...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

הכללים שישברו את חוקי מרפי

תשעה עקרונות ומדריך הישרדות אחד במקרה של תאונת צלילה

מאת ד"ר אריק צוקרט

למרות השקפת חברות הביטוח שצלילה היא ספורט שיש בו סיכון, הסיכויים שאחד מאתנו, הצוללים הספורטיבים, יהיה מעורב בתאונת צלילה רצינית, כמשתתף פעיל, או כצופה, הינם זעירים ביותר. יחד עם זאת, כבר משיעורי התאוריה הראשונים בקורס הצלילה חוזרים ומדגישים בפני החניכים את אותם מצבים נדירים העלולים להוות סכנת חיים לצולל. התנהגות זאת נובעת מהרצון להפחית את הסיכונים למינימום האפשרי ולהבטיח כי במקרה הצורך ידע הצולל מה לעשות וכיצד להגיב, בין אם החבר הוא הקורבן ובין אם עצמו ביש הגדי המשחק את הקורבן.

שיטות בסיסיות
שיטות בסיסיות של העלאת ניצול מהעומק והוצאתו מהמים נלמדות (או מן הראוי שיילמדו) בקורס הצלילה הבסיסי. חובה על כל אחד מאתנו (ובמיוחד על בני הזוג שלנו בצלילה) להכיר ולשלוט בשיטות אלו. אמנם, הטיפול הרפואי הממשי יינתן רק כאשר הנפגע יימצא מחוץ למים, אך יחד עם זאת יש מספר פעולות ייחודיות לתהליך הצלילה אותן חשוב להכיר ולבצע מוקדם ככל האפשר.
אין לנו כוונה שכל הקורא את הכתבה הנוכחית יהפוך מייד עם סיומה למומחה בהחייאה, בטיפול בטראומה, או לרופא צלילה. המטרה היא פשוט להכיר את המציאות ולהיות מוכנים לכל צרה שרק תבוא.
קודם לכל יש לשנן את תשעה העקרונות הבאים:
1. טוב פצוע מזוהם ממת סטרילי.
2. אף פעם אל תאמר אף פעם (NEVER SAY NEVER).
3. טוב קורבן אחד משניים.
4. החיפזון מן השטן, אבל המהירות קובעת.
5. חמצן הוא טוב.
6. פינוי מהיר ונכון הוא חלק מהטיפול.
7. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים.
8. מרפי הוא אופטימיסט ותמיד ינצח.

הבעיות הרציניות
כל מצב בו הצולל מאבד הכרה מתחת למים עלול לגרום למוות בטביעה.
שני מצבים העלולים להסתיים במוות והקשורים ישירות לצלילה הם מחלת דקומפרסיה ותסחיף אוויר
(Air Embolism). יש מצבים אחרים, שאינם קשורים כלל לצלילה ושכיחים הרבה יותר, כמו התקפי לב, הרעלה, התעלפות, או איבוד הכרה, שמסכנים חיים. כאשר אחד מאלו מתרחש בזמן הצלילה, הסכנה גדלה לאין שיעור.
רוב האנשים הנתקלים באדם מחוסר הכרה מגיבים בבהלה: "מה אני עושה עכשיו?" כאשר מצב זה מתרחש מתחת למים, התגובה תהייה בדרך כלל קיצונית עוד יותר ותהפוך לפאניקה. בעוד שאכן אין זה הזמן לשבת ולהתחיל דיון אקדמי מסודר בדבר מהות הטיפול הרצוי במקרים של חוסר הכרה בכלל ובעומק של 20 מ' בפרט, יש טעם רב בפסק זמן של שנייה או שתיים על מנת לסקור את המצב, לארגן את המחשבות ולנסח תוכנית הצלה וכאן כאמור, נכנסים מספר שיקולים ואקסיומות, שהם מבחינת ברורים מאליהם והם הם שיכתיבו את דרך הפעולה שלנו:

טוב פצוע מזוהם ממת סטרילי
יש להעלות צולל מחוסר הכרה אל פני המים מהר ככל שהדבר ניתן.
נכון שבאופן תאורטי ייתכן שכאשר נעלה צולל מחוסר הכרה לפני המים, יוחמר מצבו בגלל יתר לחץ ריאתי שיגרום לתסחיף אוויר. למזלנו, במצב של חוסר הכרה, מתח השרירים הינו מינימלי, והלשונית המווסתת את מעבר האוויר בלוע (GLOTTIS) אינה מסוגלת לכן לעצור את האוויר הנפלט (באופן פסיבי) מהריאות. השכל הישר אומר, כי צולל מחוסר הכרה מתחת למים לפני המים לבטח יטבע, אם לא נעלה אותו לאוויר החופשי. לכן, מול סכנת המוות הוודאי מתגמדים הסיכונים לתסחיף אוויר.



אף פעם אל תאמר אף פעם
תמיד יש סיכוי וטעם ולנסות ולהציל. פרק הזמן שבו יכול אדם ללא נשימה הינו קצר. מספיקות שש דקות ללא חמצן על מנת לגרום לנזק מוחי תמידי בדרגה זו או אחרת. לכן, כאשר מגיעים לאדם חסר הכרה, הדבר הראשון שיש לוודא הוא האם הוא נושם. ככל שהזמן ללא נשימה גדול יותר, כן קטנים הסיכויים להחלמה שלמה. יחד עם זאת, אין להניח כי אי אפשר להחיות מישהו, כיוון שנשימתו פסקה לפני יותר משש דקות, במיוחד מתחת למים. לקור, במיוחד לקור קיצוני יש אפקט מגן בפני חוסר חמצן. כך למשל, בסוגים מסוימים של ניתוחי לב פתוח מקררים את המנותח לטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס ובאזורים הצפוניים של ארה"ב ידוע על מקרי טביעה במקווי מים שהיו בטמפרטורה של קרוב לנקודת הקיפאון, הקורבן ניצל גם לאחר שהיה יותר מ-30 דקות ללא נשימה.

טוב קורבן אחד משניים
למרות האמור למעלה אין טעם לנסות ולהיות סופרמן. החייאה והנשמה צריכות להתחיל מייד כאשר מגיעים לניצול, גם כאשר הוא עדיין במים. יחד עם זאת, הדבר מותנה במיומנותו, ניסיונו וכושרו הגופני של המציל כמו גם במצב הים, הזרם, העומק ועוד. בכל מקרה, יש להתחיל בפעולות החייאה מוקדם ככל שניתן, כאשר הכלל המנחה הינו: "מוטב קורבן אחד משניים". אם להערכתך האישית, בתנאים נתונים, הסיכון בנקיטת פעולות החייאה מתחת למים גדול מדי, יידחו פעולות אלו עד לעלייה לפני המים. אם על פני המים מצב הים אינו מאפשר הנשמה או אם להערכתך האישית, ההנשמה במצב זה תסכן אותך, דחה זאת עד שתגיע לחוף/לסירה.

החיפזון מן השטן
כמו בעשר המכות, גם בפעולות ההחייאה נותנים סימנים. הסימנים בצורה נוחה ביותר, מקבילים לאותיות הא"ב האנגלי, כאשר כל אחת מהן מסמנת פעולה האמורה לבוא בזמנה היא ולאחר אלו שקדמו לה:
A: מסמנת AIRWAY.
B : מסמנת BREATHING.
C: מסמנת CIRCULATION.
D: מסמנת DRUGS.
E : מסמנת ECG.
F : מסמנת FIBRILATION.
G ו- H: מסמנות GODS HELP.
אדם מן היישוב יגביל עצמו בדרך כלל לשלושת השלבים הראשונים, רופא או פראמדיק, שבידיהם האמצעים לכך יעסקו גם בשלבים E, D, ו- F ( שלבים G ו- H הינם מחוץ לתחומינו, בכל מקרה).
אין זה המקום ללמד, או לדון בטכניקות ההחייאה. נציין רק בקצרה, כי AIRWAY פירושו הבטחת נתיב אוויר פתוח על ידי השכבת הניצול פרקדן, הטיית ראשו לאחור, תוך פתיחה ומשיכה של הלסת התחתונה ופינוי דרכי הנשימה מהפרשות ומגופים זרים.
BREATHING - פירושו שבהיעדר נשימה ספונטנית יש להנשים את הנפגע (בדרך כלל על ידי הנשמה מפה לפה). לאחר הבטחת נתיב אוויר ונשימה עוברים לבדיקת דופק.
בהעדרו, ומתחילים בביצוע עיסוי לב להבטחת זרימת הדם (CIRCULATION).
במקרה של תאונת צלילה, יבוצעו כל השלבים הללו בדיוק בכל מקרה אחר בו יש צורך בהחייאה. כמו בכל מקרה אחר, יש להתיר לנפגע את כל הבגדים הלוחצים. ניתן לומר בוודאות כי חליפת הצלילה הינה בגד לוחץ וכי בכל מקרה יש לפתוח אותה ובמידת הצורך אפילו לחתוך אותה. בשלב הבא, יש לפנות את הנפגע למקום בו יוכל לקבל טיפול רפואי רציני שיכלול ייצוב של מצבו הגופני וייתכן גם טיפול בתא לחץ (ראה עקרון מספר 7).

חמצן הוא טוב
מטרת כל החייאה היא לספק חמצן למוח. למרות שמתן חמצן אינו מהווה חלק אינטגרלי מתהליך ההחייאה, הרי אין כל ספק כי אם החמצן זמין יש חובה להשתמש בו. אין מצב בו מתן חמצן, בלחץ אטמוספרי רגיל, לצולל חסר הכרה יכול לגרום נזק.
מתן חמצן בלחץ אטמוספרי ובריכוז גבוה ככל האפשר הינו טיפול מועדף בכל מקרה של תאונת צלילה. במקרה של מחלת דקומפרסיה, הבועות הנוצרות מורכבות מכ-80 אחוז חנקן. אספקה של חמצן טהור (100 אחוז חמצן) מורידה את הלחץ החלקי של החנקן בדם ומתוך ציות לחוקי הנרי, החנקן מהבועות יעבור לדם (במטרה להשוות את לחץ החנקן הדם לזה שברקמות), תוך הקטנת הבועות והנזק שהן גורמות.
גם כאשר הבועות נספגו לחלוטין, יש תועלת בנשימת החמצן בלחץ אטמוספרי ובריכוז גבוה ככל האפשר. אספקת הדם מועשר בחמצן תעזור לצמצם את הנזק העשוי להיגרם לרקמות כתוצאה מחסימה מלאה או חלקית של כלי הדם.
כאמור, השאיפה היא לתת לנפגע לנשום 100 אחוז חמצן. הדרגה בה נצליח לעמוד במשימה תלויה באמצעים ובמיומנויות העומדים לרשותנו. בין האמצעים הזמינים למתן חמצן הנפוצים ביותר הם מסיכה רגילה (מהסוג אותה רואים במרפאות ובבתי חולים), מסיכה הקשורה לשק המשמש מאגר, מסיכה עם שסתום אל-חזור ולבסוף מערכת אמבו.
שימוש במסיכה רגילה עשוי להביא לכדי נשימת 40 אחוז חמצן, בשאר האמצעים ניתן להגיע לכדי 80 אחוז עד 95 אחוז ובמערכת אמבו ניתן להגיע גם ל-100 אחוז. שימוש במסיכה הקשורה לשק המשמש מאגר ובאמבו דורש מיומנויות הנקנות בהכשרה מוקדמת.

פינוי מהיר ונכון הוא חלק מהטיפול
פינוי מהיר של הנפגע למקום בו הוא יכול לקבל חמצן, נוזלים וטיפול רפואי מקצועי, עם או ללא טיפול בתא לחץ, הינו בעל חשיבות ניכרת, אבל אינו מובן מאליו. בעוד שבארץ אין בדרך כלל בעיה להזעיק אמבולנס שיגיע בתוך זמן קצר למרכז רפואי מסודר, תוך יצירת קשר עם רופאי צלילה מומחים, הרי שאין זה המצב המקומות אחרים - באזורים שאינם מוכרים לנו, או באזורים בהם שירותי הרפואה אינם מובנים מאליהם. איסוף מידע בנוגע לשירותי הרפואה בכלל ורפואת הצלילה בפרט ותכנון מוקדם של אמצעי, דרכי ויעדי פינוי, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מתכנון המסע ומתכנון הצלילה.
בשלב זה, רק לעתים נדירות ביותר יכול מתן נוזלים להזיק. אם הנפגע בהכרה, השקה אותו במים או משקה ממותק (לא אלכוהול). אם יש בסביבה אדם מיומן היודע כיצד להתקין עירוי כדאי ורצוי בדרך כלל לעשות זאת ולו על מנת לשמור על וריד פתוח וזמין.

מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים
בכל מקרה של חשד לתאונת צלילה, על הנפגע להימנע מצלילות נוספות, לנוח ולהיבדק על ידי רופא צלילה מוקדם ככל האפשר. אין לחזור ולצלול לפני בדיקה חוזרת על ידי רופא צלילה ואישורו לכך.

מרפי תמיד מנצח
חוקי מרפי עובדים תמיד במיוחד כאשר הבלתי צפוי קורה. תאונות צלילה הן נדירות יותר מתרגולות של מצבי חירום, לכן, גם אם עברת את הקורס המתקדם ביותר ותכננת הכל מראש, אל תצפה שהכל ילך חלק. ברור מאליו כי יהיו בעיות, יתעוררו קשיים, הבלתי צפוי אכן יקרה ומרפי יחגוג.
אסור לאבד עשתונות. יש לעשות את מה שניתן לאור הנסיבות תוך שימוש בידע ובשכל הישר.
לסיכום, במקרה של תאונת צלילה:
- שמור על קור רוח.
- הבא את הצולל מחוסר הכרה אל פני המים מהר ככל שהדבר ניתן ומבלי לסכן את עצמך, המציל.
- התחל בפעולת החייאה מוקדם ככל שניתן (אם אפשר במים ואם לא אזי בחוף או בסירה).
- תן חמצן !!!!
- פנה את הנפגע למקום בו יקבל טיפול רפואי מקצועי, או הבא, טיפול כזה אליו.

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן