...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

דקומפרסיה ב-27 מטר

אפשר לסיים צלילה בתא לחץ גם אם צללתם בגבולות הצלילה הספורטיבית. עייפות ותזונה לא נכונה גורמים אף הם להופעת המחלה. כרוניקה של דקומפרסיה ידועה מראש: מאוטובוס חצות מתל-אביב ועד צלילת לילה בסלע משה

מאת יוני אלון

בגיליון "ים" הקודם, פורסמה ידיעה על קורס חדש של PADI המכשיר צוללים בעלי ניסיון לצלילות יחיד (Solo Diving).
המדובר בקורס שאותו מציעה הההתאחדות האמריקנית ובישראל הוא עדיין בניגוד לחוק. סעיף 3 בחוק הצלילה הספורטיבית קובע במפורש: "לא יצלול אדם צלילה ספורטיבית אלא בליווי אדם אחד נוסף לפחות הצולל כדין. אם טרם מלאו לו 15 שנים לא יצלול צלילה ספורטיבית אלא בליווי אדם אחד נוסף לפחות שמלאו לו 21 שנים והרשאי לצלול לפי חוק זה עד עומק של 30 מטרים מתחת לפני המים".
צלילות שלא על פי חוק הצלילה, מעבר להיותן עבירה פלילית לכל דבר, הן גם פחות בטוחות. צלילה עם בן זוג יכולה למנוע אסונות.

אקספרס למים
הפעם מספר המדור על צוללת שלקתה במחלת הדקומפרסיה באילת. תיעוד רצף הצלילות שלה כמו גם נסיונה, הבלתי מודע, להגיע לסף יכולת פיסית, יכולים לשמש לכם לקח ברור: ככה לא צוללים.
גילה גת (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) היא צוללת בשנות העשרים המוקדמות לחייה.
לפני כמה חודשים, עם ותק של 27 צלילות - כולן באילת, היא יצאה לחופשת צלילה באילת בת יממה וחצי. חופשות כאלה, היא סיפרה, לא מזדמנות לה לעתים קרובות בשל עבודתה ועיסוקיה הרבים. ולכן, כך היא חשבה, אין טוב יותר מאשר למצות במידת האפשר את פרק הזמן הקצרצר שעמד לרשותה.
גילה יצאה מתל-אביב באוטובוס של חצות וחצי והגיעה לאילת, אחרי לילה טרוף שינה, בשעה חמש לפנות בוקר. מהתחנה המרכזית של אילת, היא יצאה למסע קצרצר של חיפושים אחר חדר נעים באחד מבתי המלון בעיר. חדר כזה אכן נמצא, אבל עד שסיימה להתארגן, הראו מחוגי השעון על השעה שמונה וחצי בבוקר. העייפות, כך היא סברה, מאחוריה הנסיעה באוטובוס הצפוף כבר מזמן הסתיימה ואפשר לקחת את ציוד הצלילה למועדון, לשכור מיכל ולמצוא בן או בת זוג לצלילה.
אחרי שעתיים, בשעה 11:30, גילה כבר היתה במים יחד עם משה (בן זוגה לצלילה). הם צללו בשמורת האלמוגים במשך 24 דקות ובעומק מירבי של 27 מטר. בסיומה של הצלילה, הם שבו לדלפק, החזירו מיכלים ולקחו מיכלים חדשים.
גילה שהיתה עייפה מאוד נרדמה על אחד מכסאות הנוח שהיו פזורים במקום. היא ישנה שעה וחצי וכשהתעוררה שטפה פנים, שתתה שתי כוסות מים בכמות והצטרפה במהירות כצוללת שלישית אל זוג צוללים שיצאו לאתר הסטי"ל. משך הצלילה היה 28 דקות ולדבריה, הקפידה שלא לרדת עמוק, יותר מ-21 מטר.
בסיום הצלילה חזרה גילה למרכז הצלילה, החזירה מיכלים וביקשה להצטרף לצלילת לילה מודרכת לסלע יהושע וסלע משה (אתרי צלילה משופעים בדגה המצויים בתחום שמורת האלמוגים באילת בעומק של 8 מטר).
עד ליציאת קבוצת הצוללים לאתר, ישבה גילה במועדון שתתה כוס קפה ושוחחה עם כמה צוללים שהיו במרכז הצלילה. בהמשך שתתה כוס קפה נוספת וחיסלה בקבוק קטן של מים מינרליים.
באור אחרון, בשעה רבע לשמונה בערב, היא נכנסה למים לצלילת לילה. כמה דקות קודם לכן גילה חשה שלא בטוב, אולם היא סברה כי המדובר בתחושת עייפות שתיעלם מיד עם הכניסה למים.
בסיומה של הצלילה החליטו הצוללים בקבוצה ללכת לאכול ארוחת ערב וגילה שהוזמנה, הצטרפה אליהם. "הייתי עייפה ולא הרגשתי כל כך טוב", היא מספרת, "אבל לא בא לי ללכת לישון מוקדם וגם החבר'ה היו על הכיפק ולכן החלטתי להצטרף אליהם וללכת לישון רק אחר כך. חוץ מזה גם לא אכלתי מאז שיצאתי מהבית, הייתי רעבה וגם לימדו אותי בקורס שבימי צלילה חשוב לאכול ולשתות".
הצוללים החזירו את הציוד למרכז הצלילה וקבעו להיפגש בשעה עשר בלילה באחת המסעדות הבשריות באילת.
במהלך ארוחת הערב אכלה גילה סטייק, שתתה כוסית יין וכוס גדולה של קולה.
גילה חזרה למלון בשעה 01:15 והלכה לישון. כשהתעוררה בשעה שמונה בבוקר, חשה בכאב ראש חזק. היא נטלה כדור נגד כאב ראש שקיבלה בדלפק המלון, התקלחה, אכלה ארוחת בוקר קלה, שתתה כוס מיץ תפוזים והלכה למועדון הצלילה.
בשעה 11:00 ירדה גילה לצלילת בוקר באתר היתוש, בעומק של 30 מטר. משך הצלילה היה 18 דקות, וכשיצאה שתתה מעט מים וחזרה למלון לארוז את חפציה לקראת השיבה הביתה במרכז הארץ.
כבר בדרך לתחנת האוטובוס באילת חשה גילה שכאב הראש מהבוקר התחזק והחלה לחוש נימול בקצות האצבעות של יד ימין וכאבים בפרק היד ובמרפק. היא לקחה כדור נוסף נגד כאב ראש, קנתה לעצמה פחית שתייה ותפוצ'יפס, נשכבה במושב האחורי של האוטובוס ונרדמה.
גילה ישנה בכל משך הנסיעה מאילת ועד התחנה המרכזית בתל-אביב.
מהתחנה המרכזית הסיעו אותה הוריה עד לביתם, שם לקחה גילה כדור אקמול, שתתה התקלחה והלכה לישון.
ביום ראשון, לאחר שהכאבים במפרקי יד ימין גברו וגם תחושת הנימול בקצות האצבעות לא פסקה, פנתה גילה לקופת חולים. הרופא שבדק אותה שלח אותה מיד לטיפול בתא לחץ.
הטיפול הטיב את מצבה במידת מה ובסיומו נאסר עליה לצלול במשך כמה חודשים.

יוני אלון עובד כפקח מטעם הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית.

הרבו בשתיית מים
יוני אלון מנסח כמה כללים חשובים לפני שנכנסים למים
1. בחירת בן/בת זוג: עדיף לצלול עם בני זוג קבועים שצללנו איתם בעבר. אם אין ברירה צריך לשוחח עם מי שמתכננים לצלול איתו, לעיין בלוג בוק שלו כדי לראות עד כמה הוא מנוסה. אם יש ספק ביחס לכישוריו, עדיף לבחור בן זוג אחר.
2. מנוחה ושינה לפני צלילה: עייפות פוגעת בשיקול הדעת בכלל ובמצב חירום בפרט. בנוסף, עייפות חריגה פירושה מצב גופני ירוד והיא מהווה גורם סיכון.
3. אוכל ושתייה: לשניהם השפעה מכרעת על מחלת הדקומפרסיה. תזונה ו/או שתייה בצורה ירודה מקדמים את מחלת הדקומפרסיה כמו גם את הרעלות החנקן ובצלילת ניטרוקס גם את הרעלות החמצן.
4. שתיית קפה: שתיית קפה כמשקה יחיד ביום צלילות בעייתית משום שהקופאין גורם להתרחבות כלי הדם, מאיץ את הדופק והגוף מגיב כמו בעת התייבשות. שתו הרבה והעדיפו לשתות מים.
5. אם מרגישים לא טוב - לא צוללים!

לרכישת ביטוח צלילה ל - 5 ימים לחץ כאן
לרכישת ביטוח צלילה שנתי בינלאומי לחץ כאן