...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

חוף אלמוג

רצועת חוף אלמוג אמנם קצרה, אך עשירה באתרי צלילה ובשמורת האלמוגים ובשונית חוגרת במלוא תפארתה. מבט מקרוב אל קיר השונית יגלה עולם שלם של יחסי גומלין בין בעלי החיים השונים החיים בצפיפות באתר

אזור זה משתרע בין מעגן הסירות של תור-ים, (מול הטקסס ראנץ') ועד למצפה התת-ימי.
רצועת החוף אמנם קצרה (כקילומטר אחד אורכה), אך היא בהחלט עשירה באתרי צלילה. בחלקה הצפוני הוטבעו שתי סירות, המשמשות כשוניות מלאכותיות וכאטרקציה לצוללים, ובחלקה הדרומי נמצאת שמורת האלמוגים המתאימה גם למשנרקלים.
באזור השמורה המגודרת נמצאת שונית חוגרת ובלטים מרהיבים, עשירים מאד באלמוגים ובדגה. השמורה מגודרת ומסומנת במצופים המונעים כניסת צוללים ומשנרקלים לתחומי הלגונה הרדודה, על-מנת להגן על האלמוגים מפני פגיעות "אנושיות" ולאפשר לשונית להתפתח ללא הפרעה.
מבט מקרוב אל קיר השונית מגלה עולם שלם של יחסי גומלין בין בעלי החיים השונים החיים בצפיפות. דקרים גדולים ותוכינונים מגיעים ל"תחנות ניקוי" קבועות, שם הם זוכים לטיפול מסור מדגי הנקאי הכחולים והקטנים. הללו אינם חוששים לחדור אף אל תוך חלל הזימים הפתוח של הדג, או להיכנס לתוך לועו הפעור של דג טורף כדי לנקות אותו משאריות מזון ומטפילים. עם ניסיון של שנים במקצוע הם "לא עושים טעויות", והלקוחות יודעים להעריך שירות טוב... יחסים של שכנות טובה מגלים גם דגי השושנון, אשר קבעו את משכנם בין זרועותיה של שושנת-ים צורבת. זו נחשבת לבעל-חיים טורף, אך בעת סכנה אמיתית לא יהססו דגי השושנון לחפש מסתור אפילו בתוך קיבתה של המארחת שלהם. 
חיי זוגיות נפלאים ניתן למצוא אצל חלק מן הפרפרונים, אשר חיים עם בן זוג קבוע כל ימיהם. הם מתעוררים בבוקר יחד, יחד יצאו לאכול פוליפי אלמוגים ולבלות את כל שעות היום, ובערב יחפשו יחד כוך נוח ללילה, ולא ילכו לישון עד שלא יימצאו כוכים מתאימים לשני בני הזוג. בים-סוף מינים רבים של פרפרונים, כמחציתם מינים ייחודיים לים סוף - פרפרון אפור-לחי, פרפרון האודם ועוד. שני קרובי הפרפרון הם דגים מרשימים, המתהדרים בשרביטים לבנים וארוכים הנקראים לפיכך שרביטית הלהקות ושרביטית השונית.


דייר קבע נוסף באזור השמורה הוא הפיקסון, אשר נראה כאילו נלקח מציור צבעוני של פיקסו, מכיוון שאיבריו לא בדיוק במקום הנכון.... עין מדומה מצויירת על חלקו האחורי, על מנת לבלבל את הטורפים, בעוד עיניו האמיתיות נמצאות במרחק ניכר מפיו, וזאת משום שהמזון החביב עליו הוא קיפודי ים ארוכי קוצים. בשעות החשיכה מוצא לו הפיקסון כוך בסלע, ופותח את ה"נצרה" שעל גבו, זוהי קרן המשמשת לו כעוגן לסלע, ונראה מי יוציא אותו משם עכשיו...
כמו בחוף הדרומי גם כאן ניתן למצוא בלטים אפופי פזיות וכרומיות, מורנות ותמנונים רבים, ואפילו מחבטני ספירים (חתולי-ים), אשר מסתתרים מתחת לסלע, או מחפשים מזונם בתוך החול.
כאשר מתרחקים מעט מקיר השונית ומהבלטים, מגלים כי גם האזור החולי שוקק חיים. יוליות כחולות וגדולות, תפארים, ונצרנים גדולי ממדים תרים אחרי מזונם על הקרקעית. על החול עצמו, מסוות עצמן סוליות ("דגי משה רבנו"), זוגות של פגסוס דרקוני (דג בעל מראה מוזר כשל דרקון מכונף זעיר מימדים). על החול מתגלים גם חורי מחילות של דגי הקברנון, אשר נחפרו עבורם בידי סרטנים עמלים, נקשני המחילות, אתם הם חולקים את משכנם.


המפורסמים שבין שוכני המחילות הם הגנונים הזקופים, או בשמם העממי "צלופחי-גן", המציצים, בעמידה זקופה, עד לכחצי מטר מעל פני הקרקע, בחפשם אחר מזון - פלנקטון שיביא עמו הזרם - וייעלמו כהרף עין במחילותיהם בשעת סכנה. עשרות צלופחים אלה נשארים "נטועים" לבד בקרקעית כל חייהם, ורק בבוא עונת הרבייה יפגשו הצלופח ושכנתו הצלופחית במחילה משותפת.
דיירים אחרים, אשר נדיר יותר לפגוש אותם, הם צבי הים. ישנם מספר צבים אשר קבעו את משכנם באזור העמוק או הרדוד של השמורה. לצבים אלה, מסוג צב-ים קרני, יש נחלות קבועות בקרבת החוף. הם ניזונים כמעט מכל מה שהם מצליחים לתפוס (סרטנים, רכיכות, מדוזות וכו') ולצערנו הם נמצאים בסכנת הכחדה, לכן נדיר לפוגשם.
"עטלף הים", ובשמו העברי טחן נקוד, עשוי לזמן לנו מפגש מאלף נוסף עם בעל חיים נדיר ויפהפה. עטלפי הים נצפים לעתים כשהם מחטטים בקרקעית החולית. הם ניזונים מסרטנים ורכיכות, ומצוידים לשם כך בלסתות חזקות לפיצוח צדפות. אפשר ללוותם בשחייתם המרהיבה, מעין מעוף ציפור תת-ימית, אך יש לזכור, כי להגנתם הם מזוינים בקוצים ארסיים בבסיס הזנב הארוך. לכן אין זה מומלץ להתפתות לליטוף.

ספינות ואלמוגים רכים
השקעת כלי שיט באזורים חוליים אמורה ליצור שונית מלאכותית בלב אזור חולי. זהו תהליך שלוקח שנים רבות מכיוון שאלמוגי האבן גדלים בקצב של סנטימטרים ספורים לשנה בלבד, לכן, את הספינות, שהוטבעו כאן לפני זמן לא רב, מעטרים בעיקר אלמוגים רכים (ריפיוניתאים, שהם חסרי שלד גירני), ורובם בצבעים מרהיבים. אלמוגים אלה מושכים אליהם דגים ממשפחת הקיסריים הניזונים מהם. חדרי הספינות הטבועות מדמים כוכים ומערות בשונית, ובתוכם נמצאים דיירי קבע, המסתתרים בחללים האפלים במשך היום, ויוצאים לטייל על הסיפון ובסביבת הספינה במשך הלילה. עמם נמנים הזהרונים, הברקנים, הגרזינונים, המורנות למיניהן, דקרים,  המגיעים לממדי ענק וסרטנים שונים, ביניהם הסרטן נזירן השושנים, הנוהג לשאת על הקונכייה שאימץ לו למגורי קבע, מספר שושנות צורבות המגינות עליו. בתמורה, זוכות השושנות לשאריות מזון ולאספקה טרייה של זרם נושא פלנקטון, וכמובן הסעה חופשית. כאשר הסרטן גדל והקונכייה קטנה מדי לממדיו, ימצא לו קונכייה אחרת למגוריו, אך לא ישכח להעביר בעדינות גם את השושנות למשכנו החדש.
ואם בספינות טבועות עסקינן, הרי מספיק המראה של גוש המתכת העצום, הנראה ברגע הראשון כמו צל גדול ומאיים בתוך המים, כדי לגרום לצולל להחסיר פעימה, ולתת לדמיון להשתולל...