...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

לא מאוזן

על איך טעות 'קטנה' אחת במידות, בזמן שכירת ציוד צלילה, קצת חוסר בתשומת לב ורשלנות מצד צולל, יכולה לגרום למוות. לקרוא, ללמוד ובעיקר: לא לשכוח


מאת: בסאם אגבריה

 

הגעתי בשעות הצהרים לחוף הבלו הול בדהב, יחד עם קבוצה שהדרכתי באותו יום, בכוונה לבצע צלילה באזור ונחתתי היישר לתוך תמונה מזעזעת. קשה היה שלא להבחין בהתקהלות ובמהומה השוררת בחוף. כשהתקרבנו ראינו בחורה שוכבת על החול, ללא רוח חיים. מהר מאוד הצלחנו להבין מהמתרחש שהבחורה עברה תאונת צלילה, בזמן צלילה באתר הפעמון. אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים להחיות אותה, היו הצוללים שסביבה בשלב של ייאוש ונאלצו להשלים עם מותה. כל הנוכחים היו בהיסטריה ובעיקר הצוללים, שהיו שותפיה לצלילה. הצוללים שהגיעו איתי, כדי לצלול, איבדו לחלוטין את החשק להכנס למים ועזבו את המקום. אני חשתי עצב ותסכול רב משנודע לי על התאונה ונסיבותיה ומכך שחייה של צוללת צעירה הסתיימו בצורה כל כך טראגית. כמדריך צלילה, התחלתי מיד לשאול שאלות ולחקור את המקרה, עד שהצלחתי לאסוף מספיק פרטים כדי להבין את הטרגדיה שהתרחשה שם מספר דקות לפני שהגענו.

 

וזו היתה השתלשלות העניינים:

לאחר מספר ימים של צלילות באילת, בהדרכת דייבמאסטר מקומי, יצאה הצוללת לצלול בדהב בליווי אותו דייבמאסטר. מאחר ויומן הצלילות שלה, שהוחתם באילת, הוכיח כי צללה מספר צלילות, ממש לפני הגיעה לדהב, הסכים המדריך המצרי שנלווה לדייבמאסטר הישראלי איתו צללה באילת, לקחת אותה לצלילה בפעמון כבר בצלילתה הראשונה בדהב. אלא, שכבר כאן החלו העניינים להשתבש: בצלילות באילת צללה הבחורה עם ציוד ששכרה ממועדון מקומי ובדהב נאלצה לשכור ציוד אחר. כמובן שהציוד שהושכר לה בדהב לא היה זהה לזה שקיבלה באילת. המועדון באילת נתן לה ציוד לפי מידותיה: מאזן XL, חליפה מלאה 5 מ"מ, ו24- פאונד משקולות.

בדהב קיבלה מאזן S שהורחב למקסימום, חליפת שורטי 3 מ"מ, ומאחר וביומן הצלילות שלה צויינה כמות המשקולות ללא יחידת המידה (פאונד), כאשר ביקשה מעובד המועדון משקולות הוא התייחס למספר שנקבע ביחידת המשקל המקובלת אצלם: ק"ג... כך קיבלה הצוללת משקולות בכמות כפולה ממה שהיה נחוץ לה. וכך, לאחר שקיבלו תדרוך על האתר, במועדון עצמו, הגיעו הצוללים לאתר, קפצו, כמתוכנן, לתוך הנקיק בסלע, שחררו אויר מהמאזן ושקעו במים. עקב המשקל הרב, שקיעתה של הצוללת היתה, מן הסתם, מהירה מאוד והיא היתה הצוללת הראשונה שיצאה מן הפעמון אל הים הפתוח, שם המתין המוביל: הדייבמאסטר המצרי. המדריך הורה לה לאחוז בסלע בקרבתו ולהמתין להגעת שאר הצוללים. היא אכן עשתה זאת ואף ניצבה על אחד הסלעים. לאחר יציאת כל חברי הקבוצה מן הפעמון (האחרון שבהם היה הדייבמאסטר הישראלי שהיה המאסף), התקדמו הצוללים ומסיבה בלתי ברורה שני המדריכים היו בראש כמובילים. הצוללת נשארה אחרונה, אוחזת עדיין בסלע. עם תחילת התקדמותה לכיוון שאר חברי הקבוצה ובהיותה ללא בן זוג, התחילה לשקוע שקיעה בלתי מבוקרת לתהום. הצוללת התחילה לנסות לנפח את המאזן. אך, כזכור, המאזן לא תאם את מידות גופה ועובדה זו, יחד עם כמות המשקולות שנשאה, הביאו אותה למצב בו לא יכלה לפצות על המשקל והנפח. נסיונותיה הביאו את המאזן להתנפח למלוא נפחו, דבר שגרם ללחץ רב על בית החזה ולקושי בנשימה. בשלב זה, נכנס לפעולה פורק הלחץ, שתפקידו למנוע פיצוץ המאזן במקרה של מילוי יתר. הצוללת לא הבחינה שנפלט אוויר מהמאזן והמשיכה ללחוץ על האינפלייטור בנסיונות נואשים וכושלים להציף את עצמה. נסיונות אלה הביאו לבסוף לחיסול מלאי האוויר שבמיכל. כאשר חשה שהאוויר במיכל אזל, נכנסה לפאניקה וזרקה את חגורת המשקולות, מה שהביא לעליית בזק בלתי מבוקרת, ללא פליטת אוויר רצופה בעלייה. עלייה בלתי מבוקרת זו גרמה לקרע בריאותיה והביאה למותה. הדייבמאסטרים שהיו בשטח ניסו לבצע החייאה, אך ללא הועיל. ובהיעדר רופא, מאחר והמקום מרוחק, נאלצו לקבוע את מותה. המקרה היה מזעזע. לא יכולתי לחזור לסדר יומי הרגיל בלי לנסות להבין מדוע קרתה התאונה וכיצד ניתן היה למנוע אותה. החלטתי להתעכב כמה שעות במקום בכדי לאסוף את המידע הדרוש על מנת להבין את המקרה. שלושת הדברים החשובים בניתוח תאונת צלילה הם: מצב בריאותו של הנפגע לפני התאונה. יומן הצלילה שלו, שיעיד על ותק וניסיון וציוד הצלילה שהיה בשימוש בעת התאונה (לגבי הסעיף האחרון, הרי שדייבמאסטר מקומי שצלל לאתר התאונה לצורך חיפוש ממצאים, מצא את חגורת המשקולות של הצוללת והביא אותה לחוף). בנוסף למידע שקיבלתי מהמדריכים בשטח, תחקרתי גם צוללים נוספים ומידע זה עזר לי להשלמת התמונה של השתלשלות העניינים. תכנון הצלילה בוצע לאחר בדיקת יומני הצלילה של הצוללים. המדריך בשטח התייחס לצלילות הרשומות בו מהימים האחרונים באילת, ובעידוד הדייבמאסטר הישראלי ויתר על הצורך בצלילת רענון והסתגלות. כאן המקום להסביר כי צלילת רענון והסתגלות איננה בהכרח צלילה המתבצעת על ידי מי שלא צללו במשך שישה חודשים לפחות. צלילת רענון והסתגלות מתחייבת גם כאשר שוכרים ציוד, או מחליפים ציוד, או כאשר מגיעים לצלילות מסוג בו לא התנסינו קודם לכן. לו היתה מתבצעת צלילת רענון והסתגלות במים רדודים, כמתחייב, היו הצוללת והמדריכים שאיתה, מבחינים בכך שהציוד שקיבלה וכמות המשקולות שהיו עליה אינם מתאימים וכי יש להחליפם משום שאיננה מסוגלת להתאזן. דבר נוסף שהתגלה לי מהמקרה, הוא שלא היה בנמצא חמצן (שהוא, כידוע, הטיפול הראשוני המתאים למקרה), אלא במרחק של חצי שעה נסיעה. וזהו פרק זמן קריטי ביותר. בעניין ציוד הצלילה, הסתבר כי הצוללת ביקשה מעובד הדלפק במועדון בדהב ציוד במידותיה, אולם נענתה כי אין כזה במלאי. היא פנתה להתייעץ בדייבמאסטר הישראלי אשר ניגש בעצמו לדלפק, דיבר עם העובד אשר הבהיר לו כי המאזן היחיד בנמצא הוא במידה S. הדייבמאסטר ביקש את המאזן, הרחיב את רצועותיו למקסימום ומסרו לצוללת למדידה. המאזן אומנם 'עלה' על הצוללת, אולם כולם שכחו שאין זה המדד היחידי להתאמה. יש להביא בחשבון גם את נפח המילוי מול נפחה ומשקלה של הצוללת. את המשקולות ביקשה הצוללת מן העובד בעצמה, בלא ידיעה כי במצרים משתמשים גם במידות משקל בק"ג, מה שגרם לכך שמבלי לדעת נשאה על עצמה משקל יתר. לדייבמאסטר המצרי, אשר הוביל את הצלילה, לא סופר על כך שהצוללת יוצאת לצלילה עם מאזן קטן ממידותיה, חליפת צלילה שנפחה קטן בלמעלה מ50- אחוז מן החליפה שאתה צללה באילת ועם כמות משקולות כפולה. סביר להניח כי לו היה יודע על כך לא היה יוצא לצלילה באופן שכזה. חובתו של המדריך, לבצע בדיקת ציוד לכל הצוללים, לפחות בעת הצלילה המשותפת הראשונה, על מנת לוודא כי הציוד מתאים ותקין. מאחר וקיימת נטייה בקרב הצוללים להגדיל את כמות המשקולות על מנת לאפשר שקיעה קלה ומהירה, יש צורך לבדוק גם את חגורת המשקולות בכדי למנוע מצב של משקל עודף מסוכן. שאלתי את המדריך המצרי האם ביצע את הבדיקה ונעניתי כי לא בוצעה הבדיקה מאחר והבדיקה היא חלק מהנוהל של צלילת רענון ומכיוון שהוחלט כי אין צורך בצלילה שכזו, הרי שלא היה גם צורך בבדיקה. המדריך הוסיף וסיפר כי בגלל שהקבוצה הגיעה באיחור, היה לחץ של זמן להספיק לבצע את הצלילה באתר מהר ככל האפשר ומאחר והיו להם יומני צלילה שהעידו על כך שצללו מספר צלילות ממש בימים הקודמים, לא היתה אפשרות, מבחינת התקנות, לחייב אותם בצלילת רענון. המדריך ציין כי היות והיומנים העידו על הצלילות בימים האחרונים, אין המועדון המקומי אחראי לתאונה אלא הצוללת עצמה.

תכנון הצלילה מבחינת טבלת הצלילה הספורטיבית היה תקין. מבחינת מהלך הצלילה או נוהל הצלילה, תוכנן כי המוביל יהיה הדייבמאסטר המצרי ואילו הדייבמאסטר הישראלי יהיה במאסף כ"סוגר שורה". כאן נשאלת השאלה: מדוע בצלילה עצמה, לאחר יציאת כל הצוללים מהנקיק עזב המדריך הישראלי את מקומו בסוף הטור ועבר לראשו?

שאלה נוספת היא: היכן היה בן הזוג של הצוללת ומדוע לא סייע לה במצוקתה? הסתבר כי הצוללת היתה חלק משלישייה, שמן הסתם לא היתה מתואמת, וכך נוצר מצב בו שני שותפיה היו עסוקים בהשגחה זה על זה ושכחו להשגיח גם עליה. שאלתי את המדריך המצרי היכן היה הוא כשהיתה במצוקה? הוא אמר כי בשלב מסויים, לאחר שיצאו כל הצוללים מהנקיק, התחיל להתקדם לאורך הקיר בצלילת זרם, כמתוכנן. הזרם לא היה חזק אמנם, אך היה חזק מספיק כדי להרחיק אותו מן הצוללת שהיתה אחרונה ואחזה בסלע. "הבחנתי במה שקרה", סיפר המדריך, "אך לא הספקתי לחזור אליה נגד הזרם והכל קרה מאוד מהר".  חשוב לזכור כי צולל מאוזן הוא צולל במצב אופטימלי. הוא נמצא בשליטה ולכן יכול ליהנות באמת מהצלילה וגם לטפל בכל מצב אחר שדורש את התייחסותו. אין ויכוח על כך שצולל מאוזן חשוף פחות לסכנת הקלעות למצבי חירום. צולל לא מאוזן עלול להיקלע למצוקת אויר כתוצאה מצריכת אוויר מוגברת, עקב תנועתיות יתר שבאה לפצות על חוסר האיזון. צולל לא מאוזן מאבד כ30- אחוז יותר אוויר, מהצולל המאוזן עקב שימוש תכוף באינפלייטור לצורך מילוי ושחרור אויר מהמאזן. במצב זה הוא עלול להגיע למצב של אפיסת כוחות בעת התקדמות נגד הזרם. כן הוא יהיה חשוף יותר לסכנות הדקומפרסיה עקב צלילה בפרופיל 'מסור' (ירידה ועלייה מרובים בעת הצלילה).

כמדריך העוסק בהדרכת צוללים חדשים ובהובלת צוללים מוסמכים בספארי צלילה בסיני, יש לי את ההזדמנות להכיר גם צוללים שלמדו בים תיכון וגם צוללים שלמדו בים סוף. לאור נסיון של שנים רבות בתחום, אני יכול לומר כי צולל שלמד וצלל רק בים התיכון חשוף יותר לסכנת תאונת צלילה בים סוף, מאשר זה שהתנסה או למד לצלול בים סוף. הצלילה בדהב היא מהחוף. לצולל הישראלי, שרגיל לצאת לצלילה מהחוף, התחלת הצלילה נראית מוכרת ודומה לצלילות שהתנסה בהן בים תיכון, או בחלק מהצלילות באילת. ברוב האתרים, הכניסה למים מתרחשת באזור רדוד, שבו יש קרקע, בין אם בלגונה, או חוף חולי, אשר הולך ומעמיק בהדרגה. חשוב לזכור כי עבור צולל שעדיין אינו מנוסה מספיק באיזון, אתרים מסוג זה יתרמו להשגת איזון מינימלי בהתחלת הצלילה. ההפרדות ההדרגתית מהקרקעית מקילה על ההסתגלות והשגת האיזון הנחוצים. אם נבדוק את תאונות הצלילה, שהיו מעורבים בהם ישראלים בדהב, נגלה כי רובן התרחשו באתרים המעטים בדהב שבהם הכניסה לאתר היא לתוך מים עמוקים מיד בראשית הצלילה. למשל, באתרים המפורסמים בדהב כמו: הפעמון והחור הכחול. באתרים אלו, מיד עם הכנסת הראש למים יש לבצע העמקה חדה, כמו לתוך הנקיק של אתר הפעמון. צוללים רבים מתחילים את בריקון מוחלט של המאזן, על מנת לצנוח אל תחתית הנקיק, עד לנקודת היציאה ממנו אל הים הפתוח, ללא ניפוח הדרגתי של המאזן בזמן ההעמקה. זוהי טעות נפוצה בקרב הצוללים באתר הפעמון. נקודת היציאה אל הים נמצאת בעומק של 26 מטר והעמקה מהירה כזו מסכנת את הצולל ועלולה לגרום לתאונת צלילה.

לסיכום, תאונות צלילה נתנות למניעה ואפילו קלות למניעה אם נלמד היטב, נשמור על כללי ההתנהגות בצלילה ונפעיל שיקול דעת והגיון בריא. אם נשקיע בבן הזוג יותר מעל המים, נדאג לו פחות מתחת למים. לא מסובך ללמוד טוב את חוק בויל, להיות מאוזן ולזכור לאן הולכות הבועות. אם נזכור כל זאת נדע לתכנן ולארגן את הצלילה שלנו כראוי.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן 

* הכותב הוא מדריך צלילה ראשי במועדון צלילה "מטריף"