...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

הרשימה האדומה

מצב מיני בעלי החיים והצמחים בעולם הוא בכי רע. דו”ח חדש של איגוד השימור העולמי
מצביע על 16 אלף מינים המצויים בסכנת הכחדה. והאצבע המאשימה מופנית כלפינו. בני האדם
מאת: נדב לוי

בראשית ספטמבר 2008, הכריז ה-IUCN, הזרוע הביצועית של “איגוד השימור העולמי” ה-WCU, (World Conservation Union) על השלמת הדו”ח האחרון שלו על מצב מיני בעלי החיים והצמחים בעולם. הרשימה מצביעה על 41,415 מינים שנעים על הטווח שבין “מינים מאויימים” לכאלה “המצויים בסכנת הכחדה”. ביניהם נכללו 16,306 מינים שסכנת כליה מאיימת עליהם, גידול של 188 מינים בהשוואה לשנת 2006. הפעם, לראשונה, נכללו ברשימה האדומה גם מיני אלמוגים ושניים מהם סווגו במעמד ב”סכנת הכחדה מוחשית”. “הדו”ח החדש קובע שיותר ממין אחד משלושה צמחים ו/או בעלי-חיים הנמצא במסגרת “רשימת המינים המאויימים”, שרוי “בסכנת הכחדה”.
הספר האדום” המעודכן לשנת 2008, מעדכן מדי שנה את מעמדם של המינים שבסכנת כליה, המאויימים או הפגיעים, ומדווח על השינויים במעמדם הגלובלי. הערת ביניים: הדו”ח הנוכחי מכיל השנה לראשונה את כל כ-8,000 מיני הזוחלים וכ-13,000 מיני הדגים.
הדו”ח קובע כי איש איננו יודע לבטח מהו מספרם של האורגניזמים הקיימים בכדור הארץ. ההערכות נעות בין 10 ל-100 מיליון, וכ-15 מיליון מינים הוגדרו כהערכה מתקבלת על הדעת. בפועל הוגדרו עד כה בין 1.7 ל-1.8 מיליון מינים בלבד. הרשימה מגלה שאחדים מבעלי החיים הנבונים והמפותחים ביותר, כמו דולפיני נהר היאנגצה וקופי אדם גדולים, מתמעטים בצורה מדאיגה, וקיים חשש לעתידם בעשורים הקרובים, ואולי כבר בשנים הקרובות.


דולפיני הבאיזי או הדולפינים לבני הדגלת בסין כבר נכחדו

עד היום, נכחדו כבר 785 מינים, ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. “קצב אובדן המגוון הביולוגי של המינים גדל במהירות”, אמרה ג’וליה מרטון-ליפווור (Marton-Lefevre), המנהלת הכללית של “איגוד השימור העולמי”. “מאמצינו להגן על המינים אינם מתקדמים כיאות”, הודתה.
שתי המסקנות העיקריות של הדו”ח, הן כדלקמן:
1) מספר המינים המאויימים ממשיך לגדול.
2) יש בשלב זה רק מעט הצלחות בשימור.
מינים מאויימים
ברשימה הנוכחית נכללים, למעלה מ-16,000 מינים העונים על ההגדרות “מינים מאויימים שסכנת הכחדה מאיימת עליהם”. ברשימת 2007 דווחו בעיקר הסיבות הבאות לפחת המתמשך המואץ: אובדן מקומות-חיות, ציד ושינויי אקלים. לדברי ה-IUCN, המחסור במעורבות פוליטית שמסוגלת להתמודד עם הבעיה מוביל ל”אירוזיה הגלובלית של הטבע”. הממשלות התחייבו להתמודד כנגד אובדן המינים עד 2010, אך נדמה שאינן מסוגלות לפעול כיאות לשיפור המצב. ובאמת, מה הן תוכלנה לעשות בביטחון שאמנם תשפענה לטובה על ההאטה בצמצום מספר המינים?
ואלה המינים העיקריים שבסכנה:
דולפיני הבאיז’י
דולפיני הבאיז’י (Baiji), הידועים כ”דולפיני נהר היאנגצה” (Lipotes vexillifer) נכחדו אולי לחלוטין. הדולפינים, הידועים גם כ”דולפינים לבני הדגל”, מוכרים בסין כסמל לאומי חשוב, בדומה למעמדה של הפנדה הענקית בסין. כה חשובים הם, שתועדו על שמם סוג של בירה, קולה ומלון, ואפילו משתמשים בנייר טואלט שכונה על שמם המדעי שפירושו בשפה הסינית “דגל המזל שנשאר מאחור”, המעיד על חשיבותם בחברה הסינית. קבוצות שימור שונות השקיעו מאמץ רב במשך שבועות ארוכים בניסיון לאתרם בנהר הענק שאורכו כ-6,380 ק”מ בלב סין, אך לא הצליחו במשימה, שעיקרה להשקיע במאמצים להרבותם בשביה.
דולפיני הבאיז’י הינם ככל הנראה המין הראשון של הלווייתנאים שנכחד, או עומד להיעלם מהעולם, בגלל פעילות האדם וזכה לפרסום תקשורתי מסיבי בחודשים האחרונים.
צוותים בינלאומיים נכשלו בנסיונותיהם לאתר מין זה בחיפושים שארכו כשישה שבועות ב-2006 והדולפין הוגדר ב”בסכנת הכחדה מוחשית, אולי נכחד” מהעולם. אלא, שבשלהי אוגוסט 2007, דווח כי סיני אחד הצליח לתעד בוידאו חיה לבנה השוחה בנהר היאנג-צה. מומחים העריכו שמדובר בבאיג’י, וציינו שהפעם האחרונה שהדולפין נצפה בוודאות היתה ב-2004 כאשר אותר פרט בודד ועיוור. צילומי וידאו סיפקו תקווה חדשה להישרדותם של “הדולפינים לבני הדגל”. “מעולם לא ראיתי דבר כזה גדול במים, אז צילמתי אותו”, סיפר זנג יוג’אנג שהסריט אותו. “הוא נמצא במרחק כאלף מטרים ממני וניתר מתוך המים כמה פעמים”. וואנג קסיונג, מהמכון לביולוגיה ימית באוניברסיטת המדעים בסין, אמר שמומחים שצפו בסרט אישרו שמדובר בבאיג’’י.
הציפור הססגונית והאנדמית להוואי
ה-Po’o-uli ממשפחת הפרושיים (Fringillidae), היא ציפור אנדמית ססגונית המתגוררת באי מאוי (Maui) המשתייך לארכיפלג של איי הוואי. ב-1998, נותרו בעולם רק שלושה פרטים של הציפור הקטנה והחומה-אפורה. ביולוגים לשמירת טבע בהוואי, שקלו ללכוד את שלוש הציפורים להקמת גרעין רבייה של המין הנדיר. אך משלוש ציפורים בלבד הצליחו ללכוד רק אחת, והיא מתה בשבי ב-2004, בעוד ששתי חברותיה לא נראו יותר מעולם מאז 2003 ו-2004. היות ועדיין לא נסקרו כל אזורי המחייה הפוטנציאלייים שלה, טרם הוחלט בשלב זה אם לסווגה כמין נכחד לחלוטין. שתי הציפורים האחרונות בטבע של הציפור Po’o-uli, נצפו בהוואי ב-2004.
הסיבות העיקריות למעמדן השברירי הן הרס בתי-גידול, הגדלת הפצת מחלות שמועברות על-ידי יתושים באזורים המיוערים הנמוכים, הגדלת פעילותם של חזירים באזורי התפוצה שלהן, טריפה מוגברת מצדן של חולדות, חתולים והנמיה ההודית ואפילו כניסת חלזונות/שבלולים יבשתיים שהפחיתו במספרם של מינים מקומיים דומים ששימשו מקור מזון חשוב לציפורי ה-Po’o-uli. אפילו פעילות מסוקים, בעיקר בעונת הקינון היה לגורם הפרעה נוסף.


גם נחשים ולטאות בסכנת הכחדה

גאביאל וחבריו הקרוקודיליים
זוחלים ימיים ואקוואטיים נמצאים בסכנת כליה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. שלושה מיני תנינים אוריינטליים, הגאביאל (Gavialis gangeticus), הוא הגאריאל ההודי (gharial), או הגאביאל (gavial), הועברו במקביל לתנין ההודי והתנין הנפאלי, ממעמד “בסכנת הכחדה” ל”סכנת הכחדה קריטית”. הגאביאל, אחד משני מינים ממשפחתו, הגאביאליים) ידוע בלסתותיו הצרות. זכר ממין זה יכול להגיע לאורך כ-6 מטרים, שני באורכו בעולם לאחר תנין הנילוס (היאור).
תפוצת הגאביאל הצטמצמה לנהרות העיקריים בהודו ונפאל והוא נמצא מחדש “בסכנת הכחדה מוחשית”. שלושת מיני התנינים באסיה, דוגמת הגאריאל-גאביאל, והתנינים הנפאלי וההודי נפגעו בגלל אובדן מקומות-חיות של חיות אקוואטיים ומעמדם השתנה מ”סכנת הכחדה” ל”סכנת הכחדה מוחשית”.
הגאביאל, שנמצא בנהרות העיקריים של הודו ונפאל, מהווה דוגמא להתראה חמורה מה עלול לקרות כאשר אין עוד מימון לשמירת הטבע שלו. תפוצתו ההיסטורית כללה את נהר האינדוס (Indus) בפקיסאן ונהר האיראוודי (Irrawaddy) במינאמאר (בורמה), אך נותרו 3 תת-אוכלוסיות מתרבות מבודדות זו מזו בהודו, ועוד אחת בנפאל.
התמעטותו קשורה להקמת סכרים בנהרות, הפיכת שטחי מחיה אקוואטיים לשטחי חקלאות, בינוי סוללות מלאכותיות, פרוייקטים להשקייה, כריית חול מוגברת, שצמצמו את מרחב המחיה שלהם, דיג-יתר שבמהלכו גם הסתבכו ברשתות-דיג וציד, נועד לקדם את השימוש בו ברפואה האוריינטלית המסורתית, וציידים-לקטים אספו ביצי מין זה למאכל. לפני כעשור שנים בלבד, החלו לתכנן את השבתו לטבע, ומספרם גדל מכ-180 עד ל-436 פרטים בוגרים ומתרבים ב-1997. למעשה, שוחררו לטבע בפרויייקט למעלה מ-3,000 פרטים. הערכות שהמבצע הוכתר בהצלחה, הובילו לחדול ממימון הפרוייקט, ומספרם פחת ל-182 ב-2006 באזור הנחקר.
נחשים ולטאות
הערכה מחדש של זוחלי צפון-אמריקה ומקסיקו, הובילה לתוספת 723 מינים לרשימה האדומה, מתוך 738 מינים באזור זה לבדו. 90 מהם סווגו במעמד מאויים עד כדי סכנת הכחדה. שני צבי-מים מתוקים ממקסיקו, ה-(Trachemys taylori Cuatro Cienegas Slider), וה-(Trachemys ornata Ornate Slider), הוגדרו ב”סכנת הכחדה” ו”מאויימים” (בהתאמה). צבי מים מתוקים אלה חווים עתה אובדן מהיר של בתי גידולם הטבעיים, וכמותם מינים שונים של לטאות ונחשים אחרים.
גם צמחים בסכנה
בספר האדום נכללים גם 12,043 צמחים, מהם הוגדרו 8,447 במעמד מאויים. אחד הסוגים הוא הבגוניה (Begonia), ובעיקר Begonia Woolly (Begonia eiromischa) stalked שהוא המין היחיד ש”נכחד” ב-2007. חיפושים קדחתניים וסקרים שנערכו אחריו ביערות קרובים לא העלו דבר מזה כ-100 שנה.
8,447 מיני צמחים סווגו כמינים אנדמים ומאויימים הראויים להיות ברשימה האדומה. כך לדוגמה, מִשְׁמֵשׁ הבר ה-Wild Apricot
(Armeniaca vulgaris), הנדיר ממרכז-אסיה, הגיע לראשונה לרשימה האדומה וסווג “בסכנת הכחדה”. מין זה נחשב לאב הקדמון הישיר של עצי-פרי אלה שתורבתו ומגדלים אותם בארצות רבות ברחבי העולם.


אלמוגים בסכנת הכחדה

 ואולם, אוכלוסיות הבר שלו הִדַּלְדֵּלו והתמעטו בגין אובדן בתי-גידול שנפגעו בגלל הפיתוח התיירותי המואץ וניצול הצמחים לתעשיות העץ, המזון ושימוש בו כחומר גנטי. הוא סובל מהיותו יעד לתיירים שאינם מודעיםלערכו, כורתים אותו תדיר לצורכי הסקה, ואיסוף פירותיו על-ידי יזמים וחברות בינלאומיות ולאומניות לשיבוח המין מאיימות על הישארותו בטבע.
דגי שונית ססגוניים
דיג-יתר בולט ברשימה, בעיקר לנוכח ביקוש ער לדגים ססגוניים ונדירים מצד חובבי האקווריומים. דיג יתר הוא תופעה גלובלית בעולם דהיום, בעיקר בגלל הלחץ המופעל על דגי מאכל ימיים דוגמת סרדינים, או דגי הקוד, והיא פוגעת קשות גם בחברות דייגים שמכלים את משאביהם ונשארים חסרי עבודה. מרדף קשיח הנערך על דגי-ים ססגוניים בשוניות מרוחקות, מדלל או מחסל דגים פוטוגניים במיוחד. דיג יתר היא בעיה קשה ביותר שמשפיעה על הידלדלות עופות הים ואחרים. אולם, זו אחת הפעמים הראשונות שדו”ח רשמי קובע כי הסחר המואץ להעברת מינים ימיים לאקווריומים משפיע בצורה מובהקת על המתרחש.


דגי הקרדינל מה-Banggai

ל”דגי הקרדינל מ-Banggai“ ביקוש בלתי-רגיל בין חובבי האקווריומים והוא מהווה דוגמה הממחישה את המצב העגום. הדג האנדמי שסווג בפעם הראשונה כמין “בסכנת הכחדה”, חי בארכיפלג של Banggai, שבקרבת חצי האי סולאווזי (Sulawesi), באינדונזיה. בגלל הביקוש האדיר, מעריכים שכ-900 אלף פרטים נלכדים מדי שנה. ה-IUCN נתן דעתו על השמדת המגוון הביולוגי מסביב לכל העולם, והשפעתו על האדם. קריסת הדגה, אותם דגי ים ומים מתוקים, שמשמשים מקור מזון עיקרי ותעסוקה לקהילות חקלאיות מסורתיות, מובילים אותם לחפש את עצמם.
דגי הקרדינל מ-Banggai שבארכיפלג של אינדונזיה, הם דגים אנדמיים, נדירים ותפוצתם מוגבלת. מין זה שרוי “בסכנת הכחדה” באזור מחיה ששטחו כ-5,500 קמ”ר, אך מקומות החיות הרלוונטיים עבורו מצטמצמים לכ-34 קמ”ר בלבד. משערים שהדיג המואץ של הקרדינל הפחית את אוכלוסיותיו בכ-90%. שומרי הטבע קוראים לחובבי הדגים לקדם גידול של מין זה בשביה, כדי לקדם את הסחר בדגים המתרבים בשבי שלא באמצעות לכידה בטבע. אם לא ייעשה כן, הזהירו, עלול מין זה למצוא את עצמו כקורבן פעילות הפיתוח של האדם. הביקוש הרב למין זה באקווריומים הוביל לדיג מסיבי שלו מאז 1994, שצמצם את אוכלוסיותיו ב-89% בין השנים 1995-1996 ל-2007. האוכלוסייה כולה נאמדת בין 1.8 ל-2.2 מיליון פרטים. לתדהמת ה-IUCN, מגלגל הסחר השנתי בדגי-ים צבעוניים אלה בין 700 ל-900 אלף פריטים מדי שנה. השיטות האכזריות שכוללות שימוש בדיג באמצעות דינמיט והרס מקומות החיות מתלווים עתה למחלות, פריחה מסיבית של אצות ואיומים סביבתיים טבעיים על השוניות.

דגי התוכי הגבנונניים
דג התוכי הגבנוני בעל הדבשת (Bolbometopon muricatum) נמצא עתה במעמד “פגיע”, ונחשב נדיר. אוכלוסיות הדג החי באוקיינוס האינדו-פציפי הן מקוטעות. הוא נמצא תחת לחצי דיג בלתי פוסקים, בעיקר בחצים, ובקורלציה עם הכחדה באזורים מסויימים. ב”מחסום השונית הגדול” באוסטרליה דג זה שתוחלת חייו ארוכה, שכיח יותר. חשיבותו של הדג לשונית היא בהיותו מעכל קרבונאט.


דגי התוכי בעלי הדבשת נחשבים היום לנדירים

אלמוגים (3 מ-10 מינים מאיי גאלפגוס)
רבים מהאלמוגים ידועים זה שנים, אך כאשר מנסים לבחון את מעמדם, מתברר לפתע כי רבים מהם אינם עוד עמנו. אלמוגים ידועים בהיותם שווי-ערך ליערות משווניים, וחשיבותם הגדולה היא בבניית המערכת האקולוגית השלמה עבור דגים ואורגניזמים ימיים אחרים. ה-IUCN החליט להתמקד השנה גם באלמוגים, ולהערכתו כ-40%-30% מהם מאויימים כבר עתה. לאור זאת, למעלה מ-7,000 מומחים לשמירת טבע ואנשי ציבור בעלי רקע מתאים, הגיעו לתמימות דעים כי יש לכלול גם אלמוגים ברשימה האדומה.
10 מיני אלמוגים שמאפיינים את איי גאלאפגוס הוכנסו לרשימה, שניים “בסכנת הכחדה מוחשית”. האלמוג היחידאי השחור וולינגטון (Rizopsammia wellinngtoni), הוא מהמינים החשובים המאפיינים את הארכיפלג של איי גלאפגוס מאקוודור, והוא אחד מהם. מצבו הורע בגלל סחר גובר בו ובמינים קרובים לו, שהוחלט להגבילו בחוק לפי כללי ה-CITES המתאימים למינים הנכחדים מיוני 2007.
עד 1984, האלמוג השחור וולינגטון נודע משלושה אתרים, ואף היה שכיח ביותר ב-Tagus Cove שבאי איזבלה. בהעדר מידע על קיומו, הוא מוגדר עתה “בסכנת הכחדה מוחשית, כנראה נכחד”. צירופם של 10 מיני האלמוגים מגלאפאגוס לרשימה האדומה מראה שרבים מהם שרויים בסיכון מיידי.
אלמוגי פלוריאנה הינם אלמוג אנדמי נוסף לאיי גלאפגוס. עד 1983 היה ידוע משישה מוקדים, אלא שמאז אירועי האל-ניניו, הוא לא נראה עד ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. שלוש מושבות של מין זה התגלו וצולמו ב-Cousins, שבקרבת סנטיאגו (Santiago) הם נצפו מדי שנה אחר שנה עד 2001, שאז נעלמו שוב. והנה, למרות שהוגדרו “בסכנת הכחדה מוחשית”, התגלו שנית באִיּוֹן הזעיר Gardner Islet, בקרבת פלוריאנה ב-2004, ויתכן וגם עליו משפיעה לרעה השתנות האקלים.

חסת הים החומה מגלאפגוס
חסת הים החומה והאנדמית מהאי גלאפגוס היתה שכיחה במערב ומרכז ארכיפלג האיים לפני אירועי האל-ניניו בראשית שנות ה-80. מאז היא ידועה רק ממערב פרננדינה (Fernandina) ודרום-מערב איזבלה (Isabela). מומחים גורסים כי ב-30 השנים האחרונות, הצטמקו האוכלוסיות מדי 10 שנים בין 30% עד 50%. קריסת אוכלוסיותיה המתועדת קשורה לגידול ניכר בקיפודי הים ושאר מגרדי חומר צמחי, שקשורים אף הם לאירועי האל-ניניו משנות ה-80, וכחלק מהשפעת השתנות האקלים בטווח הקצר.בנוסף, הוכנסו לרשימה 74 עשבי-ים מאיי גלאפגוס בלבד, וגם מהם נקבע כי 10 מהם סווגו “בסכנת הכחדה מוחשית”.

שגעון המגוון הביולוגי
הסחת הדעת מגישות שימור מקומות-חיות או שמירת מינים ימיים בולטים ומרשימים דוגמת הלווייתנים, דולפין נהר היאנגצה ודולפינים אחרים, כרישים למיניהם, סירנת הים, צבי הים הגדולים ומינים רבים אחרים, צוברת תאוצה, ובמקומה משתמשים היום במונח “המגוון הביולוגי”, הוא “השונות הביולוגית” (Biodiversity). מומחי ה-IUCN טוענים עתה שאחד משלושה דוחיים, אחד מארבעה יונקים, אחד משמונה עופות וציפורים, וכ-70% מהצמחים נתקלים בסיכונים שעלולים להובילם להכחדתם, כשבני האדם הם הגורם ההרסני שפוגע יותר מכולם במגוון הביולוגי השלם ובנופים. המומחים סבורים כי אובדן המגוון הביולוגי היא עתה הבעיה העיקרית, אך אין להרים דגל לבן, ואפשר להשיבם מהכחדה באמצעות “גני-חיות במבחנה”, הפריות חוץ-גופיות, שיבוט וכדומה.
ב-IUCN סבורים שמאמצי השימור לא בהכרח הצליחו לשפר את המצב, ומן הראוי להגבירם במידה ניכרת. לדבריהם, חייבות מדינות רבות בעולם להצטרף ליוזמה לעצירת הידלדלות המגוון הביולוגי עד שנת 2010. המומחים משוכנעים שלא נעשה די, וממשלות שונות תצטרכנה להגביר את מאמציהן בנדון, שאם לא כן, יילך ויפחת מספר המינים שמאכלסים את כדור הארץ.
לכל אורך ההיסטוריה המדעית של המערב, נשמר תמיד איזון מעוות בין זיהוי מינים של בעלי חיים ובין השמדתם, לבין הגדרתם וסיווגם. בציפייה לטוב יותר, אנו ממיטים חורבן והרס על העושר והמורכבות הביואקולוגיים שבכדור הארץ. אנשי המדע ושימור המגוון הביולוגי חלוקים בדעותיהם מי מ-1.3 עד 100 מיליון המינים שידועים לנו, או טרם הוגדרו בוודאות, הם החשובים ביותר. פרופ’ יורם יום-טוב מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, אמר פעם, כי התחושה שקיים בעולם מגוון-ביולוגי מרשים באזור זה או אחר, היא משכרת, אך היא גם ראייה לכך שכדור הארץ עדיין לא נרמס כולו, “או שטרם התכסה בכבישים סלולים”.
אין ספק שהאדם הוא חלק מהטבע, ותהליכים של הכחדת מינים היו גם בעבר, אבל, כולנו רקמה אקולוגית אחת, ובעולם שסביב יש לא רק תחרות אלא גם תלות הדדית, כתב לאחרונה ביולוג ברשת האינטרנט.
למשבר הכחדת המינים יש השלכות ישירות ועקיפות גם עלינו בני האדם, שכמו מינים עילאיים אחרים וכמובן חסרי חוליות וצמחים, איננו חסינים בפני קטסטרופות. אם וכאשר תנאי הסביבה משתנים -- גם אנו עלולים להיפגע, אך גם אם המין האנושי לא ייכחד בזמן הקרוב -- אורח החיים והתרבות שלנו צפויים להשתנות כתוצאה מהמשבר הסביבתי. הכחדת המינים היא רק אחד ההיבטים הקשים המבטאים את השינויים במערכות האקולוגיות שסביבנו, והניסיון למזער נזקים, מיועד להגן לא רק על המיניים והמגוון הביולוגי, אלא גם עלינו.

המערכת ונדב לוי מודים למדעני ה-IUCN וה-World Conservation Union שרה הול, קרולין פולוק וקרייג הילטון-טיילור, על האישור להשתמש בתמונות.

לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן