...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

המלכה של הכרישים

פרופ' ג'יני קלארק, חוקרת כרישים מיתולגית, ממשיכה לערוך מסעות צלילה ברחבי העולם ולא מאפשרת לגילה מתקדם לשבש לה את התוכניות. היום היא בראס מוחמד ומחר היא כבר יוצאת לפאפואה ניו גיני. בראיון ל"ים" היא שבה ומנסה לשקם את המוניטין הזוועתיים שיצאו לכרישים. "הם לא תוקפים סתם, אין מה לפחד מהם", היא קובעת

מאת נירית שירי
צילומים: הווארד רוזנשטיין ודייויד דובולה

מערך יחסי הציבור של הכרישים הגיע לשפל חסר תקדים עם צאתו לאקרנים של המפחידון הזוועתי "מלתעות".
האברים הקטועים הנושאים עמם סימנים של שיניים עצבניות ורעבות, הפכו אצל לא מעט אנשים לכרטיס הביקור של הכרישים. התמונות ההוליוודיות המצמררות צצות מנבכי הזיכרון ומתיישבות חזק בתודעה, כאשר מבקשים להיכנס לים, כאילו אומרות: "דיר באלק, אל תיכנסו למים, מקסימום עד הברכיים".
הפחד הזה מהכרישים לא מאפיין רק את תושבי אדלאייד באוסטרליה, סאן-דייגו בקליפורניה או קייפטאון בדרום אפריקה. שם, כותרות על כרישים לבנים שלעסו אדם עד מוות מופיעות בעיתונים פעם או פעמיים בשנה והיצור הנשכן אינו דייר מוגן בתרבות שלהם.
הפחד הזה קיים גם בים התיכון, כפי שמתברר בראיון שהעניקה ל"ים", חוקרת הכרישים האמריקנית פרופסור ג'יני קלארק.
קלארק, בת 79, מגיעה לישראל אחת לשנה, ואת יום הולדתה האחרון היא חגגה יחד עם ידידים, ביולגים ימיים וסתם מעריצים בערב בנוסח חיים שכאלה שהפיקו בעבורה ידידיה הוותיקים באוניברסיטת תל אביב.
בשולי אותו ערב ואחרי לא מעט התלבטויות, היא נאותה לחשוף את האמת שמאחורי נפילתו של דייג ישראלי אומלל בין מלתעותיו של כריש, כאן אצלנו במישור החוף. איפה, למה ומתי - עדיין לא יפה השעה לספר, אומרת קלארק ושומרת על מעטה של חשאיות.
"יש בים התיכון כרישים, כולל הכריש הלבן", פוסקת קלאק, "אבל הם ממש לא מתקרבים לחופים ואף פעם לא שמעתי על מקרי תקיפה. לכן מאוד הופתעתי, לפני כמה שנים, כאשר סיפרו לי על דייג שהותקף על ידי כריש ויצא מבין מלתעותיו בשן ובעין. ממש פציעה קשה. היה לי מאוד חשוב לשמוע על המקרה, כיוון שהמחקר שלי על אודות הכרישים והתנהגותם נעשה בין השאר מלימוד אירועים שבהם היה מפגש בין כרישים לבני אדם. בשלב מסוים, אחרי שהרביתי בשאלות על הכריש ולאחר שקיבלתי לא מעט תשובות סותרות, הדייג שינה לפתע את גירסתו ולאחר ששמע שאני עוסקת אך ורק במדע ואין ולא היו לי קשרים עם המשטרה, הוא הודה בפני כי לא תקף אותו שום כריש. הוא סיפר כי כי הפציעה הקשה בישבן וברגל נגרמה לו כתוצאה מפיצוץ של דינמיט. האיש השתמש בחומר הנפץ כדי לדוג, וזאת בניגוד לחוק. הוא פחד לחשוף את הסיבה האמיתית לפציעה, ופשוט המציא סיפור. תמיד קל להאשים את הכרישים. הם אף פעם לא יכולים לדבר להגנתם".
וזה מה שפרופ' קלארק עושה כבר עשרות שנים. היא מלמדת סניגוריה על הכרישים, ומבטיחה ששום כריש לא יתקוף אתכם אם תדעו להפנים שני כללים חשובים:
א. הכריש תוקף, בגלל שהוא מפרש את התנהגותכם כמאיימת או משום שאתם מתנהגים במים כמו דג השרוי במצוקה. מבחינתו זה אומר: טרף קל ומשביע.
ב. הים הוא ביתו של הכריש ולעולם נזכור כי אנחנו אורחים באותו בית ועלינו לאמץ את כללי ההתנהגות הנהוגים באותו מעון.
עולמם של לא מעטים מבני גילה של פרופ' קלארק מתמקד בבילויים כמעט קבועים בתור הלא נגמר של קופת חולים, בשיחות על אודות מחלות וכאבים.
קלארק לועגת לגיל וממש לא מתייחסת לתאריך שמופיע בתעודת הזהות. היא נראית צעירה ב-20 שנה מגילה, ולבד מגנטיקה וחוסן גופני יש פה גם עניין של אישיות.
הגברת הראשונה של הכרישים נולדה בניו-יורק ב-4 במאי 1922 לאם ממוצא יפני ולאב אמריקני, שנפטר כשהיתה בת שנה. האם שהורישה לבתה גבות יפניות, נישאה שוב, הפעם לשף יפני, שגידל אותה כבת לכל דבר.


הרומן שלה עם הים והדגים החל באקווריום של ניו-יורק. "באותה תקופה", היא סיפרה פעם בראיון, "אמי מכרה עיתונים בדוכן מיוחד באחד הבניינים הגדולים בדאון טאון של מנהטן, בקירבת האקווריום של ניו-יורק. באחת השבתות אמי השאירה אותי שם ומאז זה הפך להיות הבילוי הקבוע שלי בשבתות. הייתי עומדת שם שעות, מתבוננת במיכל של הכרישים. היתה נקודה אחת באולם, שכאשר עמדתי בה יכולתי להרגיש כמו בתוך האקווריום, כיוון שמשם אי אפשר היה לראות את הקירות. שם, בנקודה ההיא, החלטתי שאני אשחה עם כרישים".
האהבה הזאת לים לא עזבה אותה עד עצם היום הזה ועוד בטרם סיימה לנוח מסדרת צלילות בראס מוחמד, כבר היא מדברת על אודות המסע הקרוב שלה לפאפואה ניו גיני. ישם את אתרי הצלילה היפים ביותר בעולם", היא אומרת כשעיניה מבזיקות ניצוצות ששמורים בדרך כלל לצעירים, שעדיין לא ראו עולם או לצוללים שהלוג בוק שלהם עדיין חלק ברובו מחותמות.
לסיני היא הגיעה לראשונה בשנת 1950, זמן קצר לאחר שהשלימה דוקטוראט על יחסים בין מיניים שונים של דגים. היא זכתה במילגה ועזבה את ארצות הברית כדי לעבוד עם חוקר מצרי, ד"ר חמד גהר, במעבדה בים סוף. בסוף אותה שנה הם פירסמו יחד ספר על דגי הים האדום. באותה שנה עמוסת אירועים, היא גם נישאה לבעלה הראשון (בהמשך היו עוד שניים), רופא אמריקני ממוצא יווני.
הזוג הטרי שב לפלורידה וקלארק התמקדה בשני תחומים. האחד הוא הרחבת המשפחה ובאותן שנים היא ילדה בהפרשים קצרים את ארבעת ילדיה ("הבת שלי היא קברניט בחברת תעופה", היא מתגאה). בתחום השני סייע לה ויליאם ונדרבליט, מיליונר מפלורדיה, ששמע הרצאה שלה והחליט בו במקום לאפשר לה הקים ולנהל את המעבדה הימית בחוף המערבי של פלורידה, ששימשה לה כמקום מחקר במשך 12 שנה, עד שנתקבלה כפרופסור באוניברסיטת מרילנד.
במהלך שנות ה-50 היא ביקשה לשוב ולבקר באתרי הצלילה של סיני, אולם המצרים דחו את הבקשה. קהיר הנאצריסטית היתה תחת השפעה סוביטית חזקה והעולם היה שרוי במתח בשל המלחמה הקרה, שניהלו ביניהן שתי המעצמות הגדולות. מסיבות אלה ואחרות, לא אישרו לה להמשיך את המחקר סיני.
הסירוב המצרי הוביל ליצירת קשר אמיץ עם הישראלים, שנמשך עד היום. זה החל בביקור של פרופ' היינס שטייניץ מישראל, שהזמין אותה לבוא ולבקר במעבדה שהקים באילת וזה נמשך עד היום, כאשר היא באה לביקורים, באילת ובאוניברסיטה העברית.
קלארק כבר פגשה אלפי כרישים מתחת למים וחלק מהמפגשים האלה תועדו בסרטים של הנשיונל ג'אוגרפיק.
-אז איך נזהרים מכרישים?
"כרישים, ממש כמו כלבים, לא תוקפים אותך אם אתה לא מפחיד אותם. הם תוקפים רק למטרת התגוננות".
-והכרישים יודעים את זה?
"אני יודעת את זה - ועל סמך הרבה מאוד שנות מחקר בנושא. הסיפור על כרישים שמבקשים להשביע את רעבונם במאכל בני אדם הוא אגדה עיתונאית. כך למשל, אני זוכרת צולל צרפתי רברבן, באחד מאיי הבאהמה, שאמר לי שהוא יכול לחסל כרישים בלי שום בעיה. להדגמת דבריו, הוא קפץ למים ותקף שני כרישי לימון. זה הסתיים בנשיכה כואבת ובפציעה קשה. אחר כך כתבו בעיתונים שכריש תקף אדם, אף על פי שברור מאוד מי כאן התוקף ומיהו המותקף".
-ובכל זאת, מה לעשות כשאני פוגש כריש מאקו מתחת למים. לחייך אליו ולהגיד לו 'הי כריש'?
"הכי חשוב במצב כזה הוא להישאר רגוע. אם לא תלוי לך בחגורה דג מדמם, אין סיבה שהכריש יתקוף אותך. ואם יש לך דבר כזה, שחרר אותו למטה. חשוב מאוד לא לזוז ולא לגרום לכריש לחשוב שאתה מפחד או במצוקה. כריש לא תוקף סתם, וחשוב שנבין אותו כדי שהוא לא יבין אותנו אחרת מכפי שהיינו רוצים שיעשה".
-הרבצת פעם לכריש?
"כן, פעם אחת, בתחילת הקריירה. השתתפתי בסרט שהכין קוסטו וחלק מהעניין שם היה ליצור לכריש דימוי של יצור תוקפן. ציידו אותנו במוטות מיוחדים להתגוננות מכרישים. לא שמישהו חשב שנשתמש בהם, אבל זה הצטלם טוב. זה היה בים האדום, בחוף הסודני, בעומק של 15 מטר בלבד. לפתע הופיע כריש, ובאופן אינסטנקטיבי חבטתי בו באף. הוא מיד ברח. כרישים, ואז עדיין לא ידעתי את זה, מאוד רגישים באף. זו נקודת התורפה שלהם. מכה חזקה באף, יכולה להרוג אותם".
-לפני כמה שנים תקף כריש צעיר אנגלי ששחה ליד מארסה ברקה, בים הפתוח. להקה של דולפינים הצילה את חייו, כאשר הקיפה אותו ומנעה מהכריש להתקרב אליו. זה הפתיע אותך?
"התקיפה ודאי שלא מפתיעה, מכיוון שבלב ים שחיין נראה כמו דג במצוקה ויכול בהחלט למשוך אליו כריש. לגבי הדולפינים, יש אגדה שאומרת שבמקום שבו יש דולפינים, לא תמצאו כרישים. אין לכך כל אחיזה במציאות וראיתי כבר כרישים ששוחים מתחת ללהקות דולפינים. לעצם התקיפה וההגנה, קשה לי להשיב, כיוון שלא בדקתי את הנושא באופן אישי. אני רק יכולה להוסיף, שבמקרה אחר, כאשר חייל אמריקני שחה ליד ראס מוחמד, לא הופתעתי שכריש תקף אותו. זה קרה כשהוא עצר לנוח ליד סירה, שהוויברציות שהיא שידרה למים הזמינו את הכריש שאכן תקף".

קוניאק בצהריים
אנו יושבים ביפו, בבביתו של עמוס עופר, מנהלה לשעבר של המעבדה הימית באילת. לפני שנתיים הוא עקר מבית וויליאמס שבבעלותו והתיישב בדירה מקסימה הצופה אל הים.
עמוס מזג לנו קוניאק צרפתי, פינק אותנו בפיסטוקים ושקדים ומיהר להכין קפוצ'ינו ואספרסו קצר וחזק.
הבטנו יחד באשה המדהימה הזאת שאין לה גיל, ונזכרנו בדברים שאמר עליה הווארד רוזנשטיין, יליד ארה"ב, ומוותיקי מדריכי הצלילה בישראל: "ג'יני היא תופעה נדירה במים. כשהיא צוללת, היא כאילו מתמזגת עם העולם התת-ימי. פשוט נכנסת למדיה שלה. כל פעם שהיא יוצאת מהמים, היא מתלהבת כאילו זה עתה סיימה את הצלילה הראשונה שלה".
לפני עשר שנים, שאלו את ג'יני קלארק מה תעשה כאשר לא תוכל לצלול. היא ענתה: "אני מקווה להמשיך לצלול עד גיל 90. אני רואה את עצמי מגיעה לחוף בכיסא גלגלים ואת החבר'ה שמים עליי מיכלים ודוחפים אותי למים". עשר שנים אחרי אותה הצהרה, התמונה הסוריאליסטית הזאת רחוקה מלהתממש. עד 120.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן