...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

אבודים בשונית

למה הפרפרונים מסתירים את עיניהם, כמה זמן לוקח לתמנון לשנות את צבע גופו, מה עושה דג סולית על לוח דמקה ולמה לפיתונאי יש תולעת. גיא אילון המנהל המדעי של פארק המצפה התת-ימי באילת, כותב על שיטות ההסוואה של דיירי השונית

מאת גיא אילון*
צילומים: טוני מלמקויסט

החיפוש המתמיד אחרי חוויות צלילה חדשות לוקח אותנו רחוק מאוד. אוסטרליה, פלאו, קיימן, המלדיבים ואיי קוקוס הם רק חלק מאתרי הצלילה שתמיד יסחטו מכם את המלה "מדהים", אולם עוד בטרם תספיקו להוריד את החליפה תדגישו באוזני השותף לצלילה: "אין פה את הצבעוניות המדהימה של ים סוף".
לא סתם מדענים משווים את העושר העצום הזה של בעלי החיים בשונית האלמוגים במפרץ אילת ליערות הגשם, המשמשים כבית לסוגים רבים ומגוונים של בעלי חיים.
אולם חלק ניכר מדיירי השונית כלל לא נראים לעינינו. הם פשוט מסתירים את עצמם ובהצלחה גדולה. זה לא נובע מביישנות, זו דרכם לשרוד.
אחת משיטות ההסתתרות של בעלי-החיים היא ההסוואה. בדרך זו, בעל החיים מסתיר את עצמו על ידי התאמת צבעו וצורתו לסביבה כך שהוא נראה חלק ממנה.
רבים מבעלי החיים שהשונית היא בית גידולם, בחרו בדרך ההסוואה כדי לשרוד במירוץ המטורף של חיים ומוות המתקיים 24 שעות ביממה בסביבת השונית.
ההסוואה נועדה לשרת הן את הטורפים והן את הנטרפים. רבים מדגי השונית עסוקים בחיפוש מתמיד של מזון. תוך כדי שחיה ותנועה הם משוטטים בין מבוכי השונית ומחפשים טרף מתאים אותו הם תוקפים בזריזות וביעילות. אולם גם הם יכולים להפוך ולהיות טרף לדגים גדולים יותר, כיוון שהחיפוש המתמיד אחר מזון חושף אותם לעיניים רעבות. בנוסף, תנועה רבה - ובייחוד בתוך מדיום צפוף כמו המים - גורמת לאובדן אנרגיה ניכר, המחייב המשך חיפוש מזון בתדירות גבוהה.
לעומתם, דגי השונית המוסווים, טורפים אשר צורתם וצבעם כצבע הסביבה, פשוט יושבים בשקט ומחכים לטרף תמים שיעבור לידם וכשזה קורה הם פשוט שואבים אותו במהירות לתוך פיהם.
כך הם לא חושפים את עצמם בפני טורפים ואין הם צריכים להשקיע אנרגיה רבה בחיפוש אחר מזונם.


טמפרטורת הגוף של בעלי החיים, החיים בשונית, זהה למידות החום בסביבה. ובנושא זה, בניגוד לבני אדם, הם לא משקיעים אנרגיה. זה מאפשר לדג, אשר יושב במקומו ללא תנועה, לאכול רק אחת לכמה ימים או שבועות.
בעלי החיים הנמצאים בים לא מושפעים מכוח המשיכה של כדור הארץ. תחום התנועה שלהם הוא בשלושה מימדים, בניגוד לרוב בעלי החיים היבשתיים הנעים רק בשני מימדים.
מכאן, דג קטן השוחה בשונית נתון בסכנת טרף תמידית ומכל כיוון אפשרי. לכן, ככל שיקשה לזהות אותו כך גם גדלים סיכוייו לשרוד.
אולם דגים רבים לא מסווים את כל גופם אלא את האזור הפגיע והעדין ביותר - אזור העיניים והראש. לכידת דג בראשו או פגיעה באזור העיניים מבטיחה כמעט בביטחון הצלחה בציד. לכן דגים רבים מסתירים בעזרת צבע גופם את אזור העיניים, ובכך מקשים על דגים טורפים לזהות היכן אזור הראש של טרפם.
בני משפחת הפרפרונים מסתירים את עיניהם בעזרת קו בצבע כהה, ולרוב בהתבוננות ראשונה לא ניתן למצוא את עיניהם.
דגים אחרים שכללו את ההגנה על עיניהם ודווקא באזור הזנב או הגב מצוירת להם עין יפה לתפארת כדוגמת יולית ים סוף צעירה או שוניתן עינוני. מגדיל לעשות הפנינון העינוני שכל גופו מכוסה בכעין עיניים. עין שכזו נקראת עין מדומה והיא מסיטה את הטורף מהאזור הרגיש והעדין בגוף הדג.
העקרבנון והאבנון נמנים עם טורפי השונית העצלים. הם נמצאים לרוב ליד סלעים וגרוטאות, מקומות משיכה לדגים רבים. דמיונם העצום לסלעים מקשה על זיהוים. הם יכולים לשנות את צבעם ולהתאים אותו לצבע סביבתם, כך שהמתבונן מהצד בקושי יוכל להבחין בהם. כשדג שונית עובר לידם במהירות מעוררת השתהות, הם פותחים לוע עצום ושואבים אותו לתוכם. בטנם כל כך גדולה שהם יכולים לבלוע טרף שגודלו כמעט כגודלם.
דגים אלו מאוד איטיים ואם למרות הסוואתם המושלמת דג טורף יזהה אותם, הוא יוכל ללכוד אותם במהירות. לכן, בנוסף למערכת ההסוואה הם פיתחו מערכת ארס רבת עוצמה שיכולה לסכן אפילו אדם בוגר. כדי להזהיר את הטורפים בשונית, הם פורשים את סנפירי הצד שלהם, ומדגים שכמעט לא ניתן לזהותם הם הופכים ליצורים ססגוניים עם מסר ברור לאויבייהם: אל תתעסקו איתנו. תכונות אלה מאפשרות להם לרבוץ בנחת על הקרקעית ולצפות לטרף מזדמן מתוך ידיעה שאף אחד לא יעז להפריע להם.
אמן נוסף בהסוואה הוא דג הסולית. מבנהו שטוח וצבעו כצבע החול עליו הוא שוכב. צריך עין מיומנת והרבה מזל כדי לזהות דג מעניין זה. בניסיונות שעשו עם דג זה, הניחו אותו על לוח דמקה בקרקעית הים. בתגובה (מהירה מאוד) שינה הדג את צבעיו לצבע המשבצות שעל הלוח ולמתבונן היה קשה להבדיל בין הדג והלוח. תנועותיה של הסולית גמלוניות ואיטיות ואין לה שום סיכוי להימלט מפני טורפים שיצליחו לזהותה, למרות הסוואתה הטובה. לכן, מינים של דגי סול הפכו להיות רעילים ובכך הם מגינים על עצמם. החוקרים יוג'יני קלארק ודויד פרידמן מצאו שרעל הסולית מרחיק אפילו כרישים.


אחד הדגים המרשימים ביכולת ההסוואה שלו הוא הפיתיונאי העינוני. דג זה מסוגל לשנות את צבעו לכל גוון המצוי ברקע השונית, החל בצבע לבן וכלה בצבע שחור, כשכל קשת הצבעים נמצאת ברפרטואר שלו. כשהוא בונה את הצבע שעל גופו, הוא עושה זאת במיומנות כה רבה, עד שאזורים שונים בגופו מקבלים גוונים וכתמים כדוגמת הדגמים של הרקע עליו הוא עומד. אולם תהליך ההתאמה אורך זמן רב והוא מלווה בשלבים רבים עד שהוא מגיע להתאמה מלאה. הוא מעט יותר פעיל בניסיונות שלו לגרום לטרף להגיע אל פיו והוא עושה זאת בעזרת חוט דק אותו הוא מזיז מעל ראשו כשבקצה החוט הזה יש גדיל בשר שנראה כמו תולעת. דג תמים הרואה תולעת שוחה במים מיד מנסה לתפוש אותה אולם עד שהוא מבין את גודל טעותו לרוב הוא נמצא בתוך ביטנו של הפיתיונאי. כדי לשפר את ההסוואה שלו ולהדגיש את הרושם שאין הוא בעל חיים, אזור מכסה הזימים שלו עבר אל חלק אחורי יותר של גופו וכך כל החלק הקדמי של גופו לא נע אפילו כשהוא נושם.
גם הפיתיונאי דאג לכך שמי שכבר גילה אותו לא יאכל אותו. כיוון שגופו רעיל, דגים נמנעים מלגעת בו.
דגים להקתיים מזהירים את חבריהם בכל פעם שהם מזהים אחד מהטורפים המוסווים האלו. הם עושים זאת בתנועות נרגשות מעל הטורף וכמובן במרחק בטוח ממנו. מהר מאוד מצטרפים שאר חברי הלהקה וכולם מראים לטורף שהם גילו אותו.
לאחר שהטורף הבין שכולם זיהו אותו ולמעשה להסוואה שלו אין יותר כל ערך, הוא מתחיל לנוע בגמלוניות בחיפוש אחר הזדמנות אחרת. חברי הלהקה עוקבים אחריו, עד שהוא עוזב את הטריטוריה שלהם.
גם הטורפים הגדולים, הכרישים, נעזרים בנשק ההסוואה. צבע גופם של כרישי המים הפתוחים מתחלק לשניים. החלק העליון של גופם הינו כהה וממבט בהם מלמעלה למטה רואים שצבעם מתמזג עם הצבע הכהה של המים העמוקים. לעומת זאת צבע בטנם בהיר ומתמזג עם פני המים. כך הם יכולים להפתיע להקות דגים בהגיעם לקירבתם מבלי שהם מזהים אותם.
לא רק דגים עוסקים בהסוואה. גם רבים מחסרי החוליות הגרים בשונית מצליחים לשרוד בדרך זו. מומחי הסוואה הם התמנונים וקרובי משפחתם הדיונונים. כשהתמנונים מזהים טורף מסוכן, הם יכולים תוך שניות ספורות לשנות את צבע גופם לצבע הסביבה בה הם נמצאים. לא רק את צבע עורם הם יכולים לשנות, אלא גם את צורת המופע של גופם. כשהם נמצאים באזור סלעי מחוספס או חלק, צורתם תראה בדיוק כמו מרקם הסלע עליו הם יושבים. אולם התמנונים לא מסתפקים במופע המשכנע כל כך, וכשהם מרגישים שלמרות הכשרון העצום שלהם בהסוואה הם נתגלו, הם מפרישים מסך דיו שחור מבלוטה מיוחדת בגופם. תחת מעטה הענן השחור והסמיך הזה, הם עוברים למקום אחר ומיד משנים את צבעם וצורתם לצבע המקום החדש.
גם לסרטנים יש מקום של כבוד בעולם ההסוואה. סרטנים רבים מדביקים על עצמם אלמוגים רכים וספוגים ובמשך היום הם ממעטים לנוע, כך שכל טורף פוטנציאלי רואה מולו מושבת אלמוגים או ספוגים.
התנאים שהם נותנים לספוגים ולאלמוגים כל כך טובים כשעל מרביתם מתפתח יער קטן של אלמוגים.
מין אחר של סרטנים נוהג להדביק על גופו חלקיקי אבנים קטנות ולא ניתן לזהותו, עד שהוא לא מחליט להתקדם. כיום, כשקרקעית המפרץ מלאה בהרבה פסולת, ניתן למצוא לפעמים סרטנים המדביקים על עצמם חתיכות פסולת אותה הם מצאו על הקרקעית.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן

* הכותב הוא המנהל המדעי של פארק המצפה התת-ימי באילת