...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

לזכרו של לב פישלזון

לאחרונה הלך פרופ' לב פישלזון לעולמו בליל ה-20-19 לנובמבר 2013 ונקבר בצהרי היום למחרת בבית העלמין ירקון. במשך חודשיים-שלושה האחרונים לחייו ביקרו אותו רבים מעמיתיו ואוהביו. כולם ציינו את צלילות דעתו עד שעתו האחרונה.

*בתמונה: פרופ' לב פישלזון ביחד עם חוקרת הכרישים פרופ' יוגיני קלרק

מאת: נדב לוי

 

עוד בראשית פברואר 2013 חגג לב היקר את יום הולדתו ה-90 בכנס רב משתתפים. כאוהבי ים העוסקים בו מזוויות שונות, "רצינו להביא דברים מספר לזכרך, לב, באתר המחודש של 'ים'. בכך אנו מסיימים פרק ארוך שבמהלכו ליווית את 'ים' מאז היווסדו במשך כ-25 שנה, כיועץ-על של המגזין. ברצוננו להדגיש את  הקשר הרציף עמך, שהעשיר אותנו ללא הפסק. תמיד איפשרת לנו להתקרב לתעלומות הים הנסתרות, לנסות להבינן, וליהנות מהידע הימי הרב, הזואולוגי והאקולוגי העצום שלך, לרבות בבעיות שמירת טבע ואיכות הסביבה, ולא רק בדגים. מאור הפנים שבהם קיבלת אותנו ללא התרעה מוקדמת בכל פעם שהגענו למשרדך, דלתך שתמיד הייתה פתוחה לאינספור שאלות ותהיות מצדו של כל אחד, או כשנפגשנו בים, כל אלה חיממו את לבנו, דרבנו את עשייתנו, ותמיד התפעלנו מטוב-לבך ודאגתך לנו ולים".

 

בהלווייה השתתפו כ-130 איש ואשה. ספדו לו פרופ' יוסי לויה," יותר מ-40 שנה ביחד במחלקה לזואולוגיה", תלמיד המסטר הראשון שלך, ולימים קולגה", שמעבדותיו היו צמודות באותה קומה ואותו מסדרון עם מעבדתו של לב. לויה, לשעבר ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, דיקן הפקולטה למדעי החיים באותה האוניברסיטה ומומחה עולמי לאלמוגים, ופרופ' אמוץ זהבי, ממייסדי ומנהלי החברה להגנת הטבע, אף הוא ראש המחלקה לזואולוגיה לשעבר, ומומחה עולמי לחקר זנבנים בערבה וסוציוביולוגיה (אקוסוציולוגיה), דיברו בתחילת הלוויה בשבחך.

וכך סיפר לויה: לב ואשתו הנאמנה לובה עלו ארצה ב-1949, ואף "בילו" במחנות פליטים בקפריסין בדרכם הארוכה לישראל. אמוץ סיפר כי לב כבר ניהל את "המכון להגנת הטבע", כאשר הוא כילד הצטרף לעבודה שם, ומאוחר יותר ניהל גם הוא עצמו את המכון לחקר שמירת הטבע. הוא ציין כיצד הוא ופישלזון קפצו יחד לבריכת המכון לתפוס ברווזים.

 

פרופ' לויה סיפר כי לב גידל דורות רבים של תלמידים וסטודנטים, וכי "ראית בעצמך מורה ומחנך של תלמידי מחקר", בין השאר ד"ר דותן המלמד בבית ברל וד"ר מנליס העובד ב"מרכז לניטור נחלים" במשרד להגנת הסביבה. בראשית דרכו בארץ פגשו בו הפרופ' המנוח היינריך מנדלסון, ממייסדי אוניברסיטת תל-אביב, שהגדיר עצמו פעם "מומחה לחולייתנים יבשתיים", ואף היה המנחה שלי בעבודת המסטר שלי. לויה מספר כי מנדלסון כה התפעל ממנו, שהציע לו עד מהרה להצטרף למכון הביולוגי שהיה באותם ימים ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. בראשית שנות ה-50 וה-60 תורם לב ממירצו להקמת החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, לימים רשות הטבע והגנים הלאומיים. ב-1963-1960, שימש לב כאסיסטנט-מחקר באבו כביר ולימד בסמינר הקיבוצים כמרצה בין השנים 1967-1952. את עבודת המסטר שלו על חגבים סיים ב-1959, בהנחיית פרופ' ביטינסקי, ואחר-כך פנה לעבודת הדוקטורט שלו שעסקה בדגי האמנונים בהנחיית פרופ' שטייניץ ופרופ' האנס מ' פטרס מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה. מ-1967, התקבל כמרצה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ומאז הוזמן לכל העולם להרצאות, בין השאר למכון הסמיסתוסיאני בוושינגטון, לאוניברסיטת סאן-דייגו ועוד.


תחילה לב ממשיך לעסוק בחקר חגבים, אך בהמשך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא הצטרף לפרופ'  שטייניץ למסע מחקר בשארם-א-שייך בדרום חצי האי סיני, ומאז כנראה החל להתמסר ללימודי הים ביתר-שאת. ביחד עם פרופ' חנן לווינסון המנוח הוא יצא למסעות חקר מעין אלו עוד ב-1962 ו-1965 ובשנים הבאות, למשל, ב-1968 יצא מסע מחקר חלוצי כזה של חברי המחלקה למזרח-אפריקה ביחד עם פרופ' מנדלסון ז"ל. הם בחרו לחקור תחילה באריתריאה (מחקרים שונים המתבצעים שם עד עצם היום הזה) ובעוד מדינות באזור זה. כך החלה לנסוק הקריירה של לב כביולוג ימי בכיר שהתמקד בחקר הביו-אקולוגיה של השוניות בישראל ובים-סוף. הממצאים שאספו במשך כל השנים בסיורי הים האלה יוצגו בעתיד במוזיאון האוספים הלאומיים הנמצא בשלבי הקמה בין הגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב לבין בית התפוצות, לא הרחק משער2 במזרח האוניברסיטה.

 

לאחר 1967, משתתף לב בהגדרת שמורות-טבע ימיות בחופי סיני ואילת, תוך שהוא וחבריו מסכנים את חייהם בשדות מוקשים שהונחו בסיני. בהמשך השנים מתמסד חקר שמירת הטבע ואיכות הסביבה, ולב היה לאחד ממייסדי המעבדה הימית באילת, לימים המכון הבינאוניברסיטאי במפרץ אילת. בהמשך דרכו זכה לעיטורי-כבוד במוסדות ימיים ברחבי העולם מדרום-אפריקה, דרך ארצות הברית ואירופה וכלה בישראל. לב התמחה בחקר חסרי-חוליות, דגים ועוד.

 

מי שזכה להיות עמו בשדה ובמימי ים-סוף נדבק תמיד בהתלהבותו. הקורס "ביולוגיה של דגים" שבו נטלתי חלק בעצמי במפרץ אילת באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, הלהיב גם אותי כשבהנחייתו של לב, זכיתי לצאת עמו במפרץ אילת לצלילות לאורך כל שעות היום וכן בלילה, ובתוך שבוע אחד בלבד, הצלחתי לזהות בדייקנות ובקלות כ-100 מיני דגים. חזינו אז יחד בהתנהגות יוצאת דופן של התגודדות דגי הבתרן השחום (הנתחן החום) על כריש חול כלשהו כמו מנטה, ואף ראינו במרחק כחצי קילומטר מחוף אלמוג את "ההפריה ההמונית" של הדגים האלה שבאים לזלול את תוצרי הרבייה שלהם דגי כחלי סהרוני בהמוניהם, גם זו תגלית מדעית מרתקת שלב חתום עליה בכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר.

 

פרופ' לויה מספר כי תמיד לב הקדים את כולם בתחילת העבודה באוניברסיטה, וכי תמיד ניתן היה לראותו בחדרו רוכן על מיקרוסקופ או כותב את אחד ממאמריו המדעיים, ששניים מהם פורסמו עוד במרוצת 2013 וארבעה ב-2012, וכן את ספריו הרבים. ב-1981, למשל, מוציא דוד פילוסוף את ספרו הראשון עם פישלזון בעברית ובאנגלית, ושמו: "מסתרי ים סוף".

 

לפי פרופ' הודי בניהו, אף הוא בעברו ראש המחלקה לזואולוגיה ומומחה עולמי לאלמוגים רכים, בכנס לכבוד יום הולדתו ה-90 של לב, הוא ציין כי לב חיבר 15 ספרים וכ-210 מאמרים. פרופ' משה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החיים צוטט באותו הכנס: "אתה מתעסק בלב (הדגים) ואני מברך", וזאת משום שאני 'מתחבר מאוד' לשפות. באותו הכנס דיברה גם סגנית הרקטור, אסטרופיזיקאית במקצועה, שציינה שהיא מתמחה בכוכבי-שביט. "וכדאי שתדעו", היא אומרת, כי "מקור המים בכדור הארץ הוא מכוכבי השביט שפגעו בכדור הארץ מראשיתו בתקופות קדומות. היווצרות החיים החלה לפי התיאוריה הרווחת בהיווצרות המים, קודם כל, וכי היא החלה כאמור לעיל בכוכבי השביט. מכאן שיש תקווה רבתי לחיים בחלל החיצון".

 

פרופ' אביגדור אבלסון, אף הוא מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, מספר כי היה בשעתו עוזר הוראה בקורס של לב שעסק בחקר חסרי-חוליות, וכי למד ממנו הרבה הן במסטר שלו והן בעבודת הדוקטורט שלו. לדבריו, כשהביולוגים הימיים, ירדו לאילת עם לובה ולב, היא הייתה מאכילה אותם, כועסת עליהם כמו אמא, רוגזת עליהם אם לא אכלו מספיק ו-או שלא התנגבו במגבת כמו שצריך. אביגדור מציין כי לב דאג לו ולחבריו, משום שהיה מצוייד ב'לב' ענק, רגיש לזולת ומלא בטוב-לב. למשל, לימים, הביא ערסל לבתו התינוקת של אביגדור בעת צאתה מבית החולים ועוד כהנה וכהנה. פרופ' לויה הזכיר את "עיניך הכחולות והבוהקות, את התעניינותך הבלתי נדלית במחקר, בשמירת טבע, וכיצד חגגנו יחד את ימי הולדתך ה-70 וה-90".

 

פרופ' אייבי נבו מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה כתב באי-מייל לזכרו כי לב היה אדם יוצא מן הכלל, חם ואנושי באישיותו, ביחסי הגומלין שלו עם אחרים ובשילוב מחקריו האקולוגיים והזואולוגיים המדעיים שהיו חשובים ביותר בגיבוש תיאוריות והבנת הפרספקטיבה של מהותם ומשמעותם. עוד ציין את היותו צנוע ונעים הליכות, ואת אופיו הבלתי-רגיל כהומניסט, חוקר טבע אמתי ומדען חשוב במלוא מובן המילה, ואת התמסרותו לכל אלה באהבה ובפשטות כאילו היו מובן מאליו.

 

נקודות נוספות ופרפראות


בראשית פברואר 2013 התקיים כנס רב-משתתפים שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב לציון יום הולדתו ה-90 של לב, שזכה בהמשך לכתבה מקיפה על חשיבותו של לב לידע המדעי מאת צפריר רינת, הכתב לענייני איכות הסביבה של עיתון "הארץ" בראשית מרץ באותה שנה. מהכתבה עולה כי חלק גדול מהידע בתחום הזואולוגי שעיניין את לב במיוחד, היה חקר החי הימי, שלב רכש בעצמו, וכך נכתב מפיו של לב עצמו לא מכבר: "ב–1950 ירדתי לראשונה לאילת, נכנסתי למים, ואחרי שראיתי מה יש שם החלטתי שאת זה אני רוצה לחקור". לדבריו, לא כולם היו שותפים להתלהבותו: "פרופ' היינריך מנדלסון המנוח אף אמר לו שאלמוגים יש בהרבה מקומות בעולם".... בכתבה נאמר שחוקרי הים בישראל הוכיחו קיומו של מגוון ביולוגי עשיר בשונית של המפרץ. ידע זה תרם להגברת המודעות הציבורית לצורך לשמור על המפרץ, והמדענים עצמם התייצבו בראש המאבק להגנת שונית האלמוגים באילת מפני זיהומים ממקורות שונים, ביניהם הביוב של העיר... מידע מתומצת רב על חשיבותו המדעית הובא בכתבה של צפריר רינת בעיתון "הארץ", כדלקמן:


בשלב הראשון עסק פישלזון במחקר שנועד לשפר את שיטות הגידול של אמנונים, והוביל לפריצת דרך בתחום. הוא גילה, שכאשר שני מינים של אמנונים מזדווגים, נוצרים רק צאצאים זכרים. לתגלית זו היתה חשיבות רבה משום שהיא איפשרה לחקלאים לווסת טוב יותר את גידול הדגים, למנוע 'הטלות פראיות', שהיום מכווננות להחדרה למאגרים לטובת שקנאים נודדים, וכן תרם לגידול אמנונים באזורים שונים בעולם, ובכך לייצור מקור חשוב של מזון.


עם השנים רשם לב לזכותו עוד גילויים מדעיים רבי חשיבות. אחד הבולטים שבהם היה חשיפת יכולתם של דגים מהמין פזית ים סוף לשנות את מינם מנקבה לזכר (ולהיפך). התופעה מתרחשת לרוב בלהקות דגים שהזכרים נעלמו מהן. המחקרים הראו, שבמקרים כאלה בתוך זמן קצר מפתחת אחת הנקבות תכונות של זכר. אחר כך התגלו מינים נוספים של דגים בעלי תכונות דומות. פרופ' לויה שהיה ממגלי "היפוך זוויג (מין) באלמוגים, ציין אף הוא שהראשון שגילה זאת בדגים לפניו באלמוגים, היה לב עצמו כמובן.


גילוי מעניין נוסף של פישלזון היה מציאת החיידק הגדול בעולם בתוך מערכת העיכול של דגים.


פרופ’ פישלזון היה שותף גם בחיבורו של עולם החי החדש לשפה המקומית, ואף העניק שמות מדעיים בעברית ל–800 מינים. למעלה מ-10 מינים של בעלי חיים שזיהה לראשונה, שמם הלטיני כולל את הסיומת פישלזון בווריאציות שונות.


כאשר המדענים החלו לחקור את הים בישראל, הזרמת ביוב היישר אל מי מפרץ אילת והים התיכון הייתה תופעה נרחבת יותר, וזיהומי שמן ונפט היו עניין של יום ביומו. הדבר כמעט ונעלם עם השנים הודות לפעילות ציבורית של מדענים דוגמת לב ועבודה יעילה של האגף לשמירת ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. לסביבה הימית, אמר פישלזון, "יש יכולת מרשימה להתאושש מזיהומים אלה, ויש מינים שנעלמו ממפרץ אילת ונראו שוב בשנים האחרונות".


תופעה סביבתית חשובה אחרת, שלא היתה מוכרת לפני כמה עשרות שנים, היא השתלטות של מינים זרים מים סוף על מזרח הים התיכון. פישלזון ציין כי תופעה זו אינה אלא המשך לשינויים רבים שעבר הים התיכון במהלך ההיסטוריה. על פי סברה זו, הגיע כנראה כעת השלב שבו יש תוספת של מינים חדשים ועניין מדעי חדש, אך פישלזון הדגיש באזננו תמיד כי "העובדה שהרכב החי השתנה ויש הרבה מינים פולשים, אינה מורידה מהחשיבות של שמירת הטבע והלכה למעשה היא חלק בלתי נפרד מעיסוקינו בסוגיה".


פישלזון היה שותף חשוב ביותר בשעתו לבדיקת ההשפעות של כלובי הדגים על מפרץ אילת וטבע ב-2002 את הכלל החשוב: "מה שלא חייב להיות בים לא צריך להיות בים". בשנים האחרונות עולה שאלה דומה בנוגע לקידוחי הים והגז הרבים הנרקמים מול חופי ישראל ועלולים לפגוע בסביבה. "המדינה צריכה אנרגיה, ויש למצוא דרך לחיות עם הקידוחים", אומר פישלזון. "החברות שעוסקות בכך כבר יודעות אילו אסונות קרו באזורים אחרים, ולכן הן אולי, כך אנו מקווים, מודעות יותר לסיכון הסביבתי. מה שברור הוא, שחובת ההוכחה שלא ייגרם נזק מוטלת עליהן". כמו כן הטרידה אותו פעילות הפיתוח והבנייה בחוף הים-תיכוני, ובמיוחד על מצוק הכורכר הצמוד לו. "היינו צריכים להיות במצב שכבר ברור שאסור לבנות ברצועה הזאת", הוא הדגיש ואמר בתוקף כי "אני מצפה מהארגונים הסביבתיים שיהיו יותר פעילים ומעורבים בהגנה השוטפת על החוף, ולא יסתפקו רק בקידום חוקים להגנתו". לב גם זכה לערך חשוב ומממצה בוויקיפדיה.


ובנימה אישית, אספר כי לפני כמה שנים פגש אותי לב באחד ממסדרונות האוניברסיטה, ואמר לי כי עלי לקבץ את עשרות מאמרי במגזין "ים לספר. אמרתי לו כי זוהי מחמאה אדירה מצדו, והוא ענה לי בפשטות כי "די באיכותו של כל מאמר שכתבתי ב'ים' כדי לקבצם בספר". הייתי גאה מאוד למשמע דבריו.

יהי זכרך ברוך


נדב לוי ודוד פילוסוף

 

אתרי אינטרנט לקריאה נוספת

 

וויקיפדיה. 2013. לב פישלזון, הערך באנציקלופדיה החופשית. (נצפה, 21 נובמבר, 15:00).

 

לוי, נדב. 2002. מלחמת המפרץ (קריעת ים-סוף). מגזין "ים" מס' 83: 57-47. (יולי-אוגוסט). 

 

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן