...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

דינמיקה של התפוצצות

לתזונה המועדפת של הכוכבן הקוצני, השפעה אקולוגית חשובה על מגוון המינים בשונית. העובדה שהוא אישית מעדיף אלמוגים והקצב שבו הוא טורף אותם - שטח קוטרו כל 24 שעות - הופכים אותו למכת טבע קשה לעצירה
 
מאת: דודו זכאי
 
הכוכבן הקוצני הינו כוכב ים השייך למערכת קווצי העור (Echinodermata). תפוצתו משתרעת על פני האזור ההודיפסיפי, ים - סוף, מיקרונזיה, יפן, אוסטרליה, מפרץ פנמה ועוד. למרות שסימטרית הגוף המחומשת אופיינית למרבית כוכבי הים, דהיינו, מערכות גוף וזרועות שמספרם חמש, הרי שבכוכבן הקוצני מרובות הזרועות ( 21 - 8) ואלו נושאות קוצים רבים מחודדים המעניקים לו את שמו. הקוצים עצמם, העשויים מינרל גירני (מגנזיום-קלציט), מגיעים לאורך של 5 ס"מ ומכילים טוקסינים בשם ספונינים, היכולים לגרום לאדם כאבים עזים, נפיחות מקומית, גירוד ולעיתים הקאות. הזרועות מסוגלות להתנתק מהגוף בשעת הצורך, ולהתחדש לאחר-מכן.
גודלם של הפרטים נע בין 25-40 ס"מ בממוצע, למרות שישנם פרטים המגיעים עד לגודל של 80 ס"מ. צבעם משתנה בין סגול כחול, אדום וירוק, בהתאם למיקומם הגיאוגרפי.
הפרטים הצעירים של הכוכבן הקוצני מסתתרים תחת אבנים או בבסיסי אלמוגים. הפרטים הבוגרים נמנעים ממקומות חשופים, כגון מים רדודים, הנתונים לפעילות גלים גבוהה, ולעיתים מגלים דפוסי התנהגות של חיפוש מסתור. בשונית המחסום האוסטרלית נמצאו פרטים גם בעומק 65 מ'. הרבייה מתרחשת בקיץ כאשר טמפרטורת המים בשיאה (באוסטרליה בסביבות 28 מעלות צלסיוס), הזוויגים נפרדים וההפריה חיצונית, כלומר, ההתפתחות העוברית ויצירת הלרוות נעשים בגוף המים. נקבה בוגרת משחררת עד ל00-ו מיליון ביצים בעונת רבייה. הביצים המופרות מבלות בפלנקטון 14 - 12 יום, עד להתיישבותן בשונית. הפרטים הצעירים ניזונים בתחילה מאצות, אחר כך עם התבגרותם עוברים לתזונה מאלמוגים חיים. את גילם של הבוגרים ניתן לאמוד מתוך טבעות שנתיות של פיגמנטים המצויים בקוצים. הגעה לבגרות מינית מתרחשת בגיל 2-3 שנים ותוחלת החיים של הכוכבן הקוצני נעה בין 14 - 12 שנים. התזונה מתרחשת בשעות היום או הלילה, ומתבצעת על ידי שליפת הקיבה דרך הפה, המצוי בחלקו הגחוני של הכוכבן. עיכול רקמת האלמוג נעשה מחוץ לגופו של הכוכבן, תוך שהוא משתמש באנזימים שונים המסייעים בפירוק המזון והחשת תהליך העיכול. קצב טריפתו של הכוכבן הוא שטח קוטרו ב24- שעות. האלמוג, או מה שנותר מהאלמוג לאחר טריפתו, הוא רק שלדו הלבן והבוהק.
הכוכבן הקוצני בדרך-כלל מעדיף להיזון מאלמוגים מהירי גידול. כך מועדפים מיני אלמוגים מן הסוג שיטית (Acropora) וגבשושן (Montipora), נאשר הוא עשוי להימנע מאלמוגים אחרים כגון מהסוג חרירן (Porites). אלמוגים אחרים מסוגלים להתגונן מפניו באמצעות יצורים נלווים, כגון סרטנים המצויים בין ענפיהם, התוקפים ומגרשים את הכוכבן, כפי שמוצאים בסוג שיחית (Pocillopora), או שיחן (Stylophora). לתזונה המועדפת של הכוכבן הקוצני, השפעה אקולוגית חשובה על מגוון המינים בשונית. סילוק מינים של אלמוגי אבן הנפוצים ביותר בשונית, מונעת את השתלטותם ופותחת על-ידי כך שטחים חדשים להתיישבות של מינים חדשים. תהליך זה עשוי להביא, בסופו של דבר, לעלייה במגוון המינים, כפי שמכירים מהפרעות אחרות. האויבים הטבעיים שלו קשורים בעיקר לשלבים הלרוולים והצעירים, ועימם נמנים דגים, סרטנים ותולעים. התמותה גבוהה בעיקר בקרב הצעירים, אם בעקבות טריפה ואם כתוצאה ממחלות שונות. בשעת מחלה ישנה התכווצות של הגוף, נשירת הקוצים והתמוססות חלקי הגוף האורגניים. תפוצתו של הכוכבן הקוצני על פני האוקיינוס השקט רחבה מאוד. מוצאים אוכלוסיות שלו בשני צדדיו של אוקיינוס זה, המערבי והמזרחי. לימוד השוואתי של המרכיבים הגנטיים של אוכלוסיות אלה מלמד כי האוכלוסיות במזרח ובמערב דומות. עובדה זו מלמדת כי למרות מחסום התפוצה הידוע באוקיינוס השקט (Paciffic East Barrier), המקטין את אפשרות המעבר של בעלי-החיים הימיים בין מרכז האוקיינוס השקט ומזרחו, הרי שהלרוות של הכוכבן הקוצני מסוגלות לעבור מרחק זה. לתופעה זו של אחידות גנטית חשיבות רבה בהבנת דפוסים ביו-גיאוגרפיים של יצורים ימים.
הלימוד של מערכת יחסי טורף- נטרף ביו הכוכבן הקוצני לבין אלמוגי השונית מעניין מכמה היבטים. זהו ללא ספק טורף המסוגל לגרום נזק משמעותי לשונית האלמוגים, החשופה לפעילותו. תזונתו המועדפת של הכוכבן הקוצני על סוגי אלמוגים מסוימים גורמת לשינויים במבנה חברות האלמוגים בשונית. הופעתו של הכוכבן בעבר הרחוק של השונית מצביעה על קיומן של מספר תקופות מחזוריות בהן היתה התפוצצות אוכלוסין שלו. תפוצתו בשוניות שונות, המרוחקות זו מזו, מלמדת על תהליכים ביו-גיאוגרפיים בין אוקיינוסים שונים. פעילות הטריפה שלו בשונית מלווה לעיתים בהפרעות פיסיקליות חיצונית (סערות לדוגמא), ויחד הן מאפשרות ללמוד תהליכים אקולוגיים המעצבים את חברות השונית.

תופעה על הכוונת
שוניות האלמוגים באזור האוקיינוס השקט סבלו במהלך השנים האחרונות מאירועים של התפוצצות אוכלוסין של הכוכבן הקוצני. כתוצאה מכך נגרמה תמותה לאחוז גבוה מאלמוגי השונית באזורי שוניות במוריאה (Moorea) שבפולינזיה הצרפתית, במחסום השונית האוסטרלי הגדול, ביפן ובמקומות אחרים באוקיינוס השקט (ראה מפה). ביפן אירעה התפוצצות אוכלוסין בשנות השבעים ובראשית שנות השמונים. באוסטרליה תועדו שני אירועים קיצוניים של התפוצצות האוכלוסין, בהם השתנתה באופן דרמטי צפיפותם של כוכבני-הים.
הראשון בשנים 1962-1977 והשני בשנים 1985-1986. מתוך הנתונים שנאספו, מסתבר כי בשנים 1985-1986 כ30%- מתוך 228 שוניות שנסקרו לאורכו של מחסום השונית הגדול נפגעו מטריפתו של הכוכבן הקוצני (בין קווי רוחב 14-23 מעלות דרום).
צפיפותו הנורמלית של הכוכבן הקוצני במקומות אלו נעה בין מספר פרטים בודדים עד עשרות פרטים לקמ"ר! צפיפותם של כוכבי-הים בשוניות מסוימות מדהימה. כך למשל, באחת משוניות המחסום האוסטרלי (island Green) הוערך מספרם ב - 3 מיליון! באיים אחרים באוקיינוס השקט, כמו סמואה האמריקאית, נספרו בשונית מקבצים של 80,000 פרטים, ובמהלך השנה לאחר הופעתם (סוף שנות השבעים), הורחקו מהשונית כחצי מיליון פרטים. בים סוף ובמפרץ אילת נצפו פרטים של הכוכבן הקוצני באזור פורט-סודן (בתחילת שנות השבעים), במצרי טירן, ראס אום-סיד וב"חור הכחול", 10 ק"מ צפונית לדהב (בימים אלו), צפיפותם עלתה עד כדי מספר עשרות פרטים לאורך ק"מ אחד והם גורמים נזק לשונית, אך הוא לא ניכר כמו הנזק שנגרם באזורים באוקיינוס השקט.

בהתאם למשטר הזרמים
מגמתם של גלי התפוצצות האוכלוסין באוסטרליה, היתה מקווי רוחב צפוניים ודרומה ואלו נעו משונית לשונית בהתאם למשטר הזרמים האוקיאניים. המאגר הראשוני של אוכלוסיית הכוכבן הקוצני (בגל ההתפוצצות הראשון - ראשית 1962) היה מן האזור הצפוני של מחסום השונית הגדול, וממאגר זה התפתחו ככל הנראה, מאוחר יותר, האוכלוסיות לגל ההתפוצצות הדרומי. לאחר שחרור של תאי מין למים בעונת הקיץ (חצי הכדור הדרומי), מתפתחים השלבים הלרוולים של הכוכב, אשר נעים עם הפלנקטון ונסחפים דרומה בהתאם לכיוונם ומהירותם של הזרמים הקיציים. תנועת הלרוות עם הזרמים נמשכת עד הזמן המתאים להתיישבות בשונית הקרובה. במידה וחולף זמן זה מבלי שהלרוות תמצאנה שונית להתיישבות סביר להניח כי תסיימנה את חייהן. על פי מחקרים שנעשו, המעבר דרומה נעשה ב'קפיצות' של לעיתים כ2- מעלות (מרחק של -200 100 ק"מ). התבססותה של אוכלוסיית הבוגרים בשונית נתונה, מהווה את המאגר הגנטי לדור הבא שימשיך בגל ההתקדמות.

תיאוריית האירועים המחזוריים
הסיבות להתפוצצות האוכלוסין של הכוכבן הקוצני אינן ידועות די צורכן. אחת התיאוריות מתייחסת להתפוצצות כאל תופעה מחזורית עתיקה, המלווה את השונית במשך אלפי שנים במהלך התפתחותן. תיאוריות אחרות, קושרות תופעה זו למעורבות האדם המודרני. אחת הטענות היתה כי זיהום, הפוגע באוכלוסיית הטורפים של השלבים הצעירים של הכוכבן הקוצני, או העשרת הסביבה הימית בנוטריינטים, הביאה להגדלת אוכלוסייתו. טענה אחרת היתה כי מעורבות אספנים בסילוק קונכיותיו היפות של החילזון הטורף, חצוצרת-הים (tritonis Charonia), הניזון מפרטים בוגרים של הכוכבן הקוצני, הביאה להורדת לחץ הטריפה על הכוכבן וגרמה להתפוצצות האוכלוסין שלו. כיום מקובל שהנחה זו מופרכת, שכן עקב נדירותו הטבעית של חצוצרת - הים בשונית, אין החילזון מסוגל להיות טורף שבכוחו לווסת את אוכלוסיית הכוכבן.
השערות אחרות, עוסקות באפשרות כי במהלך התפתחות השונית בתקופת ההולוקן, במשך 9000 השנים האחרונות, פקדו אותן מספר אירועים מחזוריים של התפוצצות אוכלוסין של הכוכבן הקוצני. השערות אלו מתבססות על קידוחים שנעשו בקרקעות השונית באזורים שונים בו נמצא כוכב-הים גם כיום, ובהם נמצאו מרכיבי שלד וקוצים של הכוכבן הקוצני. הליבות (cores) שנקדחו הכילו שרידים שלדיים אלו ברצפים המייצגים פרקי זמן שונים בתקופת ההולוקן. מרכיבי שלד וקוצים של הכוכבן הקוצני הצטברו בקרקעית כחלק מהסדימנט ונשארו בו כמאובנים. אם, אכן, תופעת התפוצצות האוכלוסין של הכוכבן הקוצני הינה תופעה אקולוגית טבעית ומחזורית, הרי שההיסטוריה של התפתחות השונית ידעה מחזורים של תמותה והחלמה, שיבואו לידי ביטוי, ככל הנראה, גם בעתידה של השונית.

12-15 שנה לתיקון הנזק החלמתה והתאוששותה של השונית מהנזק שנגרם לה בעקבות התפוצצות האוכלוסין של הכוכב הטורף תלויה בגורמים רבים. במהלך החלמתה צריכה השונית 'להחזיר לעצמה' מגוון עשיר וכיסוי חי של אלמוגים, שיחזרו לשלוט בשונית במקום אוכלוסיית האצות שכיסו אותה. תהליכי ההתיישבות וההתבססות של אלמוגים חדשים בשונית נעשים באמצעות מנגנוני רבייה מינית וגיוס פגיות חדשות, או התחדשות של שברים וחלקי אלמוגים שנשארו. גיוס הפגיות וייסוד מושבות צעירות יכול להיעשות תוך מספר חודשים מעת ההפרעה. על פי תחזיות החוקרים יידרשו 15 - 12 שנה עד החזרתו של הכיסוי החי לקדמותו, שהינו בעיקר של אלמוגי שיח מהירי גידול כמו הסוג שיטית (Acropora). עבור אלמוגים גושיים מציגה התחזית אומדן גבוה יותר של כמה עשרות שנים עד חזרת הכיסוי החי לקדמותו. זאת בהתאם למבנה וצפיפות האוכלוסייה שהיו לפני ההפרעה, ובהנחה שאין הפרעות נוספות.
ומה קורה במים שלנו? השונית במפרץ אילת נמצאת תחת עקה כרונית של תיירות ואיכות מים מדרדרת המאיצים, או גורמים, לתהליך התפוצצות האוכלוסין של הכוכבן הקוצני. סביר להניח כי התפוצצות אוכלוסין מעין זו תגרום לנזק ארוך טווח, או בלתי הפיך, לשונית באילת. מצד שני, יכול להיות כי מדובר בסך הכל באירוע טבעי שיביא במקרה הקיצוני להרס ומוות של שונית האלמוגים בתקווה שתוך כמה עשרות שנים זו תתאושש.

כוח התנדבותי
התפרצות הכוכבן היא אירוע בעל שלבים. פרק הזמן שבין התיישבות הצעירים ועד תחילת השלב בו הם ניזונים על אלמוגים חיים, הוא לפחות שנה. פרק זמן זה מאפשר מעקב והערכה לצורך ההבנה אם אנו תחת איום. המעקב נערך על ידי סקר קבוע באתרי הצלילה במפרץ בתחום השמורה הימית. במקביל יש להיערך להעלאת מודעות ציבור הצוללים והמשנרקלים בשמורה במטרה לקבל דיווחי תצפיות בכוכבנים. קיים ידע וניסיון רב בוויסות האוכלוסייה על ידי איסוף והשמדה של הכוכבנים. ההשמדה מבוצעת תוך הזרקה של bisulphate sodium, המשמש בדרך-כלל לניקוי בריכות שחיה ואינו מזיק לאלמוגים, לגוף הכוכבן ואחר כך איסופו (פקחי רשות הגנים הלאומיים של ראס מוחמד אספו כך כמה אלפי פרטי של כוכבן קוצני במשך כחצי שנה).

בימים אלה ממש מתארגנת היערכות של כוח אדם למשימות האיסוף, על בסיס התנדבותי. החוליות יכללו צוללי שלושה כוכבים ומעלה שיעברו הכשרה מתאימה. טלפון להצטרפות: משרד מחוז אילת 07-6373988.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

 
* הכותב הינו ביולוג מפרץ אילת - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.