...Loading...
קבל מחיר הכי טוב שיש!

קורסי צלילה, טיולי צלילה,
ציוד צלילה, ציוד צילום תת מימי
קורסים לצילום תת מימי

השאירו פרטים ונחזור אליכם
עם הצעת מחיר!

שם:
טלפון:
הצעת מחיר ל:
דוא”ל:
הערות ובקשות מיוחדות:
...טוען...

אבא, ראיתי צב במים!

שייטים וצוללים בתחום מימי ישראל עשויים (עדיין) לפגוש פרט גדול של צב ים השוחה בקרבת החוף, אם כי, הסיכויים לכך, אומר הכותב, הולכים ופוחתים מיום ליום. האשם, כמו בהרבה מקרים אחרים, הוא האדם, אבל גם בקרב בני המין הקטלני הזה יש כמה נקודות אור

כתב וצילם: זאב קולר

שייטים וצוללים בתחום המים הרדודים של הים התיכון בישראל עשויים עדיין לפגוש פרט גדול של צב ים שוחה בקרבת החוף. ברי מזל עשויים גם לצפות בחיזור, או אפילו בהזדווגות של צבי ים בסוף האביב, או בראשית הקיץ. בעבר היוו צבי הים חלק מהנוף הימי השכיח בחופי הארץ. כך למשל, צבי ים רבים ליוו את הטענת המלונים לאורך החוף שבין עכו למיגת אבו זבורה (שפך נחל אלכסנדר) בשנות העשרים והשלושים של המאה, בתקווה לזכות בפסולת המושלכת לים. עד סוף שנות השבעים עדיין היה אפשר לצפות בכ15- קינים של צבי ים בכל קילומטר של חוף בצפון הארץ.
אבל, מספר צבי הים בחופי ישראל ומספר קניהם ירדו בעשורים האחרונים לרמה מדאיגה, ואוכלוסיות הצבים נתונות בסכנת הכחדה. נראה שהגורם העיקרי להכחדה זו הוא צייד נרחב של צבי ים, בעיקר של צב הים הירוק, שהתקיים עוד בחופי פלשתינה, בשנים שבין שתי מלחמות העולם. על פי דיווחי אגף הדייג של ממשלת המנדט הבריטי, ניצודו בחופי צפון הארץ בתקופה זו כ2000- צבים מדי עונה, ושווקו למצרים ומשם לאירופה. הרס החופים, שהיה קשור בכריית חול ים בשנות החמישים, פגע ברביית הצבים ששרדו לאחר צייד זה, והירידה במספר הקינים נמשכה. מאז ראשית שנות השמונים מקיימת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים מעקב אחר אוכלוסיות צבי הים וקניהם, ופועלת למניעת פגיעה בהם.

200 מיליון שנה
צבי הים הם קבוצה של זוחלים גדולים, המונה 8 מינים, שתפוצתם משתרעת על פני הימים והאוקיינוסים בתחום הטרופי והממוזג. זוהי קבוצה עתיקה מאוד, ונציגיה, הדומים למינים הקיימים היום, מוכרים כמאובנים כבר מתקופת היורה, מלפני 200 מיליון שנה.
ככל מיני הצבים שחיים במים, "נסוגו" צבי הים במהלך האבולוציה ושבו אל הים, תוך התאמה לאורח החיים במים. התאמה זו אינה מלאה, ושתי תכונות, הקשורות לחיים ביבשה ומעידות על המוצא היבשתי, שרדו בצבי הים: נשימת אויר אטמוספרי והטלת הביצים ביבשה. שתי תכונות אלה, ובעיקר האחרונה, חושפות את צבי הים לפגיעות שונות שמרביתן קשורות לפעילות האדם, או לנוכחותו. למרות היותם שחיינים מצוינים, המסוגלים לנדוד אלפי קילומטרים בים ולצלול לפרקי זמן ארוכים יחסית, חייבים הצבים להוציא את ראשם אל מחוץ למים לצורך נשימה. צב שנלכד ברשת דייג וגישתו לאוויר נמנעת, טובע במים בדיוק כמונו.

השלב הרגיש
נקבות צבי הים מטילות את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. לצורך ההטלה, מגיחה הצבה מהים. בדרך כלל בשעות הלילה, זוחלת על החוף למרחק של עשרות מטרים מקו המים, חופרת גומה בחול ומטילה לתוכה בין 40 ל150- ביצים, בהתאם למינה ולגודלה. לאחר ההטלה, הנקבה מכסה את הקן, מסווה אותו, חוזרת לים ומתכוננת למחזור הטלה נוסף, שיתרחש לאחר כ12- יום. כך עשויה הנקבה להטיל עד ארבעה מחזורי הטלה בכל עונת רבייה, המתחילה בראשית יוני ומסתיימת במחצית אוגוסט. הנקבה אינה שומרת על קשר עם ביציה, או עם צאצאיה. התפתחות העוברים בביצים נמשכת כ50- יום, ולאחריהם בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים לאוויר העולם דרך שכבת החול המכסה את הקן, בדרך כלל בשעות קלילה.
שלב הרבייה הוא הרגיש ביותר במחזור חיי צבי הים, שכן הם חושפים את עצמם לטריפה של בעלי חיים רבים שביניהם אנחנו, האדם, הננו הטורף היעיל ביותר. בשר הצבים וביציהם הם מקור מזון חלבוני תשוב בתרבויות שונות ושריונם משמש להכנת כלים וחפצי חן. אל תצייד המכוון, מצטרפת פעילות אנושית שאינה מכוונת דווקא לצבי הים, אך פגיעתה בצבים קשה ביותר. בהקשר זה נזכיר את מאות הצבים הנפגעים מידי שנה במהלך דייג באגן המערבי של הים התיכון, את הפיתוח האורבני בחופי ההטלה, את זיהום הים וחופיו ואת השימוש בכלי שייט ספורטיביים מהירים, הפוגעים בצבים בתחום המים הרדודים.
נתונים בסכנת הכחדה בעקבות צמצום אוכלוסיות צבי הים בעולם כולו, הכריז ה - IUCN, הארגון הבינלאומי לשמירה על הטבע, על כל מיני צבי הים כנתונים בסכנת הכחדה וה-CITES, הארגון הבינלאומי המופקד על מניעת סחר בבעלי חיים מוגנים, אסר על הסחר בבשרם, או במוצרי לואי שלהם. במדינות רבות בעולם, בכלל זה ישראל, נחקקו חוקים להגנה על צבי הים, במסגרת המאמצים הבינלאומיים. לצד החקיקה למניעת פגיעה, הוקמו במקומות שונים בעולם מיזמים להגנה על צבי הים, לעידוד רבייתם על ידי שמירה על הקינים ועל חופי ההטלה ולגידול צבי ים בשבי לצורך השבתם אל הטבע.
רק שניים ממיני צבי הים בעולם חיים בים התיכון ומשלימים בו את מחזור חייהם: צב ים חום וצב ים ירוק. מינים אלה נודדים ברחבי הים התיכון מאזור ההזנה במערבו, אל חופי ההטלה במזרחו. חופי ההטלה העיקריים של צב הים הירוק מצויים במפרץ עדנה שבתורכיה ואילו צב הים החום מתרבה בעיקר ביוון, בקפריסין, בכרתים ובמספר קטעי חוף קצרים בתורכיה. בכל ארצות הים התיכון מתרחשת פעילות להגנה על צבי הים, החל ממניעת פיתוח לאורך חופי הטלה וסגירת קטעי חוף לתנועת אדם בלילה וכלה בהעתקת קינים לאתרים חלופיים וגידול הצבים הצעירים בשבי. תכניות אלה מלוות בהסברה מקיפה ובאכיפה נמרצת של תקנות למניעת פגיעה בצבים, או הפרעה לפעילותם בחופים. בחלק מהמדינות מתבצעת הפעילות על ידי גופים ממשלתיים, אך במרביתן היא מבוססת על עבודת מתנדבים במסגרת ארגונים בלתי ממשלתיים.
הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים החלה את פעילותה בהגנה גל צבי הים בשנות השמונים הראשונות. בשלב ראשון הסתכמה העשייה בסיורי חוף, בעיקר בצפון הארץ, באיתור קינים, סימונם ומעקב אחריהם במשך עונת הדגירה. חלק מהקינים הועברו בשלמותם להדגרה באוניברסיטת תל - אביב והצבונים שבקעו מהם גודלו בשבי ושולחו לים בגיל שנה או שנתיים.

סקירת בוקר
הפעילות רוכזה בגליל המערבי ובחוף הכרמל, שנחשבו חופי ההטלה החשובים ביותר. המידע שנאסף במהלך פעילות זו, הצביע על מגמת ירידה במספר קני צבי הים, ועורר את הצורך בהכנת תכנית ממשק רב שנתית מקיפה להגנתם ולעידוד רבייתם. תוכנית זו הוכנה במהלך שנת 1992, אושרה ותוקצבה על ידי מוסדות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומים, ויצאה לדרך בשנת 1993. על פי התוכנית, סוקרים פקחי הרשות מדי בוקר את כל חופי הארץ, החל מתחילת עונת ההטלה בראשית יוני ועד סיומה במחצית אוגוסט. קני הצבים מאותרים על פי עקבות הנקבות על החול, וכל קן שמתגלה במהלך סיור החוף, מוצא מגומת ההטלה אל תוך צידנית ומובל אל אתר חלופי מוגן, מגודר ומשולט. ב"חוות הקינים" מכשירים הפקחים גומה מלאכותית שמידותיה תואמות את הגומה המקורית ובתוכה מטמינים את הביצים. לאורך חופי הארץ מצויות ארבע "חוות קינים" כאלה, שכולן נתונות תחת פיקוח והשגחה של פקחי הרשות, ומטרתן להבטיח הגנה על הקינים והמשך התפתחות תקינה של הביצים על לבקיעתן. כל הצבונים שמגיחים מהקינים המוגנים, משולחים לים מיד לאחר ההגחה, או בלילה שלאחריה. בשש השנים מאז הוחל בביצוע התוכנית, טופלו 177 קיני צב ים חום ו - 24 קני צב ים ירוק. יותר מ10000- צבונים חומים ו1600- צבונים ירוקים שוחררו לים.

שרידה נמוכה
מהנתונים עולה כי אוכלוסיית צב הים החום בישראל היא מצומצמת ביותר ואינה עולה על מספר עשרות נקבות בוגרות בודדות. זוהי, ללא ספק, תוצאת הצייד האינטנסיבי והפגיעה המתמשכת בצבי הים במחצית הראשות של המאה. בהשוואה לחופים אחרים בים התיכון, בהם מוטלים מדי שנה מאות רבות של קינים, אוכלוסיית צבי הים בישראל היא על סף הכחדה מוחשית ביותר.
שרידותם של צבי הים הצעירים נמוכה מאוד, ורק כאחוז אחד מהם מצליח להגיע לבגרות מינית, המתרחשת בגיל מאוחר יחסית, בין עשר לעשרים שנה. אחת התופעות המעניינות באורח חייהם של צבי הים היא החתמתם לחוף הרבייה ולסביבה הימית הקרובה אליו, המתרחשת בימיו הראשונים של הצעיר. מנגנון ההחתמה אינו ידוע, אך תפקידו להבטיח את שובו של הבוגר לאותו חוף עצמו, בו בקע כצעיר, לצורך רבייה. אפשר שמנגנון זה שותף בקביעת הייחוד האוכלוסייתי הקיים בצבי הים, שכן בבדיקות של חומר הגרעין בתאי הצבים, נמצא שקיימים הבדלים גנטיים בין צבים בני אותו מין, הנפוצים באזורים גיאוגרפיים שונים. לאוכלוסיותיהם של המינים החיים בים התיכון, טביעת אצבעות גנטית שונה מזו של אותם מינים החיים באוקיינוס האטלנטי, ויש סימנים לכך שגם לכל אחת מהאוכלוסיות המתרבות בחופי הים התיכון, ייחוד גנטי משלה.

החופים נפגעו
כיום, רק כמחצית מאורכם הכולל של חופי ישראל, המגיע לכ190-ק"מ, עדיין מתאימה לשמש כחופי הטלה רבייה לצבי הים. שאר קטעי החוף הם בנויים, או מופרים. קטעי חוף ארוכים ששימשו בעבר חופי הטלה חשובים, נפגעו מכריית חול ומבניית מתקני חוף שונים. עומק החול בהם ורוחב רצועות החול שנותרו לאורכם, אינם מאפשרים תנאים מתאימים להטלה ולאינקובציה של הביצים. באותם קטעי חוף שמתאימים להטלת הצבים, חשופים הקינים לרמיסה ומעיכה בגלגלי ג'יפים וטרקטורונים, שתנועתם על החוף הפכה בשנים האחרונות למטרד.
בשנה האחרונה הוקם בבית הספר הימי 'מבואות ים' במכמורת, מרכז הצלה ארצי לצבי ים. במרכז מטופלים צבים פצועים וחלושים שנאספים בחוף ובים על ידי פקחי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ומתנדבים. חלק מהצבים במרכז נותחו להרחקת קרסי דייג מלועם, אחרים נוקו מזיהומי שמן, או מפציעות חיצוניות. להצלת צבים בוגרים חשיבות מיוחדת בשל שרידותם הנמוכה של הצעירים ומספר השנים הרב הנדרש לפרט עד הגיעו לבגרות מינית.
מאמץ רב מושקע על ידי פקחי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, המצפה התת-ימי באילת ומתנדבים רבים בהגנה על צבי הים ובטיפוחם, ואלפי הצבים הצעירים, הנשלחים מדי שנה לים, הם תגבורת חיונית לאוכלוסייה המדלדלת. חלקם אף יגיעו לבגרות מינית וישובו בעוד שנים לחופי ישראל כבוגרים, על מנת להשלים את מחזור חייהם.

להצטרפות לאלפי מנויי מגזין ים לחץ כאן
רק 26 ש"ח
לרכישת ביטוח צלילה לחץ כאן