...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

הך פטיש!

מעטים ראו אותם בטבע ואלה שעשו כן לא יכולים לשכוח את החווייה במהרה. הפטישנים הגדולים והאימתניים, שאורכם כשבעה מטרים, הולכים ונעלמים ממימי כדור הארץ. מי שבכל זאת מתעקש על חיכוך של אף באף עם יצור הנמנה על החמקניים והתוקפניים ביותר שבין מיני הכרישים, מוזמן למהר ולהגיע לאיי הבהאמה

מאת: נדב לוי*   צילומים: אבי קלפפר

קדמת המצח שלהם בולטת במקצת ומעוגלת. סנפיר הגב הראשון מעוגל אף הוא, וגודלו של סנפיר הגב השני כגודלו של סנפיר השת. אורכם הממוצע מגיע לכ-4 מטרים, ולרוב צבעם אפור אחיד. כרישי ראש הפטיש הגדולים (Sphyrna lewini), הידועים כ- Great Hammerhead Sharks, או בשמם העברי פטישניים (Sphyrnidae), ידועים ומוכרים רק לצוללים מעטים שהצליחו לראותם בטבע. רבים מאתנו מחפשים אחריהם בכיליון עיניים (ומשקפות צלילה), בעיקר לנוכח הרצון לחזות בראשם האימתני והרושם שהם עושים עלינו, כאילו "הנה מגיע הבוס"!
הבעיה הנצחית כמעט היא זו: כריש זה שראשו כשמו הוא, דמוי-פטיש, הופך להיות נדיר יותר ויותר, אולי משום שלמרות שהוא מאיים ללא הרף על הדגים, אלה נעלמים אף הם לנוכח קריסת הדגה הגדולה באוקיינוסים ובימים בעולם, ובעקבותיהם גם הולך ונעלם מין זה.
באחרונה פרסמה הוצאת הספרים של רשת ה- BBC ומחלקת ההפצה של סרטוני הטבע והמגזינים שלה מגדיר-שדה חדשני ומאמר פרי עטו של העיתונאי והצולל המיומן סימון רוג'רסון, על כרישי ראש-הפטיש הנדירים ברחבי העולם, ומה שיותר חשוב - היכן ומתי אפשר לראותם. הכתבה המבריקה של רוג'רסון מספרת כי החל את הקריירה שלו דווקא ככתב פלילים בעיתונים הלונדוניים החשובים והידועים בטרם גילה לשמחתו את עולם הצלילה. או-אז הוא החליט בהברקה אחת כי עליו לשנות את מקצועו. היום הוא עורך את כתב העת Dive, וכותב על טבע וצלילה בכל אותם עיתונים שהוזכרו לעיל.
לדבריו של רוג'רסון, מי שרוצה לראות את כרישי הפטיש הגדולים ביותר מוזמן להגיע לאיי הבהאמה (Bahamas), ששמעם של מי האוקיינוס הכחולים שלהם יצא למרחקים. צלילה באזור האיים מגלה די בקלות את שחייתם האופיינית של "ראשי הפטיש" משום שהיא מזכירה כמעט תמיד את תנועתם הגמישה והמהירה של נחשי-המים. הסיבה: הם נוטים להזיז את ראשם מצד לצד במהירות רבה תוך כדי התקדמותם במים. מאפיין אותם יותר מכל סנפיר הגב הענק והחרמשי החד (דמוי המגל). כרישי ראש-הפטיש האלה נחשבים לבין דגי הסחוס התוקפניים ביותר בים.
לדעת מומחים, רוב הסיכויים שהצוללים נתקלו לרוב בפטישן המתולם/המקושט (S. lewini), שאורכו בין 2.7 ל-3.3 מטר. יצור זה מתגלה לרוב בקרבת הרים וולקניים ימיים באוקיינוסים ומשני צדי קו-המשווה. לעומתם, הפטישנים הגדולים באמת שאורכם מגיע לכ-7.6 מטרים, הם נדירים בהרבה. הם חמקניים יותר, אך רוב הסיכויים לגלותם בימים טרופיים. לעתים מזומנות הם גדלים עד לממדיו של הכריש הלבן, ויש רבים הרואים בהם ולא בכרישים אחרים, את הכרישים האימתניים ביותר שכונו "הכרישים האולטימטיביים".


בתחנות-האכלה המיועדות לחוקרים ולחובבי כרישים נדמה תמיד בעת הצפייה מתחת למים בבואם של הכרישים לבשר, כי כל-אימת שמופיע הפשיטן האימתני, נמלטים כל עוד נפשם בהם שאר הכרישים הסועדים אף הם בתחנת ההאכלה התת-ימית. יש הטוענים כי לעולם לא נצליח לגלותם פעמיים רצופות באותו תא-שטח ימי! ישנם דיווחים על התקרבות מין זה לצוללים בקרבת איי פפואה-ניו גיני, בים-סוף ובאיי פולינזיה הצרפתית, שבה נצפו אף עד לכ-15 פרטים בלהקה אחת מתחת לכרישים ממינים אחרים.
מחקרים על תפוצתם והעומק המועדף עליהם מרמזים כי ניתן לראותם בכל האוקיינוסים והימים החמים באזור קו המשווה, וכי העדפת העומק הרצויה להם היא כ-80 מטר. תצפיות ומעקב סדיר אחריהם מגלים כי הם אף מעדיפים לשכון בקרבת מדפי היבשת השקועים במים, ולכן, צוללים עשויים לפגוש בהם בעת שהם צוללים להנאתם בשוניות האלמוגים הצונחות לים העמוק לאחר שהלגונה הרדודה מסתיימת לפתע במרחקים משתנים מהחוף.
כרישים אלה מחוננים כשאר המינים בחוש ריח חזק במיוחד. הם מסוגלים, לדברי המומחים, לאתר בשר ממרחקים. מזונם מורכב ממגוון רחב למדי של דגים, ובעיקר הם מעדיפים לקטול כרישים וכרישונים אחרים, כמו למשל, מחבטן (טרוגון) הסנפירים (Taeniura lemma) ממשפחת הטריגוניים (Dasyatiidae) הידוע בשמותיו האנגליים (Reef Stingray-Bluespotted Stingray), שהם דגי-קרקע שטוחים. למרות שאלה מסוגלים לרבוץ באוקיינוס השקט וההודי, וכן בים סוף, על החול או מתחפרים בתוכו, בעת המארב לטרפם, הם נקטלים תדיר על-ידי כרישים זריזים אחרים כמו הפטישנים.
למרות מידע זה, איש אינו יודע לבטח מהו אורח-חייהם המועדף. כבר מזמן הוכרזו הפטישנים ככרישים המסוכנים ביותר לאדם, בדומה לכריש הטיגריסי (Galeocerdo cuvier). רק באחרונה התגלה כי במפרץ הכרישים בקרבת אוסטרליה וניו-זילנד קיימת שרשרת-מזון מורכבת ביותר. הרגלי התזונה והרכב המזון של הכרישים שנחקרו שם העידו כי הם מבוססים על יונקים ימיים ודגים שניזונים מעשבי הים, במערכת האקולוגית, הנחשבת לאחת העשירות בעולם. שיטת הטריפה העיקרית שם כונתה "הזינוק". ישנם כרישים כמו הכריש הטיגריסי, המתמחים בטריפת כ-10% מגוזלי האלבטרוסים הצעירים שעזבו בהצלחה את הקן, אך מתקשים עדיין לעוף.
יתרה מזאת, כמו הכריש הטיגריסי וכרישים תוקפניים אחרים, הם אף נצפו מחסלים לדברי מדענים את דגי החשמלן (עיט הים) המנוקד (Aetobatus narinari) (Spotted Eagle Ray), הידוע אף הוא בהיותו טורף מרשים! תצפיות העלו כי הפטישנים הגדולים מסוגלים לרדוף אותם לעבר קרקעית הים, ונוגסים מהם תוך כדי שחיית-עקלתון ותנועות שחייה סיבוביות, וזוללים מהם בעודם בחיים תוך שהם מנענעים את ראשיהם מצד לצד כדי לא לאפשר להם להתחמק.
תצפיות אחרות מדווחות מספרות כי מפתיע היה לגלות כחצי תריסר דגי כרישונית ((Triaenodon sp. קריביים שהיו כה מבוהלים עם הגעת הפטישנים לעברם, אלא שלמזלם הפטישנים נמשכו בעיקר לבשר שהוגש להם בתחנות ההאכלה וויתרו עליהם. פעם אחת העזו 6-5 דגי כרישונית אף להסיח את דעתם של 4-3 פטישנים תוקפניים ולהניסם מהשטח בגין עדיפותם המספרית, או מסיבה אחרת.


מומחה הכרישים ד"ר סמואל גרובר (Grouber) טען בהגיע אליו המידע הזה, כי דגי הכרישונית ידועים בהיותם חברותיים, ולכן, ייתכן ול"עוצמת הלהקה" היתה משמעות לכך שדווקא הפטישנים הם אלה שנסוגו מפניהם, לנוכח מקור המזון הזמין שהוגש להם על-ידי האדם. ייתכן והפטישנים אינם מסוגלים לזהות היטב את אתר הגשת המזון בניגוד לדגי הכרישונית שמכירים טוב יותר את השטח.
חוקר כרישים אחר בשם פול בודפר (Budfer) סבור כי אחד היתרונות בהתנהגות הקטל של הכרישים למיניהם, היא יכולתה של האבולוציה להכשירם להיות תוקפניים ושליטי המדיום הימי, וכי ביניהם ייתכן בהחלט כי שיאה של האבולוציה והתאמותיהם של הכרישים לים באה לידי ביטוי עם הפטישנים הגדולים, שאף הגיעו לשיאה של התפתחות זו בקבוצה נועזת זו. יתרה מזאת, נראה כי כאשר הם מגלים בקרבתם צולל אנושי, הם דווקא מסתקרנים לדעת מהו "דג" שמן זה, אולי משום שלא פגשו בו לעתים מזומנות, ואולי משום שאינם יודעים עדיין לבטח עד כמה בשרו טעים וערב לחיך. בכך הם אינם ידועים לשמצה, כמו כרישים טורפי-אדם, החוגגים לא פעם על בשרו.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

* נדב לוי הוא זואולוג ואקולוג, חוקר תרבויות מתגבשות של בעלי-חיים, מתמחה בחקר אתיקה, מוסר ורגשות בבעלי-חיים, ומדריך טיולים זואונתרופולוגיים. בספרו החדש "אהבת חיות. על חכמתן, רגשותיהן ואהבתן", הנמצא בהכנה, יופיע גם פרק מיוחד העוסק ב"חכמת כרישים".