל את קולות הנפיחה האלה", סיכם את התגלית הביולוג דניס היגס (Dennis Higgs) מאוניברסיטת ווינדזור (Windsor), שאף ציין כי לרוב איננו מסוגלים לחשוב כי הדגים מסוגלים לייצר קולות, אך כמובן שלטענה זו אין כל סימוכין.

דגים מדברים?
לפי שעה אומרים וילסון עצמו, ועמיתיו, כי אינם יודעים אם ישנם דגים אחרים המסוגלים לשוחח ביניהם בקולות "נפיחה" מעין אלה. אולם, אם אכן הם מתקשרים אלה עם אלה בתקשורת הנפיחות, או אז אנו צריכים לשנות את תפיסתנו אודות התקשורת הווקלית, ואולי האולפקטורית, של הדגים במים, ולשנות את שיטות המחקר שלנו במדיום הימי.
בהתאם לכך, הציעו מדענים שאלות נוספות להמשך המחקר. השאלות העיקריות שעדיין מהדהדות בראשיהם של המדענים הן: 1) האם ייתכן והריח שקשור לתקשורת הנפיחות של דגי ההרינג בכל זאת מהווה תפקיד כלשהו ביכולתם לתקשר אלה עם אלה? 2) כיצד מתקשרות הנפיחות (שהם משמיעים!) לריח אפשרי שהם מפרישים? 3) האם ייתכן והריח הנובע מהפרשה קולנית זו אינו כה מסריח כפי שניתן היה לחשוב לכאורה? 4) הייתכן ו"דיבוב האוויר הקולני" (Vocal Air Dubbed) אמנם מגיע משלפוחית שתן השחייה (Swim Bladder), המספקת לדגים אפשרות להיפטר מעודפי הגזים העוברים דרכה החוצה? ו-5) האם נכונה הטענה של חוקרים אחדים הסבורים שהקולות מגיעים ממערכת העיכול של הדגים? ייתכן וכל אלה מתגמדים לנוכח חשיבות דגי ההרינג כדגי מאכל חשובים בתפריטה של האנושות בחצי הכדור הצפוני, כמו גם בתפריטם של טורפים ימיים ולווייתנאים, שכולם עד אחד סובלים קשות מדיג-יתר וקריסת הדגה בעולם. הבנת יכולתם התקשורתית חשובה בקידום האנושות בפענוח שיחות בין דגי ההרינג לבין עצמם ובין טורפים ונטרפים במערכות האקולוגיות הימיות.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן


* נדב לוי הוא זואולוג, מרצה וחוקר המדריך טיולים זואו-אנתרופולוגיים, העוסק בבעיות ודילמות בשמירת טבע ובאקולוגיה. כן מתמחה בחקר אתיקה, מוסר ורגשות בבעלי-חיים כמו גם בתפקיד הריח בבע"ח ובני-אדם.

אתרי אינטרנט
נספח אלקטרוני לשיטות מחקר הנפיחות בשביה: www.pubs.royalsoc.ac.uk
להתבוננות נוספת בנספח האלקטרוני המציג את דגי ההרינג האטלנטיים כשהם מצטלמים במצלמת וידיאו בעת פעילותם הלילית, את ההידרופונים שהטמינו במכל, וכיו"ב, בניסוייהם של וילסון ועמיתיו (2003) http://www.zoology.utc.ca{tilde/
www.pubs.royalsoc.ac.uk,
http://new.bbc.co.uk/1/hi/england/west_yorkshire/3189941.stm
http://www/globeandmail.com/servelet/ArticleNews/Tpstory/LAC/20031107/

רשימת ספרות מומלצת לקריאה נוספת
Blaxter, J.H.S. 1985. The herring: a successful species? Canadian Journal of Fish. Aquat. Sci. 42: 21-30.
Culik, B.M., S. Koschinski, N. Tregenza & G.M. Ellis. 2001. Reactions of harbor Porpoises Phocoena phocoena and Hering Clupea harengus to acoustic alarms. Marine Ecology Progress Series 211: 255-260.
Mann, D.A., Z. Lu & A.N. Popper. 1997. A clupeid fish can detect ultrasound. Nature 389: 341.
McILROY, Anne. 2003. Tiny Blubbles? Fish may be talking. Science Reporter, page A6. (November 7).
Wilson, Ben & Lawrence M. Dill. 2002. Pacific herring produce respond to simulated odontocete echolocation sounds. Canadian Journal of Fish. Aquat. Sci. 59: 542-553.
Wilson, Ben, Robert S. Batty & Lawrence M. Dill. 2003. 2004. Pacific and Atlantic herring produce burst pulse sounds. Proceedings of Royal Society, London B (Supplement & OnIine) 271: S95-S97. (since November 5).