...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

הדולפינים הוורודים מהאמזונאס - חלק 1

האיניאה ג'אופרנסיס, המוכר יותר כ"דולפין ורוד" מכונה בשפה המקומית "בוטו" והוא שוכן במי הריו נגרו. מעט ידוע על היונק האינטליגנטי הזה ויחד עם זאת, המהירות והחינניות שלו במים מזכירים את האמזונות האגדיות.

מאת: מישל בראונשטיין

לחלק השני של הכתבה לחצו כאן

הריו נגרו - יולי 2009

מקור הריו נגרו (הנהר השחור) נמצא בקולומביה, ומשם הוא ממשיך את מסעו אל ברזיל, דרך היער האמזוני העשיר. כאן, הוא פוגש בריו סולימוס ויחדיו הם יוצרים את נהר האמזונאס האדיר. לצופה מרחוק, נראים מימיו של הריו נגרו שחורים אך ממבט קרוב יותר, מתגלים מים חומים כהים. הסיבה לצבע הכהה נעוצה בחומצות שונות שנוצרות כתוצאה מהליכי ההתפרקות של חומר צמחי אותו אוסף הנהר לאורך הדרך.

גם הריו נגרו וגם הריו סולימוס נפגשים מדרום למנאוס, עיר הבירה של האמזונס. מקורו של הסולימוס מתחיל בפרו והמים שלו צלולים יותר (צבעם צהבהב) ומלאים בסחף. נקודת המפגש של שני הנהרות הללו היא אתר מרשים ביותר, מכיוון שהם לא מתערבבים זה בזה. הם ממשיכים לזרום זה לצד זה למשך כ - 40 קילומטרים, בטרם יתמזגו.

לצורך ההשוואה, שערו בנפשכם כוס המלאה בחציה במים ובחציה - בשמן. הם פשוט לא מתמזגים.

מפתיעה עוד יותר היא העובדה, שהדגים אשר חיים בכל אחד מן הנהרות המקבילים, לא עוברים מצד אל צד: הם עוצרים בגבול המימי.

 

 
גברת מקומית מן האמזונס - צילום: מישל בראונשטיין
 
נקודת המפגש של שני הנהרות, מדרום למנאוס - צילום: מישל בראונשטיין

 

 
קופצים לתוך המים החמימים של הריו נגרו - צילום: מישל בראונשטיין

 

 
ניווט בריו נגרו - צילום: מישל בראונשטיין


תופעה יוצאת דופן זו, שבה מים מנהרות שונים אינם מתמזגים, נגרמת בשל מספר סיבות:

הפרשי חומציות (pH) גדולים מדי - הריו סולימוס בעל מים קשים ובסיסיים, בעוד הריו נגרו - בעל מים חומציים ורכים.
הפרשי טמפרטורה גבוהים - הריו נגרו הלוהט בטמפרטורות שנעות בין 28 - 35 מעלות, והסולימוס קריר יותר: 20 - 22 מעלות בלבד.
ההבדל האחרון הוא במהירות הזרימה של הנהרות - האמזונס זורם במהירות כללית של 8 קמ"ש, והריו נגרו האיטי, במהירות של 3 קמ"ש בלבד.

Inia geoffrensis

האיניאה ג'אופרנסיס, המוכר יותר כ"דולפין ורוד" מכונה בשפה המקומית "בוטו" והוא שוכן במי הריו נגרו. מעט ידוע על היונק האינטליגנטי הזה, אחד מבין חמישה זנים מוכרים של דולפיני מים מתוקים. גולגלתו בצורת מלון, גבו ארוך ועבה, יש לו בליטה במקום סנפיר גב וסנפירי הזנב שלו גדולים בצורה לא פרופורציונלית לגופו. כל אלו נותנים לו מראה "מלוטש" פחות משל הדולפין המצוי. ויחד עם זאת, המהירות והחינניות שלו במים מזכירים את האמזונות האגדיות.

 

 

 
בוטו וורוד קסום - צילום: מישל בראונשטיין
 
דולפינים וורודים צדים בריו נגרו - צילום: מישל בראונשטיין

 

 
דולפין וורוד מפגין גמישות מדהימה - צילום: מישל בראונשטיין

 

 
רכס הגב והצוואר הארוך של הבוטו - צילום: מישל בראונשטיין 

 

גמישותו של הדולפין הוורוד יוצאת מן הכלל: עמוד השדרה שלו מאפשר לו להתכופף הרבה יותר מאשר דולפינים אחרים. הודות לצוואר הגמיש במיוחד שלו, הוא יכול לסובב את ראשו ל 180 מעלות. ראייתו של הדולפין חזקה, למרות העיניים הקטנות ומערכת התקשורת בתדרים גבוהים שלו מאפשרת לנוע במהירות במי הריו נגרו העכורים ולאתר את טרפו. בדומה לדולפינים אחרים, הוא מסוגל לשלוח גלי קול דרך חלל הגרון ומשם הם מוגברים דרך רקמות השומן שבראשו העגלגל. מרבית הקולות שהוא מפיק הם בתדרים גבוהים מכדי שבני אדם יוכלו לשמוע אותם.

במהלך משלחת לאמזונס בשנת 1982, חברת "קוסטו" חקרה את הדולפין הוורוד. מבלי יכולת לבודד את החיה בבריכה, התקשו החוקרים לצפות בהתנהגותה.

הדולפין הוורוד חי בשלווה לצד זן נוסף - Sotalia fluviatlis - הדולפין הוורוד. אין לו אוייבים טבעיים, למעט בני אדם, והוא נחשב לטורף מאיים. הוא ניזון ללא חשש מהפירנאות המפורסמות, משפמנונים גדולים, חסרי חוליות ודגים אחרים.

 

 

 

 
קיימן צולל במהירות באפלת הלילה - צילום: מישל בראונשטיין
 
פירנאה אדומת בטן - צילום: מישל בראונשטיין 

 

 
מאכילים דולפין וורוד - צילום: מישל בראונשטיין

 

 

 

 

הדולפין הוורוד חי באגן האמזונס. ניתן למצוא אותו באקוודור ובפרו, שם הוא נקרא גם Bufeo colorado או "הדולפין הצבעוני". ניתן למצוא אותו גם באגן האורינוקו, מקור הריו נגרו (קולומביה ו - ונצואלה). תוכלו לראות אותו באיזורים בהם יש ריכוזים גדולים של דגים ובנקודות מפגש של נהרות.

התמזל מזלי לפגוש את הבוטו בריו נגרו, בקרבת בקתת אריאו, כ - 60 קילומטרים ממנאוס. יש שם נקודה שאותה הם מבקרים לעיתים קרובות ובה ניתן לצפות בהם בקלות יחסית. אם יתמזל מזלך, תוכל אפילו להתקרב אליהם ולשחות איתם.

זוהי חוויה מיוחדת, לראות את החיות הענקיות הללו - אורכן 2.5 ועד 3 מטרים - מגיחות מן המים האפלים ונעות בזריזות מדהימה. הם כל כך מהירים במים שכמעט בלתי אפשרי לצלם אותם!

המקור לצבעם הלא שגרתי איננו ברור: ייתכן שמדובר בנימי דם מתחת לעור. חלק מהדולפינים מפגינים צבעי כחול חיוור ואחרים - לבקנים.

מיתולוגיה

הדולפין הוורוד מהווה חלק פעיל במיתולוגיה המקומית. חלק משבטי האינדיאנים באמזונס סוגדים לו, בעוד שאחרים בטוחים שזהו השטן ויוצאים לצוד אותו. הדולפין האפור בדרך כלל נחשב למקודש. מיתוס מסורתי באמזונס מספר כי הדולפין הוורוד יוצא מן המים עם רדת הלילה, עוטה על עצמו מראה של גבר צעיר ומפתה נשים צעירות. לפנות בוקר, הם שבים ועוטים את מראה הדולפין שלהם וחוזרים בלאט אל אפלת המים.

 

 
ילדים רוקדים בכפר - צילום: מישל בראונשטיין
 
ילדה מחייכת בכפר מקומי - צילום: מישל בראונשטיין

 

זן בסכנת הכחדה

עד לפני כ - 20 שנה, הדולפינים לא היו בסכנה כלל. בשנים האחרונות אוכלוסייתם הולכת ומצטמצמת במהירות, בשל דיג אינטנסיבי, בירוא יערות, שריפות יער והרס מתמיד של איזורי המחיה שלהם (ע"י סכרים, חקלאות ובנייה). ניתן להוסיף לכל אלו דייגים זועמים שמענישים אותם על קריעת רשתות, זיהום קבוע בנהרות בשל עלייה ברמות הכספית ושיטות דיג קלוקלות כמו שימוש בחומרי נפץ.

נכון להיום, אף אחד לא יודע בדיוק כמה פרטים נותרו מן הזן. הדולפינים של האמזונס הם חלק חשוב באקו סיסטמה האיזורית וזה חיוני לשמר אותם ואת תפקידם החשוב בריאה הירוקה של עולמנו.

 

 

 
מטיילים עם סירה ביער האמזוני - צילום: מישל בראונשטיין
 
דייגים עובדים בריו נגרו, ודולפינים ברקע - צילום: מישל בראונשטיין

 

 
שקיעה על הריו נגרו - צילום: מישל בראונשטיין

 

השתקפויות על הריו נגרו - צילום: מישל בראונשטיין  

 

התפרסם לראשונה באתר של מישל בראונשטיין