...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

אנחנו על המפה

עם אמצעי המיפוי החדישים, העומדים לרשותנו היום, אנו חושפים את סודות קרקעית הים, רק כדי לדעת עד כמה איננו יודעים על מה באמת קורה שם, למטה

רוני שדה*

את "השמורה", איזור הסלעים הנרחב כשני ק"מ מערבית ליפו, מרביתנו מכירים כמו גם את "השירה", הצוללת האיטלקית הטבועה במפרץ חיפה, אבל מעולם לא ראינו את כל השטח, את ה"תמונה הגדולה", את המרחב התת-ימי כולו, בדומה למתאפשר ביבשה כאשר עושים שימוש בצילום אויר.
לא עוד. כיום, עם אמצעי המיפוי שהטכנולוגיה המתקדמת מעמידה לרשותנו, אנו חושפים את קרקעית הים על סודותיה, רק כדי לדעת עד כמה איננו יודעים. המסע לחקר קרקעית הים רק מתחיל.

דרכים חדשות למיפוי קרקעית הים
המהפכה נשענת על התפתחות טכנולוגית נמרצת שהתרחשה במקביל בשלושה תחומים החל משנות השבעים: בניווט, בסונר וביכולות המחשב והיא התרחשה ממש לנגד עינינו. כקצין משמרת מתמחה בספינת טילים אני זוכר איך היינו אחוזי התרגשות בגשר ממכשיר ניווט לוויני שזיכה אותנו במיקום (POSITION) כל שש שעות ובדיוק של כמה מיילים. בהמשך כמפקד דבור, אני זוכר את עצמי נאבק בפינת המי"ק (עמדת הניווט והקשר) עם שני כפתורים סרבנים, כדי לקבל קריאת עומק אחת לרפואה עם ההתקרבות למים רדודים, במרדף אחרי חסקה דייגים חשודה בלילה חסר ירח...
מרביתנו מכירים את מד העומק המסורתי (האקוסאונדר) שמשרת אותנו עוד משנות השלושים ועושה את עבודתו נאמנה, ברוב המקרים, אך עם מגבלה אחת יסודית: אנו יכולים לדעת מהו העומק רק בנתיב ההפלגה. כלומר, מתחת לספינה ממש. אם רצינו לדעת מה משמאל ומה מימין נאלצנו לשלוף מפה ימית, או לנחש (גם אם ניחוש מלומד), על בסיס הנתונים המעטים שלרשותנו.
באמצע שנות התשעים נפל דבר. אל השוק יצאו מערכות סונר רבי-אלומה (MULTIBEAM ECHOSOUNDERS) למיפוי מים רדודים ושינו את פני חקר קרקעית הים לתמיד.

מהו מיפוי רב-אלומה ומדוע הוא נחשב לפריצת דרך?
העיקרון נשאר זהה. משדר המותקן בתחתית הספינה, או בצידה, הפולט פעימות קול בפרקי זמן שונים כתלות בתדר ומקלט המקבל את ההחזר, מפענח אותו ומציג אותו באופן גרפי. אולם בשונה מבעבר, את האלומה הבודדת של מד העומק המסורתי מחליפים כעת מספר רב של אלומות ומערך מורכב של מקלטים, למעלה ממאה, המסודרים בתצורת מניפה ואשר מספקים רצועת כיסוי ברזולוציה גבוהה עד פי חמש מעומק המים בו סורק כלי השיט. (לדוגמא, בעומק מים של 100 מ', נסרקת רצועה של כחצי ק"מ (!!) לאורך נתיב ההפלגה) צירוף מספר רצועות כאלה מאפשר כיסוי מיפוי מלא (100%) של האזור הרצוי במהירות וביעילות.

מדוע אנו זקוקים למיפוי כזה?
ככל שעולה צפיפות האוכלוסין לאורך החופים, עולה גם הצורך בניהול נכון של משאבי הים. פרוייקטים רבים דורשים ידע על קרקעית הים ואופייה אשר מסופק באמצעות מפות מעודכנות בדומה לפעילות יבשתית.
במפות אלה נעזרת קהילה רחבה של חוקרים, מהנדסים וכרטוגרפים אך גם דייגים, שייטים וצוללים הפועלים בתווך הימי כמקצוע או תחביב.

מבט חדש על קרקעית הים
בתוך מספר שנים לא רב, טכנולוגיית הסונרים רבי-האלומות קידמה את הידע שלנו על אופייה של קרקעית הים ממפה ימית מסורתית המציגה איזובטים (קווים שווי עומק), עומקים בודדים וסימונים המתארים את אופייה של הקרקע למפות דיגיטליות מודרניות ברמה שטרם נראתה.
כאשר תא שטח מכוסה ברשת צפופה של דגימות עומק בדיוק גבוה כמו זה, ניתן לבנות מודל תלת ממדי של הקרקעית ולהבחין בעצמים טבעיים ומלאכותיים על פניה וכן בחותמם של תהליכים המשפיעים על צורתה כמו זרמים. אולם השחזור אינו מסתכם רק בתבליט פני השטח, אלא גם במידע על עוצמת ההחזר בכל נקודה דבר המסייע בהבחנה בין סוגי קרקעית שונים (סלע, בוץ, חול וכ"ו)
מערכות אלה משמשות במגוון רחב של צרכים ממיפוי בטימטרי ועד חיפושים תת-ימיים ומעקב אחרי התקדמות פרוייקטים הנדסיים כמו כרייה ימית.
בנוסף, תוכנות מחשב ייעודיות מאפשרת לנו כיום לרכז את הידע והניסיון הנוכחיים עם זה שהצטבר במשך השנים על קרקעית הים במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) ולנהל בעזרתן נתונים על אתרים תת-ימיים ומכשולי ניווט כמו אוניות טבועות, סוגי קרקע כמו רכסי סלעים, חול ובוץ ותשתיות הנדסיות של צנרת, כבלי תקשורת  וכ"ו.

* רשימה מלאה של מערכות סונר אלה בתפוצה עולמית (נכון לאפריל 2003) ניתן למצוא באתר
http://www.ngdc.noaa.gov/mgg/gebco/swathmapping.html
בארץ פועלת כיום מערכת אחת של סונר רב-אלומה המופעלת ע"י צוות משותף המורכב מנציגים משלושה גופים ממשלתיים: המכון הגיאולוגי, המכון לחקר ימים ואגמים והמרכז למיפוי ישראל במסגרת פרוייקט המיפוי הבטימטרי הלאומי. (ראה התמונות במאמר זה).

* חוקר ימי באוניברסיטת תל-אביב. עוסק במיפוי והדמייה מתקדמים לחקר קרקעית הים. שימש כראש המחלקה למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל והשתתף בפרוייקטים מגוונים בארץ ובחו"ל.

 

לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן