...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

מהצד השני

סופשבוע ארוך בעקבה ומימיה, הצליח לנפץ כמה מיתוסים על השכנה של אילת. הביקור גילה עיר מערבית עם קסם מזרחי, אירוח מסביר פנים ושלל אתרי צלילה צבעוניים. ופטרה, כבר אמרנו?

מאת: נחום דוניצה צילומים דוד פילוסוף

ענני הטבק הריחני התמרו למעלה אל מרומי האוהל הבדואי הענק. חברי משלחת 'ים', שרועים על כריות גדולות מצצו מדי פעם את פיות הנרגילות, שואפים בקולות בעבוע המים את טעם התפוח המתקתק. בין לבין הושיטו ידיים לכיוון כוסות תה קטנות מלאות בתה רותח בטעם קנמון. המארח, רמדן סוויח, בעל מרכז הקניות היוקרתי והגדול ביותר בעקבה היה מרוצה עד הגג. "כשהאורחים שלי מרוצים", הוא אמר, "גם אני מרוצה". האירוח היה במיטב מסורת הכנסת האורחים הערבית. במרכז האוהל, שגודלו כחצי מגרש כדורסל מצוי, עמדה כירת נחושת מרשימה מלאה גחלים. עליה שפות קומקום גדול מידות. בעל הבית, שדאג בכל זמן שהייתנו אצלו למזוג בעצמו את התה, מספר שהאוהל משמש לאירוח חברים וקרובים. מדי פעם הוא גם מפעיל כמה מתקני מנגל משוכללים המצויים מאחורי האוהל ומעלה עליהם שלל מיני בשר. "שנשחוט עבורכם איזה כבש צעיר?", הוא שואל במאור פנים, ואנחנו, שרק לפני שעה סיימנו ארוחת ענק במסעדה בלב העיר, מבטיחים לחזור בהזדמנות.
עקבה שבירדן, העומדת מאחורי אותם אורות הנוצצים תמיד מעבר למפרץ, מהווה עבור כולנו הפתעה רבתי. אחרי אינספור אמירות בסגנון שמתחיל ב"זו עוד סתם עיירה ערבית", ו"מה איבדתם שם" ומסתיים באזהרה של משרד החוץ שלא לנסוע למדינות ערב, מתגלה עיר גדולה, מצוחצחת וממורקת, עם מבני ציבור חדישים, מרכזי קניות מהודרים בסגנון אירופאי ואנשים חביבים ומסבירי פנים.
ברחוב הראשי של העיר, בשעה שמונה בערב, החיים רק התחילו. שיירה ארוכה של מסע חתונה עושה את דרכו באיטיות רבה בכביש הראשי. כולם צופרים בקולי קולות, מנופפים בידיים. מו"ל 'ים' וצלם בדם לא יכול להתאפק: הוא רץ למרכז הכביש, עוצר את השיירה כולה ומבקש מהחתן שמובל בראש לעשות פוזה למצלמה ונענה בחיוך ובעצירת התנועה לכמה דקות. חנויות אלקטרוניקה ומוצרי חשמל, שעונים (קנינו, אלא מה?), פיצוחיות ושאוורמיות (ניסינו, מעולה), בגדים ומה לא, מלאות קונים. המחירים מתגלים מהר מאוד כנמוכים בעשרות אחוזים מאלה שאנו מכירים.
את השיירה מוביל מרואן נופי קבלן אילתי, חבר של אחד מחברי המשלחת. מרואן , איש גדול מידות, בעל לב זהב וידע מעורר התפעלות בצד הגסטרונומי של החיים, מצליח לסחוט מכולם שוב ושוב קריאות התפעלות. כאשר בסיומה של ארוחת הערב במסעדה ("אל קפיטן"), כשמישהו מתלונן בקול רם, איך זה שאין כאן באקלאווה לקינוח, הוא רץ לאוטו וחוזר עם קופסת ענק מלאה בכל טוב סעודיה. ואם זה לא מספיק, בסיבוב השני לאוטו הוא שולף מאחד המושבים גם ארגז שוקולד מעולה מלבנון. מסתבר שאת כל הקניות הוא עושה כאן בעיר. המחירים נמוכים יותר, האיכות משובחת, אבל מעל לכל, כאן ניתן להשיג את הטעמים שלא ניתן למצוא בשום סופר ישראלי. בסיבוב בשוק, הוא מגלה בקיאות, מחליף צ'פחות עם בעלי מסעדות, ומצביע על פינות סודיות, שם כדאי לקנות את ה"פיצוחים הכי הכי", את ה"חלווה מסוריה שאין כמוה בשום מקום", ואת האטליז "של ההוא שמיישן בשר כבש בקירור". לדבריו, הוא גם לא מסתפק בקניות השוטפות ומדי פעם אף נותן לכאן קפיצה להנות מהופעות של זמרים וזמרות ערביים המופיעים בדרך כלל באחד מבתי המלון בעיר. "מהרגע שהבנו כמה קל לחצות את הגבול, נפתחו בפנינו אינספור אפשרויות".

שקט ירדני
מעבר הגבול "ערבה" היה שקט לחלוטין כשהגענו אליו בשעות אחה"צ המאוחרות של יום רביעי. חוץ מאנשי הקבוצה לא היה שם ולו תייר נוסף. המקום גדול בשטחו ונראה שמישהו חשב כאן על מאות תיירים ביום שיעברו מצד לצד. פורטים כסף ישראלי לדינרים ומשלמים מס מעבר בסך 71 ש"ח. זהו התשלום עבור הצד הישראלי. בצד הירדני לא משלמים כלום בכניסה, אלא עם היציאה - ואז צריך סך של 5 דינרים. לאחר הצד הישראלי מגיע תור הצד הירדני. כאן, לא צריך ויזה, או אפילו למלא כל נייר שהוא ומסתפקים במעבר זריז במכונת שיקוף והחתמת הדרכון. כל המעבר כולו נמשך מספר דקות.
בצד הירדני עומדות כבר מספר מוניות, אך לנו ממתין מיניבוס של מלון  Aquamarina I. לאחר 10 דקות נסיעה אנו כבר בלב העיר. ככרות גדולות, תאורת רחוב חגיגית (לקראת הכריסמס) והרבה ירק. פה ושם מבחינים בתמונתו של המלך חוסיין ושל בנו. לפעמים זה רק הבן, המלך הנוכחי ואשתו.
המלון מתגלה כמלון צוללים טיפוסי - כלומר - שום דבר לכתוב הביתה עליו. זהו מקום שבאים אליו לישון ותו לא. מפקיד הקבלה אנו לומדים בהמשך כי מדובר במלון ממשלתי ותיק ביותר אשר הוחכר ליזם פרטי. הכל נראה מעט, איך לומר, משומש. לא ממש יקר, אבל, אם לדוגמה, החלטתם שלא לצאת לצלול בבוקר ולהשאר לנפוש על החוף, יש לכם בעיה. הסיבה: יש למלון חוף, אולם, בניגוד למקובל באתרי נופש אחרים, כאן אין ממש מיטות שיזוף, אין מגבות חוף לנופשים ולמעשה אין כל כך גם חוף, שכן הוא תפוס ברובו על ידי אינספור ירדנים, ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים, אשר הגיעו לכאן, לא ברור מאיפה, והשתלטו על החוף הלא גדול. המצב מחמיר בסוף השבוע, או אז הופכת רצועת החוף של המלון לאזור הפעלה אחד גדול וכנקודת מוצא להפלגות בסירות עם תחתית זכוכית, משטי סקי ושאר שעשועי מים.
מי שמחפש תענוגות, ספא וג'קוזי, אומלט פטריות טרי בבוקר ומיץ תפוזים סחוט, שיילך לשכן  Radisson SAS, ולמי שיש עוד קצת כסף, שיילך למלון היקר והמפואר ביותר בעיר, הלא הוא מלון מובנפיק, השייך לרשת השוויצרית המפורסמת.
היתרון הגדול במלון  Aquamarina I הוא בעובדת היותו ממוקם על קו המים, כך שלא צריך ללכת רחוק עם תיקי הציוד העמוסים לעייפה. יורדים מהחדר ואתם בפתח מועדון הצלילה. הולכים עוד כמה מטרים ואתם ליד הספינה. בלב האקשן של העיר עקבה עצמה, לא רחוק מהשוק ומהרחוב הראשי הסואן, נמצא סניף נוסף של הרשת, אשר, כך דווח לנו (אך לא אומת) ממוצב מעט גבוה יותר בדירוגו מאשר השכן שעל שפת הים.

שומרים על הים
הים במפרץ עקבה הוא ים רגוע יחסית. טמפרטורת המים נעה בין 19/20 מעלות צלזיוס בחורף ל-26 מעלות בקיץ והים, למרות הקירבה לנמל הענק, נקי וצלול להפליא. רוב הזמן, בשל היותו לכוד במפרץ סגור כמעט, הים שקט ותנאי הצלילה טובים רוב השנה. הים הנקי אידיאלי עבור צלמים היכולים ללכוד במצלמותיהם אינספור דגי שונית (למעלה מ-1000 מינים) ולמעלה מ-140 סוגים שונים של אלמוגים. עם חתימתו של הסכם השלום, בין ירדן לישראל ב-1994, אחד הנושאים שעלו לשולחן הדיונים היה השמירה על הים והסביבה. אחת התוצאות המיידיות להסכם היה הקמתו של ה- Red Sea Marine Peace Park ומה שיצר אתר אחד גדול המתאים לחובבי ספורט הים לסוגיו. אתר שהחי הימי שבו כמעט ולא נפגע לאורך השנים.
רובו של מפרץ עקבה עמוק - למעלה מ-1800 מ' - אך החלק הצפוני שלו, ליד עקבה ואילת, יושב על מדף נמוך יותר. נכון, יש באיזור לא מעט בעיות של סחף, אך המים הרדודים יחסית מעודדים בהחלט את מושבות האלמוגים. בקרבת הנמל האלמוגים די הרוסים, אך ככל שמדרימים המצב הולך ומשתפר.
עקבה גילתה די באיחור את תיירות הצלילה ונראה שאימוץ הצוללים אל החיק הירדני, אינו בא על חשבון השמירה על הסביבה הימית. להיפך. החוקים להגנה על החי הימי נוקשים ובלתי מתפשרים. הדייגים המקומיים אולי אינם אוהבים אותם, אך את התוצאות ניתן לראות מתחת למים: מושבות אלמוגים ענקיות שאף אחד לא מפריע לצמיחתן וברבים מהאתרים ניתן בהחלט לומר כי הם הרבה יותר מוצלחים מאלה הנמצאים אצל השכנים המצרים, בסיני וללא ספק מאלה שבצד הישראלי.
ברוב האתרים, ויש הסופרים מעל 30 שכאלה בקרבת העיר עקבה, אין צורך בספינה על מנת להגיע אליהם והם נגישים ביותר מהחוף. הריפים עצמם נמשכים לאורך רצועה של מעל 25 ק"מ עד אחרי הגבול הסעודי וכל צולל יכול למצוא שם את מבוקשו. במרבית המקרים, אחרי שחייה של 100 מ' מקו החוף, עומק המים מתחיל לעבור את קו 50 המטר. כך, גם עצירות הבטיחות (בעומק 5 מ') למעשה ממוקמות בתוך מערכת הריף עצמה. לחופים עצמם קל מאוד להגיע. בין אם במוניות מקומיות, ובעיקר עם מועדוני הצלילה השונים. מגיעים עד קו המים, עולים על החליפה ואתם במים.
למי שמביא עימו את חליפת הצלילה, הרי שבחודשי החורף, מספיקה חליפת 5-6 מ"מ. בקיץ, גם חליפת 3 מ"מ קצרה תעשה את העבודה. משקולות מקבלים במועדונים וניתן גם לבצע בכולם השלמות ציוד למי ששכח פריט כלשהו. ואפרופו שיכחה, רצוי לא לשכוח להביא את תעודות הצולל. במועדונים מקפידים על כך שמחוסרי תעודה לא ייכנסו למים. רצוי גם להצטייד באותה הזדמנות בביטוח צלילה בינלאומי. למי שדואג לשעת צרה, הרי שבעקבה ממוקם תא לחץ חדיש המותאם לשישה צוללים. המרחק מהאתר המרוחק ביותר ועד תא הלחץ הוא לא יותר מחצי שעת נסיעה. תא הלחץ מאוייש 24 שעות ביממה.
הצלילות באיזור נמשכות למעשה לכל אורכה של השנה, כאשר בכל עונה ניתן לצפות במיני חי ימי האופייניים יותר לעונה. כך לדוגמה, יוני ויולי הם חודשי כרישי הלווייתן. בפברואר יש יותר מנטות.

ספינה, טנק וגורגוניות
יום הצלילה הראשון מתחיל מוקדם בבוקר. מתארגנים במועדון, מציגים תעודות, מעמיסים את הכל על ארגזים ויורדים למזח. הספינה אינה גדולה במיוחד, מה שמשכנע את כולם שזה הזמן, כל עוד כולם עומדים על חוף יציב, להכנס לחליפת הצלילה. מי שתייה, כך מדווחים לנו, אין על הספינה וצריך לרוץ לבר לקנות (בקבוק עולה דינר אחד) וכך גם מגבות, אותן צריך להביא מהחדרים. הספינה ספרטנית ביותר וגם שירותים אין עליה, כך שמי שממש צריך יכול לפתור את בעיותיו במים. הדרך לאתר הצלילה הראשון והבולט ביותר באיזור נמשכת כשעה, בטלטולים לא קטנים, נתון שנלקח בחשבון על ידי בולעי הטראוומין.
ספינת ה-Osama Reef, הנמצא בין הספינה הטבועה והחוף. העומקים כאן נעים בין 10 ל-24 מ' והאלמוגים מפגינים מגוון רחב. היות וצד אחד של הריף יורד בתלילות למים העמוקים ניתן להבחין כאן בדגי מים עמוקים הבאים לאכול בשולי הריף. מי שיחבר את שתי הצלילות ספק אם יצליח להנות מהריף הנ"ל, מה שמוביל למסקנה שיש להקדיש לו את הזמן המגיע לו.
לאחר הפסקה של שעה על הסיפון ועמידה בגבורה ברוח הקרירה שנשבה דרך החליפות הרטובות, אנו שמים את פנינו לאתר ה- Gorgone one. מדובר באתר רדוד יחסית, ששמו ניתן לו על שם מניפת אלמוגים גדולה הנמצאת בעומק 16 מ'. כאן ניתן היה להבחין בתצורות יפות במיוחד של האלמוגים, כולל של 'אלמוג כרוב' בגודל של בית קטן. הרבה עמודוני סלע, הרבה חי ימי (דוגמת Arabian Angel, Glass fish, שרימפס, דגי Cornet, Jacks, Yellow Mouth Moray ו- Anthias) והרבה הרבה אלמוגים. על פי הדיווח מהמדריך זהו גם מקום משכנם של צבי ים. אתר אידיאלי לצלמים ובעיקר לצלילות שניות.
לא רחוק משם נמצא אתר ה- Gorgone 2. גם כאן הכניסה קלילה במים רדודים, במרחק של כ-30 מ' מהחוף. הריף מתחיל כאן כבר בעומק שני מ' והוא מלווה בשלל דגה. בעומק 6 מ' יש שני ריפים בולטים הזרועים באלמוגי ברוקולי ואלמוגי שושנה, עם ירידה לכיוון ה-20 מ', שם ניתן לראות את אלמוגי מניפות הגורגונה.


היום השני של הצלילות מוקדש לאתר הטנק. כן, הטנק. על פי רוב הכניסה לאתר הטנק מתבצעת במרחק לא רב ממנו, באתר שזכה לשם "7 Systers". הכוונה כאן היא לשבעה עמודוני אלמוגים הבולטים לעין בריף הסולידי למראה. העומק כאן הוא 9-8 מ' וניתן להנות ביותר מהחווייה. יש הרבה חי ימי, נתון ההופך את המקום לאידיאלי לצלם המתחיל. משם, מכוונים אל החוף וחולפים בדרך על פני אתר ה- Fairy Ring, דרומית משם, במרחק 8 מ' ובעומק 6 מ' שוכן לו רכב M40, אנטי-אווירי, הידוע גם כ"טנק", שמייד זכה בפי החבורה הישראלית לכינוי "הצעצוע"... הוא הוטבע במקום בשנת 1999 לטובת יצירת ריף מלאכותי. מותר לשחות סביבו, מומלץ לא לגעת, שכן מתחילים לזהות עליו ניצני אלמוגים חיים.
התחנה הבאה, Abdullah Reef, ממוקמת מול אזור המוגדר כ"Tourist Camp". הכניסה לאתר מתבצעת דרך מבוך הריף, המדגים כאן בצורה נפלאה שלל אלמוגי אש מרשימים במיוחד. יורדים לחמישה מ' לתחילת מדרון וזורמים עם הירידה עד לעומק 12 מ', עד למקבץ אלמוגים עשיר. מרחק לא רב משם, על החול, נמצא ריף מעגלי גדול מידות שבמרכזו אלמוגי מניפת גורגוניה. משם, לעומק 24 מ', עוברים את מקום משכנו של דגי Pennant, דיירים קבועים במתחם, כמו גם תוכינונים. עולים בהדרגה, עד לעשרה מ' ועוקבים אחר הריף לכיוון דרום למפגש עם דגי ליצן, Ghost Pipe, עקרבנונים, Burr Fish ו- Toad Fish.
בצמוד לתחנת המחקר הימית הירדנית, במרחק 10 ק"מ דרומית לעקבה, מצוי ריף במים רדודים עם סביבה ימית עשירה ביותר בבעלי חים ובאלמוגים. זהו ה- First Bay. הריף מתחיל בעומק -32מ' ונמשך עד ל-40 מ' והלאה. אם מצפינים מעט מגיעים לאזור חול לבן מנוקד בקטעי אלמוגים. יותר צפונה מגיעים לאזור אלמוגים אדומים רכים. בעומק 12-15 מ' ניתן להתחיל להיסחף בקלילות דרומה לכיוון Cazar Reef. באתר כולו ניתן למצוא דיונונים ותמנונים. באיזורים הפתוחים יותר בולטים דווקא Lunar Tail Grouper רבים, לובסטרים ובעומקים של 5 מ' ברקודות. האתר מתאים לצלמים ולצוללים מנוסים יותר.
אתר ה- Black Rock"", נגיש במיוחד ואידיאלי עבור המשנורקלים וכאלה שזו להם צלילתם הראשונה באזור. גן האלמוגים מתחיל במים רדודים ביותר ונמשך על פני רצועה של כ-30 מ'. מיד אחר כך יש ירידה מתונה לעומק. בכיוון צפונה יש 'גבעות' אלמוגים, מורדות ועמקים קטנים המנוקדים ב'שיחי' אלמוגים שחורים. בנקודה זו קל למצוא מדי פעם צבי Hawksbill. משם, עולים בהדרגה לעומק של 10 מ' ושוחים דרומה לכיוון נקודת הכניסה.
קניון הצלופחים, מציע צלילה דרמטית עם שלל בעלי חיים ימיים. מדובר בקניון הממוקם בין שני ריפים כשבתחתית מסתתר גן צלופחים. הירידה לאתר פשוטה וקלה. יורדים לעומק 6 מ', לעמוד אלמוגי אש שמסביבו אינספור Lion fish. ממשיכים לרדת לעשרה מ', מוקפים ב- Goatfish ומגיעים לריף המרכזי המכוסה בשיחי אלמוגים שחורים. משם, ירידה דרמטית ותלולה לעומק 23 מ', אל שולחן אלמוגים מעורר רושם. שוחים לאורך התחתית עד לקניון הבא, בעומק 25 מ', עוברים גם אותו ומעבר לפינה מבחינים בעוד צלופחים. הדרך החוצה מובילה דרך שולחן האלמוגים, עצירת בטיחות בעומק 6 מ' ואחר כך החוצה בעדינות.
Eel Garden ממוקם לא הרחק ממרכז Club Murjan. יורדים לעומק 19 מ' לאחר שחייה לכיוון דרומה, שם מבחינים בעמוד אלמוגים המכוסה בתולעי Christmas Tree צבעוניות להפליא. ממשיכים דרומה לעומק 25 מ' דרך חורשת אלמוגים שחורים. באיזור החול מבחינים ב- Banner Fish וב- Lion Fish רבים. בעומק 7 מ' יש שוב אזור מכוסה אלמוגים ושלל בעלי חיים ימיים, דוגמת שרימפס Harlequin נדיר, Ghost Pipe Fish, Glass Fish ו- Red Toothed Grouper. בדרך חזרה החוצה עוברים משטח רחב ידיים שם מסתתרים מאות צלופחים.
אתר ה- Power Station, ממוקם 5 ק"מ דרומית לעקבה. שוחים מעל הריף שיורד לעומק 5 מ'. משם יש ירידה נוספת לעומק 20 מ' ומשם לעומק 200 מ'. יורדים לאורך הקיר עד לעומק 30 מ' ושוחים דרומה. במרחקים הכחולים ניתן לעתים לאתר דגי ים פתוח. ב-25 מ' מוצאים אלמוגי מניפה וגם Yellow Mouth Morays. בחזרה לכיוון צפון ניתן לחזות ב- glass fish, Frog Fish ועקרבנונים. ברי המזל יבחינו גם בצבים ובדגי נפוליאון. עולים לעצירת בטיחות בעומק 5 מ' ומשם החוצה.
ל- Oliver's Canyon מעט קשה יותר להגיע שכן הקרקע בין האלמוגים אינה נוחה להליכה. בקניון עצמו אלמוגים שחורים צומחים משני הצדדים. בעומק מקסימלי של 30 מ' מסתובבים ועוקבים אחר גב הריף עד לעלייה ל-12 מ' לריכוז מרשים של דגה. משם, יש ירידה לעומק 30 מ', שם מבחינים בתמנונים ובדיונונים. לעתים קרובות מבחינים גם בצבים צעירים הבאים להתנחל סביב הריף.
ה"גנים היפניים" ממוקמים לא רחוק משרידי הספינה הטבועה. הכניסה לאתר מתבצעת דרך קרחת קטנה בריף, משם יורדים היישר לקרקעית ואל כמה Snowflake Morays. עיקר הפעילות כאן הוא בעומק 5 מ' - שם לבו של הריף. ממשיכים לרדת בצמוד לקיר עד ל-20 מ'. שוחים לצידו של הריף מעל שיחי אלמוגים שחורים ולעתים ניתן להתקל בנקודה הזו בכרישי White Tip Reef. בעומק 23 מ' מסתתרת מניפת גורגוניה גדולה. מכן, מתחילים לצאת לכיוון המים הרדודים כשרצוי לפקוח עיין תורנית למקרה וצב ייכנס לתמונה.
Yellowstone Reef, מצריך ירידה מאוד זהירה אליו. החוף זרוע אבנים חדות המקשה על הכניסה. בעומק 5 מ' עוברים הר אלמוגים גדול ובעומק 10 מ' מצוי דוד שמן ענק, המארח מדי פעם Morays. כששוחים דרומה ויורדים יותר ניתן להבחין בעומק 18 מ' במקבץ גדול של אלמוגי אש. הריף המרכזי כאן ממשיך לרדת לעומק ורצוי לעצור סביב ה-25 מ'. מעבר לריף מצוי אחד המקומות הבודדים בהם ניתן לראות להקות Bat fish. בעומק 27 מ' ממוקם שיח מרשים של אלמוגים שחורים המסמן עבורנו את האות לחזרה. בדרך למעלה, בעומק כ-12 מ' רצוי תמיד להביט לכיוון הים הפתוח, שם יש לעתים סיכוי לראות טונה גדולה.
Blue Reef שוה אף הוא ביקור. הכניסה גם כאן בעייתית, שכן חולפים על פני אבנים שטוחות וחלקלקות במיוחד. ברגע שעוברים את החלק הזה, שוחים מעל העשב ועד לעומק 12 מ', שם מתחיל הריף. מדובר באצבע ארוכה של אלמוג, המזכירה מעין זרימת לבה המנוקדת בצבע הכחול של אלמוג ה- Acropora. המקום אידיאלי לצילומי מאקרו. 15 מ' דרומה משם ממוקם הריף השני. הדרך חזרה תתבצע דרך קניון צר המעניק חווייה של ממש. כאן ניתן לחקור את האלמוגים הכחולים ואת בעלי החיים שעליהם.
Kalli's Place, נקרא על שם אחת המדריכות לשעבר במועדון Seastar. אחרי כניסה חלקה, ממשיכים לעומק 7 מ'. מצד ימין נמצא ריף קטן ומרשים ביותר. מגוון רחב של בעלי חיים וכמה וכמה תחנות ניקוי. כאן רצוי להזהר במיוחד מדגי אבן ומעקרבנונים. 15 מ' משם מצוי ריף שני היורד מעומק 15 ל-20 מ' והמכוסה אף הוא בבעלי חיים. מעבר לשם הצלילות כבר מומלצות לצוללים היותר מנוסים.
Paradise הוא אתר שכשמו כן הוא. שלל אלמוגים אדומים יפים ורכים מכל כיוון. הריף יורד כאן עד ל-6 מ' לאזור מלא צמחייה המנוקד בכתמי אלמוגים. בעומק 30 מ' מגיעים לקיר אלמוגים ממנו יוצא שיח אלמוגים שחורים המוקף סביב באלמוגים אדומים. עוקבים אחרי הריף עד לעומק 18 מ' עד לגן אלמוגים אדומים. כאן ניתן לגלות Stingrays ו- Eagle rays.

וגם פטרה
לאחר כמה ימי צלילה אנחנו מוכנים ומזומנים לחווייה היבשתית. פטרה. איך לא? יכול להיות מצב שנבקר בעקבה ולא ניתן קפיצה לפטרה? לא ולא. עוד לפני הביקור באתר, שמרבית חברי המשלחת לא היו בו מעולם, היה ברור לנו שאנו הולכים לבקר שם. לאחר הביקור היה ברור לנו שעשינו צעד נבון ביותר. עלותו של טיול יום לפטרה, כולל מדריך, כולל ארוחת צהריים וההסעה הלוך וחזור, נעה סביב 110 דולר - זה בהנחה שהגעתם בעונת שיא התיירות. אם, כמונו, הגעתם בשפל העונה, ובשפל תיירותי בכלל, תוכלו להסתדר גם עם תשלום של 80 דולר. צריך לקחת בחשבון עוד כמה דינרים לטובת טיפים לנהג ולמדריך.
המסלול לפטרה נמשך מעל שעתיים של נסיעה בכביש שכמוהו קשה למצוא גם בטריטוריה ישראלית: רחב, מרווח, פתוח וסלול היטב. מסביב הרים ועוד הרים. מדי פעם חולפים על פני עיירה שקפאה בזמן ובאחד השלבים עוצרים בבית קפה על אם הדרך לתדלוק של תה רותח ומתוק.
בירידה לכיוון פטרה, בחצייה של ואדי מוסא, מתחיל הנוף להשתנות מעט. הסלעים וההרים הגבוהים בצבע החול, ובעיקר אלה שממערב, מתחילים להשתנות, להתרכך בצורות, לקבל כתמי אדום, כחול, שחור וצהוב. עיר הסלע שוכנת בלב תופעת טבע חריגה. בשטח של מעל 200 ק"מ רבועים הצליחו רעידות אדמה, שטפונות, רוח וגשם, לחצוב בסלעים הרכים ולהפכם לפנטזיה דרמטית ומטורפת.
בפטרה, בכניסה לאתר, כבר מחכה לנו המדריך שלנו סמי האסאנט. לדבריו, מצאצאי הנבטים, בעל אנגלית משופשפת, אלפי שעות נסיון בהדרכה והרבה מה לומר על הצורך בשלום ואחוות עמים. הוא נולד בפטרה וגדל שם במערות. בילדותו היה מהנערים המציעים לתיירים רכיבה על חמורים, או תכשיטי אלמוגים מזוייפים. מאז הוא הספיק ללמוד באוניברסיטה לתואר ראשון ושני, אבל את פטרה הוא לא עוזב. "הטבע, אולי עשה רבות כאן", הוא אומר, "אבל, האדם תרם לא מעט". הנבטים, אשר הגיעו לאיזור לפני כ-2000 שנה, הפכו את פטרה לעיר הבירה של ממלכתם. ממקום משכנם, במערות שחצבו בסלע, הם שלטו על דרכי מסחר במשי, בזהב ובבשמים שעשו דרכם מהמזרח למערב. בעושר שצברו הם השתמשו לפאר ולהאדיר את עירם, לחפור ולחצוב מבנים מפוארים יותר, מרשימים יותר. אמנם, רוב המבנים נעלמו עם השנים, אך אלה החצובים בסלע שרדו עד היום ומהווים עדות יוצאת דופן לעוצמת העבר.
הירידה לכיוון הקניון הצר המוביל לעיר מתבצעת על סוסים (המחיר כלול בכרטיס הכניסה). מתיישבים, מחזיקים היטב ואחד הבדואים האחראים על הסוסים מוביל את הסוס עד לקצה הירידה, היישר אל פתח הקניון, אל ה- Bab Es-Siq. המסלול מרשים ביותר ומתבצע בירידה הדרגתית. מסביב תצורות סלעים וצבעים שקשה לראות במקומות אחרים. סמי מפנה את תשומת הלב למערכת השמירה וההעברה של המים לעיר ומפליג בהסברים. בדרך למטה חולפים על פני קבר ה- Obelisk, תבליט גמל וסוחר שנחשפו לא מכבר, עוברים בין קירות ההולכים ונעשים יותר ויותר צרים ואז בבת אחת יוצאים אל האור, היישר אל מול המבנה המזוהה ביותר עם פטרה, El-Khazneh (בית האוצר) הזוהר בשמש. משם ממשיכים לרדת במדרון אל הקברים, בתי המגורים, האמפיתיאטרון המרשים ואל ילדים, בני נוער ומבוגרים המנסים למכור לכם שרשראות, מטבעות וסתם אבנים יפות, והכל, כמה לא מפתיע, בעברית מדוברת. בעלי הכושר יכולים להמשיך ולהמשיך. 3 שעות הליכה משם נמצאים עוד אתרים מרשימים, ה- Qasr El Bint Faroun (ארמון בת פרעה) וה- El-Deir (המסגד).
בדרך חזרה אנו מחליטים להפגין את הכושר הישראלי המפורסם ועושים את העלייה ב-20 דקות מאומצות ואפילו מוותרים על הסוסים בקטע המסלול האחרון (מה שלא מונע תשלום 'בקשיש' של 2 דינר). לאחר שהנשימה מוסדרת, אנו מוזמנים לארוחת צהריים, עם שלל סלטים וגריל מעורב (אשר לאורך השהייה בעקבה התגלה כמנה המומלצת ביותר על ידי המלצרים באשר הם). בשלב הקינוחים, שגם כאן אינם, אנו לא יכולים שלא להזכר במרואן ורושמים לנו תזכורת ביומן: במשלחת הבאה הוא בא איתנו לכל מקום...

רוכשים ביטוח צלילה דרכנו ומצטרפים חינם !! לאלפי מנויי מגזין "ים"
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן