...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

טנגו תמנונים

תמנונים הם בעלי "סקרנות תקיפה", מסיק הזואולוג ג'ים קוסגרוב, לאחר שהוא משתחרר מחיבוק אמיץ, של יצור ענק. מעקב צמוד אחריהם, של 52 שנה, מקרוב, באזורי המחייה שלהם, גיבש אצלו מסקנה קודרת: לתמנונים אפיוני הישרדות לא יעילים והמומים האבולוציוניים הללו חרצו את דינם. כמה זמן זה ייקח? לא לדאוג, רק מיליון שנה

מרי סרולו צילום: ג'ף רוטמן
 
הזואולוג ג'ים קוסגרוב והצלם התת-ימי ג'ף רוטמן, חדרו בזהירות אל ערמות ציוד הצלילה, אוספים תיקים, ציוד צילום ומאזנים שנערמו על סיפון ספינת המחקר הקטנה שלהם. השניים טעמו מחומה היוקד של השמש של חצות היום בעודם נדחקים לחליפות היבשות עם הבידוד המקסימלי, מתכוננים לצלילתם לעומק 15 מטר. אויר הסתיו המוקדם היה צלול כל כך, שקו השמים של  ויקטוריה בבריטיש קולומביה, נראה למרחק 7 מיילים. רעננותו וצלילותו של היום נגמרו בקו המים. הצוללים שצללו בזרם המפותל סביב צוקי רייס (Rocks Race) מצאו ששדה הראייה שלהם הצטמצם לכ4- מטר. המים מירקרקים ועיסת הפלנקטון הצפה הוסיפו לאתגר החיפוש אחר היצור הכמעט בלתי נראה, אפילו במיכל של אקווריום. מטרתם היתה התמנון הענק והחמקמק (Octopus dofleini) הגדל למעיים אגדיים במים הקרים והאפלים בצפון האוקיינוס השקט. בירידתם לאורך הקיר הסלעי, קוסגרוב, הפועל מטעם המוזיאון המלכותי שבבריטיש קולומביה ויקטוריה, אימץ את מבטו לעבר נקיקים קטנטנים שבצבצו מסביב ותר אחר מקום מסתור אפשרי של התמנון. בקרקעית הים, בעומק 25 מטר, הוא הצביע על רמז להימצאותו של היצור, בדמות מצבור סלעים המסומנים ב1- במפה. ערמה של צדפות ריקות ציינו את הכניסה למאורתו של התמנון. הצוללים כיוונו את פנסיהם לפנים המערה. שני סדקים נוצצים החזירו את האור לעברם. משאת חיפושם היה בבית.

ריקוד מחובק
התמנון נסוג לעומק מאורתו. ג'ים ידע שיהיה זה בלתי אפשרי לגרור את החיה החוצה. כאשר שמונה זרועותיו נאחזות בקיר ביתו, תמנון יכול בקלות להפעיל כוח של 300 ק"ג. ג'ים התיז לפנים מאורת התמנון כימיקל שנועד להציק לחיה שתנשום אותו, אך לא לפגוע בה. תוך שניות מספר תמנון ענק ממדים הגיח החוצה בזהירות רבה. כשהבחין בצוללים הפך צבעו ללבן והוא החל לחפור בחול, מתכונן להמריא. הצוללים שמרו על מרחק. התמנון התנועע בעצבנות מעלה ומטה, מפקח על הזרים במבטו ואומד את המצב בו הוא נתון. בהדרגה, סקרנותה של החיה התגברה. הוא התקרב בהססנות אל ג'ים ועשה ניסיון לגעת במסכתו בקצה זרועו. מתרשם מצורתו וטעמו החריג, צירף עוד זרועות לחקירה. התמנון מישש את חליפת הצלילה, את המסכה ואת המכלים כאשר קשת של צבעים זורמת לאורך עורו.
לבסוף, ניתק התמנון לחלוטין ממאורתו והתפתל סביב גופו של ג'ים. התמנון היה בגודל מלא, כשאורך זרועותיו מגיע ל2.5-מטר. ג'ים עצמו הוא גבר גדול ממדים, בגובה של 2 מטר ושוקל כ120- ק"ג. למרות ממדיו, התמנון הצמיד את ידיו של ג'ים" לצידי גופו וגרר אותו לאורך קרקעית האוקיינוס כאילו היו שניהם זוג רקדנים. בזמן זה צילם ג'ף עשרות תמונות, כשהתמנון מתעלם מנוכחותו לחלוטין. לאחר כ5-דקות, מותש, שיחרר התמנון את בן זוגו ופנה להתרחק משם. ג'ים משך את הרקדן קצר הנשימה לתוך רשת איסוף. בדרכם לפני המים, גירש מעליו אריות מים חוצפנים שניסו לסחוב ממנו את קורבנו.

סקרנות תקיפה
בחזרה על הסיפון, הפך ג'ים את התמנון למעין עריסה  וסחט ממנו את כל המים. החיה שהפכה לצייתנית, שכבה בקרקעית הסל כערמה ענקית של ג'לי. ג'ים שקל אותו, מדד אותו ובדק את קצות שלושה מזרועותיו. לתמנון היה הקטוסוטילוס (hectocotylus) חוד רך בצורת כף, סימן לכך שהתמנון הוא זכר בזן זה של תמנונים. ג'ים כבר סימן את התמנון הזה בעבר ועקב אחר קצב גדילתו. תמנון זכר זה במשקל של 30 ק"ג ה1סיף למשקלו 2 ק"ג מדי שבוע.
ג'ים דוחה את הנטייה לראות בתמנונים יצורים אגרסיביים. הוא מגדיר אותם כבעלי "סקרנות תקיפה" ומסביר: "התמנון חוקר אותך ועוטף אותך, הוא לא מנסה לנשוך. למעשה הוא די משעשע. אם אני לא מרגיש נוח עם הסיטואציה אני יכול לגרום לו להתרחק ממני (בהתנהגות אגרסיבית שלי). על כל מקרה, התמנון מתעייף מהר מאוד." ג'ים קוסגרוב מכיר את התמנונים של מיצרי ז'ואן דה פוקה (Fuca de Juan) טוב יותר משאנשים אחרים מכירים את השכן מהדלת הסמוכה. משוכנע שכדי להכיר ולהבין את תמנוני הענק צריך לחקור אותם באזור המחייה שלהם, ליקט לים באדיקות נתונים לגבי קצב גדילתם, אורך חייהם וצפיפות אוכלוסייתם. במשך 25 שנה הוא קיים רשימות לגבי תנועותיהם, הר פתקאותיהם המיניות, הריונות, לידות, מיתות והיעלמויות. כל התמנונים שלים פגש באותן השנים היו ביישנים, עדינים וחברותיים.

המאורה הנחשקת
רייס-רוק הוא אחד משני האתרים בהם עושה ג'ים ביקורים שבועיים לבדוק את מאורות התמנונים. מעקביו ומחקריו היסודיים עזרו לו לענות על שאלות כגון:
כמה זמן נשאר תמנון במאורה אחת? מהי מהירות גדילתו? בכמה מאורות בסביבה חיים תמנונים בעת ובעונה אחת?
צוללים אחרים דיווחו לג'ים שראו את אותו התמנון חי באותה המאורה במשך 14 שנה. אך מכיוון שתמנון ענק - נקבה חיה רק 3.5 שנים, וזכר מעט יותר, סביר שמה שהצוללים בעצם ראו היתה שרשרת רצופה של תמנונים העוברים דרך אותה מאורה נחשקת. לים מצא שהנקבות נוטות להישאר במקום אחד במשך הטלת הביצים בעוד שהזכרים עוברים ממקום למקום בתדירות גבוהה, כנראה כדי למצוא בת זוג חדשה. הדייר שנוכחותו באתר בו מקיים ג'ים את תצפיותיו היתה הארוכה ביותר היתה נקבה שנשארה במקום במשך 202 ימים. מכיוון שגדלה במהירות רבה (תמנונים יכולים להכפיל את משקלם במשך 100 ימים), היא נאלצה לעבור שלוש מאורות, כל אחת גדולה יותר מקודמתה.
בסביבות רייס - רוק, בכל מאורה אותה חקרו ג'ים וג'ף, נתגלה תמנון דייר. על פי תצפיותיו של ג'ים, תמנוני הענק נוטים למלא את המאורות הפנויות. מיד כאשר מת תמנון, או עוזב את מאורתו, תמנון אחר בגודל דומה מחליף אותו. למרות שבנקודת סאקס (Saxe Point), אתר אחר בו עורך ג'ים תצפיות ומחקרים על התמנונים, מותר לצוד אותם, מתמלאות המאורות באותה הדרך. מה שמראה, חושב ג'ים, שאוכלוסיית התמנונים בריאה וחזקה מספיק כדי להתגבר על דייג תוקפני ומסחרי.
כמו חיות אחרות, גם התמנונים חיים בטריטוריות משלהם. תמנון נע בטווח של 150 מטר מרובע למציאת מזון. ג'ים מצא שלמרות שטריטוריות של תמנונים בעלי גודל דומה יכולים לחפוף בכ93- אחוז, הם לא תוקפניים אחד כלפי השני. "תמנון לא ינסה לטרוף תמנון אחר או להשתלט על מאורתו. הם מסכימים להתעלם אחד מהשני " תמנונים גדולים יותר יאכלו תמנונים קטנים, מה שמסביר מדוע תמנונים בגודל דומה ובגיל דומה חיים אחד ליד השני. ג'ים משער שתמנונים קטנים חיים במים עמוקים יותר וככל שהם גדלים הם נעים למעלה.

לצוד ולהיות ניצוד
אחת מתגליותיו של ג'ים שהפתיעה אותו וחוקרים אחרים, היתה שתמנוני הענק באוקיינוס השקט לא נשארים במאורותיהם מרבית הזמן, כפי שחוקרים שיערו. במחקר שנערך שלושה שבועות סביב השעון, לים וחוקרת אחרת, ג'ניפר מאטר, הרכיבו מכשיר סונאר על כמה תמנונים כדי לעקוב אחרי פעילותם במשך 24 שעות ביממה. החוקרים ציפו לישון במשך היום ובלילה לעקוב אחר תנועות התמנונים מסירת המחקר שלהם. אולם, צוות המחקר נצרך לשלוש משמרות בנות 8 שעות כל אחת, כיוון שהתמנונים יצאו ממאורותיהם כל הזמן! התמנונים בילו בצייד מחוץ למאורתם, במשך היום, את אותו הזמן לו הקדישו בלילה. כאשר כל גיחה נמשכת כחמישים דקות. ההבדל הוא שבלילה העיזו התמנונים להרחיק יותר ממאורותיהם. בגמר שלושת השבועות נזכר ג'ים: "היינו עייפים ועצבנים מחוסר שינה על הסירה." המחקר ניפץ את האמונה כי התמנונים הינם ציידים ליליים בלבד.
התמנונים סומכים על חושי הראיה והריח שלהם, החדים במיוחד, למציאת טרפם. ארובות עיניהם של התמנונים אופקיים ולא עגולים כשלנו, ומלבד ההבדל הזה, מבנה העיניים שלנו ושלהם דומה מאוד. לעיני התמנון ולעיני האדם עפעפיים, קשתית העין, עדשה קריסטלית ורשתית. למרות שתמנוני הענק יכולים לראות רק שחור לבן, יכולתם לקלוט צורות וגוונים עושה את ראייתם שווה לשלנו. עיני האדם יושבות בתוך גולגולת עצם קשיחה בעוד שהתמנון הגמיש יכול לסובב את עיניו 180 מעלות בהרמת עור ראשו. בעשותו כן מתרוממות קרניים קטנטנות המשוות לו את המראה מבשר הרעות שעזר לו לזכות בכינוי "דג השטן" (devilfiysh).

אפים בקצות זרועותיהם
כאשר תמנון מבחין בסרטן בקרקעית האוקיינוס הוא מרחיב את שלוחותיו הפנימיות למעין רשת ועט על טרפו כמצנח נקמני וכורך את קוריו סביב טרפו בחוזקה ומעביר את ארוחתו אל מאורתו בתוך שקיק מלא במים, אליו הוא מחדיר סוג של רעל המשתק את קורבנו. ג'ים צפה בהשפעתו של הרעל הזה על קורבנות התמנון. "אם נתפוס תמנון במהלך הצייד ונטלטל החוצה את הסרטן, הוא ייפול אל קרקעית הים ויישאר שם מסומם לחלוטין כ10-15- שניות, עד להתאוששותו."  תמנון מאתר את טרפו המתחבא תחת פי ג'ים, "זה כאילו שיש להם אפים בקצות זרועותיהם".
לתמנון הענק יש מקור חד כצורת מקור תוכי בתוך פיו, אך ג'ים מעולם לא ראה תמנון שהשתמש בו. במקום זאת, התמנון חודר לקונכיות הסרטנים או לצדפי השבלולים על ידי לוחית יניקה גמישה במיוחד. אם ארוחתו כוללת קונכייה חזקה במיוחד כמו צדפה למשל, התמנון קודח חור בקונכייה עם לשון
כעין פצירה, הוא מחדיר רוק המכיל אנזים חזק המרכך את הבשר והופך אותו לנוזלי, או אז התמנון יונק את התחליב כמו מילק שייק.
לאחר כל ארוחה התמנון זורק את הקונכיות הריקות מחוץ למאורתו לערמת אשפה. ג'ים מונה וממיין את הקונכיות שמצא בכל ערמת אשפה ומנקה את המקום. הוא חוזר לאחר שבוע כדי לבדוק באיזה קונכיות חדשות זכה התמנון הפעם. זה לא נותן את התמונה המדויקת של כמות המזון אותה אוכל התמנון, כיוון שלתמנון יכולה להיות עוד מאורה בחלק אחר של הטריטוריה שלו. "מזנון מהיר" קורא לה ג'ים. הרגלי התזונה של התמנון מבוססים על סעודות ניידות: "תמנון אוסף מזון ואוכל חלק ממנו במזנון המהיר. לאחר מכן הוא ממשיך לצוד בדרכו לביתו ועורך סעודה נוספת כאשר הוא מגיע למאורתו". המיון שערך ג'ים באשפת הקונכיות עזרה לו בקביעה "שלכל תמנון יש טעם משלו ויכולת לטפל בטרף מסוים, לדוגמה: במפרץ סניך (Saanich Bay) הטרף המועדף בכ- 85 אחוז מהמקרים הוא סרטני הסלע האדום. במפרץ אלברט, 90 - 85 אחוז מתילי האשפה מכילים קונכיות של צדפות מאכל. במפרץ טופיני, 45-50 אחוז מהקונכיות הן של צדפות קשות. בנהר קמבל, בצד הקרוב לאי ונקובר, ישנו תמנון אחד האוכל רק את "אוזן הים", סוג של שבלול, בלבד".

יצור שתוכנן לטיסה
תמנונים הינם סוג של ציידים סתגלנים, הם יאכלו דגים וציפורים על כך מעידות העצמות שנמצאו בתילי האשפה ועדי ראייה. אדם "Sound Puget" ראה פעמיים, להפתעתו הרבה, איך תמנון שולח את זרועותיו וחוטף שחף שניצב מעל למאורתו של התמנון, מעל למים. תמנון ענק אחר נראה רודף אחר טרפו אל מחוץ למים לאורך רצועת החוף וחזרה לאוקיינוס.
למזלם הרע של התמנונים כמעט כל חיה שניה בצפון הפסיפיק אוהבת את בשרם. ביצי תמנונים ותמנונים בני יומם נטרפים על ידי דגים שכני הקרקעית, סרטנים וכוכבי-ים. דגי לינג-קוד טורפים תמנונים גדולים יותר, יונקים ימיים ודגי הליבוט גדולים צדים תמנונים בוגרים.
עם כל כך הרבה אויבים וללא שלד או קונכייה שיגנו עליהם, התמנון יכול להיראות כצייד קל, אך ז'ק קוסטו תיאר אותם באופן הולם כאשר כינה את התמנונים "יצור שתוכנן לטיסה". תמנון יכול לשנות את צבע עורו ואת מבנהו כדי להסוות את עצמו בכל סביבה. הוא יכול לצמצם את גופו למקומות מחבוא כה קטנים שזה נראה ממש בלתי אפשרי. תמנון במשקל 30-40 ק"ג יכול להידחק דרך פתח בגודל של 3 2- אינצ', הגודל של האיבר הקשה היחיד בגופו של התמנון - המקור. אם הוא מופתע על ידי אויב, יפזר התמנון ענן של דיו וריר להסוואת מנוסתו. לשם שחייה ממלא התמנון את גלימתו במים וחוזר ומתיזם החוצה בסילון המעניק לו מהירות. התמנון יוותר על אחת מזרועותיו כדי להבטיח את מנוסתו. מהיר להבריא, יגדל התמנון מחדש את האיבר האבוד. ג'ים עצמו ראה תמנון שנפצע מדג לינג ושלושה שבועות לאחר מכן הצלקות נעלמו לחלוטין.
נאמנות ומוות בצלילתם הבאה, לקח ג'ים את ג'ף לפגוש את אחת הנקבות שהוא חוקר, המקננת על
ביציה. בהיררכית ההזדווגות של התמנונים, גודל משמעותו הצלחה. התמנון הגדול ביותר הוא תמיד הראשון בתור אצל הנקבה הקולטת שבסביבה. ג'ים הבחין בכך "שהזכר הגדול ביותר עומד קרוב מאוד לפתח מאורת הנקבה בעוד שהזכרים הקטנים יותר ימתינו 2.5-3 מטר רחוק יותר."
הזדווגות התמנונים יכולה לקחת שעות מספר, וג'ים לא יכול היה להישאר מתחת למים זמן ארוך כל כך כדי ללמוד אם הנקבה מזדווגת עם זכר אחד, או יותר.
הצוללים איתרו מאורה שבחלקה ערמות סלעים אותה ארגנה הנקבה כדי לחסום את פתח המאורה. היא התפתלה לפקעת בתןך המאורה כשסביבה מסכים של ביצים התלויים מגג המערה. היא התיזה סילוני מים לעבר הצוללים ושינתה את צבעה, אך לא זזה פנימה לתוך המאורה. על פי מחקריו של ג'ים, הביצים מתבקעות לאחר כ6.5- חודשים. הנקבה תישאר לצידן לכל אורך התקופה הזו, נושפת עליהן מים כדי לשמור את הביצים נקיות ומחומצנות. היא לא תעזוב את המאורה לצייד ואפילו תסרב לקבל אוכל שהוצע לה. לאורך תקופת הקינון היא תאבד כ - 93 - 50 אחוז ממשקל גופה ולבסוף עלולה למות מרעב. אם היא תמות לפני בקיעת הביצים, אף הן יתכלו. סרטנים, כוכבי-ים, ודגים קטנים יפלשו למאורה ויאכלו את האם ואת הביצים הלא מבוקעות.


גם אם הביצים תתבקענה, רק מעט מ50,000 הוולדות ישרדו זמן ארוך מספיק כדי להוליד צאצאים בעצמם. למרות שהביצים מתבקעות לרוב בלילה, הטורפים מגלים אותן במהירות רבה. 90 אחוז מהוולדות יאכלו בחצי השעה הראשונה לחייהם על ידי שוכני הקרקעית.
למזלם הטוב של הוולדות ששרדו הם גדלים במהירות מדהימה. הם כבר בוגרים בשנה השלישית לחייהם. המשקל הממוצע של תמנון-נקבה הוא כ30- ק"ג והזכר כ50-ק"ג. בספר השיאים של גינס נרשם התמנון הגדול ביותר שנתפס אי פעם, שמשקלו 300 ק"ג ואורכו 10 מטר. הוא נתפס במימי
הפסיפיק במערב קנדה, ב1957-. ג'ים מסתכל על השיא הזה בחשד מסוים.
התמנון הגדול ביותר שנתקל בו שקל כ80-ק"ג ואורכו היה כ7.5- מטר. מקצה זרוע אחת לקצה זרוע אחרת. ("אך", הוא מתרה, "הם נמתחים מאוד"). למרות שדייגים מסחריים מדווחים לעיתים נדירות על תפיסת תמנון ענק מעל 40 ק"ג, אין זה אומר שכל התמנונים הגדולים יותר כבר ניצודו. קוסגרוב מאמין שהתמנונים סובלים יותר מפעילות מי השופכין ועיבוד הנייר המצמצמים את רמת החמצן במי הים. תמנונים זקוקים למים קרים ומחומצנים היטב עקב יסוד הנחושת בדמם, תאי הדם נושאי החמצן אצל התמנונים אינם יעילים כתאי הדם האנושיים עם יסוד הברזל. הם משתמשים במלאי החמצן שלהם במהירות, ותמנון ענק לא יוכל לעמוד בטיסה או מאבק לאורך זמן ומהר מאוד יותש.
התמנונים אינם נמצאים בסכנת הכחדה מיידית, אך, על פי קוסגרוב, תמנונים, ורבים ממשפחת הדיונונים, נמצאים בשלב הסופי מבחינה אבולוציונית. לרובם אפיוני הישרדות לא יעילים, כגון: מחזור דם בעל יסוד נחושת ומערכת עיכול אחת הדורשת עיכול ארוחה אחת וטיהור מערכת העיכול לפני שהגוף יוכל לעכל את הארוחה הבאה. מומים אבולוציוניים אלה חרצו את דינם של התמנונים שייכחדו במיליון השנים הבאות. אנו בני האנוש יתמזל מזלנו. אולי.


לרכישת ביטוח צלילה ל 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן