...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

אתרי צלילה באילת

האמת, נמאס לנו לשמוע את מי שמבכה את מימי אילת. כדי להוכיח שמי שאומר ש"אין מה לראות באילת", כשהוא מלווה עצמו באנחה כבדה, טועה, ובגדול, יצא צוות 'ים', כשהוא מגובה בשלל מתנדבים ועוזרים נאמנים, להביא את התמונה האמיתית

מאת: ניצן שגב ותומר שאולוב
צילום: אילן לוביץ, דודו ורד 

במשך מיליוני שנים, נוצרה מתחת לפני הים הטרופי שונית האלמוגים, פינת החמד של הטבע. שונית האלמוגים בים סוף היא מהשוניות הצפוניות ביותר בעולם, ונחשבת לאחת מהיפות והעשירות בהן. בגלל מגוון המינים הגדול שבו (כ-1300 מיני דגים, ומספר דומה של מיני חסרי חוליות), ושפע בתי הגידול, משווים אותה האקולוגים לג'ונגל תת-ימי. בנוסף למיני בעלי החיים ה"רגילים", המלווים את השונית, יש בה אחוז ניכר (כ-13%) של מינים אנדמיים (ייחודיים לים סוף).
אם כן, תשאלו: מה נשתנה ים זה מכל הימים? מדוע דווקא בים המוקף מכל עבריו מדבר צחיח, פורח לו ג'ונגל תת-ימי כה עשיר?
חלק מהתשובה לכך קשור בעובדה שלים סוף מבנה סגור יחסית, המבודד אותו מן האוקיינוס ההודי, ונוצרים בו תנאים אקלימיים וגיאוגרפיים מיוחדים. ואם ים-סוף מיוחד, מה תגידו על מפרץ אילת?
טמפרטורה - לנופשים רבים נדמה כי באילת "המים קרים כל השנה", אך כנראה שהאלמוגים "חושבים" אחרת... אלמוגי האבן יכולים לחיות רק במים חמים ולייצר שוניות בטמפרטורות שמעל >c20 בממוצע שנתי. מפרץ אילת, השומר על טווח טמפרטורות קבוע ונוח יחסית בכל עונות השנה (בין >c-21>c26) מספק להם תנאים אידיאליים.
אור - האם תהיתם אי פעם מדוע רוב האלמוגים מרוכזים במים רדודים מאד? למעשה, רוב האלמוגים מרוכזים בעומק של כ-40 מטר בלבד, בעוד קרקעית מפרץ אילת ממשיכה ויורדת עד לעומק של 1860 מטרים. התשובה לכך טמונה בהכרח שבהיחשפות לאור שמש - אור השמש חיוני לכל היצורים החיים בים, וכמו הנופשים, אשר נהנים משמש בכל ימות השנה, נהנים גם היצורים במים מאותן קרני שמש. הצמחים בים - בין אם אלה אצות קרקע, או אצות מיקרוסקופיות מרחפות (פיטופלנקטון), מקיימים בעזרת האור את הפוטוסינתזה, ומייצרים מזון המהווה בסיס שרשרת המזון הימית, שבעלי החיים נהנים ממנו במישרין, או בעקיפין.


בתוך האלמוגים עצמם מתקיימות אצות שיתופניות (זואוקסנטלות). לאצות אלו חשיבות עליונה, מכיוון שהן מקיימות את תהליך הפוטוסינתזה בתוך גוף האלמוג, וזה ניזון ישירות מתוצרי המזון שהן משחררות. מחקרים רבים הראו כי בלעדי אצות אלה, אין תוחלת לאלמוגים, ובעקיפין גם לא תיווצרנה שוניות.
מפרץ אילת הוא "מדבר כחול". בשל מיעוט חומרי המזון בים, צלולים מימיו - צלילות המים במפרץ אילת מאפשרת חדירת אור עד לעומק של כ-100 מטר ויותר! באופן פרדוקסלי, דווקא עוני הים במזינים הוא המרכיב העיקרי האחראי למגוון המינים, ובעקיפין ליופיו של ים-סוף.
מליחות - האם שמתם לב שבמי מפרץ אילת הציפה במים קלה יותר בהשוואה לציפה בבריכה העירונית? זה קורה בגלל צפיפותם הגבוהה יותר של מי-הים, אשר קשורה למליחותם הגבוהה. העדר נחלי המים המתוקים, מיעוט הגשמים באזור אילת והאידוי המוגבר בגלל החום בקיץ, מעלים מאד את מליחות המים. אלה, אולי, לא תנאים אידיאליים כאשר נכנסים מים לתוך השנורקל, אבל הם בהחלט תנאים הולמים לאלמוגים אשר זקוקים למליחות מים גבוהה. למעשה, מליחות מימי מפרץ אילת, 4% ויותר, היא מהגבוהות בגופי מים פתוחים, והיא בהחלט גבולית לתפוצת אלמוגים וחיות ים אחרות. מליחות גבוהה יותר תמית אותם.
גלים וזרמים - זרמי מים טריים חיוניים לקיום האלמוג הניזון מפלנקטון (יצורים זעירים הנסחפים עם הזרם), לנשימתו וכן לצורכי הרבייה - להפצת פגיות האלמוגים הצעירים (הפלנולות). משטר הזרמים במפרץ אילת קבוע רוב ימות השנה, ומאופיין בזרם דרומי מתון. הרוחות הצפוניות המנשבות באילת רוב השנה יוצרות גלים נמוכים מאד, שגובהם עולה ככל שנדרים. גלים חזקים מדי עלולים לשבור אלמוגים ולפגוע בשונית. מצב קיצוני כזה קורה בעיקר בעונות המעבר, כשהרוח הצפונית מתחלפת ברוח דרומית. "הסערות הדרומיות" מגביהות את הגלים. בימים מעטים אלה, שומר נפשו ירחק מן המים. בשאר ימות השנה, מצב הזרמים והרוחות אידיאלי לאלמוגים, לדגי שונית הניזונים מפלנקטון, ולצוללים....

גיוון עשיר
מבין המדינות המקיפות את ים סוף, ישראל זכתה לקבל את הנתח הקטן ביותר מעושר ימי זה, אך הוא מגוון למדי. בגלל מיקומנו בראש מפרץ אילת, ניתן למצוא כאן אזורים חוליים, המשמשים כ"מדגרה" ו"פעוטון" למיני דגים רבים, הנספחים מאוחר יותר לבלטים (קבוצות אלמוגים בודדות בשטח חולי), או מהגרים אל אזור השונית החוגרת (רצף של אלמוגים במקביל לחוף). ישנם גם אזורים בהם חלק מהקרקעית מכוסה בעשב ים, צמחים עילאיים (למעשה עשבים שירדו לים), שביניהם ניתן למצוא מינים שונים ממשפחת סוסוני הים. בל נשכח את חלקו של האדם אשר "תרם" לטבע שוניות מלאכותיות (ספינות טבועות, גן פסלים, מתקני ניסויים מדעיים שונים, כלובי הדגים ועוד), מהם המהווים תרומה לעושר ומגוון ומהם שמהווים גורם מפריע ומיותר.
מאז התערבות האדם במפרץ (בים וביבשה) הולך מצב השוניות ויושביהן ומדרדר, בין חובבי הים נשמעת האמרה: "אין מה לראות באילת". אנו טוענים - לא ולא. אם נקפיד לשמור על הטבע, ונפעל על פי עקרון צא לנוף ואל תקטוף נזכה לראות עדיין אוצר טבע ייחודי, המספק עניין רב ל"משנרקלים", לצוללים ובייחוד לחובבי הצילום התת-ימי, עיסוק המתפתח במהירות בשנים האחרונות.


רצועת החוף הקצרה אידיאלית לצוללים, אשר נהנים ממגוון רחב של אתרי צלילה בעלי נגישות נוחה המרוכזים בשטח קטן. לרוב אתרי הצלילה באילת ניתן להגיע בקלות באופן עצמאי, אך ישנם גם אתרים הדורשים הגעה בסירה. בחלק מן האתרים נדרש תיאום מראש ומומלץ לעשות בהם צלילות מודרכות. דרך נוספת המאפשרת הגעה קלה למחוזות תת-ימיים נידחים יותר היא באמצעות סקוטרים (כלי שייט תת-ימיים אישיים, ידידותיים למשתמש ולסביבה). את כל השירותים הללו מספקים מועדוני הצלילה הרבים הפרושים כיום לאורך החוף.
בגיליון המיוחד שיצא לאור תמצאו סקירה של אתרי הצלילה המומלצים. האתרים ממוינים, על פי מיקומם, לשלוש קבוצות מרכזיות, שכל אחת מהן מאופיינת בצלילה בעלת אופי שונה: החוף הצפוני, חוף אלמוג, והחוף הדרומי. כל אתר נסקר ומופה על-ידי מתנדבים - במיוחד עבור
מגזין 'ים'.