...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

גלאפגוס -תראו מה שטבע יכול לעשות

רצועות חוף רחבות, זרמים מטורפים כמו בלונה-גל, צלילות לילה שלא מהעולם הזה ומפגשים עם להקות של איגואנות וצבי ענק, אריות ים, פינגוונים וכמובן - פטישנים, הם רק חלק מהחוויות המובטחות למבקר באיי גלפגוס, מעבדת מדעי החיים הגדולה בעולם


כתב וצילם: מאוריציו הנדלר

 

יש מגנט אחד גדול שמושך מבקרים לגלפגוס. קוראים לו "שפע". שפע של חברות חי וצומח ייחודיות, הכוללות כ- 66 מינים של ציפורים יבשתיות וימיות, שכמעט מחציתן נמצאות רק על האיים האלו. יש שם גם יותר מ- 20 מינים של זוחלים, בהם איגואנות, לטאות, סממיות, נחשים, וכמובן - צבי הענק המפורסמים של האי. בנוסף קיימים 16 מינים של יונקים, הכוללים 7 מינים של לוויתנים ו- 3 מיני דולפינים. וכאילו שהרשימה הזו לא מספיק מרשימה, תוסיפו אליה 307 מיני דגים המשייטים באיים אלו, שמתוכם, 180 תמצאו גם בימים טרופיים ובמזרח האוקיינוס השקט, בעוד ש- 50 נוספים לא נמצאים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. אם תביאו בחשבון גם צמחים, חסרי חוליות וחרקים, תבינו שזהו באמת מקום של היעד המושלם לכל חובבי הטבע באשר הם.

 

בסך הכל 19 איים

הארכיפלג של גלפגוס ממוקם במזרח האוקיינוס השקט, על קו המשווה. אקוודור, שלה משתייכים איי גלפגוס, נמצאת 960 קילומטר מזרחה. בסך הכל יש 19 איים, בטווח גדלים הנע בין 1.5 קמ"ר לבין איים גדולים יותר כמו האי Isabela, שמגיע לגודל מרשים של 7,341 קמ"ר (בערך כמו גודלו של האי קורסיקה). יש המוני איונים וסלעים מבודדים, שלרבים מהם כלל אין שם. האיים מכסים 5,000 קמ"ר של אוקיינוס. המקום הגבוה ביותר באיים הוא הר הגעש Wolf (1,707 מטר) שבאי Isabela.

חמישה מהאיים מיושבים, עם אוכלוסייה כוללת של עשרים אלף איש שהולכת וגדלה עם השנים. למעשה, האיום הגדול ביותר לגלפגוס הוא העלייה באוכלוסיית האדם ותופעות הלוואי הבעייתיות שנגרמות על ידי גידול האוכלוסין.

הכלכלה באזור מבוססת על חקלאות ודיג ובעיקר על תיירות. יש בסביבות 90 כלי שיט מורשים המאפשרים לינה על הסיפון, ברמות שונות של נוחות. רובם משמשים בעיקר לטיולי איים, ורק מקצתם מספקים שירותים לצוללים רציניים. ישנם גם מספר מקומות לינה סבירים על היבשה, רובם בסנטה קרוז. בסך הכל, איי גלפגוס תומכים בתעשיית תיירות מתפתחת, הכוללת כ- 40000 תיירים בשנה. מתוכם, נתח התיירים הצוללים הולך וגדל.

הצלילה בגלפגוס יכולה להיות לעתים צלילה אתגרית. זרמים חזקים, ראות נמוכה ומים כחולים עמוקים הופכים את חוויית הצלילה לאירוע קשה מבחינה פסיכולוגית, אפילו לצוללים מנוסים. זה לא מקום לטירונים. תנאי הצלילה משתנים במהירות, לעתים אף במהלך אותה צלילה עצמה. עקב אירועי אל ניניו של 97'-98', השתנו התנאים בגלפגוס בצורה דרמטית. טמפרטורות המים בארכיפלג גבוהות בהרבה מהרגיל ומגיעות אף לעשרים ושש מעלות צלזיוס. עקב כך, דגים רבים המצויים באופן נורמלי במים קרירים ורדודים נדדו למים עמוקים יותר, בהם מים קרירים יותר, בטמפרטורה אליה הם רגילים. יחד איתם נסוגו גם רוב הכרישים למים עמוקים וקרים יותר.

 

אופציית המגורים

רוב הצלילות נעשות מכלי שיט קטנים, המכונים "פנגות". ה"פנגורים", משיטי הסירות, הינם ברובם דייגים לשעבר, בעלי עין נץ לאבחנה בצוללים מתחת למים. כיוון שכמעט כל הצלילות הן מסוג "דריפט", בהן הצולל מתקדם עם כיוון הזרם, חייבות הסירות לעקוב אחר בועותיהם של הצוללים. זו משימה כלל לא קלה, שיש לבצעה באופן מושלם, גם בתנאי ים קשים התוקפים לעתים קרובות את האזור. עם זאת, ישנן גם צלילות שאינן צלילות "דריפט".

הדרך הטובה ביותר לחקור את האיים האלה היא לבחור באופציית המגורים על הסיפון של אחת הסירות המקומיות. כלים אלו הם היחידים המסוגלים להציע לצולל את שירותי הצלילה הנחוצים למסעות מרוחקים וממושכים, הכוללים צליחת מרחקים בלילה, עניין שיכול להימשך 10 עד 16 שעות. על כל כלי שיט חייב להימצא לפחות פקח אחד של המרכז למחקר על שם צ'רלס דארווין (CDRC -  Charles Darwin Research Center), מדריך טבע מורשה המתמחה בעולם הטבע התת-ימי. פקחים אלו הם צוללים בכירים בדרגת Divemaster, הבקיאים בהתנהגות בעלי חיים ביבשה ובים.

ישנם גם מספר מועדוני צלילה על היבשה, הפועלים מפורטו איורה באי סנטה קרוז. לעתים משתלם לשלב צלילות מסירה, הכוללות לינה, עם כמה ימים של טיולים רגליים ביבשה, מה שנותן אפשרות ליהנות גם מאירוח בסגנון המקומי של הגלפגוס, דבר שאינו אפשרי בשיט בלבד, בו לוח זמנים צפוף של הפלגות. באיים אין כלל אפשרות להפלגות פרטיות, ולכן תמצאו במעגנים רק את קומץ כלי השיט התיירותיים.

מסלולי ההפלגה של כלי השיט השונים לא כוללים בהכרח את כל אתרי הצלילה שיתוארו בהמשך, אך אלו ידריכו אתכם אל מיטב ההיצע של איי גלפגוס. לרוב, הסירות עוקבות אחר נתיב צפוני לכיוון האיים Wolf ו- Darwin, או בנתיב דרומי לכיוון צבר של איים הכוללים את San Cristobal

ו- Bartolome. כפי שתראו, שני המסלולים ראויים להערכה.

למרות שאיי גלפגוס מפורסמים בלהקות הפטישנים שלהם בפרט ובכרישים רבים בכלל, אל תעזו לפספס את בעלי החיים האחרים המצויים באזור, שרבים מהם נמצאים אך ורק באיים אלו, כמו אריות הים, איגואנות ימיות, קורמורנים, פינגווין הגלפגוס, דג הסלמה האנדמי לאזור ופלטקס אדום שפתיים. אלו הופכים את האיים האלו ואת המים הסובבים אותם למעבדה אבולוציונית דינמית.


ISLA DARWIN המכונה גם Culpepper

נראה שאי זה נמצא בקצה העולם, בהתחשב בכך שהיבשה הקרובה אליו ביותר הם איי המרקיז, המרוחקים 5,250 קילומטר מערבה. אין כאן רציף עגינה, והמעגן הקטן והמוגן ניתן לשימוש רק בים רגוע.

קשת דארווין, צוק סלעי קטן המבצבץ מהמים, הוא אתר הצלילה העיקרי כאן. משטח צפייה שטוח בעשרים מטר עומק יעיל לאחיזה בשעות שבהן הזרם חזק. באזור ניתן לראות להקות גדולות של דגי צניניות שחורות ולבנות, המצויות בזוגות למטרות רבייה מאוקטובר עד דצמבר. יש באזור גם מספרים גדולים של כרישי לוויתן. בקצה הקשת יש גדילה נרחבת של אלמוגי שולחן, רובם במצב טוב. עם זאת ישנם טלאים של שונית שבה האלמוגים עברו הלבנה Bleaching)), תופעה קטלנית לאלמוג ועוד קורבן במסלול החורבן של תופעת האל-ניניו.

 

WOLF ISLANS המכונה גם Wenman

לאי זה מגיעים אחרי 18 שעות של הפלגה לילית מקבוצת האיים המרכזית. הצוקים התלולים והקשתות הדרמטיות של האי היוו מראה מרשים ביותר בשעות הבוקר המוקדמות. את האי מקיפים מים עמוקים ואין בו כלל חופים. הצוות שומר את מיקומו המדוייק של אתר הצלילה בסוד כמוס, מפחד שציידי כרישים יאמצו מקום זה כאתר מועדף לציד פטישנים.

כשהגענו, הפטישנים פיטרלו במים עמוקים למדי. היתה ראות מדהימה של יותר מחמישים מטר והזרם השתולל בקצב שיכול לקרוע מהפרצוף את מסיכת הצלילה. לאחר ארבעה נסיונות להבחין בלהקה - הצלחנו. יותר מ- 150 פרטים התקרבו מתוך המים הכחולים. לאחר מבט חטוף, הם נעלמו כמו רוחות חזרה למעמקים.

עדיין ב- Wolf, בעודי משוטט במים הרדודים שלאורך החוף הסלעי, הבחנתי בצב ים ירוק מרחף לו בזרם החזק שלצדי. מייד התקבצו מאחורי הדינוזאור החי הזה דגי פומפנוס רבים הדומים בהופעתם לצניניות שהיו נפוצים לאורך הטיול כולו. הדגים השתפשפו בקונכיות בלוטי הים שעל גבו של הצב, על מנת לנסות ולהיפטר מטפילים בלתי רצויים.

בביקור נוסף חקרנו את קצהו הדרום-מערבי של האי. בעודי מרחף במים הכחולים בלא שום נקודת ייחוס לקרקעית, מצאתי מנטה בודדת ומספר פרטים מפוזרים מתוך להקה של פטישנים. המים פה התקררו לראשונה זה ארבעה שבועות והגיעו לטמפרטורה של עשרים ושלוש מעלות. זו כנראה היתה הסיבה להופעתם של הכרישים. חזרנו לאתר זה שוב ושוב בתקווה למצוא להקות גדולות באמת - ואכן הסבלנות השתלמה.

בהתחלה, פרטים ספורים בלבד הופיעו באופק. מהר מאוד גדלה הקבוצה לכ- 30 פרטים, שהקיפו אותי מכל עבר. אך המפגש, בעשרים מטר עומק, היה רק הקדמה לאירוע המרכזי. הלהקה השלמה גילתה את עצמה מספר דקות מאוחר יותר, בעת חניית הבטיחות בעומק של שישה מטרים. בתחילה לא ניתן היה לראותה במים העמוקים והחשוכים, עם גבם הכהה מופנה מעלה. אך לפתע הסתובבה החבורה כולה בו-זמנית, כמו תריס שנפתח, וגילתה את עצמה, תוך חשיפת גחון בהיר המסגיר את מיקומם. היו שם יותר מ- 300 כרישים! דקות לאחר אירוע מרשים זה, חלפה לידנו להקה של דגי טונה הנרדפת על ידי חבורה של דולפינים מצויים רעבים. גלפגוס במיטבה...

 

ROCA REDONDA

סלע מבודד, עם צוקים גבוהים ופסגה שטוחה, הממוקם 32 קילומטר צפונית לקו המשווה ולצפון האי Isabela. באתר זה לא נעשות צלילות מרובות. בעבר, במים רדודים של עשרה עד 18 מטר, נראו שפע של להקות פטישנים ושל כרישי גלפגוס. עם זאת, כיום, לא נראה אף לא אחד. כנראה עקב תופעת האל ניניו, וכן מפני שלא היה זרם חזק באזור בחצי היום שבו ביקרנו באתר. עם זאת, הצלילות היו מדהימות. קיבלנו פיצוי הולם של מגוון מיני דגים, כולל דגי פומפנוס, דגי קריאול, ברקודות, פרפרונים, צניניות תכולות וכן אריות ים המשתזפים בשמש להנאתם על היבשה. בצד הדרומי של האי ניתן למצוא התפרצויות גז געשיות תת-ימיות המצויות בעומק של 15 מטר בלבד. זרם מתמשך של בועות פורץ מתוך הקרקעית הגופרתית החמה ומהווה סימן לפעילות געשית עמוק מתחת לפני השטח.

 

MARCHENA

ממוקמת כ- 112 קילומטר מזרחית ל- Roca Redonda בבידוד יחסי. ההתפרצות הגעשית האחרונה בשנת 1990 חרכה את הנוף הירוק, שבמקומו משתרעת רצועת לבה נרחבת. מתחת למים, בעודנו צוללים עם הזרם האדיר לאורך Punta Espejo, ראיתי מפרשון ומספר דולפינים מצויים. בעומק של 22 מטר מצאתי מושבה גדולה של צלופחי גן אנדמיים, הנמצאת תחת פיקוח קפדני של להקות דגים גדולות ממינים שונים.

 

ISABELA המכונה גם Albemarle

בתור האי הגדול ביותר, מהווה האי Isabela, המשתרע על פני כ- 7,341 קמ"ר, 58 אחוז משטח האדמה הכללי של איי גלפגוס. זהו אי מדהים ביופיו, עם חמישה הרי געש, שהגבוה בהם, ההר Wolf, המתנשא לגובה של 1,750 מטר. באי יש מספר מינים של צבי יבשה וכן מגוון של ציפורים וזוחלים. למי שעתותיו בידיו, טרק של שלושה ימים לשוליו של הר הגעש אלסדו (Alcedo) הוא אפשרות סבירה. את הטיולים יש לתכנן מראש ולארגנם רק עם מדריך מקומי.

סביב האי מצויים מספר אתרי צלילה מיוחדים במינם. מפרצון טגוס (Tagus cove) בצד המערבי, בעל קרקעית חולית חשוכה, הוא אחד האתרים הטובים ביותר בהם ניתן למצוא פלטקס (Batfish) אדום שפתיים, אנדמי לאזור. זהו גם המקום היחיד שבו אפשר לראות את המין הגדול ביותר מבין כוכבי הים, Luidia superba, הגדל כלפי מעלה על ארבע רגליים. צפיתי מהופנט בפרט אחד נע, בעת שניסה לאכול כוכבי ים אחרים. כוכב זה לא נראה במשך שנים רבות, עד שהתגלה מחדש כאן, בשנת 1974.

הצלילות הטובות ביותר היו צלילות הלילה, כאשר כל היצורים יוצאים מהחורים. הצלילה שם, מבודדת, במים קרירים וחשוכים שכמעט אינם נעים, היא חוויה מצמררת, כמעט כמו לצלול על הירח. צפונית למפרצון טגוס נמצאת Punta Vicenta Roca. צידו של האי עצמו הפך לאחד מהקירות האנכיים הדרמטיים ביותר בגלפגוס, עם עומק של יותר מ- 50 מטר.

הקיר מלא צנירים ומדפים צרים, המסתירים חסרי חוליות ובעלי חיים מדהימים ומוזרים ביותר, כמו דג האנטנר, סוסוני ים ולובסטרים. על הקרקעית העמוקה ניתן למצוא את הפלטקס אדום השפתיים מוסווה בחול, את דגי הקריאול שתמיד מפגינים נוכחות וכן ברקודות, במים הפתוחים שממול לקיר.

צלילת הלילה באתר זה לא תשכח במהירות. בקצהו של האי, במקום בו זרמי לבה עתיקים פוגשים את הגלים, ישנו קיר המוביל למערה. קיר זה מלא בבעלי חיים ישנים: ריסנפיר (hawkfish) קצרי וארוכי אף, טריגונים משויישים, סרטנים ולובסטרים מכל הגדלים. באותה צלילת לילה פגשתי את כל אלו וכן סוסון ים צהוב, צב ירוק הניזון מספוג ועטלף ים. כל זאת בצלילה של 45 דקות בעומק של 12 מטרים. דרך מעולה לסיים בה יום צלילות.

אתר נוסף באי Isabela הוא Punta Marlin. זהו קיר רדוד המתמשך במקביל להר הגעש אקוודור על החוף הצפון מזרחי של האי, בנקודה שבה הוא צונח למים העמוקים. מקבצים של סלמות (Salemas) עם יותר משמונה מינים אחרים יצרו צלילות נהדרות ומענגות תחת השמש הנעימה של שעות אחר הצהריים. כמו בשאר המקומות, גם פה היו זרמים חזקים שפשוט דרשו צלילת "דריפט".

Cabo Marshall, דרומית ל- Punat Marlin, סיפק זרמים חזקים ותנאים של זרם עולה, האידיאלים לדגי ים פתוח גדולים כדוגמת הפטישונים, מנטות ומפרשנים. קרוב לחוף, להקות של דגים יצרו קירות חיים בלתי חדירים. האתר צונח ליותר משש מאות מטר של מים בקיר אנכי כמעט לחלוטין. כאן היה לי העונג לפגוש לראשונה מקרוב פטישן, בזרם של 2-3 קשר ובמים צלולים לחלוטין. באחת הצלילות ראיתי רבייה של צבי ים ירוקים, כאשר הזכר נמצא מעל לנקבה, מכניע אותה ומכריח אותה להישאר מתחת למים בעודם מזדווגים. מידי פעם הצמד עלה לפני המים לשאוף אויר. לרוב, בזמן זה, הנקבה משיגה כוחות מחודשים ומנסה להיחלץ מאחיזתו החזקה של בן זוגה. ידועים מקרים רבים בהם נקבות צבי הים טבעו עקב התנהגות אגרסיבית זו של הזכרים במהלך ההזדווגות.

 

FERNANDIA ISLAND

האי Fernandia, הממוקם מערבית לאי Isabela, הוא המערבי ביותר מבין איי הארכיפלג. יש לו את הכבוד להיות האי האוקייני הזקן ביותר בעולם, וכל המינים שבו הם מינים שמאז ומעולם היו דייריו. במילים אחרות, מצבו של האי נותר זהה למצב בו היה לפני 750,000 שנה. רק 11 אחוז מהאי מכוסה בצמחייה, ועליו מצוי אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם.

האטרקציה העיקרית עבורנו הייתה Punta Espinoza, אחד המקומות הטובים בעולם להבנת תהליכים אבולוציוניים, תהליכי הסתגלות של בעלי חיים לסביבתם, קיום הדדי ויחסי שיתוף הקיימים בין רבים מהמינים השונים והמשונים בים וביבשה.

יש באי קורמורנים חסרי כושר תעופה, שהסתגלו לציד של דגים עמוק מתחת לפני המים. למרות שאנו ראינו פרטים רבים בטיולנו, אוכלוסיית עוף זה הצטמצמה במהלך השנים לפחות מאלפיים פרטים. כמו כן ניתן להבחין באי בלטאות לבה יפהפיות, המשתמשות באיגואנות ימיות כעמדות ללכידת מזון כגון זבובים ויתושים, וכן בנץ הגלפגוס, הניזון מאיגואנות ימיות. בנוסף, מצאנו סרטנים רבים, אריות ים, צבים ירוקים, תמנונים ועוד. המקום פשוט מדהים - והכל באזור בגודל של כמה מגרשי כדורסל.

חצי האי הזה גם מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של איגואנות ימיות, מבין כל האיים באזור. המין אנדמי לגלפגוס ולא נמצא בשום מקום אחר בעולם. האיגואנות הסתגלו לתזונה מתחת למים של אצות ירוקות הגדלות במים רדודים באזור מפץ הגלים. כיוון שאיגואנות לא מסוגלות לווסת את טמפרטורת גופן כמו יונקים, הן חייבות להתחמם לפני ואחרי כל ארוחה, על מנת לשמור על טמפרטורת גוף נאותה. חימום הגוף משמש גם להגברת התפתחותן של בקטריות שיתופיות החיות במערכת העיכול של האיגואנות ומסייעות להן בעיכול מזונן.

כשהתקרבנו לאיגואנות בזמן שאכלו, הן כמעט ולא הבחינו בנוכחותנו. לאחר שאכלו היתה להן משימה אחת ויחידה - לצאת מהמים. ואם תתקרבו אליהן בשעה זו, כדאי שתדעו שהן מפרישות עודפי מלח מבלוטות מלח מיוחדות באפן, באקט שעלול לתפוס אתכם ואת המצלמה שלכם לא מוכנים.

 

BARTELOME ISLAND

אי געשי זה, אחד האיים הצעירים ביותר מבחינה גיאוגרפית בגלפגוס, מלא בתצורות לבה ובשיחים קטנים שהחלו לגדול על פני הנוף הירחי המקומי.

קו החוף הסלעי מהווה בית לאריות ים, פינגווין הגלפגוס, איגואנות ימיות ומגוון רחב של ציפורים. צעדה לפסגת האי היא חובה; ממנה תראו נוף מדהים של איים שכנים, ובייחוד של האי James (המכונה גם Santiago), שבהתפרצות האחרונה עטף איים קטנים רבים בשדה של לבה.

השביל שמוביל לנקודת התצפית בנוי מכ- 400 מדרגות - אבל בהחלט שווה את המאמץ. באי יש גם צבי ים ירוקים שבאים לקנן בחוף, מחוץ לתחום התיירים. באי הזה גם מצאתי את האוכלוסייה הגדולה ביותר של פינגווין הגלפגוס. זהו המין השני הקטן בעולם, וגובהו 48 ס"מ בלבד. זהו המקום היחיד בו ניתן למצוא את הציפורים המוזרות הללו במים בסביבות קו המשווה. ניתן למצוא מינים אחרים במקומות שונים מחוץ לאנטארקטיקה, אך רק במים קרים יותר. האזור בו מתקבצים הפינגווינים הוא רדוד, במים בעומק של פחות מעשרה מטרים, לפיכך, ניתנה לנו האפשרות להשתחרר מהעומס והסרבול של ציוד הצלילה וליהנות מהקלילות של צלילה חופשית. באזור זה גם ראיתי זוגות רבים של צבי ים מזדווגים, מה שדרש התקרבות איטית וזהירה על מנת שלא להפריע להם ברגעים אינטימיים.

על האי James, מעבר לתעלה צרה, ישנה מושבה גדולה של כלבי ים פרוותיים שמסיבה שאינה ברורה נמצאת מחוץ לתחום המותר למבקרים.

על הקרקע, פרט להגבלה של אזור מגוריהם של אוכלוסיית הצבים האנדמיים, ישנה גישה חופשית לאוכלוסייה גדולה של עזים (שאינן אנדמיות), המהוות סכנה לאיזון הטבעי שבאי עקב השמדת מרבית הצמחייה ועקב שחיקה איטית של הקרקע. איום זה הביא לפרוייקט חיסול ענק של עזים מאיי הגלפגוס.

 

COUSINS ROCK

סלע זה ממוקם צפונית לאי Bartolome. מתחת למים, סדרה של רכסים המתמשכים מעומק של חמישה מטרים לעומק של יותר מ- 33 מטר. יש חיים שוקקים בכל רמה בשיפוע הרכס: להקות גדולות של תריסניות ומקבצים של דגי ברקודה. כשהתקדמתי כלפי מטה, צל ענק שנמצא מתחתי נתגלה כלהקה ענקית של דגים שהתקדמו אנכית מרכס אחד למשנהו, מעומק של 17 מטר ועד לעומק של 34 מטר. להקות ענקיות של סלמות חומות פסים (מין אנדמי של גטרן) מצויות במספרים גדולים במקומות רבים, אך מקבץ גדול שכזה לא ראיתי בשום מקום אחר. הלהקות תמיד מצויות בשטח, מהוות מקור מזון קל ללכידה לאריות ים. הן גם מספקות שעשוע לפרטים הצעירים. בכלל, אריות הים פה באזור ידידותיים ביותר. הם משכו ונגסו בציוד הצלילה שלנו, ולא בחלו גם בשערות שלי!

מבקרים מזדמנים נוספים כללו עטלפי ים וקבוצות גדולות של דגי דקר שנוסקות להן להנאתן בתוך להקות של דגים אחרים, בתקווה לתפוס פרטים שתשומת ליבם הוסחה.

 

NORTH SEYMOUR

משתרעת מצפון לאי Santa Cruz. טיול יבשתי באי זה הוא מהמעניינים ביותר וכולל ביקור במושבות גדולות של ציפורי פריגאטה ושל סוליות כחולות רגל. באי זה צפיתי באיגואנות ימיות המטפסות זו על זו על מנת לשמור על קרירות בחום הצורב של שמש הצהריים, בעוד שלאורך החוף הסלעי גלשו אריות ים על הגלים הנשברים המושלמים. הצלילה נעשית כאן בשני אתרים נפרדים, החומה הצפונית ותעלת סימור.

הצלילה בצד הצפוני השתנתה מרגע לרגע. מרגעים בהם אין שום התרחשויות, לרגעים בהם החושים פשוט מופצצים בצורה מהממת בבעלי חיים ימיים. להקות גדולות של דגים הן דבר נורמלי באזור וכן כרישים לבני קצוות. יפעני הקשת (מין ממשפחת השפתניים) מתקבצים פה באלפים למטרות רבייה. הביצים שלהם משתחררות לזרם החזק ומופרות מייד בגוף המים בעודן נסחפות במהירות בתעלה, זאת לפני שיאכלו בידי דגים רעבתניים שרק מחכים למקור מזון עסיסי. בדקות האחרונות של אחת מצלילות אחרי הצהריים, שינה זרם גואה את תנאי הים ממש לנגד עיני. הראות ירדה בתוך פחות מחמש דקות מ- 25 מטר לשישה מטרים בלבד. בזרם הקר העתיר בחומר אורגני היו אלפי צניניות, שתוך חמש דקות שחו סביבי ועברו אותי.

הצלילה בתעלה מתחילה בצד הצפוני ומתמשכת עד לאזור העגינה לטיולים היבשתיים. התעלה שופעת במגוון של דגה. בקרקעית החולית, בעומק של 15 מטר, נתקלתי באחד מהריכוזים הגדולים ביותר של צלופחי הגן האנדמיים שראיתי בימי חיי, משהו כמו מגרש כדורגל שלם מכוסה בצלופחים.

כרישים לבני קצוות נחו בזרם החזק הבלתי פוסק, בעוד מאות דגים מרחפים בחלל מים מעל לצלופחים. העיקר פה הוא הזרם. אם הגעתם לאתר כשיש זרם, תראה מראות מדהימים. אם לא, צפו לפחות התרגשות.

 

GORDON ROCKS

זוהי למעשה טבעת, שאריות לועו של הר געש קדום הממוקם מזרחית לאיי Plaza. המיקום הגיאוגרפי של האתר באזור בו נפגשים זרמים, מכונה בשם "לבדורה" (La lavadora) שפירושו "מכונת הכביסה", בידי הצוללים שאיתרע מזלם והגיעו לאתר בזמן הלא נכון. עומק רב ישנו מצד אחד של הסלעים, ומהצד השני מים רדודים בעומק של חמישים מטר. מספר תעלות צרות מפרידות בין השניים מתחת למים, אלו מקנות הגנה מסוימת מהזרם. בהזדמנות אחת הזרם היה כל כך חזק, עד כדי כך שהבועות שלי כלל לא הספיקו להגיע לפני השטח. במקום זה הן השתובבו בסלטות פרועות ולבסוף נעלמו להן לכיוון האופק. זו היתה הפעם היחידה בה ביטלתי צלילה בגלפגוס.

בפעם אחרת, פטישנים, כרישים לבני קצוות, להקות של עטלפי ים וטריגונים מוזהבים נמצאו באזור. ההתקבצות של אלפי דגי פומפנו כסופים על פני המים, בעיקר בזריחה, הייתה מבחינתי הזיכרון המרשים ביותר מאזור זה. ההשתקפות של גופותיהם הכסופים כמתכת והאור הזהוב של השמש הזורחת הייתה שילוב מהמם. אין ספק שזו דרך נהדרת להתעורר.

 

NORTH AND SOUTH PLAZA ISLANDS

ממוקמים מערבית ל- Gordon Rocks ומתפארים בכמות עצומה של חיים הן ביבשה והן בתעלה הצרה המפרידה בין איים שטוחים ורחבים דמויי פיתה. הדיירים המקומיים כוללים את החבורה הידידותית ביותר של אריות הים שפגשתי בחיי.

באי הדרומי, האטרקציה העיקרית היא איגואנות יבשתיות, בנות דודות של תת המין הימי. האיגואנות האלה לא עקבו אחרי אותו שביל התפתחות אבולוציוני שבו בחרו האיגואנות הימיות, אלא בחרו להישאר יבשות עם רגליים על הקרקע. הפרטים שראינו היו בעלי צבעים צהובים וכתומים מדהימים, שכן הגענו בדיוק בעונת החיזור, והן גדולות בהרבה מחברותיהן הימיות. כמו כן ראינו שני פרטים היברידים של איגואנות שהן תוצר של הכלאה מעורבת בין המין הימי והיבשתי. אלו הם שני הפרטים היחידים שנמצאו מעולם. צבעם שחור עם נקודות לבנות, עם אפקט שיש מסוים. עדיין לא ברור אם הן ישרדו ויעמידו צאצאים שיהוו את תת המין הבא של איגואנות הגלפגוס. ייתכן שהן עקרות, או ששני הפרטים הם בני אותו המין. הזדמנות זו להתבונן באבולוציה בפעולה, ביצירת מין חדש בטבע, היתה שווה את ההליכה המייגעת.

 

ISLA LOBOS

זהו אי קטן הממוקם במרחק קצר מ- Puerto Baquerizo Moreno שב- San Cristobal, שבו לרוב מבוצעות צלילות הבדיקה של הצוללים. הראות היא של 3-7 מטר, העומק אינו עולה על עשרה מטרים והמים באופן כללי אינם צלולים. ישנה כאן מושבת אריות ים וכן אוכלוסייה של ציפורי פריגאטה ביבשה. למה בכלל להזכיר את המקום? כי בזמן השקיעה מקבלים פני המים גוון ירוק-צהוב ולהקות של דפדופי פסים, שפתניים וקיסרוני מלך נעות כנחילים קרוב לפני המים ויוצרות מראה סוריאליסטי לחלוטין. עבור הצלמים שביניכם זוהי שעה של קסם צרוף.

 

DEVIL'S CROWN

כתר קדום של הר געש כבוי בקרבת האי Floreana. בבריכה המרכזית הרדודה (2-3 מטרים) היו המונים של דגים, וכן שיירים של אלמוגים. האלמוגים במקום מתו בעשורים האחרונים עקב התחממות קיצונית של מי הים. הקצה החיצוני של הכתר, שמכיל להקות גדולות של דגים הנלחמים על מיקומם בזרם האימתני, מגיע עד ל- 15 מטר, שם קישטו את החול צלופחי הגן האנדמיים. נתקלתי גם בפטישן בודד (שלבדו לא מהווה איום רציני), ובלילה, הבחנתי בצב ים ירוק מנמנם מתחת לסלע. במקום זה התנסיתי גם בזרמים חזקים על פני השטח, המושכים לכיוון אחד, בעוד ששני מטרים מתחת לאלו ים זרמים בכיוון הנגדי. עצה אישית - היצמדו לקרקעית במידה ואפשר, והימנעו בכל מחיר מלשחות נגד הזרם. בסך הכל, מקום מרהיב, שמצדיק את העמידה בתנאים הקשים, בדרך כלל.

 

תחנת המחקר

תחנת המחקר על שם צ'רלס דארווין ממוקמת ב- Puerto Ayora על האי Santa Cruz , המרכז התיירותי והמסחרי העיקרי בגלפגוס. התחנה נוסדה בראשית שנות השישים על מנת להגן על מינים יבשתיים של חי וצומח בגלפגוס. מטרה אחת היתה להגן על צבי היבשה, בעזרת תוכניות של רבייה בשבי שהוכיחו את עצמן כיעילות. השמורה למשאבים ימיים של הגלפגוס קיבלה את צורתה הסופית רק ב- 1994. היא פותחה ביחד עם הרשות היבשתית, במטרה להגן על המשאבים הימיים, תוך שימת דגש מיוחד על מינים אנדמיים, שאינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם. גבולות הפארק התרחבו

מ- 3.2 ק"מ ל- 64 ק"מ. ציד כרישים ואיסוף של מלפפוני ים הם בניגוד לחוק, וכן נאסר השימוש ברשתות נגררות. סיור במתקנים הכרחי לכל מבקר באי. בנוסף, רק פה (מחוץ לגבולותיהם היבשתיים הטבעיים) תוכלו לראות את צבי הענק הייחודיים לגלפגוס, שעשויים להגיע למשקל של עד 250 ק"ג.