...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

לצלול עם חנה בבלי

אתם יודעים לצלול, אבל האם אתם גם מתחשבים בשאר הצוללים בחבורה? אתם מכירים היטב את בעלי החיים במים, אך האם אתם מתייחסים אליהם בכבוד? אתם משתינים בחליפה, אבל האם אתם טורחים להיפטר מהריח? מגזין "ים" מציע לכם כמה כללי התנהגות שיעזרו לכם ליהנות במים בלי שאף צולל יסתכל עליכם בעין עקומה

מאת מורן אמוזיג, איורים: צבי פלדמן

על הסירה: יגידו לכם לפעמים "לא נורא! גרוע מזה יכול לקרות על הים", כשאתם מרגישים ששום דבר לא הולך כשורה. אבל אם אתם הולכים לים, עדיף לשמור על כמה כללי נחמדות, על מנת שלא תגלו שחוק מרפי פועל ותמיד יכול להיות יותר גרוע מזה. כללי התנהגות נאותים על הסירה יכולים להיות ההבדל בין צלילה נפלאה, לבין הליכה על מוט עם ציוד הצלילה.

להגיע בזמן
סקיפרים הם אלו שהמציאו את המשפט - "הזמן והגאות לא מחכים לאף אחד". במקומות מסויימים, אם תגיעו למקום המפגש אחרי השעה שנקבעה, כבר לא תמצאו שם אף אחד. אם אתם צוללים דרך מועדון, אתם תהיו מאד לא פופולאריים אם תגיעו בנחת, כשכולם כבר יושבים בסירה עם החליפות עליהם. זמן היציאה חושב כך שיתאים לגאות ולשפל להבאת כל הצוללים לאתר.
אם תאחרו, כולם יבלו את הצלילה בהצמדות נואשת לספינה הטבועה, ובניסיון להחזיק את המסכה כדי שלא תיקרע מהפנים עם הזרם.
התוכנית לאסוף את כולם באותו המקום לא תתממש, אלא אם אנשים מעוניינים לעשות חיקויים של דגל. כל שאר הצוללים ייאלצו לצוף, בעוד משיט הסירה אוסף אותם במקומות שונים בים הפתוח, רק בגלל שלא הצלחת לגרור את עצמך מהמיטה בזמן.

להגיד כן
להגיע לסירה, למצוא את המקום הכי טוב לך ולציוד שלך ולצפות בשעשוע בכולם מעמיסים את הציוד שלהם על הסירה - נחשב למנהג ממש רע.
צלילה היא ספורט קבוצתי, וזה כולל עזרה בטעינת ופריקת הסירה. אם לא תעזרו, אולי תגלו שאף אחד לא רוצה לעזור לכם לעלות בחזרה על הסירה, וכשכולם מקבלים כוס משקה חם או קר בסוף הצלילה, הסקיפר מתעלם מכם באופן מסתורי.
כשאתם על סירה קטנה בים גדול, זה לא הזמן לערוך ויכוחים דמוקרטיים על מה עושים. אם הסקיפר מבקש מכם לעשות משהו, עשו אותו. מיד.
בדרך כלל יש סיבה מאד טובה לבקשות שלו. בקשה לזוז יותר קדימה בסירת גומי נועדה ליצור שיווי המשקל ולמנוע מהסירה להתהפך כשמאיצים. הדבר יכול להיות משעשע לצופים מהצד, אבל לא ליושבים על הסירה, שמאבדים את הציוד שלהם.
אם אומרים לכם לזוז לצד, זה בעצם רק כדי לנסות להמנע משיחזור של הולי האנטר בסרט הפסנתר - להידחף מהסירה ולהיגרר למעמקים על ידי חפץ כבד.
סקיפרים שמתפרנסים מהשטת סירות צלילה, יודעים טוב מאד היכן הספינה הטבועה, או מה תנאי הצלילה הטובים ביותר. לכן, גם אם גמרת עכשיו קורס צלילה, או שבחרת להתמחות במפות ובניווט, אל תגיד לקפטן מה לעשות. הוא עלול לבקש ממך לצלול להחזיר את העוגן בצלילה חופשית.

הקשיבו לתדרוך
לכל סירה יש את המקום שלה לאחסון דברים יבשים (מפתחות למכונית, סלולארי, אוסף השפתונים המפואר וכו'). שימו לב, או הסתכנו בחמת זעם של הקפטן או שאר הצוללים. אם לסירה יש תא, זה לא רעיון טוב לגרור לשם את הציוד הרטוב שלכם, ולהשאיר אותו שם להתייבש. אם יש שירותים, שים לב איך משתמשים בהם, ואם אתה לא מבין - שאל. כולם מאד יכעסו אם השירותים היחידים על הסירה יהיו סתומים, במיוחד אם יצאתם למסע ארוך של יותר משעתיים.
אל תחליטו לפתע לצאת לצלילת סולו בזרם, כשכל הצוללים האחרים עולים לפני המים עם החבל.
אם הסקיפר מבקש מכם להשתמש באמצעי סימון שמתנפח, אל תחכו שתהיו על הקרקעית כדי לגלות ששכחתם את שלכם על הסירה.
אם אתם מתכוננים לצלילה ארוכה, הודיעו לסקיפר. אם לא תעשו זאת, אתם עלולים להגיע לפני המים ולראות מסוקים מחפשים אחריכם, ולהסביר את כל זה למשמר החופים, שלא יצחקו מהבדיחה.

לעלות ולרדת
השאלה הראשונה שלי תמיד על סירה היא: איך יורדים למים? ועוקבת אחריה תמיד השאלה: ואיך עולים בחזרה? אם זו סירת גומי, הירידה קלה כמו ליפול מבול עץ לתוך המים, אבל משמעות העלייה בחזרה לסירה היא להוריד את הציוד במים, למסור אותו למישהו, ורצוי לספר לו משהו על הציוד לפני כן כמו: "תזהר, חגורת המשקולות שלי מאד כבדה", או שחלק מהציוד עדיין קשור אליך, כך שלא ינסו למשוך אותך עם הציוד למעלה.
סירה שאינה מתנפחת דורשת קצת יותר תחכום, אך בדרך כלל הסקיפר יגיד לכם מה לעשות. ההוראות שונות מסירה לסירה ויכולות לנוע בין: "קחו צעד ענק לעבר המים כשאתם שומעים את הסימן שלי" ועד "הורידו רגל אחת מעבר למעקה, חכו עד שנהיה בפוזיציה המתאימה, ואז תפלו הצידה". לעלות בחזרה לסירה יכול להיות מצחיק כמו הירידה. כנראה שסדיסטים עם חוש הומור מעוות תכננו את הסולמות לעלייה לסירה. הרגע המכריע מגיע כשאתם מגיעים למעלה, מותשים, וצריכים להעביר את עצמכם בחזרה לסיפון. אתם צריכים לתכנן מראש במה תאחזו, כי ליפול עם ציוד מלא על הסקיפר יכול להיות קצת מתסכל.

לנפילה מהסולם יש מערכת חוקים משל עצמה:
1. שימרו את הווסת בתוך הפה, אלא אם כן אתם אוהבים טעם מי-ים.
2. נסו ליפול הרחק מהסולם כדי לא להסתבך בו.
3. נפילה על מישהו בדרך כלל מתפרשת כאשמת המישהו, שהיה מטומטם מספיק להישאר מתחת לסולם, אך אם אפשר - המנעו מזה.
4. צעקה בריאה לטובת הצוללים האחרים אולי תעניק לך נקודות על "הנפילה הדרמטית", אבל אינה הכרחית. הספלאש הגדול של המכלים במים יעניקו לך נקודות זכות ברגעים הבלתי נשכחים של הצלילה.
אם אתם אוהבים פינוק, יש סירות מיוחדות עם מעלית שמורידה ומעלה אתכם למים. אם אין סירה כזאת באזור, אתם יכולים למצוא צוות חסון ומסוקס שיעלה אתכם עם הציוד למעלה, יוריד ממכם את הציוד, ישים אתכם במקום טוב בשמש, ועם קוקטייל ביד תמשיכו לחלום.

להקיא עם הרוח
ים, סירה, גלים. חלקכם נהיים ירוקים רק מלשמוע את זה. אם אתם צריכים להקיא, הדרך הנכונה היא ללכת עם הרוח, מאחורי הצוללים ולרכון מעל המים.
להקיא על הצוללים האחרים, הציוד שלהם, או על הסקיפר, ייזכו אתכם בתשובה "מצטערים, הסירה מלאה", כשתרצו להזמין מסע צלילה נוסף. נכון, כשאתם מרגישים כל כך רע, הנימוסים נעלמים מהר. למרות זאת אם אתם סובלים - תסבלו בשקט. לא כדאי שתתחילו לקלל את כולם ותאיימו ברצח על החבר שהביא אתכם למסע הצלילה. הצעות למכור את הציוד שלכם במחיר מציאה לקונה הראשון, לא יתקבלו בברכה. אם הצוללים האחרים מנומסים, הם יציעו לכם מים, ממחטות ומילים טובות. החזקת שיערה של צוללת שמקיאה תזכה אתם בנקודות רבות. להצביע, לצחוק ולרכל על האיש הירוק שבסוף הסירה זה פשוט אכזרי.

ביטול הצלילה
אם אתם לא יכולים להגיע לצלילה שקבעתם, טלפנו והודיעו למארגן הצלילה כמה שיותר מוקדם. אולי תאבדו את הפיקדון שלכם ויכול להיות שתחויבו על הצלילה בכל מקרה, אבל אם תודיעו מראש יש יותר סיכויים שמארגני הצלילה יוכלו למלא את מקומכם. תארו לעצמכם אנשים שמחכים על סירה, ומקללים את שמכם, במחשבת שווא שתגיעו מתישהו.
אם הגעתם ואתם חושבים שהתנאים אינם מתאימים לצלילה, אל תסתובבו ותחזרו הביתה. התייעצו עם הסקיפר. אולי הוא שמע בתחזית שהתנאים ישתפרו בהמשך היום, או שאם תעברו את רצועת החוף המסויימת הזאת, התנאים הרבה יותר טובים. אם הסקיפר חושב שהתנאים טובים מספיק, אבל אתם מחליטים לוותר, תאלצו לשלם את מחיר הצלילה. אם הסקיפר מבטל את הצלילה, לא יחייבו אתכם.
 לא שסקיפרים הם רעים, אבל לפעמים אתם יכולים לחגור עליכם את הציוד ולעלות על הסירה עד שחלקם ישברו ויודו, שאפילו אטילה ההוני עם זימים לא היה יכול לצלול בגלים של 10 מטר בבטיחות.
אם היתה לכם צלילה טובה, אל תשכחו להגיד תודה רבה. זה לא עולה כסף ותעלה גאווה בליבם של המסוקסים בסקיפרים, והקשים שבמתכנני הצלילה.

מחפשים בן זוג
אולי אני אבקש מההוא, זה עם הראש הקטן, הגוף הענק והציוד המלא. אולי לא. הוא נראה חבר בבריגדת צוללי הסולו למעמקים. ועכשיו אני מגלה שהוא זה היא.
בסדר, אני אתרחק בזהירות, אעסיק את עצמי בהרכבת הציוד שלי לבד, ואחפש מסביב בני-זוג לצלילה. זה קורה הרבה בחופשות צלילה, בעיקר בחו"ל. בבית, במועדון, זה ברור ממי לבקש וממי להתעלם, ומהר אנחנו מתחברים. בחו"ל הסירה מלאה בצוללים זרים.
בבחירת בן זוג לצלילה יש להתחשב בהתאמה בין בני-הזוג וכמובן בבטיחות. אבל יש גם כללים: ממי לבקש, ולמי לסרב בנימוס. למשל, בשום פנים ואופן לא אגש לצמד האוהבים הרבים. הוא יחשוב שאני מפלס דרך לליבה, וכל האנרגיות התת-ימיות שלו יוקדשו לאיומים פיזיים, ומעקב אחרינו.
אני אאלץ לסרב בנימוס לטירון או למישהו חלוד. בשביל זה יש דייב-מאסטר.

בלי טובות
הדייב-מאסטר יכול לסבך את העניינים כשהוא רואה שיש לך צלילות רבות בלוג בוק. "אני רואה שאתה מנוסה, מצויין". אל תיפלו בפח שהוא טומן לכם. המחמאה זאת נועדה להצמיד אתכם לצולל הכי גרוע בחבורה.
נורא רציתי לבקש מצוללת הולנדית אחת, שלא מודה שהיא לא יודעת אנגלית, אך לא יכולתי למצוא איזושהי תנועת יד שלא נראית כמו הצעה ממש מגונה.
לא. במחשבה שניה, אני אבקש מהקבלן ואשתו מג'ורג'יה. נעשה את זה בשלישיה. הצלילה היתה נחמדה מאד, רק שלקראת הסוף גיליתי פתאום שאנחנו ארבעה. אשת מסתורין הצטרפה אלינו, ונדבקה אלי כמו בחלומות ובפרסומות לדאודורנט. "אנחנו חוזרים בחזרה לספינה, אוקיי?" סימנתי. "אוקיי", היא סימנה. עצירת בטיחות בשישה מטר. בשלושה מטר, ולפני המים, לתור לעלייה לסירה. הורדנו את המסיכות. "היי!" אמרתי לה וחייכתי. היא פלטה צעקה, וצללה שוב למעמקים. זה היה פשוט חצוף.

אורחים בשונית
הסירה מגיעה לאתר הצלילה. יותר מתריסר צוללים קופצים למים. זה לא צוות ממושמע במשימה צבאית, אלא קבוצה של אינדיבידואלים בזוגות, שלכל אחד האינטרסים שלו. חלקם רק רוצים לעשות את הצלילה. חלקם רוצים ללמוד על חיי השונית. חלקם רק רוצים לצלם. נשים בדרך כלל יותר טובות בלעשות עצמן חלק מהסביבה, בעוד גברים יתר טובים בלכפות את עצמם עליה. כל צולל צריך לזכור שהחופש שלו מסתיים היכן שהחופש של הצולל האחר מתחיל. למשל, זה לא מנומס לצלול שלוש שעות במערכת סגורה, בעוד כל אלו עם מערכות רגילות מחכים כבר אחרי שעה על הסירה, בשמש. זה גם לא מנומס להרוס צלילה של צולל אחר, מכל סיבה שהיא.
אנו כבר לא חושבים שזה חכם לרכב על צבי ים או מנטות, לגרום לאבו נפחא להתנפח, או לקחת מושבות אלמוגים הביתה למזכרת. רחוקים הימים שבהם השאלה הנפוצה הייתה: מה זה היה לפני שפגעת בזה?
למרות הכל, יש עדיין צוללים בלתי מיומנים, שלא מסוגלים להסתכל על משהו מבלי להתנגש בו. יש להם גישה בלתי מובנת לבעלי חיים שמתחבאים בשעות היום. אם תגרור כריש לבן קצוות, לא משנה עד כמה קטן, ממקום המחבוא שלו, אל תתפלא אם הוא ינשוך אותך. הרבה תמנונים ים תיכוניים מתחילים להיראות עצבניים ביולי - הם דגרו על ביצים, אך צוללים מגושמים רוצים לשחק איתם. משפחת דגים שלמה קיללה את היום שבו גילו שהם הפכו להיות הפוקוס של המשחק "מצא את הפרוגפיש". מורנות למדו לנשוך חזרה. גם האנשים הכי מחונכים ועדינים על האדמה, נהיים ונדליסטים כשהם מגלים לובסטר מתחת למים.
להסתכל בלי לגעת. זהו הכלל הראשי. אך כללים לצוללים בשונית נועדו לא רק על מנת להגן על החיים בה, אלא גם ללמד אתכם להעריך אותה.
בכל מקרה, ולא משנה איזה ציוד אתם חוגרים, נסו לנוע מאחורי מצבורי אלמוגים, ולנשום נשימות שטוחות ושקטות ככל האפשר. בדרך זו, תוכלו לארוב לדגים הגדולים ששוחים במים הכחולים שמולכם. אל תהיו על רקע של מים כחולים, ולא בין האור ובין מקום המסתור שלכם, כי כך תגלו נוכחותכם. שמרו על תנועותיכם זורמות ונקיות. כל תזוזה מהירה של יד או רגל, יבהילו את היצור הפאסיבי ביותר. בכלל, נסו להיות שקטים כאבן. אולי היצורים הגדולים הללו יחשבו שאתם אכן אבן.
צלמים צריכים לשמור על הפרופיל הנמוך שלהם על ידי התקדמות חזיתית ואנכית, כשתנועות הסנפירים קצרות ומוחבאות מאחורי הגוף. כוונו את המצלמה לאט לעבר האובייקט, על מנת לא להבהיל אותו. קחו את הזמן שלכם. צריך הרבה סבלנות כדי להפוך להיות חלק מהסביבה.
כמובן שכל הנסיונות לשמור על כללי השונית ולהיות חלק מהסביבה, יכשלו כאשר יגיעו אנשים שהמלה "כללים" אינה מובנת להם. הם יקפצו בשמחה לתוך המים, יעיפו בועות אוויר לכל עבר, ישחו בקולניות ופרפורי סנפירים רועשים. אם הם יגלו את הדגים שעליהם אתם מסתכלים בשקט, הם ירצו לרדוף אחריהם, למרות שהדג האיטי ביותר יוכל לברוח מפניהם. הדגים מביטים בזלזול, ובורחים במהירות, בלי להזיז אפילו את הזנב.
כשהקבוצה הרעשנית תעלה למעלה, אתם כבר לא תוכלו לראות דגים, אבל הם לפחות יוכלו לרוץ לספר לחברה איך הם הבריחו כריש. יכול להיות שאלו אפילו צוללים מאותה הסירה שאתם צללתם ממנה. בשבילם אתם בסך הכל יצורים מוזרים שלא זזים הרבה מתחת למים. מדריך הצלילה שלהם בוודאי אמר להם שאם הם רוצים לראות יותר מסנפירי זנב מתרחקים, הם צריכים לשחות מהר.
זה יכול להיות כיף גדול להתפרץ לתוך להקת דגים, אבל גם מאד מתסכל לצלם שבילה עכשיו עשר דקות בהכנה לצילום הלהקה המדהימה. גם שחיה כך סתם במים הכחולים, בעוד כולם מסביבכם מנסים להתחבא מאחורי סלעים, לא תזכה אתכם בנקודות פופולאריות. לבסוף, רסנו את הדחף לדחוף מצלמה לדג בעין רק בשביל לזכות באיזו תחרות צילום של המועדון. הפחדת הדגים לא תזכה אתכם בתמונות ולא בחברים.

כמו דיילות במים
מדריכי צלילה הם כמו דיילות. הם עומדים בסוף הסירה, נותנים לנוסעים שלהם הדרכת בטיחות. הנוסעים, ממש כמו באוויר, לא מקשיבים. כמו דיילות, גם מדריכי הצלילה קובעים על פניהם חיוך, מעמידים פנים שזה כיף לדבר לאוויר. זה חלק מהעבודה. הלקוחות משלמים כסף טוב בשביל לצלול איתך, ובסוף - זו אחריותם אם הם לא מקשיבים.
להיות מדריך צלילה טוב, זה להראות שאתם בשליטה, מבלי להיות דיקטטור אכזרי. במסגרת מועדון, המדריך צריך להשתמש בסמכות ידידותית כדי להעביר את ההדרכה. ביעדי צלילה זרים, הגבולות פחות ברורים. לעתים קרובות המדריך אינו יודע כמה מנוסים קבוצת הצוללים האלו, או כמה הם טובים מתחת למים. איפה מותחים את הקו בין לקחת אחריות, לבין להיות קוץ בתחת? נימוסים טובים ועסקים טובים הולכים יד ביד.
האם מדריך הצלילה יכול להוכיח צולל על שלא הקשיב? על הרבה סירות הבעיה נפתרת עם מעט הומור: "תקשיבו היטב, כי אני אבחן אתכם אחר כך, ומי שיטעה, יקנה לכולנו בירה". לפעמים זה עובד. לעתים צריך פסיכולוגיה סמויה. חנופה תשיג לכם הרבה: "צביקה, אתה צללת פה בשבוע שעבר. אתה יודע למה אני מתכוון כשאני אומר שיהיה זרם חזק כשנתקרב לשונית". חזהו של צביקה מתנפח בגאווה, הוא מהנהן, וגאה שזכרת אותו.

מדריך הטרמפיסט
פעם איבדתי את כל הנימוסים שלי על צולל שהתעקש לרכב על צב ים. "אבל עשינו את זה כל הזמן כשצללנו במוזמביק ובדרום אפריקה", הוא אמר, כשחזרנו לסירה. "כן," אמרתי, "אבל גם היית יורה בפילים בדרום אפריקה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו".
למזלי, הלקוח הבין את הצד המשעשע של ההערה, אבל בכל זאת הושפל כאשר צעקתי עליו בגלל המקרה בסירה. הנחתי שבמקרה כזה - עדיף לאבד לקוח בשביל לשמור על הצב.
צוללים מקצועיים יודעים מתי והיכן לחשוף את עכוזם. בהרבה מקומות כוללים "נימוסי צלילה" בהדרכה של מדריכים. אלו מזהירים שצריך לשים לב במיוחד לא להתפשט לפני לקוחות או תלמידים. מדריכים גם מוזהרים שלא לנצל לרעה את סמכותם. אסור בתכלית האיסור להתחיל עם תלמידים, שרצוי לזכור כי הם יכולים להיות נוחים להתרשם מיכולתו של הצולל המקצועי. זוהי "תסמונת מדריך הסקי". בן אדם מומחה ומיומן, במיקום אקזוטי ומרגש, עם דברים מעניינים שמשתלשלים מכל מיני איברים בגוף, מהמם ומפתה מישהו פחות מנוסה. כמובן, שכבר היו דברים מעולם, ומפגשים כאלה הובילו לקשר ארוך ורציני.
בדיוק כמו שמארגן של ארוחת ערב דואג לסידורי ישיבה הולמים, כך גם מדריך הצלילה צריך לדאוג שיהיה לצוללים נוח על הסירה. למקם ציוד כדי שאף אחד לא יפגע ממיכל נופל, זה חשוב בדיוק כמו לדעת באיזה צד של הצלחת למקם את כף המרק. לא תמיד אפשרי למקם את הצוללים בתבנית נוחה של בחור-בחורה-בחור-בחורה וגם לא הכרחי, אלא אם כן אתם מתכוונים לארגן נשף ריקודים קטן לפני הצלילה. סטיגמות לאומיות לא תמיד עובדות, אבל מדריך טוב ילמד שקצת אנתרופולוגיה יכולה להיות כלי שימושי.
למשל, כדאי להושיב את הזוג הגרמני ליד הסולם, כי הם יגיעו אליו ראשונים במילא. כמו כן, הוא ימצא במשך השיט, וידאג לאבד את סכיני הצלילה של הצרפתים, כדי למנוע איבוד חיים מיותר של צדפות. ואת היפנים, שמתעקשים ללבוש כפפות מתחת למים, אולי ניתן להעריץ על שמירת הגיינה, אך כדאי לדעת שזה מוביל לנגיעות מגונות מתחת למים.

נוזלי גוף
נסו לכלול רשימה של עשה ואל תעשה בתדרוך שלכם. את מיכל השטיפה למצלמות שמרו למצלמות ואל תשטפו בו לכלוך מהמסיכה שלכם. אמריקנים מאוד נרתעים מנוזלי גוף למיניהם ולא רק הם.
מדריכי צלילה צריכים לשים לב להגיינה אישית. אם אתם ממש ממש חייבים להשתין בחליפה, גלו את ההגינות לשטוף אותה עם סבון מיוחד מדי פעם. ביקורים אצל רופא השיניים הם גם רעיון טוב. אף אחד לא רוצה לחלוק ווסת עם מישהו שיש לו רק כמה שיניים, וגם הן מוכתמות.

צלילה נעימה ומנומסת.

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן